"בטווח הארוך נצטרך להעלות מסים כדי לצמצם את הגירעון"

אני: דורשת מעצמי, מעמיקה, מתפתחת תוך כדי עשייה ואף פעם לא מרימה ידיים. שואפת להתקדם בלי להסתכל על מגבלות ותקרת זכוכית.

משפחה: סבתא מצד אמא ניצולת שואה מהונגריה ששרדה את אושוויץ והגיעה לארץ אחרי קום המדינה. סבא מאוסטרו-הונגריה, הגיע לארץ לבד לפני המלחמה, התיישב בירושלים, למד משפטים, הכיר את סבתא ופתח חנות מכולת קטנה שהם ניהלו יחד.
סבא וסבתא מצד אבא עלו מגרמניה לפני המלחמה כילדים עם המשפחות שלהם והכירו בתל אביב. ההורים נפגשו כשהמשפחה של אמא עברה לירושלים, אבא היה בקורס טיס ואמא הייתה חיילת. נולדתי בבאר שבע, כשאבא שירת כטייס קרב בחצרים. אחרי שהוא עזב חזרנו לירושלים. אמא הייתה כלכלנית בבנק ישראל, ואבא היה משקיע פרטי בחברות ובסטארטאפים. אני הבכורה משלושה.

ילדות: שכונת מוצא, טיולים בארץ, הנוער העובד והלומד, וריקוד. רקדתי בלהקת "הורה י-ם" ואחר כך גם פלמנקו וסלסה. תמיד הייתה לי נטייה ריאלית. בתיכון הרחבתי כימיה, מתמטיקה וביולוגיה. התגייסתי לחיל האוויר וכשהשתחררתי היה לי ברור שאלמד משהו שיתחבר למציאות ואוכל דרכו לתרום לקהילה.

לימודים: את התואר הראשון עשיתי במתמטיקה וכלכלה בעברית. הכלכלה מאוד משכה אותי, והחלטתי להמשיך לתואר שני מחקרי באוניברסיטת תל אביב. בין לבין התנדבתי ללמד ילדים מיעוטי יכולת.

חביאר גלבווסר: בעלי. יליד הקהילה היהודית במקסיקו. הוא למד הנדסת תעשייה וניהול, והחליט לעשות עלייה לבד. נפגשנו כשאני למדתי לתואר שני והוא ל-MBA בתל אביב. אנחנו מצליחים לשלב קריירה וגידול של שתי בנות, ובזכותו, ובעזרת ההורים שלי, אני יכולה להתפתח ולהגשים את החלומות.

משרד האוצר: התחלתי באגף התקציבים, כאחראית על מערכת החינוך, הבריאות, משק המים והחקלאות.

הכלכלנית הראשית: מוניתי בגיל 39, כשהייתי בהריון. מוניתי בינואר ובפברואר ילדתי. חזרתי ביום הראשון שהחוק אִפשר לי ובשמחה רבה. אני אחראית על מה שקשור ברמת המאקרו, הצמיחה, ההכנסות, הגירעון והתחזיות.

קורונה: עם התגלות הנגיף בסין הבנתי שזאת צרה וביקשתי מהסגן שלי לגבש את ההשפעה המאקרו כלכלית של עצירת הייבוא מסין, ועוד לפני שהמחלה הגיעה לישראל, נערכנו להשפעה שלו על המשק הישראלי. הצעדים שננקטו בהתחלה היו הכרחיים, כי אם הם לא היו נעשים, הייתה כנראה עלות אלטרנטיבית כלכלית. היה חשוב לנו שלא כל המשק יושבת, ושענפי השירותים, התעשייה וההייטק ימשיכו לפעול. כשהעקומה הושטחה, לחצנו לייצר אסטרטגיית יציאה שתיתן ודאות למגזר העסקי. לא בכל דבר הצלחנו לייצר אותה, אבל קיבלתי טלפונים ממדינות שביקשו ללמוד איך עשינו את זה מהר יחסית לעולם.

עצמאים: תמכתי במתן מענקים לעצמאים בתקופת המשבר. לאחר שהוא יסתיים, צריך יהיה לדון בדמי האבטלה של העצמאים, כי הנושא מורכב, לא שחור או לבן. למעט מדינה אחת, בשום מקום בעולם לא ניתנים דמי אבטלה לעצמאים. צריך להבין את המציאות החדשה, מה מצב המשק ועד כמה העצמאים יהיו מוכנים להעלאת דמי הביטוח הלאומי כדי שלא ניכנס לגירעון אקטוארי.

מקורות מימון: מגיעים מהגדלת הגירעון, שאפשרי בגלל יחס החוב-תוצר הנמוך שאיתו הגענו למשבר. בתרחיש האופטימי הגירעון יעמוד על 11% ובפסימי על 12%. מתוך 100 מיליארד השקלים שעליהם החליטה הממשלה, החשכ"ל דיווח על הוצאה של 25%, כשהשאר אמור לצאת עד סוף הרבעון השני.

נציג בפני שר האוצר החדש את התוכנית שלנו, קודם כול לטפל במשבר וברפורמות תומכות צמיחה, כמו השקעה בתשתיות, ולצד זה לראות איך מצמצמים את הגירעון ויחס החוב תוצר, כדי שאם יהיה משבר עתידי - והכוונה למשבר גיאופוליטי ולא לגל שני של הקורונה, שנכלל במשבר הנוכחי - נוכל להתמודד איתו.

העלאת מסים: בטווח הארוך צריך יהיה להעלות את נטל המס כדי לצמצם את הגירעון. מדובר על צעדים עתידיים כדי לא לדכא את המשק בהעלאת מיסים בעת המשבר.

פנאי: את רוב הזמן הפנוי אני מקדישה למשפחה ולחברים. פיקניקים, הליכות בטבע וים. מתגעגעת לזה מאוד.

תפיסת עתיד: הקדנציה היא של ארבע-חמש שנים. אני רואה את עצמי מתפתחת בתפקיד ובפן הניהולי של האגף.