אל על לרה"מ נתניהו: דרישות האוצר הן תעודת פטירה לחברה

מנכ"ל אל על גונן אוסישקין טוען במכתב לרה"מ כי דרישות האוצר אינן ישימות, ומטרתן לשלוח את החברה לפירוק - שמשמעותו פיטורים המוניים ואובדן העצמאות התעופתית של ישראל • הערת עסק חי צפויה להצטרף לדוחות שתפרסם החברה מחר • אל על חייבת מעל למיליארד שקל לרוכשי כרטיסי טיסה

מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין / צילום: סיון פרג'
מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין / צילום: סיון פרג'

חברת התעופה אל על  מגיבה לדרישות האוצר במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, וטוענת כי דרישות אלה אינן ישימות, ומטרתן לשלוח את החברה לפירוק. בתוך כך, צפויה החברה לפרסם מחר את דוחותיה הכספיים אחרי שתי דחיות. לדוח צפויה להצטרף "הערת עסק חי" וכך להציב בפני החברה אתגר נוסף. 

הדרישות של משרד האוצר כללו התייעלות נוספת בהיקף של 50 מיליון דולר בשנה, הזרמת הון מהבעלים בהיקף של 100 מיליון שקל, הסכם חתום עם העובדים להתייעלות הכוללת קיצוץ דרמטי ופריסת חוב מול המלווים הבינלאומיים בהיקף של 150 מיליון דולר. כעת מגיב מנכ"ל אל על גונן אוסישקין ומבקש מנתניהו לקבל החלטה דחופה על עתידה של אל על.

את הדרישות מהאוצר קיבלה אל על יומיים אחרי שהן פורסמו בתקשורת. "אמש בשעת לילה מאוחרת קיבלנו מסמך בו הערים האוצר דרישות נוספות בלתי ישימות, שכל מטרתן לשלוח את אל על לפירוק", כך במכתב.

אוסישקין פירט כי הדרישות באו אחרי שאל על הציגה תוכנית התייעלות, "במסגרת התוכנית כולם נושאים בנטל - עובדי אל על, בעלי השליטה שהסכימו לשעבד את המניות לטובת ערבות המדינה והזרמת הון לחברה, ההסתדרות והשותפים העסקיים, וזאת בהיקף חסר תקדים של למעלה 1.5 מיליארד שקל בשנה למשך שבע שנים ולמעלה מ-10 מיליארד שקל במצטבר למשך תקופת ההלוואה". 

"משמעות הפירוק: אובדן העצמאות התעופתית של ישראל" 

אוסישקין יודע את מה שגם נכתב ב"גלובס", והוא שאם אל על לא תעמוד בדרישות האוצר, הכדור יעבור למגרשו של נתניהו שיקבל הכרעה. "כראש הממשלה אתה נושא באחריות העליונה לכך שלאחר 72 שנה, אל על תסיים את דרכה במשמרת שלך, ולכן אנו מבקשים שלא תתקבל החלטה מבלי שתינתן לנו האפשרות להציג לך את ההשלכות של הדרישות החדשות של משרד האוצר", כתב אוסישקין לראש הממשלה.

באל על מודעים לכך שבאוצר לא נבהלים מהאופציה של פירוק החברה, ועל כן אוסישקין מפרט את המשמעות מבחינתו: ראשית הוא מזכיר כי למדינה יש מניית זהב באל על, "וההחלטה על פירוק אל על משמעותה אובדן העצמאות התעופתית של מדינת ישראל". בנוסף, באל על מזהירים כי "ישראל תהפוך לאי במצור ולמדינה הנתונה לסחטנות של חברות זרות או מדינות זרות שהאינטרס שלהן לא עולה בקנה אחד עם זה של מדינת ישראל".

בהקשר זה נציין כי כיום הלוח של מעט הטיסות המסחריות שפועלות בישראל הוא של חברות תעופה זרות, וכי לאל על יש נתח של פחות מ-25% בקרב חברות התעופה. עוד נציין כי ארקיע וישראייר לבדן לא יוכלו לתת מענה כחברות התעופה הישראליות היחידות, לאור צי המטוסים שלהן שמונה ביחד פחות מ-10 מטוסים צרי-גוף. 

"סכנת פיטורים מעל לראשיהם של עשרות אלפי משקי-בית"

באל על מזכירים כי פירוק של אל על יפגע בעובדי החברה: "משמעות החלטת האוצר מטילה סכנת פיטורים מעל לראשיהם של כ-10,000 משקי-בית המתפרנסים מאל על במעגל ישיר ועוד כ-30,000 בתי-אב במעגל שני. בהתאם לדרישות האוצר, הוכנה תוכנית עסקית שמבטיחה כי אל על תתמודד עם האתגרים ביום שלאחר הקורונה.

"אנו פועלים ביחד עם ההסתדרות ונציגי העובדים על-מנת למצוא פתרון נכון והוגן למצב אליו נקלע עולם התעופה, אך דרישות האוצר, שמשתנות בכל פעם מחדש, אינן אפשריות בשום דרך, ואנו לא נוכל להעמיק את הקיצוץ בפעם הרביעית, לאחר שלכל הדעות התוכנית העסקית שהוכנה על-ידי טובי גורמי המקצוע במשק ואושרה על-ידי הבנק, מבטיחה כי אל על נמצאת על מסלול יציב שיאפשר את החזר ההלוואה".

אל על מזכירה את העובדה שהמטוסים שלה ברובם אינם בבעלותה, ולכן "בעלי המטוסים ייקחו אותם, ומדינת ישראל תישאר ללא יכולת לטוס באופן עצמאי". 

"האוצר מזלזל בכספי הציבור" 

עוד היא מזכירה את החשש של הנוסעים שלא יקבלו את כספם חזרה על טיסות שבוטלו, היות שאל על השהתה עד כה את השבת הכספים (למעט גל ראשון של טיסות שבוטלו ,שעבורן היא השיבה את כספי הצרכנים). מדובר ביותר ממיליארד שקל. בחברה אומרים כי "אל על התחייבה בתוכנית העסקית להשיב ללקוחות את שווי כרטיסי הטיסה במלואם, בהיקף של למעלה ממיליארד שקל. אם אל על תגיע להליך פירוק, הלקוחות יאבדו את כל כספם - האוצר מזלזל בכספי הציבור".

לבסוף מזכירה אל על את הפגיעה בתל"ג עם אובדן של 2.5 מיליארד שקל בכל שנה.

"כפי שבוודאי ידוע לך", כתב אוסישקין לנתניהו, "חברת אל על נמצאת במצב קשה כמותו לא ידעה מעולם, שלא באשמתה. טענות האוצר, כאילו הקושי של חברת אל על והצורך במתן הלוואה קשורים להתנהלותה טרם המשבר, הן משוללות כל יסוד, ואין להן אחיזה במציאות. מיום ההפרטה ועד למשבר הקורונה אל על עמדה בפירעון כל חובותיה ולא ביקשה הלוואה או מימון מהמדינה", כותב אוסישקין לנוכח הטענות הקשות שהטיח האוצר באל על כחברה לא יעילה הממונפת בהיקפים חריגים בענף התעופה.

עוד מזכיר אוסשיקין כי המשבר שאליו נקלעה אל על לא נבע ממהלכים שהיא אחראית להם: "מדינת ישראל סגרה את השמיים. סדרת ההחלטות שקיבלה המדינה הובילה לכך שהטיסות נעצרו, וזאת עוד בטרם הגיע הנגיף לישראל. לכל הדעות מדובר במצב של כוח עליון. גודל המשבר ועוצמתו יצרו מצב בו אין חברת תעופה בעולם שיכולה להתמודד עם המשבר הזה בכוחות עצמה, ובכלל זה 'אריות התעופה' הרווחיות ביותר. מדינות רבות בעולם הבינו את חשיבות התעופה הלאומית ונחלצו לעזרת חברות התעופה שלהן, בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים - במענקים, דחיית תשלומי מסים ואגרות, הלוואות ומתן ערבויות מדינתיות בהיקף של 90% - אנו מצפים שגם ממשלת ישראל תפעל בדרך דומה". 

"משימה בלתי אפשרית"

עוד כתב מנכ"ל אל על לנתניהו: "אנו מבקשים כי תנחה את משרד האוצר לתקן את המתווה שהוצג על-ידו אמש ולהסיר את המגבלות הבלתי ישימות. משרד האוצר מסרב לחבר את אל על למכונת ההנשמה כפי שעשו מרבית מדינות העולם. המלצות האוצר מייצרות מצג-שווא של 'הצלת אל על', כאשר בפועל מדובר בחתימה על תעודת הפטירה של אל על. ללא החלטה מיידית, אל על תסיים את דרכה, וכפועל יוצא מדינת ישראל תאבד את היכולת הקיימת לה כיום בתחום התעופה המסחרית וההשלכות הנלוות, עד כדי הגעה למצב של 'אי במצור' בעתות משבר.

"אנו עשינו כל שביכולתנו ועמדנו בכל דרישות הבנקים. התוכנית העסקית שהוכנה כוללת צעדים כואבים ודרמטיים אשר יאפשרו לאל על לעמוד בהתחייבויותיה בראש ובראשונה ללקוחותיה, ולשלם את ההלוואה שתינתן לה".

נזכיר כי לאורך הדיונים מול האוצר, אל על נשלחה לשפר את תוכנית ההתייעלות שלה. על כך מעיר אוסשיקין: "בקשות האוצר לשנות שוב ושוב את תוכנית ההתייעלות הפכו את המשימה לבלתי אפשרית. תוך מספר שבועות הועלה הרף מ-200 מיליון דולר לשנה ל-400 מיליון דולר בכל שנה. האוצר העלה כפי שעשה בדיון האחרון את הרף, והפעם לרמה בה הסכמה לדרישות האוצר היא החלטה על פירוק החברה וסגירתה". 

הערת "עסק חי"

מחר (ה') תפרסם אל על את דוחותיה הכספיים אחרי שתי דחיות. הערת "עסק חי" שצפויה להצטרף לדוחות עשויה להציב בפני אל על אתגר נוסף במקרה שאחד מנושי החברה יפנה לבית משפט ויבקש להתחיל בהליך של פירוק.

הערת "עסק חי" משקפת חשש לגבי יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה בטווח הקרוב. במצב שבו אפילו נושה אחד יפנה לבית המשפט, אל על תצטרך להוכיח כי ביכולתה להביא מקורות מימון.

הערה כזו צורפה לדוחות של קבוצת דלק לשנת 2019, והיא לא לבד. כפי שפורסם ב"גלובס", כ-10% מהחברות הנסחרות בבורסה (מעל ל-40 חברות) סיכמו את שנת 2019 עם הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הניסיון להלך אימים על הממשלה ומשרד האוצר לא יהווה תחליף למשא-ומתן ענייני ומקצועי. אנו שבים וקוראים לאל על לשוב לדיון מקצועי על-מנת למצוא פתרונות לטובת התעופה הישראלית והמשק".