מפגין מול פסל וינסטון צ'רצ'יל שהושחת / צילום: Frank Augstein , Associated Press
הריגת ג'ורג' פלויד במעצר משטרתי בארה"ב לפני שבועיים וחצי החזירה לחיים את הדיון איך בריטניה צריכה לזכור את עברה. בהפגנות תנועת "Black Lives Matter" בעיר הנמל בריסטול ביום ראשון הופל פסל של סוחר העבדים אדוארד קולסטון מהמאה ה-17, והושלך למי הנמל של העיר.
בימים האחרונים הותקפו עוד אנדרטאות בולטות על ידי המפגינים: בלונדון, פסל של ווינסטון צ'רצ'יל הושחת בגרפיטי שתיאר את המנהיג ממלחמת העולם השנייה כגזען, ובאוקספורד, פסלו של ססיל רודס, האימפריאליסט שרודזיה (זימבבואה) נקראה על שמו ושהמלגות שלו שיגרו אלפי אמריקנים ללימודים בבריטניה, גם נהפך ליעד של מפגינים. כך גם הוסר פסלו של בעל העבדים רוברט מיליגן שניצב מזרח לונדון שלשום, זאת על ידי בעלי הקרקע בעקבות תלונות נגדו.
בבריטניה מתקיים דיון פומבי מאוחר על ההיסטוריה שלה. הדיונים על עבדות, למשל, מתמקדים בדרך כלל בתפקיד המדינה כמבטלת מוסד העבדות בתחילת המאה ה-19, ולא בשלב הקודם של מסחר מוביל בעבדים מאפריקה.
העבר הקולוניאלי של בריטניה לא נלמד בהרחבה בבתי הספר, אך נשאר נדבך של זהותה. בריטניה מסרבת במידה רבה להכיר בבעיות של עברה האימפריאלי, כי הכרה כזו תהיה טראומטית, אמרה דיאנה הית, היסטוריונית שמתמחה בהיסטוריה הודית וקולוניאלית באוניברסיטת ליברפול. "בלי האימפריה אין זהות בריטית", היא אמרה.
מחאות דומות היו גם במקומות נוספים באירופה, בבלגיה, פסלים של המלך ליאופולד השני, שבסוף המאה ה-19 החזיק אישית בקונגו והיה אחראי לעינוי ומוות של מיליונים שם, הושחתו על ידי שריפה וצביעה באדום. בערים בצפון בלגיה, לפסלים שלו כבר צמודים הסברים על מעטי הטבח שהוא היה אחראי להם.
הערים הבריטיות גדושות באנדרטאות לאישים שבנו את האימפריה חובקת העולם מהמאה ה-16, שהתפוררה אחרי מלחמת העולם השנייה. רחובות, כיכרות ואפילו פאבים קרויים בשמות מהתקופה ההיא.
השאלה אם המזכרות הללו של בריטניה בשיא כוחה הבינלאומי צריכות להיות מושלכות לפח או רק לאבד מחשיבותן היא רגישה. סקר של YouGov מצא ששליש מהבריטים חשבו שפסלו של קולסטון צריך היה להישאר על כנו, ו-40% חשבו שרשויות צריכות היו להסיר אותו. רק 13% חשבו שהמפגינים צדקו כשהפילו אותו.
סאדיק חאן, ראש עיריית לונדון, הקים ועדה לבדיקת שלל הפסלים בעיר ואמר שהוא מקווה שהיא תחליט על הסרת מונומנטים של סוחרי עבדים ובעלי מטעים לאורך ההיסטוריה: "אין לי בעלות על הפסלים או על הקרקע שכמה מהם מצויים עליה, אבל זה דיון רחב שאני רוצה שיהיה על הרבגוניות של השטח הציבורי בעירנו", אמר חאן ל-BBC.
שלשום באוקספורד, פעילים שקרא להסרת פסל של רודס הפגינו מחוץ לאוריאל קולג' שבו שוכן הפסל. מנהיגת מועצת העיר אוקספורד אמר שיש לה אהדה לקמפיין. עצומה דומה נדחתה ב-2016 על ידי הנהלת הקולג', בנימוק שהפסל מייצג את המורכבות של המורשת הקולוניאלית.
סימפיווה לאורה סטיוארט, מנהיגת קמפיין "רודס צריך ליפול", אומרת שמקומו של הפסל הוא במוזיאון. "אנחנו רוצים שיח דמוקרטי ופתוח על איך אנחנו מציגים היסטוריה וסמלים באופן שמייצג את הערכים שלנו היום", היא אמרה.
בין בעלי מלגות רודס בארה"ב ישנם הנשיא לשעבר קיל קלינטון, המועמד לנשיאות לשעבר פיט בוטיג'ג והעיתונאי רונן פארו. המענקים הללו מאפשרים לסטודנטים בעלי תואר ראשון מכל העולם ללמוד באוקספורד.
באדינבורו מתגברות הקריאות להסיר את אנדרטת מלוויל סמוך למרכז העיר, שהוצבה ב-1821 לכבודו של הנרי דנדאס. הוא ידוע היום בעיקר שמי שעיכב את ביטול העבדות כשכיהן כשר הפנים הבריטי, בנימוק שהיא צריכה להתבטל בהדרגה. העמוד בגובה 30 ומשהו מטרים שנושא את פסלו רוסס במילים "ג'ורג' פלויד" ו-"BLM" בהפגנות ביום ראשון.
שלשום הודיעה מועצת העיר אדינבורו שהיא החליטה לתקן את שלט הזיכרון של הפסל, ולהוסיף אזכור למעורבות שלו בעבדות.