גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הקורונה מוליד תקווה לעולם טוב יותר

השינויים הטכנולוגיים המואצים בעקבות המשבר עשויים להוביל לעלייה בפריון - ובסופו של דבר, לתרום לשיפור ברווחה הכלכלית ● הצמיחה שבאה בעקבות מלחמות העולם במאה שעברה, היא תרחיש סביר גם למשבר הנוכחי

עצרת Juneteenth במיניאפוליס, ארה"ב / צילום: Eric Miller, רויטרס
עצרת Juneteenth במיניאפוליס, ארה"ב / צילום: Eric Miller, רויטרס

בניתוחים ובתחזיות כלכליות נהוג לחפש דמיון בין אירועים עכשוויים לאלה שהיו בעבר. ואולם, אף משבר מאלה שהיו ב-100 השנים האחרונות לא דומה למשבר הנוכחי.

הדמיון מתפוגג כבר בסיבות למשבר. במשברים הקודמים, "משהו" שהתקלקל במערכת הכלכלית גרם למשבר. המיתון הגדול של שנות ה-30 במאה שעברה נוצר בגלל התחממות יתר של הכלכלה והתפוצצות הבועה בבורסה האמריקאית, על רקע משק עמוס חובות. המצב החמיר בעקבות מדיניות כלכלית מוטעית בתגובה למשבר, והסתבך עוד יותר עם נקיטת צעדי פרוטקציוניזם בסחר החוץ.

לעומת זאת, הסיבה למשבר הקורונה היא רפואית. לכן, כל השוואה של המשבר הנוכחי למשברי העבר היא בעייתית למדי, במיוחד מכיוון שתרחישים שונים לגבי ההתפתחות העתידית של הווירוס והיכולת לחזור לשגרה כלכלית תלויים במידה רבה בגורם לא כלכלי.

ובכל זאת, אף שאין תקדימים זמינים של משברים שקרו בגלל מגפה, היו תקופות בהיסטוריה המודרנית שבאופן די מפתיע יש להן קווי דמיון רבים למצב העולם כיום. אלה הן התקופות שאחרי סיום מלחמות העולם במאה ה-20. לא שאנחנו משווים את מגפת הקורונה למלחמות העולם, שנמשכו שנים והיו הרסניות הרבה יותר גם במונחים של חיי אדם וגם במונחי רכוש. ובכל זאת, תנאי הרקע הכלכליים של האירועים וצעדי המדיניות של הרשויות השלטוניות, בזמן ואחרי המלחמה, היו דומים עד מאוד לאלה הקיימים היום.

בחינת הנסיבות שבזכותן הכלכלה העולמית עברה לצמיחה מואצת, במיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה, מובילה למסקנות מעניינות לגבי ימינו כיום.

העולם בשיאה של המהפכה הטכנולוגית

גם אחרי מלחמת העולם הראשונה, ובמיוחד אחרי השנייה, התרחשה קפיצת מדרגה עולמית בחדירה של טכנולוגיות מהפכניות לשימוש על ידי עסקים וצרכנים - טכנולוגיות שהעלו את הפריון בתעשייה ושיפרו את רמת החיים של משקי הבית. חלק מהסיבות לכך היו קשורות לפיתוחים שבמקורם נעשו כחלק מהמאמץ המלחמתי, ואחרי המלחמה הוסבו לטכנולוגיות אזרחיות, וחלקן נבעו מבשלות הטכנולוגיות שהתחילו להתפתח עוד לפני המלחמה.

אחרי מלחמת העולם השנייה חלה קפיצה באוטומציה של תהליכי הייצור, שיטות תעשייתיות חדשות נכנסו לשימוש, סלילת כבישים מהירים נתנה דחיפה להתקדמות של ענפי הובלה, אחסנה ולוגיסטיקה. ענף החקלאות עבר לשימוש בדשנים כימיים ולאוטומציה נרחבת. הופיע השבב האלקטרוני הראשון, שממנו התחילה ההתפתחות של תעשיית האלקטרוניקה.

וכיום, המגפה של 2020 תפסה את העולם בשיאה של המהפכה הטכנולוגית. הטכנולוגיות החדשות של אוטומציה, רובוטיקה, בינה מלאכותית, התפתחויות מהפכניות בתחומי הרפואה, החינוך, הבידור ועוד. האצה מסחררת בטכנולוגיות בתחומים שונים ושילוב שלהם עומדים לשנות מן היסוד ענפים שלמים בעשור הקרוב, כולל ענפים מסורתיים ביותר, כמו מסחר, שירותים, פנאי ותחבורה. ב-250 השנים האחרונות היו רק מספר קטן של מהפכות טכנולוגיות בסדר גודל כמו זו שהעולם חווה כעת.

משבר הקורונה צפוי להקפיץ חלק מהטכנולוגיות לשלב חדש. הטכנולוגיות שקשורות לפעילות מרחוק, כולל עבודה, מסחר, חינוך ולמידה וגם בידור יעלו מדרגה מבחינת השימוש בהן. כמו כן, תחום הרפואה והביוטכנולוגיה יאיץ שינוי טכנולוגי בעקבות האירועים האחרונים. המשבר יהיה זרז לשינויים, יוביל לעלייה בפריון - ובסופו של דבר, יתרום לשיפור ברווחה הכלכלית ובבריאות של האנושות.

להאצה של חדירת הטכנולוגיה יכולה להיות השפעה משמעותית על שוק העבודה. זה יכול לקרות בעוצמה גדולה במיוחד, בגלל שהרבה טכנולוגיות שמסוגלות להחליף עובדים הגיעו לבשלות, והמשבר צפוי לייצר להן ביקוש רב. בשורה זו טובה לחברות, אבל כמובן, הרבה פחות לעובדים. יידרש זמן עד שכל העובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות המשבר, ימצאו את מקומם מחדש.

הפתרונות: שילוב בין מדיניות פיסקלית ומוניטרית

בזמן מלחמת העולם השנייה, הממשל האמריקאי, כמו כל ממשלה בזמן מלחמה, הגדיל בצורה חדה את הוצאותיו וגרם לעלייה דרמטית בגירעון. כדי לממן את הגירעון הממשלתי בעלויות סבירות, הוריד הבנק המרכזי את הריבית לרמה נמוכה מאוד, ובאמצעות רכישות של איגרות חוב דאג לכך שעלויות המימון של הממשל לא יעלו.

מדיניות זו נמשכה גם אחרי מלחמת העולם. הממשל, לא רק שהצליח לממן את הוצאות המלחמה, אלא גם מימן את השיקום שאחריה, כולל שיקום הכלכלה האירופית באמצעות "תוכנית מרשל" - מהלך שהיו לו גם תוצאות גיאופוליטיות מרשימות בארה"ב.

והנה, המדיניות הכלכלית בתקופת הקורונה מזכירה מאוד את "כלכלת המלחמה". הממשלות הרחיבו באופן חד את הגירעונות, והבנקים המרכזיים, לא רק שהורידו ריביות, אלא שהם גם קונים בהיקפים גדולים מאוד את האג"ח הממשלתיות ואג"ח אחרות.

בהיעדר אינפלציה גבוהה, הבנקים המרכזיים יוכלו לסייע לממשלה להמריץ פעילות כלכלית בשנים הקרובות על ידי קידום השקעות בתשתיות, בריאות, חינוך וטכנולוגיה, ולהבטיח יציאה מהירה מהמשבר, תוך האצה בצמיחה.

כמובן נותרנו עם השאלה מי ישלם על הגירעונות התקציביים שמייצרות הממשלות בתקופה זו? החובות שנוצרו בזמן ואחרי המלחמה, שולמו רק במידה קטנה באמצעות העלאת שיעור המס. הירידה בחובות התרחשה בעיקר בזכות שילוב של האצה בצמיחה, שהעלתה את סך המסים ששולמו, ושחיקה אינפלציונית של החובות לאורך זמן. זה עשוי להיות התסריט גם בימים אלה.

חשיבותו של שיתוף פעולה בינלאומי

מה שסייע להתאוששות הכלכלית אחרי מלחמת העולם, היה הירידה שנרשמה במחירי הסחורות, ובמיוחד הידוק של שיתוף הפעולה הבינלאומי בזירות שונות אחרי שנות איבה וחורבן נוראים.

מבחינה זו, העולם הגיע לשפל עמוק לקראת המשבר הנוכחי, עם מחלוקות ויריבויות בין השותפים במערב, ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. גישה אחרת, שתעדיף פתרון בעיות במשא ומתן ולא באיומים, יכולה להחזיר את העולם מהשפל שאליו הידרדר בשנים האחרונות, ולתרום רבות לצמיחה כלכלית.

בזכות החוקים שהתחילו לחוקק בארה"ב עוד לפני מלחמת העולם השנייה והמשיכו אחריה, אי השוויון בארה"ב ירד לשפל עד לאמצע שנות ה-60. בשנים האחרונות, עוד הרבה לפני משבר הקורונה, הנושא של הרחבת פערי ההכנסות וההון הגיע לכותרות. המשבר הנוכחי צפוי לחזק את הכוחות הפוליטיים הפרוגרסיביים, שתומכים בהעצמת הממשלות ובמעורבות גדולה יותר שלהן, בפרט בנושאים הכלכליים. הפגיעה הכלכלית כתוצאה מהמשבר, במיוחד בשכבות החלשות יותר, צפויה להפוך את הקריאות להקטנת האי-שוויון לשינוי מעשי במדיניות.

המדיניות להקטנת פערים יכולה להביא עמה הזדמנות גדולה, אבל גם איום גדול - תלוי באופי הצעדים שיינקטו . צעדים פופוליסטיים יפגעו בצמיחה, מהלכים נכונים ושקולים יוכלו להאיץ את הצמיחה.

ניסיונות לחפש תקדימים היסטוריים סובלים תמיד מחסרונות רבים. לעתים המשותף, שבולט לעין, מסתיר את השוני המהותי. ההיסטוריה חוזרת כל פעם בצורה חדשה ומפתיעה. ולכן, צריכים להיות זהירים עם הסקת מסקנות לגבי העתיד על סמך אירועי העבר.

ובכל זאת, קיים דמיון רב בין מצבו של העולם אחרי מלחמות העולם, במיוחד השנייה, לבין מצבו אחרי מגפת הקורונה. באווירה הפסימית ששוררת כיום, הניסיון המוצלח של התאוששות מופלאה שקרתה לפני יותר מ-70 שנה אחרי מוות והרס נוראיים, יכול להפיח בנו תקווה. האם היא תתממש? הכל תלוי בנו ובמנהיגינו. 

הכותבים בעלי בית ההשקעות מיטב דש והכלכלן הראשי של מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר