אנטנת 5G. גם הממשלות צריכות לקלוט שעליהן לשנות גישה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
המכרז לדור החמישי (5G) נסגר, ההבטחות הובטחו, יחסי הציבור למהלך ואפילו הפרסומות כבר הוכנו. אבל לצד הברכות, התופים והמחולות, יש גם אבל, והוא גדול. קודם כל, בשורה יש: הדור ה-5 בסלולר שונה מקודמיו ולא מסתכם רק בגלישה מהירה יותר. הוא צפוי להביא לקפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית ולמהפכה שתשפיע על כל תחומי חיינו - בתים חכמים, ערים חכמות, רפואה חכמה, טלוויזיה מתקדמת הרבה יותר, למידה מרחוק משופרת וחלקה יותר, רכבים אוטונומיים שמתקשרים אחד עם השני, תעשייה מתקדמת ועוד.
משרד התקשורת העניק כבר רישיונות הפעלה לשלוש חברות סלולריות, לאחר שהן עמדו בתנאי להקמת 250 אתרים בתקן הטכנולוגי. פלאפון, פרטנר והוט מובייל (החולקות את רשת PHI) מיהרו להודיע על עמידה בתנאי עוד בספטמבר, כדי שיוכלו לקבל מענק מוגדל על עמידתן ביעד ברבעון השלישי. סלקום ואקספון לא הספיקו להקים את האתרים ברבעון השלישי ולכן ככל הנראה ישלימו את הפרויקט ברבעון הרביעי ויקבלו לפיכך מענק מופחת.
אבל כאמור, לצד ההישג חשוב גם לשים את הדברים בפרופורציה. ייקח כמה שנים עד שנתחיל להבין מה בכלל המשמעות של דור חמישי בסלולר. הקמה של 250 אתרים סלולריים היא לא דור חמישי. די להסתכל במפה של פלאפון שפרסה את הרשת ב-150 ערים והייתה הראשונה שעמדה בתנאי משרד התקשורת, כדי להבין עוד כמה עבודה יש לפנינו.
רשת סלולרית נבנית בקלסטרים (מקבצי אנטנות המכסות אזור מסוים), ולכן הקמת אנטנה של דור חמישי בקרית גת או בערבה לא אומרת הרבה - הלקוחות באזור הכיסוי שיהיה ברשותם מכשיר תומך ייהנו ממהירות גלישה משופרת. וזהו. לצד החשיבות שבהענקת התמריץ לפריסה, שאכן עשה את עבודתו, צריך שיהיו תמריצים על כיסוי של יישובים או ערים שלמות כדי שחוויית הדור החמישי תורגש באופן הרבה יותר אפקטיבי.
אין צורך לספור אנטנות או מכשירים
עבודה שעשתה חברת הייעוץ הבינלאומית Boston Consulting Group תחת הכותרת "בונים את כלכלת הדור החמישי של ארה"ב", מחזקת את התיאוריה שלפיה העיסוק בדור החמישי דרך ספירת אתרים סלולריים, או המכשירים התומכים, מחטיא את המטרה. הדור החמישי לא ייבנה מעוד מכשיר שניתן יהיה לגלוש דרכו באפליקציה כזו או אחרת יותר מהר. זה לא העניין. הדרך לקדם את הדור החמישי עוברת בממשלות ולאחר מכן דרך התעשייה. זה אומר שמדינות חייבות לשנות תפיסה ולהבין שלא מדובר בשיפור מהירות אלא שמשהו חדש באמת קורה, או כמו ש-BCG אומרת: "הדור החמישי מזרז פיתוח של פתרונות דיגיטליים שיעזרו להמציא מחדש את האופן שבו העסק פועל ולהפוך את האופן שבו אנשים מתקשרים זה עם זה. במהלך העשור הקרוב, רשתות דור חמישי עשויות לשבש כמעט כל ענף בעולם".
לדברי BCG, מרבית המדינות וקובעי המדיניות דיברו על "מרוץ עולמי לדור החמישי עם נרטיב המתמקד באיזו מדינה מובילה במדדים צרים כגון מספר מנויי דור חמישי ומספר אתרי סלולר בכל נקודת זמן נתונה. המספרים הללו עשויים להיות מעניינים, אך הם מציירים תמונה חלקית ולעיתים קרובות מטעה. המשמעות האמיתית של הדור החמישי נעוצה בעובדה שהיא תייצר צמיחה כלכלית, תיצור מקומות עבודה חדשים ותעצב מחדש חדשנות".
לצד הענקת רישיונות ההפעלה, התרחש בשבוע שעבר עוד אירוע חשוב. משרד התקשורת חידש את עבודתה של ועדת המכרזים, שרק זה עתה סיימה את עבודתה במסגרת מכרזי הדור החמישי, והחליט להוציא למכרז עוד סדרה של רצועות תדרים בתחומים שונים. למה זה חשוב? כאשר אנחנו מדברים על תדרים בישראל, וכנראה גם בעולם, יש ויכוח מהותי בשאלה האם הרגולטור צריך לחכות להבשלה של הטכנולוגיות השונות (דור רביעי, חמישי וכו') או שהתפקיד שלו הוא להקצות את התדרים כמה שיותר מהר וכמה שיותר מוקדם, כדי שהמפעילים יוכלו להיערך בהתאם.
בגישה הראשונה תומכים כמובן המפעילים. לא היה מכרז תדרים בישראל בלי טענות מצד המפעילים על כך שהוא מוקדם מדי. אם זה היה תלוי בהם, המכרז האחרון היה צריך לחכות עד שיימצא חיסון לקורונה. הגישה השנייה אומרת "אם תבנה את זה, הם יבואו". היא זו שגם הוכיחה את עצמה בעבר: תנו לחברות את התדרים, הם כבר יבנו את הרשתות וייצרו את הביקושים.
איך לייצר מציאות כלכלית-חברתית חדשה לחלוטין
נדמה שבנושא זה BCG היא לחלוטין בגישה השנייה. בחברה מונים חמישה מפתחות לשינוי, שמטרתו היא להביא את מקבלי ההחלטות להכרה בצורך בהקמת כלכלה שמבוססת על הדור החמישי, במקום להמשיך ולספר כמות אתרים סלולריים.
המפתח הראשון הוא זמינות ספקטרום: כדי לפרוץ למלוא הפוטנציאל של רשתות דור חמישי, החברות הסלולריות זקוקות לשורה של רצועות בכמה תחומי תדרים (נמוך, בינוי וגבוה) - כדי לתכנן כיצד לבנות את התועלות המרביות מהרשתות; השני הוא השקעות שהמפעילים צריכים לבצע בתשתיות ההקמה - הפחתת נטל רגולטורי בכל הרמות הממשלתיות תאיץ הקמת רשתות ותגדיל חדירה של מנויים; השלישי הוא עידוד חדשנות ברמת המדינה. קובעי המדיניות צריכים לעודד השקעות במחקר ופיתוח שיטפחו חדשנות; הרביעי הוא אקלים עסקי שמשלב גישה למימון, פתיחות לסיכון ומדיניות ידידותית לעסקים שיאפשרו סביבה של חדשנות טכנולוגית; והחמישי הוא כישרון: הסמכות ותארים בתחומי טכנולוגיה הם קריטיים כדי להבטיח שכוח העבודה בארה"ב יהיה מצויד בכישורים הנכונים כדי ליצור בעתיד שינויים טכנולוגיים משמעותיים.
שינויים אלה יניעו לדעת BCG את התפתחות כלכלת הדור החמישי שתעבור דרך שלושה שלבים: הראשון הוא הקמה של רשתות סלולריות מהירות שיאפשרו העברת נתונים בקצב גבוה, יותר התקנים ומכשירים תומכים ושיפור ההשהיה או קיצור זמני התגובה - שהם קריטיים למשל כמו בתחום התחבורה האוטונומית. בקיצור בניית התשתית לעתיד.
השלב השני הוא העמקת החדירה של הרשתות והמנויים מה שבהדרגה יאפשר שיפור בשימושים שכבר קיימים ויביא להעצמת החוויה באפליקציות שאנחנו כבר משתמשים בהן. במלים אחרות השינוי בחיים הדיגיטליים יעלה מדרגה ויהפוך ליותר משמעותי ומורגש בכל התחומים.
השלב השלישי כבר נוגע להתבססות של הדור החמישי ולנוכחות שלו בחיים שלנו. יישומי דור חמישי יהפכו כמעט את כל התעשייה הגדולה בארה"ב, קובעים ב-BCG. הם יובילו לפריון עבודה גדול יותר, יגבירו את התחרותיות העולמית של חברות וישפרו את בריאות הציבור ואת בטיחותו.
ואם לרגע נחזור לישראל, האתגר של משרד התקשורת רק בראשיתו, אבל די ברור שאי אפשר להטיל את המשימה הכבדה הזו על כתפיו הצרות. מדובר בפרויקט שהוא חוצה משרדי ממשלה ומחייב מבט על בשאלה כיצד מייצרים מציאות כלכלית-חברתית חדשה לחלוטין שמבוססת על הדור החמישי ועל הסיבים האופטיים.
איך ניתן לעשות זאת? אחת האפשרויות היא הקמה של משרד ממשלתי או רשות חדשה שיכללו את ישראל דיגיטלית וגופים נוספים. מעין פרויקטור לדור החמישי.
חמש נקודות המפתח לבניית כלכלת הדור החמישי
● זמינות ספקטרום: החברות הסלולריות זקוקות לרצועות בכמה תחומי תדרים
● הקמת רשתות: הפחתת נטל רגולטורי בכל הרמות הממשלתיות תאיץ חדירה
● עידוד חדשנות: קובעי המדיניות צריכים לעודד השקעות במחקר ופיתוח
● אקלים עסקי: יש לשלב גישה למימון, פתיחות לסיכון ומדיניות ידידותית לעסקים
● איתור כישרונות: הסמכות ותארים בתחומי טכנולוגיה יבטיחו כוח עבודה לעתיד