גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מניע יזמים, האם יש דבר כזה יותר מדי כסף ולאן לוקחים חברה שכבר שווה מיליארד ד'? שיחה עם אחד שיודע

זאב פרבמן גדל בסיביר, עשה דוקטורט בירושלים ועזב את האקדמיה כדי להקים את לייטריקס, שפיתחה אפליקציה לעיבוד תמונה למובייל ● לאחר שהביא את החברה לשווי של יותר ממיליארד דולר הוא תוהה איך ממשיכים מפה, ומתעמק בשאלות כמו מה מניע יזמים והאם ההשקעות בהייטק זורמות למקום הנכון

זאב פרבמן, מנכ"ל לייטריקס / צילום: איל יצהר, גלובס
זאב פרבמן, מנכ"ל לייטריקס / צילום: איל יצהר, גלובס

"יש ‘בון טון’ (שיח מקובל, ע"ז) של איך יזמים אמורים לדבר - רק על חברה בסדר גודל של מיליארד דולר ואז של 10 ו-100 מיליארד דולר, ואיך נשתלט על הכול, אבל אני מכיר יזמים שהגיעו לגיל 40, מצליחים בכל דבר ואז שואלים את עצמם - מה הלאה?".

מהראיון עם זאב פרבמן, מייסד חברת לייטריקס (Lightricks), נראה שהוא מכיר את אחד היזמים האלו ממש מקרוב. הוא בן 40, מנכ"ל של חברה מצליחה, מסודר כלכלית ונראה שיש לו לא מעט תהיות לגבי עתידו המקצועי. במסווה (או שלא) של בירור פנימי וחיצוני, פרבמן מנסה להבין מה מניע יזמים להמשיך ולהישאר במסלול היזמות השוחק."כל פעם שאני פוגש יזמים בשלבים יותר מתקדמים, אני שואל אותם מה מניע אותם ומה עוד היו רוצים לעשות", מספר פרבמן בראיון לפודקאסט "רוד שואו" של "גלובס".

"פגשתי את רוברט אנטוקול מפלייטיקה והוא אמר לי: להיות מנכ"ל של חברה שצומחת מאוד מהר זה לקבל כרטיס לרכבת שנוסעת לא ברור לאן ב-1,000 קמ"ש ואתה יושב בשורה הראשונה, יש לך תחושה שאתה שולט לאן הרכבת נוסעת ולא ברור שזה המצב. זה פשוט מרתק. אתה רואה את החברה האנושית, את כל הקומדיה האנושית מזוויות שלא תיארת לעצמך לפני. היו כמה צמתים במהלך השנים ששאלתי את עצמי למה לא ללכת למערה בהודו, אבל אז התשובה שעניתי לעצמי: יכול להיות שרכבת ההרים של סטארט-אפ היא לפעמים יותר מעניינת מהמערה בהודו", אמר פרבמן.

"שאלתי באחרונה מיליארדר, מהעשירים בעולם, למה הוא קם בבוקר והוא ענה לי: ‘זה משחק שאני רגיל לשחק, והמשחק הזה נותן לי תחושה שאני חי’. זה נשמע מצחיק ואני מקווה שאני לא בוטה מדי: הרבה אנשים חושבים שכסף ופיננסים יהיו דבר מאוד משמעותי בשבילם, יגרום להם להיות מאושרים ויתן להם משמעות לחיים. הם קצת חיים בחלום ובאשליה. האנשים האלו מגיעים לאותה נקודה ואז הם צריכים לענות על השאלה מה השלב הבא, וזה משתנה מאדם לאדם. אותו מיליארדר רוצה להמשיך להיות רלוונטי, אני עדיין מחפש את התשובה. אני יכול לכתוב ספר על השיחות שהיו לי עם אנשים על כך".

מה מניע אותך היום?

"מה שרצינו להשיג כשהקמנו סטארט-אפ זה לעבוד על דברים שנראו לנו מגניבים עם אנשים שנראים לנו מגניבים, אבל שיותר אנשים יראו את זה בהשוואה למחקר באקדמיה. יש לך סדרת מוצרים עם עשרות מיליוני משתמשים או הורדות, ואתה רואה מה אנשים מייצרים איתם. זה ממש כיף, אבל מה שעומד בבסיס זה רצון להתעסק בדברים שנראים לך כיפים עם אנשים שאתה אוהב. זה כמעט הדבר היחיד שמניע אותי היום - הדברים הפיננסיים הסתדרו עם הזמן ואין לי אורח חיים שמצדיק משהו מעבר למה שיש לי כרגע. באיזשהו שלב אתה מפסיק לחשוב על כסף ויותר מה לעשות עם הזמן שלך בחיים.

"המשקיעים שלנו לא אוהבים לשמוע את זה, אבל אני אשאר בתפקיד כל עוד יש לנו הרמוניה עם צוות המייסדים ולכולנו כיף. בשנייה שמתחילים לריב אני הולך. אני לא יכול להיות בסיטואציה שאני נלחם בשיניים והורס לאנשים את החיים בשביל משהו לא ברור".

המעבר מהאקדמיה לסטארט-אפ

חברת לייטריקס, שבראשה עומד פרבמן, מפתחת אפליקציות לעיבוד תמונה וסרטונים בסמארטפון. האפליקציה הראשונה שפיתחה, Facetune, היא מעין פוטשופ למובייל והיא הייתה מיועדת לעיבוד תמונות סלפי. מאז החברה התפתחה לאפליקציות נוספות שפונות לאמנים במובייל ולעסקים קטנים, בין השאר באמצעות אפליקציה לעריכת סרטונים.
פרבמן הקים את החברה עם ארבעה חברים: ניר פוצ’טר, עמית גולדשטיין, ירון אינגר ואיתי צידון. החמישה החליטו לעזוב קריירה באקדמיה לטובת הקמת סטארט-אפ.

במסגרת העבודה האקדמית שלו, פרבמן עסק בנושאים דומים לאלו שלייטריקס עוסקת בהם - עיבוד תמונה וגרפיקה. "גם באקדמיה וגם בסטארט-אפ, פשוט היה לנו את הרצון לחירות. אבל ירון אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלנו, התחיל להתבאס מזה שאנחנו מתעסקים בדברים שהם היו מאוד חשובים, אבל אף אחד לא ראה אותם.

"כשפרשנו מהאקדמיה, אחד המנחים שלנו שלח לנו את רשימת האפליקציות בתשלום שהיו אז בראש הדירוג של אפל ושאל: ‘זה העולם שאליו אתם הולכים?’. המנחים שלנו מאוד התפלאו על ההחלטה".

זה באמת מעבר חריג - מגבעת רם באוניברסיטה העברית לאפליקציה שקים קרדישאן משתמשת בה.

"הייתה לנו תזה שבסופו של דבר מאחורי כל העטיפה, ‘קרדשיאן’, ‘סלבריטי’ וכו’, מה שיש בסוף זאת טכנולוגיה מאוד עמוקה. בעקבות הדוקטורט שלנו הייתה לנו יכולת לפתח אלגוריתמים שאחרים פשוט לא יידעו לעשות. זאת גם הייתה תקופה שכבר שמעו לא מעט על מובילאיי, ואמנון שעשוע תמיד נתפס כאיש אקדמיה שבא לעשות עסקים. זה מאוד שיחק לטובתנו. זאת הייתה אנלוגיה שלאנשים היה מאוד קל לעשות".

לייטריקס צומחת מהר, דווקא בתקופה שבה אולי קשה יותר לעשות כסף מפיתוח אפליקציות. ההכנסות שלה בשנת 2018 הגיעו ל־54 מיליון דולר ובשנת 2019 הן צמחו ב-118% והסתכמו ב־118 מיליון דולר.

"השנה יש חוסר ודאות בגלל הקורונה והמצב המקרו-כלכלי, ואני מקווה שנעבור את ה-200 מיליון דולר", אומר פרבמן. "אני חושב שאנחנו מהחברות המעצבנות, שלפחות בינתיים סוג של נהנות מכל הסיטואציה הזאת. מבחינת הכנסות, נראה שהחשש מהעתיד עוד לא הגיע לצרכנים, ויותר לעסקים הקטנים. בפועל, אפריל ומאי היו חודשים טובים מהצפוי. אני עדיין חושב שיש הרבה חוסר ודאות וטיפה מוקדם מכדי להגיד מה יהיה. צריך להיערך לכל התרחישים ולא להיות יותר מדי פסימיים או יותר מדי אופטימיים".

