חוות כריית ביטקוין בווירג'ניה, ארה"ב / צילום: Steve Helber, Associated Press
ביום שני השבוע, 11 במאי, התרחש אירוע משמעותי בהיסטוריה הקצרה של הביטקוין - הוא נחצה בפעם השלישית מאז שנכרה לראשונה ב־2008. במלים אחרות, נחתך בחצי התשלום לכורה שעידכן (כלומר, הפיק באמצעות מחשבים מיוחדים שנועדו לכך) את הבלוקצ'יין - היומן המבוזר של הביטקוין.
למי שפחות בעניינים, הנה התורה על רגל אחת: כל הביטקוינים באים לעולם בדרך אחת, תשלום לכורים. הביטקוין הוא רשת מבוזרת של מחשבים, המכונים כורים, שמתחזקים ביחד יומן רישום (מבוזר) המכונה בלוקציין, ובו נרשמות העסקאות (transactions) בין המשתתפים ברשת. בערך אחת ל-10 דקות בממוצע, אחד הכורים "מנחש-מחשב" נכון קומבינציה מסובכת וחד-פעמית, ואז ניתנת לו הזכות לעדכן את היומן המבוזר. לאחר "העדכון", הזוכה מקבל באותה עת "פיצוי" עבור עבודתו. על פי הפרוטוקול של הביטקוין, שנכתב על ידי המייסד האלמוני שלו, סטושי נקמוטו, סכום הפיצוי נחתך בחצי כל 210 אלף עדכונים (שנקראים "בלוקים"). זה קורה פחות או יותר כל ארבע שנים. עד כה זה קרה שלוש פעמים: ב-2012, ב-2016 ובשבוע שעבר.
עכשיו אפשר לקפוץ בחזרה לאירוע ההיסטורי שהתרחש השבוע. אם עד יום שני ב-23:00 בלילה היה התשלום (פיצוי) לכורה 12.5 ביטקוין לכל בלוק, לאחר מכן הפיצוי נחתך בחצי והועמד על 6.25 ביטקוין. כפועל יוצא מכך, גם סך הביטקוינים החדשים המיוצרים ביום נפלו מ־1,800 ל־900 בלבד. כך זה גם יימשך במהלך 4 השנים הבאות, עד 2024, אז ייחתך שוב הביטקוין והתשלום יעמוד על 3.125 ביטקוין לבלוק - והייצור היומי יעמוד בהתאם על 450 מטבעות.
מכסה של 21 מיליון ביטקוינים
מעבר להיבט הטכני של החצייה שהוזכר למעלה, יש עוד שתי סיבות מדוע האירוע הזה משמעותי: הוא מאיר את אחת מתכונות היסוד של המערכת המוניטרית שמאחורי הביטקוין - היותו מוגבל וסופי בכמותו. לכן, על פי הפרוטוקול, יש סך כולל של 21 מיליון יחידות, כאשר עד כה נכרו כ־18.5 מיליון מהן.
שנית, הוא מזכיר לנו את העובדה שקצב הייצור של הביטקוין הולך ומצטמצם, בניגוד מוחלט לכסף הפיאט, שערכו קיים מתוקף חוקי המדינה ומדיניות הבנקים המרכזיים. אלו הגדילו את כמות הכסף בעולם בכ-5 טריליון דולר מאז שהתחיל משבר הקורונה, והם צפויים להגדיל אותה בעוד טריליוני דולרים עד לסוף השנה. גידול זה צפוי להביא את מאזן הפדרל רזרב עד כדי 9־10 טריליון דולר עד לתחילת 2021 - יותר מכפול משיעורו בתחילת 2020.
נדירות היא תכונת יסוד של כל חומר או יסוד האמור לשמש ככסף. גידול אפסי או איטי חשוב במיוחד לכסף שאמור לשמש "שומר ערך" לפרקי זמן ארוכים.
משחר ההיסטוריה ובמשך אלפי שנים עד לשנת 1971, שימש הזהב ככסף או כיסוד לשיטה המוניטרית העולמית. גם כיום, אחרי שלזהב כבר אין מעמד רשמי, הוא עדיין מהווה נכס מוניטרי בעל מעמד גדול בהרבה ממה שנדמה. כך למשל, בשנת 2018 רכשו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם כמות שיא של זהב, יותר מבכל שנה מאז 1971, בסך כולל של כ־651 טונות - 16% מהביקוש העולמי. זו לא היתה שנה יוצאת דופן. במהלך 8 השנים האחרונות היו הבנקים המרכזיים בעולם רוכשים פעילים של כמויות גדולות של זהב.
