גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

ארבע פעמים התנגד השופט מני מזוז להריסת בתי מחבלים בתקופת נשיאותה של השופטת מרים נאור. התנגד, אך כמעט תמיד נותר בדעת מיעוט. כל זמן שלא הצליח להדביק בעמדתו שופטים רבים נוספים - ההתעלמות שלו מההלכה המושרשת של העליון, שלפיה הממשלה רשאית להרוס את בתי הרוצחים, לא מאוד הפריעה לנאור. חוות הדעת של מזוז סטו מהמקובל, אך נזקן הממשי היה אפסי. אלא שאז הגיעה הפעם החמישית. מזוז שובץ לדון בהריסת בית המחבל שרצח את הרב נחמיה לביא והחייל אהרון בנט, ושוב ביקש לסטות מהמקובל בבית המשפט ולאסור על הריסת בית הרוצח. בדיעבד, ההתנגדות הזו של מזוז להריסת בית הרוצח תתגלה עבורו, די מהר, כהתנגדות אחת יותר מדי.

נאור גוזרת על מזוז "בצורת תיקים"

בהרכב הפעם ישבו, לצד מזוז, השופטת ענת ברון ונשיאת העליון. בניגוד לעמדת נאור קבעו מזוז וברון כי בית הרוצח ייוותר על כנו. הסיבה הייתה פחות עקרונית מהרגיל ונגעה לשאלת זיקת המגורים של הרוצח. כך או כך, להיות בדעת מיעוט היה עניין שהנשיאה לחלוטין לא הייתה רגילה לו. ההתנהגות הלא קולגיאלית של מזוז, שפעם אחר פעם התעלם מהפסיקה הענפה בנושא, הגיעה לנאור, אישה חביבה בדרך כלל, עד כאן. נאור התכוונה לשים סוף להתנהלות של מזוז.

במהדורה האחרונה (2017) של ספרה "העליונים", מתארת נעמי לויצקי, כי נאור "זעמה" על מזוז, והדברים הגיעו לכדי "התכתשות מילולית" עמו בישיבת ההרכב. חודש לאחר מכן ביקש מזוז מנאור לקבוע דיון נוסף בנושא הריסות בתי מחבלים. הוא ביקש לקבוע תקדים חדש ולסטות מההלכה המקובלת כך שהריסות בתי מחבלים ייאסרו.

נאור סירבה לבקשת מזוז. היא הסבירה שהפסיקה, עוד מימיו של הנשיא אהרן ברק, מאפשרת להרוס בתי מחבלים והדיון מיותר. יותר מכך, נאור חששה שבזמן שבו ידונו השופטים בשאלת חוקיותן של הריסות בתי המחבלים תאבד הממשלה כלי הרתעתי משמעותי כנגד הטרור ותיאלץ להימנע מביצוע הריסות נוספות עד החלטה חדשה בנושא. לויצקי רמזה בספרה כי נאור נקמה במזוז ובמשך "זמן רב" הפסיקה לשבץ אותו בהרכבים של הריסות בתי מחבלים.

הטבלה לא משקרת

בעקבות פסק הדין השערורייתי מהשבוע שבו קבעו השופטים מזוז וקרא כי לא ניתן להרוס את בית רוצחו של החייל עמית בן יגאל, חזרתי לבחון את פסיקות השופטים בתיקי הריסות הבתים מהשנים האחרונות. הרכבתי את טבלת ההרכבים שדנו בתיקי הריסות בתי מחבלים בחמש השנים האחרונות. ממינויה של השופטת נאור לנשיאת העליון, בתחילת שנת 2015, ועד ימינו אנו. מדובר ב-44 תיקים בסך הכול. בחנתי הרכב הרכב, והתמקדתי באלה שבהם שובץ השופט מזוז, וניסיתי לבחון את הטענה של לויצקי. האם הנשיאה נאור ידעה "לטפל" בשופטים סוררים שסטו משורת הפסיקה המקובלת בכל הנוגע להריסת בתי מחבלים?

ובכן, לויצקי מדייקת ולא מדייקת. מצד אחד היא מספרת שלפני המריבה בין נאור למזוז הלה ישב בהרכבים של הריסות בתים "שלוש וארבע פעמים בחודש", והנתון הזה שגוי לחלוטין. מזוז ישב בתיקי הריסות, עד המריבה עם נאור, חמש פעמים בלבד, במשך 15 חודשים. אלא שבחינת הרכבי העליון מאותה נקודה והלאה מעלה שכנראה יש צדק לא מועט בטענתה המרכזית של לויצקי. מהיום שבו מנע מזוז הריסת בית מחבלים ועד פרישתה של נאור מכס השיפוט לא שובץ מזוז ולו פעם אחת לתיק של הריסת בתי מחבלים.

נתון מעניין נוסף הוא שברגע שהנשיאה חיות החליפה את הנשיאה נאור - גזירת "בצורת תיקי ההריסות" שנגזרה על מזוז התבטלה באחת. מזוז חזר לככב בתיקים האלה באופן מיידי. בכ-40% מתיקי הריסות בתי המחבלים שנדונו עד התקרית עם נאור - מזוז היה חלק מההרכב. מזוז ישב גם בכרבע מהתיקים שנדונו אחרי שנאור סיימה את כהונתה. ורק מאז התקרית ועד סיום כהונת נאור - שממה. האם השממה הזו יכולה להיות מוסברת באופן אחר מלבד שיבוץ מכוון על ידי נאור של הרכבים נטולי מזוז?

הסתברות של פחות מאחוז

ביוני האחרון פורסם מאמר של פרופ' יהונתן גבעתי וישראל רוזנברג בכתב העת Journal Of Empirical Legal Studies, שהוא כתב העת המוביל למחקרים אמפיריים במשפט. המאמר (How Would Judges Compose Judicial Panels? Theory and Evidence from the Supreme Court of Israel) נחשב לפורץ דרך בכך שמיפה לראשונה את התנהגות שופטי העליון בכל הנוגע לבחירת ההרכבים שבהם נדחות עתירות על הסף. עד לאחרונה מקובל היה ששופט תורן המבקש לדחות עתירה על הסף פונה לשני שופטים נוספים על מנת שאלה יצטרפו אליו להחלטת הדחייה. המחקר ביקש לבחון האם השופטים התורנים פונים לשני שופטים נוספים באופן רנדומלי, או שאולי במסגרת השלשות האלה נוצרו קליקות קבועות בין שופטים. חתום לי ואחתום לך.

המחקר הוכיח כי דבר בבחירת השופטים את חבריהם להרכב שבו נדחות עתירות על הסף לא היה מקרי. וזאת בלשון המעטה. הנה כמה דוגמאות. פוגלמן בחר בהרכב לצידו את ברק-ארז ב-88% מהמקרים. ברק-ארז לא נשארה חייבת ואף היא בחרה את פוגלמן ב90% מהמקרים. חיות בחרה את סולברג בלא יותר מאשר 0 אחוז מהמקרים, אבל לא משום שאחוזים גדולים מפחידים אותה. את פוגלמן, לצורך העניין, בחרה חיות ב91% מהמקרים, ואת ברק-ארז וברון בחרה בשיעורים של 33% ו-46% בהתאמה. הנתונים יפים, הקליקות בעליון עובדות והשיבוצים, מתברר, לא תמיד רנדומליים. לפחות ביחס להרכבים של דחיות על הסף.

העברתי השבוע את הנתונים שאספתי בעניין הריסות בתים לידיו של גבעתי וביקשתי לברר איתו האם ייתכן שהייתה זו יד המקרה שמנעה ממזוז לדון בתיקים אלה כאשר גילה פנים שלא כהלכה בתקופת הנשיאה נאור. גבעתי ניטרל השפעות שונות, שיקלל את הנתונים ביחס לכלל השופטים, והמסקנה שלו הייתה חד משמעית: מבחינה סטטיסטית ההסתברות שאי שיבוצו של מזוז התרחש באופן מקרי עומדת על פחות מאחוז.

אז או שעלינו כאן על פלא סטטיסטי של ממש, או, ואני מסייג את עצמי באמצעות המילה "אולי" - יש צדק בדבריה של לויצקי, וכשלנשיאת העליון נאור היה חשוב להמשיך ולאפשר לממשלה להרוס את בתיהם של המחבלים היא ידעה להנדס את הרכבי השופטים בבית המשפט שלה ככה שלא ישובץ בהם שופט כמו מזוז. אני רחוק מאוד מלהיות מאוהב במשחקי השיבוצים האלה שמתרחשים בעליון. האמת היא שאני רואה אותם בחומרה רבה, אבל אני מבין שהם מתקיימים. והמציאות הזו מתרחשת על אף הכחשות חוזרות ונשנות מצד מערכת המשפט לקיומה של הפרקטיקה הזו.

למעשה, כשבוחנים את ההכחשות האלה בדקדוק מבינים שלא מדובר בהכחשות של ממש. כשהשופטת נאור ציינה, בכנס לשכת עורכי הדין במאי 2017, כי "אני כמעט (ההדגשות בציטוט אינן במקור; ג"ב) ואינני נוהגת לקבוע את ההרכבים בכל תיק", והוסיפה וסיפרה כי "רובם המוחלט של ההרכבים נקבע באופן אקראי על ידי הצוות המינהלי בלי מעורבות שלי או של אנשי לשכתי", והבחינה בין התיקים הרגילים לבין התיקים שהם "רגישים במיוחד" - איני יודע למה התכוונה. מי קובע את הרגישות ומה היקף הרגישויות? מה שברור מהדברים האלה הוא שהתופעה של שיבוץ אסטרטגי בהרכבים מסוימים היא תופעה שקיימת בעליון, וזאת גם על פי נאור.

בכל הנוגע להריסת בתי מחבלים לנאור היה חשוב לנהל את בית המשפט שלה והיא עשתה זאת די ביעילות. כנראה שלנשיאה חיות זה פחות חשוב. או ששיקולים אחרים הם אלה שמנחים אותה. כך או כך התוצאה קשה. בבית המשפט של חיות האפשרות של הממשלה להרתיע את המחבלים העתידיים הולכת ונמוגה.

דרישת הימין כמעט בלתי נתפסת

קשה להפריז במידת האיוולת שיש בדרישה שמגיעה כעת לדיון נוסף בשאלת הריסת בתי מחבלים. הימין, ובראשו ראש הממשלה, לוחצים כעת על היועץ המשפטי לממשלה לבקש מהעליון לפתוח את הנושא המחדש. והדבר כמעט בלתי נתפס. בדיוק את מה שמזוז ביקש בשנת 2016, ונאור לא הסכימה להעניק לו, מבקש כעת הימין להגיש לו על מגש של כסף.

במנטליות השיפוטית והאידיאולוגית המוכרת בקרב העליונים מדובר בנס כמעט גלוי שעדיין רוב ההרכבים מאפשר לממשלה להרוס בתי מחבלים. האם אנחנו באמת רוצים לפתוח את הסוגיה הזו לדיון עקרוני מחודש? כל ההלכות העקרוניות נפסקו לטובת הריסת בתי המחבלים, אז מדוע הימין מתעקש לנהל עליהן דיון מחודש? הבעיה אינה בהלכה, אלא בשופטים סוררים המתעקשים לפעול בדרך עצמאית שלא מכבדת את המוסד שהם חלק ממנו.

השופטת ברק-ארז היא דוגמה קלאסית למי שאינה רווה רוב נחת מכלי ההריסה אבל מקבלת על עצמה את הפסיקה הקיימת בתחום ולא פעם מיישרת קו עם עמדת הממשלה. האם הימין באמת מבקש לראות שופטים כמותה מביעים דעה שלילית עקרונית בדיון שיפתח מחדש את ההכרעה העקרונית בנושא? האם הדרך לפתור את הבעיות ששופטים סוררים מהסוג של מזוז מייצרים אינה עוברת בדיוק באותן הדרכים מהסוג שבהן פעלה הנשיאה נאור?

אם אלה לא "המקרים הרגישים" המצדיקים זאת - מהם מקרים רגישים?

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"