קניון ריק באיטליה / צילום: Associated Press
מדינות רבות בעולם החלו לנקוט צעדים של יציאה מהסגר שהוטל בעקבות התפשטות מגפת הקורונה. חנויות נפתחות, חדרי כושר וחופים, ילדים חוזרים לבתי הספר וכבר מדברים על חזרה לשגרה של תעשיית המלונאות והתיירות.
עם זאת, הצל הכלכלי של המגפה נשאר. מסקר של חברת דלויט - "מד הדופק העולמי", שמנסה להבין את הדינמיקה של מאפייני הצריכה ואת המצב הרגשי של הצרכנים, עולה כי למרות ירידה מסוימת במדד החרדה של אנשים בשבועות האחרונים - רמת החרדה עדיין גבוהה מאוד.
מבחינת הבראת הכלכלה העולמית, אחת השאלות המרכזיות היא מוכנות הצרכן לשוב לקנות. שלושת המשתנים המשפיעים על הסנטימנט הצרכני נוגעים לתחושה לגבי המצב הבריאותי, התעסוקתי והפינננסי.
שלא במפתיע, במדינות אירופיות עם רשתות רווחה גדולות כמו גרמניה או צרפת, יש פחות פחד לאבד מקום עבודה. יוצאות דופן הן ספרד ואיטליה - מקומות שנפגעו מאוד קשה ולאורך זמן מהמגפה. במקומות עם מערכת רווחה פחות מפותחת, כמו הודו, החשש לאבד את מקום העבודה יותר בולט. הצרכנים הסינים מגלים חששות בריאותיים גבוהים, שייתכן שקשורים ברמת האמון שלהם במידע שהמדינה מספקת.
דוחים קניות למועד מאוחר יותר
תופעה מדאיגה לכלכלה העולמית היא שכמחצית מהצרכנים מדווחים על השהיית קניות בעלות מאפייני הוצאה גבוהים (דירה, רכב וכו'). יתר על כן, מעל מחצית מהצרכנים יחכו עם קניות קטנות יותר.
לפי הסקר של דלויט, הדאגה לבריאות היא בעלת מתאם ברור עם דאגות כלכליות. בשבועיים האחרונים רואים ירידה קלה במדדי הדאגה הבריאותית, אך עדיין יש רמה יציבה של חרדה פיננסית.
אחד הנושאים המעניינים בסקר נוגע למידת המוכנות של צרכנים ללכת לחנויות, לבתי מלון ולעלות על טיסות. החשש הנמוך ביותר היה מחזרה לחנויות, אחר כך הליכה לבית מלון והכי גבוה - טיסה. 75% מצרכנים דיווחו שאינם מרגישים בטוח לטוס, כ-70% אינם חשים ביטחון בלינה במלון וכ-60% מהצרכנים אינם חשים ביטחון בכניסה לחנות. מדובר בשיפור של 5% לעומת סקר קודם והדבר מצביע על התאוששות מאוד איטית של התחומים.
ובאילו קטגוריות צריכה נראה שיפור? אלי תדהר, מוביל Monitor Deloitte וראש מגזר תעשייה ומוצרי צריכה ב-Deloitte ישראל, מסביר כי הסקר שדלויט ביצעה גם מחלק את מרכיבי ההוצאה לקטגוריות של צריכה שוטפת, כגון מזון, תרופות, חשמל ושכר דירה ובין קטגוריות של מוצרים ושירותים שצריכתם מזדמנת, כגון אלקטרוניקה, בידור, ביגוד, רהיטים, תיירות ועוד. "הצריכה השוטפת חזקה יותר גם בכוונות העתידיות ברוב המדינות - ניתן לראות בבירור את הדגש לצרכים בסיסיים, כמו מזון ותרופות, וירידה דרמטית בכוונות הרכישה של מותרות מזדמנות, כמו ביגוד, אלקטרוניקה, מסעדות ובידור".
לדברי תדהר, "אחד החששות המרכזיים של הצרכנים הוא הסיכון בפיטורי עבודה עם ההרעה המתמשכת במצב הכלכלי. לאורך זמן, ככל שמתרחקים משלב הסגר, ניכר כי רמת הדאגה יורדת בשבועות האחרונים בממוצע העולמי, אך היא עדיין ניכרת וכוללת כ-40% מהאוכלוסייה. רמת הדאגה מפיטורין גבוהה ביותר במדינות בהן המגפה כבר "ותיקה", כמו ספרד ואיטליה. המדינה היחידה שעוברת אותן היא הודו, שעדיין לא הצליחה להשתלט על המגפה ונמצאת בסגר מתמשך, עם 72% שדואגים לאבד את עבודתם, עלייה משמעותית מהסקר הקודם (54%) שפורסם שבועיים קודם לכן.
"בצרפה ובגרמניה פחות מודאגים מאיבוד עבודה, ככל הנראה בגלל ועדי עובדים חזקים וחוקי פיטורים קשוחים במדינות אלו והביטחון התעסוקתי הגבוה, באופן כללי, של כלכלות אלה. נראה כי הצרכנים בהולנד יותר אופטימיים. יש לזכור כי הולנד הייתה במדיניות סגר סלקטיבית ונפגעה פחות ממדינות אירופה האחרות.
תדהר מסביר כי שאלה נוספת שנבדקת בסקר היא סוגיית השהיית קניות בעלות מאפייני הוצאה גבוהים כמו דירה או רכב. כמחצית הצרכנים בעולם החליטו להשהות קניות גדולות, ולמרות היציאה מהסגר בשבועות האחרונים במדינות מסוימות, אין שינוי מהסקר הקודם במדד הזה. גם במדינות שכבר הצליחו להשתלט על המגפה ולצאת מהסגר, צרכנים רבים עדיין נזהרים בקניות הדורשות הוצאה כספית גדולה, כמו למשל ביפן ובדרום קוריאה, בהן כרבע מהצרכנים עדיין מחכים ולא קונים.