גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרון לכפל הקצבאות: מינורי מדי, מאוחר מדי ולא מטפל בבעיות השורש

האוצר הסכים באופן זמני לשלם ל-40 אלף הזכאים לקצבת הכנסה, שפוטרו או הוצאו לחל"ת, גם דמי אבטלה במקביל ● אבל המאבק להפוך את הזמני לקבוע יצא לדרך, על רקע הנתונים שמראים כי דווקא האוכלוסיות המוחלשות כלכלית הן גם אלו שיחזרו אחרונות לשוק העבודה

שירה גרינברג, מאיר שפיגלר, איציק שמולי / צילום: איל יצהר, דוברות משרד האוצר
שירה גרינברג, מאיר שפיגלר, איציק שמולי / צילום: איל יצהר, דוברות משרד האוצר

לאחר מאבק ממושך של ארגוני החברה האזרחית, הגיעו משרד האוצר ומשרד הרווחה להסכמה על מתווה משותף לעצירת קיזוזי דמי האבטלה מקצבאות הבטחת הכנסה, מזונות, זקנה, נכים ושארים. המשמעות: הכספים שקוזזו מקצבאותיהם של האוכלוסיות המוחלשות, לאחר שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה ולא היו זכאים ל"כפל קצבאות" - יוחזרו. בנוסף הוסכם כי כספים אלו לא יקוזזו גם בחודש יוני.

בכך, עתיד לבוא לסיומו מחדל קיזוז הקצבאות, זאת בהנחה שהכנסת תאשר את החקיקה הזמנית בנושא בשבוע הבא.

אלא שהדברים אינם מוסדרים לטווח הארוך. הפתרון שניתן לתקופה הקצרה של חודשי הסגר, הוא במידה רבה פלסטר זמני לבעיה המדממת גם בימי שגרה; דמי אבטלה, רשת הגנה חלקית וזמנית שאותה מעניקה המדינה לאנשים שברגע איבדו את האפשרות להתפרנס, אינם מוענקים דווקא לאלו שמתקיימים משכר נמוך לצד קצבה זעומה.

כדי להסביר על מה המהומה, יש להבין תחילה איך פועל המנגנון המדובר לקיזוז כפל קצבאות:

ובכן, במהלך תקופת הקורונה פוטרו או הוצאו לחל"ת כ-40 אלף אזרחים שזכאים בשגרה להבטחת הכנסה (זקנה, נכות, שארים). בימים רגילים של טרום-הקורונה, המדינה לא מאפשרת לאותם אזרחים ליהנות מ"כפל קצבאות" - כלומר, אותו מפוטר או חל"תניק יוכל לזכות רק בתשלומי הבטחת הכנסה. התוצאה: במצב של פיטורים או חל"ת, אזרחים אלו - שלרוב נמנים על האוכלוסיות המוחלשות מבחינה כלכלית - מאבדים הכנסה משמעותית.

במשרד האוצר סירבו תחילה להעניק את הסעד הזמני לכ-40 אלף מפוטרי הקורונה הזכאים לקצבה, למרות עמדת הביטוח הלאומי, ושלחו את הארגונים החברתיים למאבק ארוך לצד סיוע אד-הוק במזון וסיפוק הצרכים הקיומיים של אלו שנותרו ברגע אחד ללא עבודה, עם קצבה זעומה, ומצב פיננסי שלא מאפשר קבלת הלוואה.

אותו משבר חריף הוליד גם הזדמנות: תיקון עוול היסטורי, באופן כזה שגם אחרי משבר הקורונה יאפשר למפוטרים או חל"תניקים לזכות לכפל קצבאות.

תקווה לשינוי? "חיי עוני ללא אפשרות מילוט"

מה הסיכוי לשינוי? טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, מבהירה כי הארגונים החברתיים ימשיכו את המאבק, לטובת ביטול קבוע של היעדר כפל קצבאות בנוגע לקצבת אבטלה. "דווקא למבוגרות עובדות, חד-הוריות, נכים ואנשים שחיים בעוני, שיוצאים לעבודה ומפוטרים, צריכה המדינה לאותת שיש להם גב ורשת ביטחון, שיעודדו אותם לצאת לעבוד", אומרת ניר. "המצב הקיים דן אותם לחיים בעוני ללא אפשרות למילוט".

איציק שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מבטיח לפעול לפתרון עוולת הקצבאות גם בימי שגרה, ולא להסתפק בפתרון הזמני שניתן למפוטרי הקורונה. "קיזוז הקצבאות בתקופת הקורונה בפרט ובשגרה ככלל הוא עוול לאוכלוסיות החלשות ביותר", אומר שמולי. "אני שמח שהצלחנו לבטל את הקיזוז בתקופה זו ואפעל כדי לתקן את העוול גם בשגרה".

לפי נתוני שירות התעסוקה המוכרים למשרד האוצר, דווקא העובדים בעלי השכר הנמוך במשק הם הראשונים שיצאו לחל"ת, ולפי הערכות - הם לא יהיו הראשונים לחזור מהאבטלה שנכפתה עליהם. "אנחנו רואים שבענפים שבהם השכר גבוה, מי שנפלט אלו האנשים בעלי השכר הנמוך, ודאי בענפים בהם העבודות יחסית פשוטות. הפגיעה העיקרית היא בחלקים החלשים יותר בחברה ובשוק העבודה", מסביר בנימין בנטל, פרופ’ לכלכלה באוניברסיטת חיפה וחוקר במכון טאוב.

