"אובדן בלתי ניתן לחישוב": השער יוצא הדופן של "ניו יורק טיימס"

"ניו יורק טיימס" נחשב לעיתון המזוהה עם לוגיקה ועובדות, אולם הבוקר הוקדש כל השער הראשי שלו לפריטה על נימי הרגש: על השער הודפסו שמותיהם של כ-1,000 אנשים שמתו מקורונה בארה"ב, כשבכותרת המשנה נכתב: "הם לא היו רק שמות ברשימה, הם היו אנחנו"

שער ה"ניו יורק טיימס" המוקדש לקורבנות הקורונה בארה"ב / צילום: צילום מסך
שער ה"ניו יורק טיימס" המוקדש לקורבנות הקורונה בארה"ב / צילום: צילום מסך

"ניו יורק טיימס" נחשב לעיתון המזוהה כנראה יותר מכל כלי מדיה אחר עם לוגיקה וקידוש המונח "עובדות", אולם הבוקר (א') הוקדש כל השער הראשי שלו לפריטה על נימי הרגש: על השער הודפסו שמותיהם של כ-1,000 אנשים שמתו מנגיף הקורונה בארה"ב.

הכותרת והמשנה שבחרו עורכי העיתון להעניק לרשימה היו לא פחות יוצאי דופן: "כמעט 100 אלף מקרי מוות בארה"ב - הפסד בלתי ניתן לחישוב", נכתב בכותרת, והטקסט שהופיע במשנה היה לחלוטין לא בשפה ה"ניו יורק טיימסית": "הם לא היו רק שמות ברשימה, הם היו אנחנו". 

שער הניו יורק טיימס / צילום: צילום מסך
 שער הניו יורק טיימס / צילום: צילום מסך

"ניו יורק טיימס" בוחר להציג שער כזה כשבארה"ב מתקרבים למניין 100 אלף מתים מקורונה, העיר ניו יורק נתונה עדיין תחת סגר, שגרת החיים משובשת לחלוטין, ולא ידוע מתי ניתן יהיה לחזור לשגרה מלאה.

לדברי נדב איל, עורך דסק החוץ של חדשות 13, לא פרסום השמות הוא שעושה את המהלך כה יוצא דופן: לדבריו, "עיתונים אחרים בארה"ב, כולל 'הבוסטון גלוב', עשו דברים כאלה - הפקיעו עמודי חדשות כדי להציג את שמות המתים. 'הטיימס' מצטרף למגמה, אבל לעשות זאת על כל העמוד בראשון זה צעד שמאוד לא מאפיין את 'ניו יורק טיימס'". 

שער הניו יורק טיימס / צילום: צילום מסך
 שער הניו יורק טיימס / צילום: צילום מסך

לדברי איל, "השער יוצא דופן לא רק בגלל השמות אלא גם בגלל הכותרת והמשנה: זה שער מאוד סנטימנטלי בעיתון שמקפיד במיוחד על הפרדה בין דעות לעובדות, ובדרך-כלל העמוד הראשון שלו מיועד לעובדות בלבד; ואילו השער הזה כולו סנטימנטלי ואמוציונלי, כשהמסר הוא - תנסו לתפוס שהדבר הזה קורה באמת, והמתים הם בני אדם, לא שם ברשימה.

"השער הזה הוא אינדיקציה לתחושה של אסון גדול שמתרחש בארה"ב, שבישראל לא מבינים עד הסוף, תחושה של חוסר אונים וכישלון נוראי. זה לא רק כישלון של הנשיא דונלד טראמפ אלא גם של קומו ובלאדיו, שבמידה רבה אחראים על כך יותר ממנו, כי הם יכלו לסגור את המדינה ולא עשו זאת. בישראל לא מבינים שהם עדיין בהסגר. בניו יורק כמעט כל אחד מכיר משפחה שנפגעה מהמגפה, ולכן הכול מאוד קרוב".

קולם של הפוליטיקאים אומנם לא נשמע בתגובה, אבל באמצעי התקשורת ובעיקר ברשתות החברתיות משתפים את המודעה ומוחאים ל"ניו יורק טיימס" כפיים - אחרי הכול זהו מסר שבהכרח נותן נקודות למי שמעביר אותו.