לייטריקס היא גם חד קרן, כלומר חברה שגייסה לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. במהלך השנים השקיעו בחברה 205 מיליון דולר, אם כמחצית מהסכום שימש לרכישת מניות של מייסדים ועובדי החברה. זהו מהלך חריג, שאיפשר להם לעשות מיני אקזיט, לשחרר לחצים וליהנות מההצלחה - ולהמשיך כחברה עצמאית. בין המשקיעים בחברה יש את ויולה ונצ’רס, אינסייט פרטנרס האמריקאית, גולדמן זאקס וכללטק.

אנשים רוצים להיות יותר יצירתיים

"התזה שלנו היא שככל שהזמן יעבור, אנשים שלא מקצועיים בתחום העיצוב ירצו להיות יותר ויותר יצירתיים. התזה התחילה בערך כשהמובייל עלה לגדולה וראינו איך אינסטגרם הפכה לרשת פופולרית. חשבנו שיותר אנשים ירצו להביע את עצמם וזה קרה וימשיך לקרות".

אתם לא חוששים שאחת מהענקיות תשיק אפליקציה מתחרה ותפגע בכן?

"צריך להפריד בין המערב למזרח. במערב, אפל, גוגל ופייסבוק - מכיוון שתמונות ו-וידיאו הן בליבת הפלטפורמות שלהן - תמיד יתנו כלים בסיסיים. בצד השני יש את חברת אדובי, שמפתחת כלים יותר מקצועיים (תוכנות כמו פוטושופ ואינדיזיין - ע"ז). התזה שלנו היא שיש עוד הרבה מקום באמצע, תזה שבהתחלה לא כולם קיבלו. לענקיות אין עניין לפתח את הכלים האלו, מבחינתן יש להן המון נישות אפשריות, ומספר המשתמשים שבשבילנו הוא ביזנס פנומנלי - בשבילן הוא קטן. זה גם מה שעלה בשיחות איתן".

אם דיברת איתם, אז זה הדאיג אותך.

"כל התזה שלנו היא שיש מקום באמצע, אבל תמיד קיימת השאלה - כמה גדול המקום באמצע - 10 מיליון דולר הכנסות, 100 מיליון דולר, מיליארד דולר? הייתה לנו אמונה שאנשים יירצו מוצרים אקסטרה, אבל התוכנית העסקית הראשונית הייתה שהמוצר הראשון יניב לנו הכנסות של 100 אלף דולר. אם מישהו היה אומר לי שהמוצר הזה יכניס 100 מיליון דולר בשנה - הייתי מאוד מופתע".

שיחות ידידותיות עם המתחרה אדובי

ומה עם אדובי?

"זאת חברה שאני מכיר לא מעט אנשים שם ויצא לי לשתף איתם פעולה כשהייתי בדוקטורט. הם עדיין לא תופסים את הצרכנים הסופיים כלקוח שלהם. גם כשהם מוכרים סוג של B2C למעצבים, רוב הביזנס שלהם זה רשיונות לארגונים. כן יש להם מוצר לעסקים קטנים ובינוניים. הם מודעים לזה ששוק הקונסיומר קיים, הם עשו על זה מחקרים אבל זה עדיין לא ממש בקשב של המנהלים. זה מאפשר לנו ולחברות נוספות לבוא ולבנות עצמנו כשחקנים מרכזיים".

אני מניח שהיו דיבורים על מיזוגים ורכישות עם אדובי.

"היו שיחות ידידותיות, אבל זה אף פעם לא התקדם למשהו רציני. תמיד אמרנו שמאוד כיף לנו לעבוד, אנחנו רואים פוטנציאל צמיחה מאוד גדול ולא רואים סיבה לעשות את הדבר הזה. הצעה ממשית קיבלנו ב-2015. מאז היו שיחות אבל סיימנו אותן די מהר כי אנשים באמת ראו שאנחנו מאוד לא ממהרים לעסקה, אז זה קצת הרגיע את העניינים".

ומה עם המזרח?

"ב-2019 סין החלה להפוך לשוק יותר ויותר משמעותי בשבילנו. זה כרגע שוק שני, ולפעמים גם השוק הראשון בהכנסות חדשות. אבל אופי הפעילות של בייטדאנס וטיק טוק קצת אחר. בסין, חוץ מלתת את האפליקציה המרכזית ששם רוב המעורבות של המשתמש, הן גם נותנות כלים מאוד מתקדמים וטובים ליצירת תוכן. אלו דברים שעוד לא זמינים במערב. מבחינתנו זה איום יותר גדול. אבל זה למשתמשים שנמצאים בתוך המערכת וגם לא גובים מהם כסף".

לאן נעלמו היזמים עולי בריה"מ לשעבר?

פרבמן נולד בברית המועצות לשעבר, באזור שהיום נמצא באוקראינה. בילדות הוא עבר עם משפחתו לביקוטיה שבסיביר, אחד המקומות הקרים ביותר בעולם. הוריו היו מהנדסים, והם הפעילו שם תחנת ממסר לוויינית לקליטת שידורי טלוויזיה ורדיו. "זה אזור שיותר גדול מצרפת ומגרמניה ביחד, אבל אין שם כמעט אנשים. יש שם משאבי טבע נדירים, שסביבם כל מיני כפרים. גדלתי בכפר מאוד קטן שבו התגוררו מאות בודדות של אנשים, רובן של משפחות של אנשים שעבדו במכרה. להגיד שזה עולם שלישי זה להחמיא למקום. מבחינת התחושה האישית שלי, זאת הייתה ילדות מדהימה. הלכתי עם אבא שלי לצוד ולדוג, ולהורים שלי היה הרבה זמן להשקיע בנו".

אין הרבה יזמים שהם יוצאי בריה"מ לשעבר.

"זאת גם הייתה התחושה שלי לא מעט זמן, אבל אני נתקל ביזמים. אני חושב ששיעורם נמוך מהשיעור שלהם באוכלוסייה, אבל קשה לי להגיד בלי לבדוק. השערה אחת שהייתה לי, וזאת יכולה להיות לגמרי תיאוריה מופרכת שמבוססת על אינטואיציה - היא שהחבר’ה הרוסים נוטים להיות יותר פרגמטיים, לפחות בדור הראשון. הרבה היו חשופים לקשיים כלכליים של ההורים שלהם. כשאנחנו עלינו לארץ, אמא שלי עבדה כמלצרית ואבא שלי כמסגר. אתה חשוף לקשיים כלכליים ואולי זה קצת משפיע על המוטיבציה שלך, אתה קודם רוצה להיות מסודר ואז להתחיל לכבוש את העולם".

כשאתה מסתכל על השינוי החד שעברת - מהילדות בבריה"מ לשעבר לתעשיית ההייטק הקפיטליסטית - איך זה השפיע עליך?

"אני חושב שיש לאנשים תפיסה שגויה על הקומוניזם, הסוציאליזם או מה שלא היה בבריה"מ. בסוף מה שמשתנה זה מבנה התמריצים. בבריה"מ הרגולטורים החליטו שכולם צריכים להרוויח אותו דבר. מה שקרה זה שלא נוצר שום שוויון, אלא שאנשים מינפו את המעמד שלהם, את העבודה שלהם, כדי להרוויח. מוכרת בחנות הייתה במעמד גבוה כי היא יכלה בצורה של בארטר להחליף את הסחורות שלה בסחורות של אחרים. אני לא חושב שמשהו במערב שונה באופן מהותי ממה שניסו לבנות שם, אלא החוקים פה, הרגולציה, הסביבה התרבותית, בסופו של דבר מצליחים להוציא הרבה יותר ממבנה נפש האדם".