לזהב תכונות פיזיות שונות, שהפכוהו לחומר המועדף לשמש כסף. מרכזית שבהן היא יחס נמוך ביותר בין הכמות החדשה המגיעה לשוק לכמות הקיימת כבר. יחס זה מכונה באנגלית Stock to flow. כלומר, יחס מלאי (קיים) להספקה (החדשה). בזהב, יחס זה עומד על כ־60. עם חציית כמות הביטקוינים השבוע, הגיע הביטקוין ליחס מלאי/הספקה דומה, ושיעורו 50.
הואיל ולביטקוין תכונות אחרות הדומות לזהב, כולל שרידותו והיותו בר-חלוקה, התפתחה תיאוריה כי מנדירותו ההולכת וגדלה ביחס מלאי/הספקה קרוב לזה של הזהב, מחירו ייגזר בשנים הבאות.
פיצה ב־90 מיליון דולר
בינואר 2009 כרה סטושי נקמוטו את הבלוק הראשון של ביטקוין, לאחר שפרסם כמה חודשים קודם לכן באינטרנט את הפרוטוקול, שעל פיו הוא מתנהל. שווי הביטקוין באותה עת עמד על אפס. כשנה וחצי לאחר מכן, ב-22 במאי 2010, רכש מתכנת בשם לאזלו האנייצאז 2 פיצות בתמורה ל-10 אלף ביטקוינים. היתה זו הטרנזקציה המסחרית הראשונה בביטקוין, והיא נעשתה לפי שווי של פחות ממחצית הסנט לביטקוין. שווי הפיצה הזו לפי מחיר הביטקוין כיום הוא כ־90 מיליון דולר - ללא ספק, הפיצה היקרה בהיסטוריה.
פרוטוקול הביטקוין יצר את הנכס הדיגיטלי הראשון הנדיר בהיסטוריה - כזה שלא ניתן לשכפלו ללא גבול או לשלוח עותקים זהים ממנו, כמו לדוגמה תמונות באייפון. הרעיון של ייצור נכס דיגיטלי חד־ערכי, הניתן להעברה בקלות על גבי רשתות אבל נדיר כמו זהב, היה במפורש חלק מתוכניתו של נקמוטו. "תארו לכם נכס הנדיר כמו זהב", כתב, "שאין לו כל שימוש פרקטי. אך הוא בעל תכונת קסם אחת מיוחדת, ניתן להעבירו על גבי רשתות תקשורת".
הנדירות הדיגיטלית הזו היא ההמצאה פורצת הדרך של ביטקוין. והמערכת הטכנולוגית שאיפשרה להביא אותו לעולם - כלומר, הבלוקציין הבנוי על השתתפות מבוזרת של המפעילים, שפרסם סטושי במסמך קצר שכותרתו "ביטקוין - מערכת למזומן אלקטרוני בין עמית לעמית", היתה לא פחות ממופלאה.
ניק סזאבו, איש מחשבים, עורך דין, וממומחה בהצפנה ובמטבעות קריפטוגרפיים, שאחדים אפילו חושדים כי היה מעורב בפרוטוקול הביטקוין, הרחיב: "למתכות יקרות נדירות בלתי ניתנת לשינוי בגין העלות היקרה של ייצורם ומציאתם. תכונה זו היא שנתנה לכסף את הערך הפנימי שלו שהיה עצמאי מכל צד שלישי. אם היה פרוקוטול מחשב המאפשר לייצר בייטים שהם יקרים לייצור, ללא צורך באמון בין הצדדים, וניתנים לאכסון ולהעברה בין זרים באופן בטוח וקל, היה נוצר זהב דיגיטלי".
רבים וטובים ניבאו ב-2017, שעה שהביטקוין נהפך למושג מוכר בפי כל ומחירו זינק לשמים, כי זוהי "בועת צבעונים" חדשה, שבסופה ערכו של הביטקוין יחזור לאפס. חלפו שנתיים וחצי, והביטקוין עדיין עמנו ושוויו פי 15 משהיה לפני ארבע שנים בסמוך ל"חצייה" הקודמת.
במסמך שכותרתו "האם ביטקוין הוא הזהב הדיגיטלי החדש?" הגיעו כותבים מאוניברסיטת פרטוריה למסקנה כי "בבחינת הקשר בין שווקים פיננסיים שונים והביטקוין, נמצאה קורלציה המוכיחה כי ביטקוין יכול לספק את היתרונות של נכס מגן בזמן תקופות קשות. בדומה למה שזהב מספק".
עלות ייצור גבוהה ורשת רחבה
עלות הייצור הגבוהה של ביטקוין והרשת הרחבה של העוסקים בכך, הם לכן חלק מובנה ממהותו. בדיוק כמו שהנדירות והעלות הגבוהה כריית זהב הם חלק אינטגרלי ממה שהופך אותו ל"מתכת נדירה".
עוצמתו של הביטקוין מצויה בעובדה שנדירותו, הנובעת מקצב ועלות ייצורו, היא תכונה שאף גורם, לרבות הבנקים המרכזיים, לא יכולים לשנות. לדברי ד"ר סייפאדין אמאוס, כלכלן וכותב המתמחה בכלכלת ביטקוין, ומחבר הספר "סטנדרט הביטקוין - אלטרנטיבה מבוזרת לבנקים מרכזיים", "קצב גידול ההיצע, שנותר נמוך בלי קשר לכמה יגדל המחיר, הוא הסיבה היסודית מדוע זהב שמר על מעמדו המוניטרי לאורך כל ההיסטוריה האנושית... היחס הגבוה בין מלאי/הספקה הפך את הזהב לסחורה עם גמישות המחיר (קרי, עלייה במחיר תגרור עליה משמעותית בהיצע) הנמוכה בעולם... החל ב־2020 הביטקוין יהיה במעמד זהה".
בגלל כללי פרוטוקול הביטקוין הכוללים קצב ייצור קבוע, עלות גבוהה להשתתף בתהליך הייצור, וביזוריות שאינה מאפשרת לשנות את הפרוטוקול, נוצרו מציאות וכללים שאינם ברי שינוי, ומהם נובע יחס נדירות ההולך וגדל.
אנליסט ביטקוין אנונימי, המכנה עצמו "פלאן בי" (תוכנית בי), מציג עצמו כהולנדי באמצע שנות ה-40 לחייו, וחבר בצוות השקעות המנהל עשרות ביליונים של נכסים פיננסיים, ניסה לנתח, בהתבסס על מודל יחס מלאי/הספקה, את מחירו העתידי הצפוי של הביטקוין.
על פי נייר שפירסם באתר "מדיום", הוא חישב את יחס מלאי/הספקה מאז סוף 2009 ועד תחילת 2019, ובנה מודל המנסה לנתח את המתאם בין יחס מלאי/הספקה ומחיר. לטענתו, קיים מתאם סטטיסטי משמעותי בין שווי השוק של הביטקוין לבין יחס מלאי/הספקה. על פי מודל זה, הוא מעריך כי מחיר הביטקוין לאחר "פיצול הפיצוי" במאי 2020 ישקף מחיר של כ־55 אלף דולר.
ד"ר אשר עידן, מרצה בתחומי מהפכת הרשתות החברתיות, סבור כי תעשיית הבלוקצ'ין והביטקוין אינה תעשיית סטארט-אפים סטנדרטית. "זה המקום שאליו מגיעים כל אלה שהתאכזבו מכך ש־20 שנה אחרי מהפכת האינטרנט, במקום שכל בני האנוש ישפרו את מצבם, הפערים הכלכליים וא־השויויון רק גדלים", כתב.
אמון ואמונה סביב המטבע
הקסם של הביטקוין וחלק משמעותי מהזינוק שלו, נובע מכך שהוא נכס פיננסי בלתי תלוי. חוף מבטחים, שבו לא צריך לפחד ממוסדות הכוח המסורתיים - ההון והשלטון. מכיוון שכך, מסביר ד"ר עידן, עוצמתו של הביטקוין נובעת מהרשת החברתית שמאחוריו. זו גורמת לשינויים וגידול בחזקות ולא באופן ליניארי, כפי שהורגלו בעולם של טרום הרשתות החברתיות. עובדה זו, לדעת ד"ר עידן, מסבירה מדוע הביטקוין צמח בפחות מעשור משווי של פחות מדולר לשווי של 9,000 דולר, כשאין מאחוריו כל גוף מרכזי העסוק בשיווק ויחסי ציבור.
בניגוד למחיר מניה, שאמור לנבוע מהערך שהחברה מייצרת והדווידנדים שהיא אמורה לחלק, או למחיר אג"ח הנובע מהריבית שהיא אמורה לשלם, למחיר הזהב והביטקוין אין שיעור ומידה. הם נובעים וינבעו רק מגורם אחד - האמון שיתנו בהם אנשים ככסף או כככלי מגן בעת זעזועים כלכליים וחברתיים. הביטקוין כבר הוכיח שאמון המשתמשים יכול להעלות את מחירו בתוך 10 שנים מפחות ממחצית הסנט לקרוב ל-10,000 דולר, נכון למועד כתיבת כתבה זו.
עם הזעזועים הכלכליים והחברתיים הצפויים בשנים הבאות, ואם ההערכות ביחס לערך כלכלי של נדירותו יתבררו כנכונים, לא יפלא אם הביטקוין ישוב ויפתיע את כל המומחים גם בעשור הנוכחי.
יודגש כי אין בנאמר המלצת השקעה משום סוג שהיא.
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.