בעלי גני אירועים לבג"ץ: "אפליית הממשלה פוגעת באופן אנוש"

כעשרה בעלי אולמות אירועים הגישו עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לדחות את פתיחת גני האירועים לאמצע יוני בעוד שלמסעדות, למלונות ולפאבים איפשרו להיפתח כבר בשבוע שעבר

אולם אירועים / מקור: שלומי יוסף
אולם אירועים / מקור: שלומי יוסף

כעשרה בעלי אולמות אירועים הגישו עתירה לבג"ץ בטענה כי ממשלת ישראל מפלה אותם בכך שהיא מונעת את פתיחתם, בעת שהתירה למסעדות, למלונות ולפאבים להיפתח כבר בשבוע שעבר. 

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד מאיר בן-שחר ממשרד עו"ד יוסף שם-טוב ושות' נטען כי מדובר באפליה חמורה וקשה של העותרים - המפעילים אולמות אירועים, ביחס לבתי עסק אחרים בעלי מאפיינים דומים. "האפליה האמורה, הפוגעת בעותרים באופן אנוש ואף מגבילה קשות את זכותם לחופש עיסוק, באה לידי ביטוי בכך שאולמות אירועים עדיין אינם רשאים לפעול (בשל התקנות לשעת חירום), בעוד מקומות בילוי ופנאי בעלי מאפיינים זהים, כגון - מסעדות, פאבים, ברים, בתי קפה וכיוצא בזה, הורשו לחדש את פעילותם", נכתב בעתירה. "יתירה מכך - במסגרת תיקון 15 לתקנות, המסעדות, הפאבים והברים הורשו לחדש את פעילותם כבר ב-27 במאי, בכפוף למספר מגבלות, תנאים והנחיות, שהוגדרו בסעיף 15 לתקנות, ואשר עניינן שמירה על בריאות. זאת, כאשר משרד הבריאות פרסם באופן רשמי כי החל ה-14 ביוני גם אולמות האירועים יוכלו להתחיל לחזור לפעילות תחת אותן מגבלות ממש".

לטענת עו"ד בן שחר, בעלי האולמות הבהירו לממשלה כי הם ערוכים לעמוד בכל המגבלות באופן מיידי, לרבות - מספר הנוכחים בבית העסק, אופן הגשת המזון והשתייה, המרחק בין האנשים ובין השולחנות, ההנחיות הנוגעות להיגיינה, ולרבות כל הנחיה הנוגעת לקיומם, או לאי קיומם, של ריקודים, אולם לא קיבלו כל מענה ממשרד הבריאות. "ככל שמבחינה רפואית-מקצועית-אובייקטיבית, ניתן לחזור כבר כעת לפעילות בכפוף למגבלות, אין שום סיבה מדוע למנוע זאת מהעותרים, ולחייב אותם להמתין כשלושה שבועות נוספים, ולהפסיד נתח עצום מתקופת השיא של עונת החתונות במגזר החרדי והדתי. אם שמבחינה רפואית-מקצועית-אובייקטיבית, לא ניתן לחזור כבר כעת לפעילות בכפוף למגבלות, אין שום סיבה לאכוף זאת אך ורק על העותרים", טוענים העותרים.

בעתירה נכתב כי "אנו עומדים בפתיחתה של תקופה מצומצמת המהווה שיא עונת החתונות במגזר החרדי והדתי. בכל יום בו אולמות האירועים של העותרים ממשיכים להיות סגורים, הם נאלצים לבטל חתונות רבות שכבר הוזמנו ונקבעו מראש, באופן הגורם להם, כמו גם למעגלים רחבים מאוד של עובדים, ספקים, נותני שירותים ובני משפחותיהם, נזק עצום ובלתי הפיך".

על פי הנטען, ההבדל המרכזי והעיקרי בין מתווה פתיחת המסעדות והברים לבין טיוטת מתווה פתיחת אולמות האירועים נוגע אך ורק למועד המוצע לפתיחתם המחודשת של אולמות האירועים. בעוד שמסעדות וברים נפתחו ב-27 למאי, אולמות האירועים צפויים להיפתח רק ב-14 ליוני.

על פי הנטען, מרגע שנקבעו קריטריונים אובייקטיביים מקצועיים, לא קיים, ולא יכול להיות קיים, הבדל שאיננו נובע מאותם קריטריונים, אלא נובע מהשאלה השרירותית לאיזה "ענף" משתייך העסק, או גרוע מכך - "מה כתוב בשלט" התלוי על גבי בית העסק.

"לאולמות אירועים, בדיוק כמו למלונות, למסעדות ולברים, מגיעים אורחים, יושבים באותו מרחב, מקבלים אוכל ושתייה, נהנים ממוזיקת רקע, וחוגגים ו/או מבלים תחת אותה קורת גג. יש לא מעט חתונות שמתקיימות במסעדות, יש לא מעט התכנסויות שאינן חתונות שמתקיימים באולמות, וסיווגו של המקום ב'דפי זהב' או ברשימת 'סיווג העסקים' ברשות המקומית, איננו משפיע על מאפייני האירוע, איננו משפיע על מהות ההתכנסות, ובוודאי שאיננו משפיע על הגבלות הבריאות המיושמות בו".

עוד נכתב בעתירה כי "התנהלות המשיבים הביאה לתוצאה אבסורדית, לפיה אותה פעילות בדיוק - אם יקיימו אותה ב'מסעדה' או ב'פאב', תוגדר כמותרת, ואילו אם יקיימו אותה ב'אולם אירועים', היא תוגדר כאסורה".

מעבר לכך טוען עו"ד בן שחר בעתירה כי דווקא הפיקוח על אולמות האירועים קל בהרבה לאור העובדה כי ידוע בדיוק מי האורחים שמגיעים לאירוע, זאת בשונה ממסעדות וברים.

משר הבריאות יולי אדלשטיין לא נמסרה תגובה כמענה לפניית "גלובס".