דיברנו קודם על משמעות. המשקיע מארק אנדריסן פרסם באחרונה מאמר לפיו צריך לבנות דברים גדולים יותר. אתם בחרתם לפתח אפליקציה לעיבוד תמונות.

"מישהו בחברה שאל אותי בזמן האחרון משהו דומה. הוא שמע הרצאה של מישהו שאמר שבעיות של הארכת חיים ניתן לפתור ברבע מיליארד דולר. הרצאה מאוד מנומקת, כמובן שלא כל הביולוגים מקבלים את התזה הזאת והיא מאוד שנויה במחלוקת. ביחס להון שזורם בעולם זה לא נשמע המון. "הוא שאל אותי: למה לא משקיעים יותר בתחומים האלו? אפילו מבחינה אנוכית - האנשים האלו הרוויחו יותר כסף, הם לא רוצים לחיות יותר?

"זאת שאלה מרתקת, שאני שואל את עצמי לא מעט - מה ייצר את מבנה התמריצים ומי משפיע עליו. היה מחקר שעשו באוניברסיטת אריזונה, משהו מטורף. ציוד אולטרה סאונד ממוקד שמאפשר לגרות אזורים מסוימים במוח. הטענה של החוקרים שם היא שאפשר לקחת את כל היתרונות של מיינדפולנס ומדיטציה ולהביא את זה לאנשים בלחיצת כפתור. עוד צריך לחקור את הנושא אבל החוקר מקושש מיליון דולר.

"זאת באמת שאלה האם ההון זורם בצורה אופטימלית. אתה יכול להיות קפיטליסט קלאסי ולהגיד שמבנה התמריצים נגזר מהרצונות של הלקוחות אבל זאת תמונה מאוד פשטנית, כי בסוף גם רגולציה חוקים ותרבות משפיעים על מבנה התמריצים. לצערי אין לי תשובה חכמה, אני איתך, בצד של אלו ששואלים את השאלות".

אתה שואל גם על עצמך? אולי אתה לא במקום מספיק משמעותי?

"למה התחלנו את החברה? אמרנו - אנחנו אוהבים פיקסלים, אנחנו רוצים חופש, אנחנו רוצים מקום עבודה שיהיה לנו ולאנשים כיף בו. כל עוד זה קורה - זה מרגיש לנו שזה משיג את המטרה. אנחנו לא מרגישים שהיעד שלנו היה לכבוש את מאדים, לא דיברנו במונחים כאלו. אנחנו מגיעים למצב שהוא פריווליגיה שמגיעה עם ההצלחה - שנראה שהצלחנו לעשות את זה. ואז אנחנו שואלים מה קורה הלאה? האם אנחנו עושים סקייל לדבר הזה? האם לעשות את מקום העבודה עוד יותר מגניב? לעוד יותר אנשים? מתעסק רק ביצירתיות ודברים ויזואליים? גם פה אין לנו תשובה טובה. אנחנו שואלים את עצמנו המייסדים, איך ייראו חמש-עשר השנים הבאות. האם נמשיך לעשות עוד מאותו דבר או לפתוח את זה יותר?".

זה נשמע שאתם שואלים הרבה שאלות לגבי איפה אתם צריכים להיות, וזה לא רק איפה החברה צריכה להיות אלא שאלות יותר עקרוניות על החיים. זה כנראה גם השאלות שהוציאו אתכם מהאקדמיה לסטארט־אפ. אתה חושב שלפעמים זה פוגע לך במיקוד או דווקא עוזר?

"אני חושב שבסופו של דבר בחברה נוצרה תרבות שמתחילה מהדנ"א של המייסדים והעובדים הראשונים, בכל מקום יש את השאלות שלגיטימי לשאול בו. בלייטריקס זה לגיטימי לבוא ולשאול את השאלות האלו. האם זה פוגע בפוקוס? אני חושב שזה מושך סוג מסוים של אנשים. עובדתית אפשר לראות שאנשים עדיין מאוד פרודוקטיביים וכן מצליחים לעשות דברים מגניבים". 

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה ואסיה; בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד ליבת ה-PCE

דאקס מתחזק ב-0.4%, פוטסי מוסיף 0.7% וקאק עולה ב-0.3% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק