המשרד להגנת הסביבה הודיע הבוקר כי הושלם ונכנס לתוקף היתר הפליטה לאסדת הגז תמר, שבע שנים לאחר שהחלה לפעול. האסדה פעלה עד כה ללא היתר, אף שהיתר הפליטה מציב תנאים ומגבלות מחמירים על הפליטות לאוויר, במטרה להביא לצמצום ומניעה של זיהום האוויר לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של התושבים ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
לפי המשרד להגנת הסביבה, בהיתר הוטמעו תנאים רבים אשר התקבלו כתוצאה ובהתחשב בהערות מהציבור ובמסגרת הדיון הציבורי - והדבר "מדגיש את החשיבות שהמשרד רואה במעורבות הציבור והארגונים הסביבתיים בתהליכים מסוג זה".
המגבלות העיקריות שיחולו על אסדת תמר הם מגבלה שעתית ושנתית של פליטת תרכובות אורגניות נדיפות ושל בנזן כמו גם על מזהמים אחרים; חובת יישום טכנולוגיות טיפול מיטביות לרבות הטיפול בגזי הפליטה (BAT); ואיסור פליטת תרכובות אורגניות נדיפות בנישוב קר (Cold Vent), אלא לטפל בדרך של השבת אנרגיה או שריפה.
האסדה מחויבת בניטור ודיגום בשלושה מעגלים: ניטור ודיגום במקורות הפליטה באסדה (ארובות ואביזרי ציוד); דיגום סביבתי בשולי האסדה; וניטור סביבתי ביישובי החוף (עם הקמת תחנת הניטור באשקלון). מגבלת פליטות שנתית של חומרים אורגנים נדיפים ובנזן: המגבלה על הפליטה השנתית של חומרים אורגניים ומגבלה פרטנית לבנזן תקפה לכל אורך תקופת היתר הפליטה, הניתן לפרק זמן של 7 שנים.
מדוע התעכב היתר הפליטה זמן כה רב? למרות שמדובר בעניין בריאותי-סביבתי הרה גורל, אסדת "תמר" הוקמה ללא הליך תכנון מוסדר וללא הנחיה סביבתית בשלבי הקמתה, מכיוון שהוקמה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.
במהלך תכנונה, שנמשך כארבע שנים, משרדי ממשלה שונים ובהם המשרד להגנת הסביבה - סברו כי אינם יכולים לפעול בסמכות באזור זה, ולא פעלו כדי לייצר מנגנונים סביבתיים-בריאותיים שיאפשרו פעילות תחת פיקוח של האסדה.
זאת, עד לקבלת חוות דעת חד-משמעית מהיועץ המשפטי לממשלה, שהפך את היוצרות ושלח את המדינה ליצור מנגנון פיקוח על פרויקט התשתית הגדול. ואמנם, חוות דעת משפטית מטעם המשנה ליועמ"ש דאז אבי ליכט, הגורסת כי החוק הישראלי חל על קרקעית הים ועל פניו גם במרחק 23 קילומטרים, קיימת כבר משנת 2013, והיתר הפליטה כאמור הונפק רק היום.
תוכנית לצמצום פליטות לא שגרתיות
בהתאם להוראת היתר הפליטה, חויבה נובל אנרג'י להקים ולהפעיל תחנת ניטור סביבתי בחוף אשקלון שתהיה חלק מהמערך הארצי. יתר על כן, המשרד דרש ביצוע תוכנית לצמצום והפחתה של פליטות לא שגרתיות כתוצאה מכיבוי והתנעה, תקלה, חירום ותחזוקה במקור הפליטה לתקופת ההיתר. בכדי לייצר שקיפות מול הציבור, דיווח על פליטות בשגרה ובתקלה יפורסמו באתר האינטרנט של אסדת תמר במקום בולט. בנוסף, הוספה דרישה בהיתר הפליטה לפרסום דוח שנתי לציבור.
בעניין הדיגום הסביבתי, המשרד להגנת הסביבה לא נענה לבקשת ארגוני הסביבה; הדרישה להתקנת מערכת ניטור רציף על "גדר האסדה" נבחנה, אך לפי המשרד להגנת הסביבה בשל כמות רכיבי הציוד באסדה וסוגם (מעוטי דליפות) צפויה השפעה קטנה על הריכוזים הסביבתיים של בנזן בסביבת האסדה.
בנוסף, דרישות אלו אינן תואמות את הרגולציה לאסדות במדינות המערביות. לכן, בשלב זה, התקבלה החלטה שלא לדרוש ניטור בשולי האסדה. יחד עם זאת, נוספה דרישה לביצוע דיגום סביבתי לבנזן על האסדה בתדירות של אחת לשבועיים לתקופה של שנה. בהתאם לתוצאות, יישקל הצורך בניטור רציף בשנה העוקבת.
בנוסף, בהיתר הפליטה נקבעו דרישות לביצוע תוכנית LDAR (תוכנית לאיתור וטיפול בדליפות במרכיבי ציוד) ניטור דליפות של חומרים אורגניים נדיפים באמצעות מצלמה תרמית, הקמת תחנת ניטור מזהמים בקו החוף והתקנת ניטור רציף של TOC (פחמן אורגני כללי) בארובות המחממים. דרישות אלה יבטיחו בקרה מיטבית על הפליטות מהאסדה.
לפני כשבועיים, פנתה עמותת שומרי הבית למשרד להגנת הסביבה באמצעות עורך דינה, והתריאה כי אם לא יונפק בקרוב היתר פליטה, תאלץ לפנות להליכים משפטיים. יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", אומר היום על אישור ההיתר: "אנחנו שמחים כי סוף סוף המשרד להגנת הסביבה מילא את תפקידו, לאחר יותר משבע שנים בהם אסדת תמר זיהמה את שמי הארץ באין מפריע וללא כל מגבלה או יכולת אכיפה מצד המשרד. עמדנו בקשר אינטנסיבי עם המשרד בשנה האחרונה בהקשר זה והאצנו בו שוב ושוב בשיחות, תכתובות ובוועדות הכנסת. לצערנו, מחוסר תגובה ולאחר איחור ניכר בהתחייבויות המשרד, נאלצנו להוציא התראה אחרונה לפני תביעה. אנו שמחים מאד שהלחץ הזה פעל את פעולתו לרווחת תושבי ישראל ושהמשרד נעתר לדרישתנו והנפיק סוף סוף את ההיתר המיוחל. חייהם של תושבי אשדוד ואשקלון אינם חשובים פחות מחייהם של תושבי ישראל אחרים".
עמותת צלול מברכת על על סיום הליך הסדרת היתר פליטה לאסדת תמר, ואומרת: "זהו אחד המפעלים המזהמים בישראל. לפני למעלה משנה, בעקבות עתירת צלול כנגד המשרד להגנת הסביבה בדרישה שיסבירו מדוע אינם מפעילים סמכותם ומודיעים לנובל על כוונה להטיל עליהם עיצומים על הפעלת האסדה בלי היתר פליטה, בניגוד לחוק אוויר נקי, הודיע המשרד להגנת הסביבה לבית המשפט כי יזדרז ויסדיר את היתר הפליטה עד סוף 2019. זוהי עוד דוגמה לקצב העבודה האיטי ומשיכת הזמן של המשרד להגנת הסביבה כשנוגע לתעשייה כל כך מזהמת ומסוכנת לבריאות האדם והטבע. הקצב האיטי הוא מסוכן לאדם ולטבע, במיוחד כשמדובר בניהול קידוחי גז ונפט בים. מבקר המדינה התריע כבר בשנת 2013 על חוסר המוכנות לטיפול באירועי שפך משמעותיים בים, ועם זאת, עד היום נושא זה לא הוסדר. על המשרד להגנת הסביבה לזרז את היערכותו בים ולפעול בתקיפות כלפי כל מי שמזהם בניגוד לחוק".