גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו רואים עסקאות שבהן הקונה בא ואומר 'חברים, העולם השתנה, השווי שהיה לפני כן לא קיים'"

שינוי וביטול עסקאות רכישה שנחתמו טרם פרוץ משבר הקורונה הם עניין שכיח בימים אלה ● מה עומד מאחורי העיכוב בהשלמת עסקאות, ועל מי נופל הסיכון?

גילת לווינים / צילום: תמר מצפי, גלובס
גילת לווינים / צילום: תמר מצפי, גלובס

שתי עסקאות ענק למכירה של חברות מישראל נחתמו בהפרש של ימים אחדים אחת מהשנייה בחורף האחרון. בעסקה אחת הוסכם על מכירת גילת לוויינים לקומטק האמריקאית ב-577 מיליון דולר במזומן ובמניות, ובעסקה השנייה הסכימה קרן הפרייבט אקוויטי אדוונט לשלם 1.9 מיליארד דולר עבור חברת הסייבר פורסקאוט.

בעולם אידיאלי, שתי העסקאות האלו כבר היו אמורות להיסגר, אבל אז פרץ משבר הקורונה. נכון להיום, עסקת פורסקאוט - שכבר כמעט בוטלה בפועל ועברה לפסים משפטיים - צפויה להתבצע, אך במחיר מופחת, ולפי שווי של 1.67 מיליארד דולר. באשר לעסקת גילת, היא נמצאת כעת בסכנת ביטול: גם אישור רגולטורי שנדרש לה טרם התקבל, וגם הרוכשת מנסה להשתחרר מההתחייבות, בטענה שישנה השפעה שלילית מהותית על תוצאות גילת.

השפעת וירוס הקורונה על עסקאות מיזוג ורכישה

קומטק ואדוונט הן כמובן לא הרוכשות הראשונות שמבקשות לסגת מעסקה או לשנות את תנאיה על רקע משבר הקורונה, ובעלי המניות של גילת ופורסקאוט הם לא האחרונים שיספגו הפסד לעומת מה שיכלו לקבל טרום התפשטות המגפה ברחבי העולם. זאת כמובן לצד ירידה חדה במספר העסקאות החדשות שנחתמות בצל האי-ודאות הנמשכת שמייצרת המגפה.

העסקה המפורסמת ביותר שבוטלה בצל משבר הקורונה הייתה רכישת השליטה במותג ההלבשה התחתונה ויקטוריה'ס סיקריט על-ידי קרן Sycamore לפי שווי של למעלה ממיליארד דולר.

"עסקאות מיזוג ורכישה הן עסקאות רב-שלביות. יש שלב של מו"מ, ואז הסכם הבנות ואחריו הסכם מפורט, אבל בין חתימת ההסכם להשלמת העסקה עובר זמן, כי צריך להשלים כל מיני תהליכים. בעיתונים כבר כתוב שהחברה נמכרה, כולם עוברים הלאה לדבר הבא, אבל זה יכול לקחת חודשים ולפעמים למעלה משנה עד שהעסקה נסגרת", אומר עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ג'פה לנדה, המלווה בין היתר עסקאות מיזוגים ורכישות.

בין הדרישות לקראת השלמת עסקה ישנו הצורך באישור בעלי המניות (בחברה ציבורית) המצריך זימון אסיפה, וכן אישורים רגולטוריים שונים. "הרשויות עובדות לפי האינטרסים ולוחות הזמנים שלהן. לא מעניין אותן שיש עסקה, ולפעמים להיפך - העסקה אפילו נקלעת למאבק בין סין וארה"ב - אולי בגלל זה היא לא תקבל אישור, או תקבל אישורים בתנאים", אומר ברנע.

בהקשר זה נזכיר שתי עסקאות מכירה של חברות טכנולוגיה מישראל מלפני ימי הקורונה, שהתעכבו על רקע אישור הרגולטור הסיני, ככל הנראה בשל מלחמת הסחר - מכירת אורבוטק ל-KLA ומכירת מלאנוקס לאנבידיה, ששתיהן כבר הושלמו.

המשמעות של הצורך בקבלת אישורים רגולטוריים, לדברי ברנע, היא "שיש הסכם, יש מחיר ותנאי תשלום, אבל יש גם פער של זמן. עכשיו עולה השאלה על מי נופל הסיכון במקרה שבו קורה משהו בתקופה הזו - בין אם משהו ספציפי למוכר או לקונה, או בכלל לתעשייה או לעולם כולו.

"אין פה תשובה מוסרית עקרונית מי צריך לקחת את הסיכון. זה נסגר במו"מ. המוכר אומר 'כבר מכרתי, אם יש תקלות הן לא באחריותי', והקונה אומר, 'עם כל הרצון הטוב אם מה שאני קונה שווה היום חצי, לא אתן לך את הכסף'.

"כדי לאזן בין המתחים האלה יש שני דברים: ראשית, בתקופת הביניים עד השלמת העסקה החברה צריכה להתנהל במהלך העסקים הרגיל, ושנית המצגים החשובים צריכים להיות נכונים בהשלמת העסקה, ושלא יתרחש שינוי מהותי לרעה (Material Adverse Change או Material Adverse Effect, בקיצור: MAE), שיאפשר לקונה לא להתקדם בעסקה".

במאמר מוסגר מזכיר ברנע כי מתקיים כיום דיון רחב האם הקורונה היא כוח עליון, שבמקרה כזה משמעותו שאין צורך לקיים את העסקה, אך לדבריו "אף אחד לא יקבל החלטה כזו - בגלל ההשלכות הרוחביות". בעסקה ספציפית, לדבריו, הצדדים מנסחים מה ייחשב ככוח עליון.

הפעם הראשונה שבה בית המשפט בארה"ב הכיר בקיומו של MAE היה לפני כשנתיים בעסקת המיזוג של חברות התרופות Fresenius ו-Akorn, ולצד גורמים נוספים איפשר את ביטול העסקה, אם כי הציב רף גבוה למדי לרוכשים שמבקשים להשתמש בסיבה זו להשתחרר מעסקה.

"לקומטק לא יהיה פשוט להוכיח"

לדברי ברנע, "אם נתייחס ספציפית לעסקאות שנחתמו לפני עולם הקורונה והיו אמורות להיסגר עכשיו, אז בחברות שלא הייתה בהן פגיעה - יש סיכוי סביר שהקונה ימשיך בעסקה, אולי יבקש תיקון בתנאים כמו במקרה של פורסקאוט, על רקע התשואה, ה-IRR.

"אנחנו רואים גם עסקאות שבהן הקונה בא לחברה ואומר 'חברים, אתם מבינים שהעולם שונה, השווי שהיה לפני כן לא קיים', והצדדים מתאמים ומתקדמים הלאה. במקרים כמו של גילת, שבהן חברות רגישות יותר לתעשיות שנפגעו משמעותית, קשה 'להאשים' את הקונה שאינו עומד בפיתוי ופונה לבקש מבית המשפט שיכריז שהתקיים MAE".

ברנע מעריך שלקומטק, הרוכשת בעסקת גילת, לא יהיה פשוט להוכיח זאת. "זה מסתובב סביב הניסוח הספציפי בהסכם. הקורונה היא תהליך כללי והם טוענים שהפגיעה בגילת לא פרופורציונלית. זאת טענה מעניינת. מנגד, גילת אומרת שאם הם יבטלו את העסקה הם יידרשו לשלם פיצוי בגובה מאות מיליונים".

הקורונה הופכת במקרים מסוימים לתירוץ להתחמק מעסקאות?
"כן, אבל הרוכשים יכולים להשתמש במשבר רק בקונסטלציה שבה חתמת על עסקה כשלא ידעת שהמשבר קיים. היום, בכל עסקה, כבר יש התייחסות ספציפית לנושא הזה של מגפות. האפשרות לחמוק או לעשות שינוי משמעות פתוחה רק לעסקאות שהתחילו לפני המשבר והן עדיין פתוחות, כי הן ממתינות לאישורים רגולטוריים למשל. זאת אגב טריטוריה שבה התהליך נמצא בשליטת צד שלישי (הרגולטור) שאינו בהשפעת הצדדים, וזה לא פחות כוח עליון מהקורונה", הוא צוחק.

מה בדבר אפשרות של הרוכש להגיד: תכננתי לגייס מימון לצורך העסקה, אבל המצב בשווקים השתנה ואין לי אפשרות כזאת, לכן עליי לבטל את העסקה?
"זה סופר-לא לגיטימי. בעסקה נורמטיבית כל מוכר דורש מהקונה להתחייב שיש לו היכולת לעמוד בתשלומים, אחרת המשמעות היא אופציה: קנית חברה, לא הצלחת לגייס ואתה חומק מהעסקה - זאת למעשה אופציה".

איך לדעתך משקיעים צריכים להתייחס לעסקאות שטרם הושלמו בימים אלה?
"גם בימים כתיקונים יש טשטוש של הפער בין המקום האמיתי שבו נמצאת עסקה לבין המקום הנחזה, המתוקשר - 'חתמנו, גמרנו'. יש פער מאוד גדול בין לחיצת יד לבין עסקה חתומה, ויש פער גדול בין עסקה חתומה לעסקה שהושלמה.

"כמו שאומרת הקלישאה, זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה. משקיעים מתוחכמים יודעים את זה ויש משקיעים שכשיש דיווח על עסקה ומחיר המניה של החברה הנמכרת עולה למחיר העסקה - מחליטים למכור ולא לחכות להשלמת העסקה, מתוך הבנה שישנו סיכון. בימים טובים, לפני חצי שנה נניח, הייתה תפיסה שהסיכון הזה הוא קטן, והיום ההבנה היא שזה סיכון גדול".

בעסקת גילת, אגב, מחיר המניה היה רחוק ממחיר המכירה עוד לפני שנודע שהעסקה נקלעה לקשיים, דבר שמצביע על ספקות המשקיעים בנוגע לכך שהעסקה תושלם.

מה אתה רואה היום בתחום המיזוגים והרכישות? נראה שיש ירידה במספר ובהיקף העסקאות.
"ברור, יש ירידה בהיקפי העסקאות ולחץ על רמות שווי. השוק סלקטיבי. זה אומנם לא נכון לגבי כל תחום, אבל יש פחות נחישות להביא עסקאות מהירות. קונים רוצים לראות איך הדברים מתקדמים; הרבה יותר נוח להתמודד עם חוסר הוודאות על-ידי השהיית תהליכים".

עוד כתבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מה עובר על אמזון? והישראלית שמזנקת ב-25%

פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה