הדברה | ניתוח

מה גרם למשרד הבריאות לפרסם נתונים חלקיים לגבי הדברה של פירות וירקות

משרד הבריאות לא פרסם בשנים האחרונות נתונים לגבי תחום ההדברה • במקביל לפרסום דוח מבקר המדינה החליטו במשרד להקדים תרופה למכה ולהציג דוח שעוסק בנושא • הבעיה: הדוח כולל נתונים ישנים, חלקיים ומדאיגים • משרד הבריאות: "התהליך מצריך זמן"

שוק פתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס
שוק פתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בזמן שמשבר הקורונה כובש את הכותרות, דוח מבקר המדינה שפורסם באחרונה ובדק את תפקוד משרד הבריאות בפיקוח על שאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות, נבלע בין ענייני היום. בין היתר, מצא מבקר המדינה כי חומרים רעילים ושאריות חומרי הדברה נמצאים במזון ולא מפוקחים כראוי, שבמשך תקופות ארוכות בוצע דיגום חלקי או לא בוצע כלל, ולשירות המזון הארצי לא הייתה תמונה מלאה על החשיפה של הצרכנים לחומרי הדברה במזון.

עוד עלה מהביקורת כי שירות המזון הארצי פרסם באתר האינטרנט שלו סיכום של תוצאות הסקרים שביצע לשאריות חומרי הדברה לכל אחת מהשנים 2013-2016 ומאז הוא חדל מהפרסומים. במשך תקופה ארוכה היעדר השקיפות ופרסום הנתונים העסיק מומחים ואנשי בריאות בישראל, אך רק בסמוך לדוח המבקר עלה לאתר האינטרנט של משרד הבריאות דוח שירות המזון לשנים 2017-2018 - וממנו מצטיירת תמונה מדאיגה, ובעיקר תמונת חסר; המידע נמסר לציבור באיחור של שנתיים, והמצב בשטח כיום איננו ידוע.

ביקורת על האכיפה

מהדוח שפורסם לאחרונה עולה כי בישראל ישנן חריגות גבוהות של חומרי הדברה עד פי שלושה לעומת האיחוד האירופי. הממצאים של השנתיים האחרונות גרועים יותר מבשנים קודמות; אם ב-2013 היו 4% חריגות וב-2016 היו 7% חריגות, ב-2017-2018 שיעור החריגות עומד על כ-13%. באיחוד האירופי, לשם השוואה, עומד ממוצע החריגות על כ-4% בלבד. רק 37% מהפירות והירקות שנדגמו בסקר משרד הבריאות היו נקיים משאריות חומרי הדברה. זאת בניגוד לנתון האירופי שעומד על 55%.

ב-11% מהפירות שצורכים ילדים, כגון ענבים, תותים, אגסים ותפוחים, נמצאו שאריות של מספר חומרי הדברה. "אמנם ייתכן כי כמות כל חומר וחומר עמדה בתקן הקבוע בחוק, אך אין התייחסות להשפעתם המצטברת של חומרי הדברה שונים על גופם של ילדים המהווים אוכלוסייה רגישה לחומרים אלו", אומרת ברנדט באור, מדענית בריאות וסביבה של אדם טבע ודין. "בניגוד לאירופה, בישראל לא מתבצעת הערכת סיכונים שמתחשבת בהשפעתם המצטברת של חומרי הדברה שנמצאים בחריגה, ביניהם חומרים שנאסרו לשימוש באירופה כבר לפני שנים רבות".

המרוססים ביותר
 המרוססים ביותר

שאריות חריגות של חומרי הדברה במזון יכולות לנבוע משני מקורות; חומר מותר לשימוש בגידול אשר השארית גבוהה מהרמה המותרת, או שימוש בחומר אסור לגידול, בניגוד להוראות התווית. כלומר; החקלאי עבר על החוק. החריגות מהכמות המותרת של חומרי הדברה ב-49% מהפירות והירקות נובעות משימוש בחומרי הדברה האסורים באותם גידולים. מכך עולה למעשה ביקורת קשה על יעילות הפיקוח והאכיפה של משרד החקלאות. בין חומרי ההדברה שחרגו מערכי הסף הקבועים בחוק, ישנם חומרי הדברה אשר נאסרו לשימוש באיחוד האירופי אך עדיין נמצאים בשימוש בישראל. חומר הדברה שחרג במיוחד הוא הכלורופיריפוס (23% חריגות), אשר נאסר לאחרונה באירופה בשל החשש לפגיעה בהתפתחות המוח של ילדים ועוברים. בישראל טרם התקבלה החלטה לגבי השימוש בו.

איחור של שנתיים


מן הדברים עולה השאלה המתבקשת; מדוע התפרסם הדוח שנתיים לאחר דגימת הנתונים, ודאי כאשר מדובר רק ב-1,958 דגימות? "יש ציבור גדול שדואג ונמנע מאכילת פירות וירקות בשל החשש משאריות חומרי הדברה. כל תוצאות המעבדה ממוחשבות, לכן לא ברור מדוע נדרש כל כך הרבה זמן לפרסם את הנתונים", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "ככל שהחומר לא מתפרסם, החקלאים לא יודעים על מה לשים דגש, והציבור לא יודע במה להמעיט ואיך להתמודד. לא ברור למה הדוח מוצא אחת לשנתיים, באיחור של יותר משנה, ולא כל חצי שנה עד שנה. מדובר בנתונים החיוניים לבריאות הציבור, וכששואלים אותי איך ניתן לאכול ירקות ופירות ללא שאריות משמעותיות של חומרי הדברה, אני צריכה להשיב על פי הנתונים שפורסמו מלפני כמה שנים".

הדוח מתפרסם לראשונה בצימוד של שנתיים, ולא כדוח של שנה בודדת. "זה גורם לי לחשוב שאולי באחת השנים הייתה קפיצה גדולה שרצו לטשטש. זה גורם לציבור לא לבטוח באכילת פירות וירקות, אף שערכם התזונתי קריטי, ולמרות שאין להם כל תחליף. סוגי הפירות והירקות שבהם יש חריגה משתנה משנה לשנה, ולכן מהותי במיוחד להקפיד על מעקב ופרסום תדיר. תוכנית הדיגום עצמה אף היא לא חשופה, ואנחנו לא יודעים אם השוני הוא משום שהחקלאים שינו את חומרי ההדברה, או שמספר הדגימות השתנה".

אחריות הפיקוח על שאריות חומרי ההדברה במזון מתחלקת בין משרד הבריאות למשרד החקלאות. גם האחרון פרסם לאחרונה את הדוח שלו ל־2018. מן הדוח עולה כי מ-1,500 הדגימות שנלקחו לכל סוגי הפירות והירקות בכל הארץ, ב-55% נמצאו שאריות הדברה, 16% מהדגימות הכילו שאריות הדברה מעל התקן. חריגה גבוהה נמצאה במנגולד, בצל ירוק, פטרוזיליה, חסה, כוסברה, כרפס, שמיר, מלפפון ותפוח.

"למעט עשבי תיבול שתמיד יש בהם חריגות, בכל שנה אין חפיפה מספקת בין תוצאות הדיגום של משרד החקלאות לתוצאות הדיגום של משרד הבריאות, וזה אומר שלא דוגמים מספיק" מסבירה אולנובסקי. "מספר הדגימות הגבוה שמשרד החקלאות מתגאה בהן - פי שלושה מהשנה הקודמת - מתחלק על פני כל סוגי הירקות והפירות של כל המגדלים. הדוח תמציתי ומעובד וכולל בעיקר את השיפורים והתוצאות החיוביות, אולם לא כולל את התוצאות עצמן. כך למשל - אף שאין חריגות באבטיחים, לא ידוע כמה כאלו נדגמו בפועל, וייתכן שמדובר באבטיח אחד או שניים בלבד".

איך צריך הציבור לנהוג לאור הממצאים?
"מומלץ לאכול ירקות ופירות עם קליפתם ולגוון באכילת פירות וירקות בצבעים שונים. יש לשטוף את הפירות והירקות במים ואפשר גם עם מעט סבון לפני צריכתם, כאשר החלק החשוב בשטיפה הוא השפשוף של קליפת הפרי או הירק בספוג או סקוץ’ רך. בקליפת המזון יש ויטמינים ומינרלים, ומנגד קילוף שלה למען הימנעות מחומרי הדברה לא יהיה משמעותי כיוון שחומרי הדברה רבים חודרים לתוך הפרי או הירק. מומלץ לצרוך פירות וירקות עונתים - בעונה עצמה משתמשים בפחות חומרי הדברה".

באדם טבע ודין עוקבים אחר הנושא זה שנים רבות. "ישראל היא אחת הצרכניות הכבדות של חומרי הדברה לחקלאות בעולם", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין. "אנחנו נפעל לחייב את המשרד הבריאות לפקח על שימוש בחומרי ההדברה בחקלאות לטובת הציבור בישראל. הגיע הזמן לנער את שירות המזון במשרד הבריאות".

"תנאי הסף מחמירים"


תגובת משרד הבריאות: "תוכנית הדיגום לוקחת בחשבון מוצרים שצריכתם גבוהה על ידי ילדים ולכן חלקם היחסי בתוכנית הדיגום גבוה. ניתוח התוצאות וכתיבת הדוחות מצריכים עבודה רבה ואורכים זמן. חומרי הדברה המורשים נבחנים על ידי הוועדה הבינמשרדית לאישור תכשירי הדברה. חלק מהמלצות הוועדה לביטול חומרים לא אומצו על ידי משרד החקלאות. תוצרת חקלאית מהרשות הפלסטינית נדגמת במעברים, ובימים אלה אנו עובדים על צמצום התוצרת החריגה הנכנסת לישראל".

תגובת משרד החקלאות: "ישראל מחמירה בערכי הסף לשימוש בחומרי הדברה. ברוב המקרים, יותר מאשר באירופה. מממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן. אחוז הדגימות שנדגמות מדי שנה ביחס למספר התושבים - גבוה בהשוואה לאירופה. השימוש בכלורפיריפוס מאושר בכ-150 מדינות לרבות ארה"ב. במסגרת הערכה מחודשת שנערכה בשנים האחרונות, לה היו שותפים כלל המשרדים, לרבות משרד הבריאות, אושר השימוש מחדש בחומר זה. גם ארגון הבריאות העולמי וארגון החקלאות העולמי מתירים שימוש בו. תוכנית הדיגום של משרד החקלאות כוללת כל הגידולים המשקפים את החקלאות בארץ, וכוללים את הגידולים שנמצאו חריגים בהתאם לסיכום של משרד הבריאות".