גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרון לכפל הקצבאות: מינורי מדי, מאוחר מדי ולא מטפל בבעיות השורש

האוצר הסכים באופן זמני לשלם ל-40 אלף הזכאים לקצבת הכנסה, שפוטרו או הוצאו לחל"ת, גם דמי אבטלה במקביל ● אבל המאבק להפוך את הזמני לקבוע יצא לדרך, על רקע הנתונים שמראים כי דווקא האוכלוסיות המוחלשות כלכלית הן גם אלו שיחזרו אחרונות לשוק העבודה

שירה גרינברג, מאיר שפיגלר, איציק שמולי / צילום: איל יצהר, דוברות משרד האוצר
שירה גרינברג, מאיר שפיגלר, איציק שמולי / צילום: איל יצהר, דוברות משרד האוצר

לאחר מאבק ממושך של ארגוני החברה האזרחית, הגיעו משרד האוצר ומשרד הרווחה להסכמה על מתווה משותף לעצירת קיזוזי דמי האבטלה מקצבאות הבטחת הכנסה, מזונות, זקנה, נכים ושארים. המשמעות: הכספים שקוזזו מקצבאותיהם של האוכלוסיות המוחלשות, לאחר שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה ולא היו זכאים ל"כפל קצבאות" - יוחזרו. בנוסף הוסכם כי כספים אלו לא יקוזזו גם בחודש יוני.

בכך, עתיד לבוא לסיומו מחדל קיזוז הקצבאות, זאת בהנחה שהכנסת תאשר את החקיקה הזמנית בנושא בשבוע הבא.

אלא שהדברים אינם מוסדרים לטווח הארוך. הפתרון שניתן לתקופה הקצרה של חודשי הסגר, הוא במידה רבה פלסטר זמני לבעיה המדממת גם בימי שגרה; דמי אבטלה, רשת הגנה חלקית וזמנית שאותה מעניקה המדינה לאנשים שברגע איבדו את האפשרות להתפרנס, אינם מוענקים דווקא לאלו שמתקיימים משכר נמוך לצד קצבה זעומה.

כדי להסביר על מה המהומה, יש להבין תחילה איך פועל המנגנון המדובר לקיזוז כפל קצבאות:

ובכן, במהלך תקופת הקורונה פוטרו או הוצאו לחל"ת כ-40 אלף אזרחים שזכאים בשגרה להבטחת הכנסה (זקנה, נכות, שארים). בימים רגילים של טרום-הקורונה, המדינה לא מאפשרת לאותם אזרחים ליהנות מ"כפל קצבאות" - כלומר, אותו מפוטר או חל"תניק יוכל לזכות רק בתשלומי הבטחת הכנסה. התוצאה: במצב של פיטורים או חל"ת, אזרחים אלו - שלרוב נמנים על האוכלוסיות המוחלשות מבחינה כלכלית - מאבדים הכנסה משמעותית.

במשרד האוצר סירבו תחילה להעניק את הסעד הזמני לכ-40 אלף מפוטרי הקורונה הזכאים לקצבה, למרות עמדת הביטוח הלאומי, ושלחו את הארגונים החברתיים למאבק ארוך לצד סיוע אד-הוק במזון וסיפוק הצרכים הקיומיים של אלו שנותרו ברגע אחד ללא עבודה, עם קצבה זעומה, ומצב פיננסי שלא מאפשר קבלת הלוואה.

אותו משבר חריף הוליד גם הזדמנות: תיקון עוול היסטורי, באופן כזה שגם אחרי משבר הקורונה יאפשר למפוטרים או חל"תניקים לזכות לכפל קצבאות.

תקווה לשינוי? "חיי עוני ללא אפשרות מילוט"

מה הסיכוי לשינוי? טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, מבהירה כי הארגונים החברתיים ימשיכו את המאבק, לטובת ביטול קבוע של היעדר כפל קצבאות בנוגע לקצבת אבטלה. "דווקא למבוגרות עובדות, חד-הוריות, נכים ואנשים שחיים בעוני, שיוצאים לעבודה ומפוטרים, צריכה המדינה לאותת שיש להם גב ורשת ביטחון, שיעודדו אותם לצאת לעבוד", אומרת ניר. "המצב הקיים דן אותם לחיים בעוני ללא אפשרות למילוט".

איציק שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מבטיח לפעול לפתרון עוולת הקצבאות גם בימי שגרה, ולא להסתפק בפתרון הזמני שניתן למפוטרי הקורונה. "קיזוז הקצבאות בתקופת הקורונה בפרט ובשגרה ככלל הוא עוול לאוכלוסיות החלשות ביותר", אומר שמולי. "אני שמח שהצלחנו לבטל את הקיזוז בתקופה זו ואפעל כדי לתקן את העוול גם בשגרה".

לפי נתוני שירות התעסוקה המוכרים למשרד האוצר, דווקא העובדים בעלי השכר הנמוך במשק הם הראשונים שיצאו לחל"ת, ולפי הערכות - הם לא יהיו הראשונים לחזור מהאבטלה שנכפתה עליהם. "אנחנו רואים שבענפים שבהם השכר גבוה, מי שנפלט אלו האנשים בעלי השכר הנמוך, ודאי בענפים בהם העבודות יחסית פשוטות. הפגיעה העיקרית היא בחלקים החלשים יותר בחברה ובשוק העבודה", מסביר בנימין בנטל, פרופ’ לכלכלה באוניברסיטת חיפה וחוקר במכון טאוב.

ואכן, מניתוח אגף הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג עולה, כי העובדים שהוצאו לחל"ת השתכרו בממוצע כ-33% פחות מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע של המושבתים עמד על 6,342 שקל בחודש, בהשוואה לשכר הממוצע במשק ב-2019 שהסכתם ב-10,481 שקל לחודש. גם לפי דוח של משרד האוצר עצמו, בנוגע למפוטרי הקורונה, מצוין כי "מדובר בעובדים חלשים יותר להם קושי גדול יותר לחזור למעגל התעסוקה". כלומר, ספק אם הסעד הזמני שניתן עד יוני, יהווה פתרון מלא.

גם בטווח הארוך, מדגיש בנטל, זו הזדמנות לתקן את המצב הקבוע. "אין שום סיבה שיימנעו מאנשים להשתתף בשוק העבודה - וזה מה שהצעד הזה עושה. אנשים נענשים על זה שהם יוצאים לעבוד. בתנאים הקיימים, האינטרס הראשון במעלה הוא להחזיר אנשים לשוק העבודה, וזה גם נכון בטווח הרחוק. בהינתן המצב הקיים, צריך לנתק את הקשר בין השתתפות בשוק העבודה לבין קצבאות. משרד האוצר יצטרך לשאת בעול בטווח הקצר, אבל התמורה תגיע מאוד מהר כי ההשתתפות בשוק העבודה תגדל והתוצר יעלה".

מה עושים? "להעלות את הקצבאות"

גם בימי שגרה, הקצבאות בישראל לא הופכות את הזכאים להן לעשירים. למעשה - במרבית המקרים, הן אינן מאפשרות קיום בכבוד. פרופ’ ג’וני גל, חוקר מהאוניברסיטה העברית וממכון טאוב, הגיש יחד עם פרופ’ אבישי בניש וד"ר רוני הולר נייר עמדה למשרד האוצר והרווחה, שבו עמדו המומחים על גודל השעה לצורך רפורמה ברשת הביטחון הסוציאלי לאחר המשבר.

"מצד אחד, אין היגיון גדול בכך שיהיה כפל קצבאות. המצב הרצוי הוא שקצבאות יהיו מספיק גבוהות, ושאדם יוכל להתקיים מהן. זה נכון במיוחד לגבי הבטחת הכנסה ומזונות", מסביר פרופ’ גל. "אך הקצבאות עצמן נמוכות מאוד, ומה שקרה במשבר הזה, זה שאנשים שעשו מה שהמדינה מצפה שהם יעשו - נאלצו להתקיים בסופו של דבר רק מהקצבה המאוד נמוכה. צריך לתקן את מנגנון דמי האבטלה, כך שיספק מנגנון הגנה טוב יותר ונגישות רחבה יותר".

כעת, אומר גל, "יש תפיסה שאומרת שאנחנו לא צריכים להעלות קצבאות ולהקשות על הנגישות לקצבאות, ובפועל התוצאה היא שההוצאה על ביטחון סוציאלי ורווחה היא נמוכה לעומת כל מדינות הרווחה האחרות. יש לנו שיעורי עוני גבוהים יותר, ורמת אי שוויון גבוהה. יש עכשיו הזדמנות ונכונות ציבורית לתיקון המצב.

"מצד שני, בתקופה שבה יש ירידה בצמיחה והרבה אנשים מחוץ לשוק העבודה, יש גם דלות משאבים. המאבק על לאן יילך הכסף הוא מאבק לא פשוט, ולא בטוח שהממשלה הזו תהיה מוכנה לעשות את זה".

אז מה צריך לעשות?

"צריך להעלות את גובה קצבאות הבטחת ההכנסה, כך שלא יהיה נמוך מ-70% מקו העוני, כדי שהמעבר להכנסה משוק העבודה יהיה חלק. צריך ליצור מערכת שתאפשר לתת מענק עבודה חודשי, ויהיה ברור לאנשים שהם מקבלים תוספת להכנסה שלהם היום. אנחנו יודעים ששיעור המיצוי של מענק עבודה הוא משהו כמו 70%, ושיעור המיצוי של הבטחת הכנסה הוא בין 50%-70%. הרבה אנשים באוכלוסיות הכי מוחלשות שזכאים לקצבאות האלו - לא מקבלים אותן".

פרופ’ בנטל מסביר, כי בזמן שהממשלה מנסחת פתרונות למשבר הקורונה, עליה לשקוד על תוכנית שניתן יהיה ליישם במהירות במשבר הבא - או בגל השני, אם יפקוד את ישראל. "כל תוכנית שתגובש עכשיו, צריכה להיות כזו שהאוצר יתחייב אליה, גם אם יהיה גל שני. צעדי המדיניות צריכים להיות ברורים ושקופים, ובשום פנים אסור לחזור על התרגיל הזה של ההוצאה לחל"ת. זה צעד שהתברר כהרסני, ועכשיו ההחזרה של האנשים למקום העבודה היא בעייתית", אומר בנטל.

לטענתו, "גם עכשיו, אם אנחנו מסבסדים מעסיקים, אז הכוח מחולק בצורה לא סימטרית. מי שבלאו הכי חזק יותר - מקבל את הכוח, במקום לתת את הכוח למועסק באמצעות סובסידיה. ברגע שזה מראש ניתן למעסיק, יחסי הכוחות במו"מ מתעוותים לטובתו, במיוחד לגבי העובדים החלשים יותר".  

עוד כתבות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? יכול להיות שאתם מתחת לקו העוני של הזמן

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות