הפשרה הפוליטית והקפאת המינויים: האם בג"ץ יסכים לבלוע את הצפרדע?

אתמול בלילה אישרה הכנסת את הצעת הפשרה של ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), עם הטוויסט של ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי). על פי ההצעה של האוזר, ההכרח להעביר תקציב יידחה ב-120 ימים נוספים, כלומר עד ל-23 בדצמבר. הטוויסט של סמוטריץ' מהאופוזציה איפשר לממשלה להרחיב את תקציב המדינה ההמשכי של שנת 2020 ב-11 מיליארד שקל נוספים.

הנקודה הבעייתית בפשרה של האוזר נוגעת להקפאת מינוי בכירים, כלומר: מפכ"ל, פרקליט המדינה והמשנים ליועץ המשפטי לממשלה. הליכוד וכחול לבן התחייבו מפורשות לבג"ץ במאי 2020 כי הקפאת המינויים לא תעלה על 100 יום, ובכול מקרה על הקפאה זו יחולו עקרונות הדין המינהלי.

הקפאה שרירותית של מינויים והותרת ואקום בלשכת פרקליט המדינה והמשך כהונת מ"מ מפכ"ל במשך שנתיים ימים, לא יעברו בשקט מצד בג"ץ. התנהלות זו מנוגדת לעקרונות התקינות המנהלית. דחייה נוספת של מינויים אלה, ללא כל נימוק ענייני, תיתקל בחומה של שופטי בג"ץ. לא מן הנמנע שמבין כל השחקנים, לראש הממשלה דווקא יש עניין רב להיתקע בחומה זו.

בג"ץ עשוי להתרכך ולוותר אם תיכף ומיד תקום ועדה לבחינת דרכי מינוי הבכירים, כפי שמציע האוזר. במקרה כזה, הממשלה תטען כי מדובר בהקפאה קצרת מועד ולצורך מטרה ראויה. אמנם בכל זאת הדבר מנוגד להתחייבות הליכוד וכחול לבן, אך ההפרה תהיה פחות בוטה.

במקרה של פרשת התקציב, בג"ץ עשוי להיות גמיש יותר. אם שופטי בג"ץ ירצו להתערב ב"פשרת-טוויסט" האוזר וסמוטריץ לדחיית התקציב, יש להם מסלול מוכן מראש שאותו סלל המשנה לנשיאת העליון בדימוס אליקים רובינשטיין. הם יכולים להשתמש בדוקטרינת "התיקון החוקתי הלא חוקתי", ולקבוע כי אין באפשרות הכנסת בהוראת שעה לחתור תחת אחד היסודות המשטריים והחוקתיים של ישראל, והוא חוק יסוד: משק המדינה. הממשלה מבקשת למעשה בהוראת שעה לתקן את חוק היסוד ולאפשר לה לכהן ללא תקציב - ובאותה נשימה להעביר תקציב שלא באמצעות שלוש קריאות במליאת הכנסת.

חרף ההתנהלות המשונה של מחוקקינו הנכבדים, הרשו לי להניח ששופטי בג"ץ לא ישושו אלי קרב ויורו במו ידיהם על הליכה לבחירות בתקופה כה רגישה. במיוחד לנוכח העובדה כי המתווה בוועדת הכספים עבר את אישור הייעוץ המשפטי של הכנסת, הייעוץ המשפטי לממשלה וזכה לתמיכה מסויגת של הדרג המקצועי במשרד האוצר.

זמנים קשים מצריכים פתרונות יצירתיים, וגם אם אמרת כנף כזו לא תספיק עבור השופטים - האלטרנטיבה לא ממש קיימת. גם אם שופטי בג"ץ יקבעו כי מעקף התקציב איננו חוקתי, עדיין ממשלת ישראל תצטרך למצוא דרך לנהל את התקציב בחודשים שנותרו ל-2020, ולכן נראה שבנסיבות הנוכחיות מדובר בהכרח שאולי יגונה, אך לא ייפסל על ידי השופטים.

הקורונה וממשלת האחדות הביאו את החוקה של ישראל למצב של פלסטלינה כחומר בידי היוצר. השופטים ייאלצו לבלוע את הצפרדע בדרך שיראו לנכון.