ואכן, מניתוח אגף הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג עולה, כי העובדים שהוצאו לחל"ת השתכרו בממוצע כ-33% פחות מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע של המושבתים עמד על 6,342 שקל בחודש, בהשוואה לשכר הממוצע במשק ב-2019 שהסכתם ב-10,481 שקל לחודש. גם לפי דוח של משרד האוצר עצמו, בנוגע למפוטרי הקורונה, מצוין כי "מדובר בעובדים חלשים יותר להם קושי גדול יותר לחזור למעגל התעסוקה". כלומר, ספק אם הסעד הזמני שניתן עד יוני, יהווה פתרון מלא.

גם בטווח הארוך, מדגיש בנטל, זו הזדמנות לתקן את המצב הקבוע. "אין שום סיבה שיימנעו מאנשים להשתתף בשוק העבודה - וזה מה שהצעד הזה עושה. אנשים נענשים על זה שהם יוצאים לעבוד. בתנאים הקיימים, האינטרס הראשון במעלה הוא להחזיר אנשים לשוק העבודה, וזה גם נכון בטווח הרחוק. בהינתן המצב הקיים, צריך לנתק את הקשר בין השתתפות בשוק העבודה לבין קצבאות. משרד האוצר יצטרך לשאת בעול בטווח הקצר, אבל התמורה תגיע מאוד מהר כי ההשתתפות בשוק העבודה תגדל והתוצר יעלה".

מה עושים? "להעלות את הקצבאות"

גם בימי שגרה, הקצבאות בישראל לא הופכות את הזכאים להן לעשירים. למעשה - במרבית המקרים, הן אינן מאפשרות קיום בכבוד. פרופ’ ג’וני גל, חוקר מהאוניברסיטה העברית וממכון טאוב, הגיש יחד עם פרופ’ אבישי בניש וד"ר רוני הולר נייר עמדה למשרד האוצר והרווחה, שבו עמדו המומחים על גודל השעה לצורך רפורמה ברשת הביטחון הסוציאלי לאחר המשבר.

"מצד אחד, אין היגיון גדול בכך שיהיה כפל קצבאות. המצב הרצוי הוא שקצבאות יהיו מספיק גבוהות, ושאדם יוכל להתקיים מהן. זה נכון במיוחד לגבי הבטחת הכנסה ומזונות", מסביר פרופ’ גל. "אך הקצבאות עצמן נמוכות מאוד, ומה שקרה במשבר הזה, זה שאנשים שעשו מה שהמדינה מצפה שהם יעשו - נאלצו להתקיים בסופו של דבר רק מהקצבה המאוד נמוכה. צריך לתקן את מנגנון דמי האבטלה, כך שיספק מנגנון הגנה טוב יותר ונגישות רחבה יותר".

כעת, אומר גל, "יש תפיסה שאומרת שאנחנו לא צריכים להעלות קצבאות ולהקשות על הנגישות לקצבאות, ובפועל התוצאה היא שההוצאה על ביטחון סוציאלי ורווחה היא נמוכה לעומת כל מדינות הרווחה האחרות. יש לנו שיעורי עוני גבוהים יותר, ורמת אי שוויון גבוהה. יש עכשיו הזדמנות ונכונות ציבורית לתיקון המצב.

"מצד שני, בתקופה שבה יש ירידה בצמיחה והרבה אנשים מחוץ לשוק העבודה, יש גם דלות משאבים. המאבק על לאן יילך הכסף הוא מאבק לא פשוט, ולא בטוח שהממשלה הזו תהיה מוכנה לעשות את זה".

אז מה צריך לעשות?

"צריך להעלות את גובה קצבאות הבטחת ההכנסה, כך שלא יהיה נמוך מ-70% מקו העוני, כדי שהמעבר להכנסה משוק העבודה יהיה חלק. צריך ליצור מערכת שתאפשר לתת מענק עבודה חודשי, ויהיה ברור לאנשים שהם מקבלים תוספת להכנסה שלהם היום. אנחנו יודעים ששיעור המיצוי של מענק עבודה הוא משהו כמו 70%, ושיעור המיצוי של הבטחת הכנסה הוא בין 50%-70%. הרבה אנשים באוכלוסיות הכי מוחלשות שזכאים לקצבאות האלו - לא מקבלים אותן".

פרופ’ בנטל מסביר, כי בזמן שהממשלה מנסחת פתרונות למשבר הקורונה, עליה לשקוד על תוכנית שניתן יהיה ליישם במהירות במשבר הבא - או בגל השני, אם יפקוד את ישראל. "כל תוכנית שתגובש עכשיו, צריכה להיות כזו שהאוצר יתחייב אליה, גם אם יהיה גל שני. צעדי המדיניות צריכים להיות ברורים ושקופים, ובשום פנים אסור לחזור על התרגיל הזה של ההוצאה לחל"ת. זה צעד שהתברר כהרסני, ועכשיו ההחזרה של האנשים למקום העבודה היא בעייתית", אומר בנטל.

לטענתו, "גם עכשיו, אם אנחנו מסבסדים מעסיקים, אז הכוח מחולק בצורה לא סימטרית. מי שבלאו הכי חזק יותר - מקבל את הכוח, במקום לתת את הכוח למועסק באמצעות סובסידיה. ברגע שזה מראש ניתן למעסיק, יחסי הכוחות במו"מ מתעוותים לטובתו, במיוחד לגבי העובדים החלשים יותר".  

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיון נואש לשפר את המכירות שלהם

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר