הגדלת ההלוואות בערבות המדינה ושלושה חודשים בלי מסים: אלה המלצות פורום נס להצלת המשק

שבועיים בלבד מאז הקמתו, הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס, דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה למעשה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי והתמודדותו עם ההשלכות הקורונה

שלמה נס / צילום: שלומי יוסף, גלובס
שלמה נס / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דחיית האשראי וההלוואות במשק לתקופה של 6 חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד - כך ממליץ היום "פורום נס להצלת המשק" בדוח שהגיש הבוקר (א') לשר הכלכלה ולראש הממשלה.

שבועיים בלבד מאז הקמתו, הגיש היום הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק") דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה למעשה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם ההשלכות הקורונה, לטובת התאוששותו.

הדוח מצטרף למודל שהגישה אתמול (שבת) נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק.

מטרת הדוח של "פורום נס להצלת המשק" היא לבטא את צורכי השטח של כלל המגזר העסקי. ההמלצות בדוח כוללות התייחסות לנושאי תעסוקה, הקלה על תזרים העסקים ויכולת הישרדותם, העדפת התעשייה המקומית ועידוד השקעות בארץ, חיזוק משקי הבית ומערכת פיצוי לעסקים. פרט להמלצות הכלליות, פרסם הפורום המלצות ספציפיות לתחומי ענף ההייטק והטכנולוגיה, תחומי הבנקאות, שוק ההון והביטוח, ענף התעשייה, ענף רשתות המסחר, קמעונאות ואופנה, ענפי המלונאות, תעופה ותיירות, ענף הבידור התרבות והפנאי, חברות ההפקה והאומנים, ענף הבנייה והנדל"ן, ענף התקשורת, המגזר השלישי ומשקי הבית.

מנגנון חל"ת חלקי

ב-26 באפריל הודיע שר הכלכלה כי הוא ממנה פורום שמטרתו לגבש תוכנית כלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה במשק הישראלי. בראש הפורום עומד ד"ר שלמה נס, עו"ד ורואה חשבון המתמחה בשיקום והצלת עסקים וחברות (ומי שכיהן בשורה של תפקידים ציבוריים וניהוליים רבים), וחברים בו: דב מורן, יזם, משקיע הון סיכון , ממציא הדיסק און קי, והדמויות הבולטות בתעשיית ההייטק הישראלי; רוני קוברובסקי, יושב ראש מועצת התעשיינים של התאחדות התעשיינים ועד לאחרונה נשיא קבוצת החברה המרכזית לייצור משקאות קלים - קוקה-קולה; לילך אשר טופילסקי, שותפה בכירה בקרן פימי, ולשעבר מנכ"לית בנק דיסקונט לישראל ומשנה למנכ"ל בנק הפועלים; ד"ר שמעון אלקבץ, יו"ר הראל פיננסים אחזקות בע"מ, בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתפקידים בכירים בשוק ההון, הפיננסיים והבנקאות; רו"ח אלינה פרנקל-רונן, יו"ר פורום מנכ"לים ומנהלי כספים ומ"מ והמשנה לנשיאת לשכת רואי חשבון בישראל; ותומר מור - מסעדן ומנכ"ל עמותת מסעדנים חזקים ביחד, הגוף היציג של תעשיית המסעדות, בתי הקפה והברים.

בשבועיים החולפים בחנו חברי הפורום את מצוקות המשק והשווקים בהתייחסות ספציפית לכל ענף, מגזר וסקטור, קיימו התייעצויות ופגישות עם בכירי המשק, ראשי המגזרים השונים, ראשי ארגונים, מנהלי חברות ונציגות מן המגזר השלישי וגיבשו דוח המתייחס לליבת הנושאים הנוגעים לכלל המשק, וכן מסתעף לענפים השונים והמגזרים.

הדוח כולל פרק המתייחס לצמצום האבטלה והשיבה לעבודה, ובו מומלץ, בין היתר, על מתן תמריץ לעסקים, תחת המשך תשלומי החל"ת. "האבטלה בישראל בעקבות משבר הקורונה, הגיעה לשיאים חסרי תקדים והיא בעלת השפעה קשה על המשק כולו. מצוקת העובדים משפיעה גם על יכולת הצריכה במשק, היעדר תרומה לתוצר הגולמי והשפעות נלוות שבחלקן הגדול הן גם בתחום הנפשי. הפתרון שננקט באמצעות הוצאת העובדים לחל"ת, הביא ליציאתם ממעגל העבודה והתפוקה, תוך מימון דמי אבטלה על ידי המדינה ותוך יצירת אי וודאות לגבי העתיד התעסוקתי של העובד", נכתב בדוח.

בנסיבות ממליצים חברי הפורום להסיט באופן מיידי את התשלומים בגין החל"ת - דמי אבטלה - לתשלום למעסיקים כהשתתפות במימון שכרו של כל עובד שיוחזר לעבודה. כך, מובהר, ייווצר עידוד להשבת עובדים, העובדים ישובו למעגל הפעילות והתפוקה בעסקים וזאת ללא כל הגדלה בעלות הכספית למדינה.

בנוסף ממליצים חברי הפורום על החלת מנגנון של "חל"ת חלקי" במקומות בהם ההתאוששות מהמשבר צפויה להיות ממושכת, בכדי לאפשר החזרת העובדים והשארתם במסגרת העבודה, תוך ביצוע התאמה להיקפי המשרה בפועל בשלב הביניים עד ליציאה מלאה מהמשבר.

דחיית האשראי וההלוואות

באשר למשבר העצמאים, ממליצים חברי הפורום על הקלה על תזרים העסקים וצעדים שיסייעו להישרדותם, ובין היתר על דחיית כל ההלוואות.

"כתוצאה מהמשבר נוצרה מצוקה תזרימית קשה ביותר בכמעט כל המגזר העסקי, הקושי להתמודד עם מימון ההוצאות הקבועות והתשלומים, לאור הפסקת ההכנסות או פגיעה קשה בהן", נכתב בדוח.

על הרקע הזה מומלץ בדוח על מתן אפשרות לדחיית האשראי וההלוואות במשק בכל מערכת האשראי הבנקאי, לרבות האשראי המוסדי, האג"ח בשוק ההון והאשראי החוץ בנקאי לתקופה של שישה חודשים, תוך ביצוע "גרייס" למדיניות האשראי למשך שישה חודשים (והארכת תקופת ההלוואה במקביל) והתאמות רגולטוריות בהוראות בנק ישראל ורשות שוק ההון שיאפשרו זאת. כמו כן, מומלץ כי שיעור הריבית לכל תקופת הדחייה תישמר כפי שהייתה טרום המשבר ולא תגבנה עמלות בשל ביצוע דחיות אלו.

באשר למערך המענקים וההלוואות בערבות מדינה צוין בדוח כי "המנגנון היום אינו אפקטיבי ויוצר תמריץ שלילי במיוחד ביחס לענפים המצויים ב'סיכון' כתוצאה מהמשבר, והזקוקים יותר מכל למענקים והלוואות אלו".

לטענת חברי הפורום, המנגנון אינו אפקטיבי בשל שתי סיבות מרכזיות - הראשונה, ערבות המדינה עומדת על 15% בלבד, בעוד שבעולם ניתנת ערבות של 60%-90%; והשנייה - לבנק יש תמריץ שלילי בקביעה שמערך הבטוחות הקיים שלו יבטיח את ההלוואות בערבות מדינה.

כתוצאה מכך, צוין בדוח, חלק גדול ממערך המענקים וההלוואות, זורם לגורמים "חזקים" ופחות לגורמים ה"נזקקים ו"המסוכנים". לדעת חברי הפורום להצלת המשק, יש להגדיל משמעותית ובאופן מיידי את שיעור ערבות המדינה להלוואות אלו, לכל הפחות ל-50% ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים" ולבטל את ההוראה בדבר כיסוי הלוואות אלו במסגרת הבטוחות הקיימות לבנק מעמיד האשראי.

לגבי ענפים "מסוכנים"- הפתרון המוצע הוא מתן מענקים על מנת לא לגרום להם לעול מימוני. יש לשקול הפיכת ההלוואות למענקים, כאשר על מנת לתמוך בתעסוקה במשק המענק יותנה בהעסקת עובדים בהיקף מסוים.

עוד מוצע כי ביצוע החזרי מס ואיזונים במסגרת תשלומי המסים יעשה תוך איחוד שנות המס 2019-2020 לתקופת מס אחת, על מנת לאזן בין פערי ההכנסות כתוצאה מהמשבר ויכולת קיום להנעת העסקים; על דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום לכל המשק; מתן פטור מארנונה לכל תקופת הסגירה ודחייה ל-90 יום במערך תשלומי הארנונה לעסקים; דחיית תשלומים לחברות התשתית, תשלומי חשמל, תאגידי מים עירוניים לעסקים, יידחו ב-90 יום; העמדת מסגרות אשראי על ידי המדינה באמצעות חברות לביטוח אשראי - העמדת מסגרות לביטוח אשראי בערבות המדינה במטרה להגדיל את אשראי הספקים ללקוחות הקטנים על ידי העסקים הגדולים; ודחיית תשלומים נלווים לשכר: דחייה של חצי שנה בתשלומים הנלווים לשכר עובדים, כגון פנסיה וגמל ולאחר מכן פריסה של שנה בתשלומים. תוך שינוי רגולוטורי שלא לפגוע ברציפות הזכויות של העובד.

חיזוק משקי הבית באמצעות דחיית תשלומי משכנתה

המלצה נוספת הכלולה בדוח מתייחסת להעדפת התעשייה המקומית, עידוד ותימרוץ רכישת סחורות המיוצרות בישראל, ובמידת הצורך הסרת חסמים רגולטוריים וצמצום יבוא מקביל, לצורך הגברת וחיזוק פעילות המשק. בהקשר זה, ממליצים חברי הפורום על פחת מואץ אגרסיבי להשקעות - קביעת הוראות לפחת מואץ אגרסיבי להשקעות במשק בשנתיים הקרובות, ובכך להבטיח לטווח הבינוני-ארוך את ביצוע ההשקעות והצמיחה במשק הישראלי; עידוד רכישות ומיזוגים באמצעות הקלות וצמצום התערבויות רגולטוריות והקלה בהיבטי התחרות וההגבלים על מיזוגים שונים, ובפרט לצורך הצלת עסקים בקשיים; הקלות משמעותיות ברגולציה ובחסמים המעכבים קידום פעילויות ועסקים במשק; הענקת סמכויות מעשיות לדרג הניהולי הפועל בשטח, לרבות העיריות והרשויות המקומיות, מנהלי רשויות וגופים ציבוריים שונים - לשם קידום הליכים באופן מהיר ויעיל, וכן הקדמת תשלומים על ידי המדינה: קיצור המועד לביצוע תשלומים על ידי המדינה לנותני שירותים והקדמת רכישות על מנת לתמוך בעסקים.

עוד מתייחס הדוח לחיזוק משקי בית, וזאת תוך המלצה להקפיא את היקפי ומחירי מסגרות האשראי בשני רבעונים כפי שהוצע למגזר העסקי; דחייה אוטומטית לשישה חודשים בתשלומי המשכנתאות תוך הארכת תקופת ההלוואה בהתאם (קיימת אפשרות רגולטורית, אך אינה ממומשת בכל הבנקים כיום); שמירת שיעורי הריבית ודירוג הלקוחות על מנת שלא ייפגעו כתוצאה מדחיית התשלומים; והקצאת כספים על ידי הבנקים או התנדבות על ידי רואי החשבון כשירות לציבור למתן שעות חינוך פיננסי למשקי הבית.

הדוח מתייחס גם לתוכניות המענקים לסיוע לעצמאים בתקופת המשבר ("הפעימה הראשונה, השניה והשלישית"), וממליץ לעבור למודל פשוט של החלת מנגנון תקנות מס רכוש למתן פיצוי לעסקים. מנגנון זה הופעל במשברים קודמים שנבעו ממבצעי לחימה שונים, דרך החישוב במסגרת מנגנון זה פשוטה, לפי ירידה במחזורים ומאפשרת לערוך התאמות לכל ענף וחברי הפורום סבורים שהוא המנגנון המומלץ כפתרון הטוב ביותר בנסיבות שנוצרו. יצוין, כי מענק הסיוע בפעימה השלישית דומה במהותו למנגנון תקנות מס רכוש, אך עם שינויים על מנת להתאימו לתקופת המשבר הנוכחי וכן הפחתה של הפיצוי ביחס למבצעי הלחימה האחרונים, ובהם צוק איתן.

לדברי ד"ר שלמה נס, מומחה לשיקום חברות וראש הפורום, "כדי לבלום את המשבר מחד ולייצר צמיחה מאידך - נדרשת פעולה מיידית, כוללת ורחבת היקף, לצד התנהלות מושכלת, מדויקת וחכמה. אין זמן לעשות טעויות והמחיר עלול להיות קשה ביותר. הועדה זכתה לתמיכת וסיוע מכל מגזרי המשק כולו, וההמלצות נותנות ביטוי לכל הענפים העסקיים והמגזרים כולל המגזר השלישי".