תעשיית הסלולר מלקקת את הפצעים: חוזרים למציאות שונה

בכירים בתעשייה: "המדינה מקצה 100 מיליארד שקל למשבר. נראה לך הגיוני שחברות התקשורת, שהן תשתית תקשורת חיונית, לא יקבלו שקל אבל ענף האופנה או המסעדנות כן?"

חנות סלולר, אפל / שאטרסטוק
חנות סלולר, אפל / שאטרסטוק

תעשיית הסלולר לקראת אי ודאות גדולה: חברות הסלולר מתחילות להחזיר עובדים לעבודה סדירה, אך במקביל הנהלות החברות מתחילות לאמוד את נזקי הקורונה ואת ההשלכות על התוצאות הכספיות וכפועל יוצא מכך את הצורך בביצוע שינויים ארגוניים בהתאם לכך. היום הודיעה הנהלת פלאפון, בזק בינלאומי ויס על החזרת העובדים עד ה-1 ביוני אבל החל מהשבוע שעבר כבר החלו להחזיר עובדים גם בסלקום ובפרטנר.

משיחות עם בכירי התעשייה משתקפת תמונה עגומה ואי ודאות גדולה על הנזקים שחולל הנגיף. החשש הכבד ביותר הוא מהתארכות המשבר ובראש ובראשונה מאי חזרת ענף התיירות לעבודה מלאה. הנזק מאיבוד הכנסות כתוצאה מהפסקת התיירות הנכנסת והיוצאת, ביחד עם הירידה במכירות ציוד קצה (שפוצתה במידת מה במכירות דרך ערוצי הדיגיטל), וקריסת עסקים שמפסיקים לשלם על ציוד ומותירים חובות, עשוי להגיע עד לכמיליארד שקל השנה.

בקרב הנהלות החברות כבר מתחילים להפיק לקחים ממשבר הקורונה אך בשל יחסי העבודה הרגישים עם ועדי העובדים כרגע הכל נשמר על אש קטנה במטרה שלא לשבור את הכלים בזמן החזרת העובדים לעבודה. המטרה היא לחזור לעבודה מלאה מהר ככל הניתן ואז לנסות ולראות איך מתמודדים עם הנזקים.

אחד מבכירי התעשייה אמר ל"גלובס" כי אין ספק שהמשבר הוכיח שלתעשייה יש הרבה מקום להתייעל. ראשית בכל הקשור לעובדי השירות אמר, ברור מאליו שחלק ניכר מהם יכול לעבוד מהבית ולא צריך להגיע פיזית לעבודה. ברגע שעובדים יעבדו יום אחד בשבוע מהבית, החיסכון לחברה יכול להיות גדול מאד בנדל"ן, בנסיעות, חשמל, הוצאות ועוד.
לגבי השאלה האם המשבר יביא לכך שהחברות יסגרו נקודות מכירה בקניונים לטובת מכירות בדיגיטל, אמר אחד המנכ"לים שהדוכנים בקניונים רווחיים וזה לא שהחברות מחזיקות דוכנים באותם מקומות כי מישהו מחייב אותם. לכן, הכל יצטרך להימדד לאחר המשבר מחדש ונצטרך לבחון האם הדוכנים חוזרים להיות רווחיים כמו מקודם.

בכירים נוספים הצביעו על כך שגם חלק מהאנשים שמתפעלים את הרשת עבדו במשבר מהבית, שלא לדבר על מכירות דרך הדיגיטל שדווקא עבדו לא רע בזמן המשבר בגלל סגירת הקניונים. אחד ממנכ"לי החברות הסלולריות אמר כי יש חברות קטנות שמתפעלות רשת עם רבע מכוח האדם שעושות החברות הגדולות. בזמן שגרה לא שמים לב לכך, אבל בזמן משבר רואים שניתן לעשות את אותה העבודה עם פחות עובדים שמגיעים לחברה ובשילוב של עבודה מרחוק.

עוד עולה מהשיחות ייאוש עמוק מהעובדה שאיש לא מדבר על תעשיית התקשורת כתעשייה שנדרשת לסיוע למרות הנזקים הכבדים שהיא הולכת לספוג. בכירים בתעשייה אמרו ל"גלובס" שהם לא חושבים אפילו לפנות ולבקש סיוע וזאת מתוך ידיעה ברורה שאין עם מי לדבר ואין למה לצפות. אחד המנכ"לים אמר ל"גלובס" נראה לך שיש מישהו באוצר שיוכל לעמוד בפני הביקורת כשישאלו אותו למה עזרת לחברות הסלולריות? לדבריו החברות עדיין חוות עוינות ציבורית והתוצאה היא שאף אחד לא יעז לחשוב על סיוע לתעשייה מפני אותו חשש.

בכיר אחר מתח ביקורת על כך שהממשלה מוציאה מיליארדי שקלים על סיוע לכל המגזרים ורק לענף התקשורת לא מסייעים בשקל. לדבריו חברות התקשורת הן חברות תשתיות, ולכן מוזרים סדרי העדיפויות של המדינה לאיזו תעשייה צריך לעזור. לדבריו, נכון יותר לסייע לענפי תשתית לפני שעוזרים לענף האופנה למשל ואמר שהאוצר לא מוכן לוותר על 300 מיליון שקל אגרות תדרים לחברות תשתיות תקשורת שהוכיחו במשבר שהן קריטיות למשק.

כל החברות כאחת סבורות שהנזקים לענף לא יכוסו על ידי צעדי התייעלות. בסופו של דבר עובדי שירות הם לא העובדים היקרים, להיפך, אמר אחד המנכ"לים. ולכן אם נתייעל בשירות המשמעות היא לפגוע בעובדים חלשים מצד אחד, ומצד שני כנראה שזה גם לא יפתור את הבעיה.