פרופ' אריה צבן. "הייתי דוס בקורס טיס. מי שלא חווה את חוויית המיעוט לא יכול להבין את זה" / צילום: כדיה לוי
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר אילן, פתח את שנת הלימודים האקדמית השבוע דרוך מתמיד. על האתגר הטכנולוגי הוא כבר התגבר אחרי חצי שנה של לימוד מרחוק, ואפילו רואה בזה הזדמנות גדולה, שתזניק את ההוראה למעלה. אבל יש לו חשש - שהסטודנטים לא יחזיקו מעמד וירימו ידיים. "אני דואג שתהיה נשירה. יש סטודנטים עם קשיים כלכליים, הצורך בסיוע כספי גדל. באופן כללי התלמידים השנה יותר לחוצים, יותר מודאגים, יותר מתקשים. חלק מהסטודנטים פחות מתוכננים, הם נכנסו ללימודים מכורח הנסיבות, וכמובן עסוקים באירועי התקופה, שבה נחלש קצת הביטחון לעתיד ויש חוסר ודאות. סטודנטים בשנה א' גם עלולים להתקשות עם צורת הלימוד, שלא מתאימה לכל אחד. כל אלה מכניסים רעשי רקע למערכת".
אולם למרות החשש מסכנת נשירה, בשבוע שעבר נפלה בכנסת הצעת החוק הקובעת הקלות לסטודנטים בשכר הלימוד - ופרופ' צבן דווקא מצדיק את ההחלטה. "יש אמירות שלפיהן בתקופת הקורונה העלויות של האוניברסיטאות ירדו ולכן אפשר להפחית את שכר הלימוד. אבל בפועל העלויות עלו. אז אולי אני חוסך בחשמל, כי אין לימוד פרונטלי, אבל אני לא יכול לעשות שום דבר עם הכיתות. מלבד זאת, הוצאות ההוראה נשארו זהות, אני עדיין צריך שמירה על הקמפוס, ויש אובדן הכנסות לא קטן של זכיינים בקמפוס (שהאוניברסיטה, הזכאית לשיעור מהן, סופגת גם היא - ה"מ). נוסף על כך, המציאות החדשה השיתה עלינו עלויות: עשינו סדנאות לכל המרצים לשיפור הלימוד בזום, העלינו את רמת המחשוב. כל זה עולה הרבה מאוד כסף, כך שבמאזן הכללי נפגענו מהדבר הזה, לא הרווחנו".
אחרי שלוש שנים בתפקיד, נדמה שפרופ' צבן מנסה להביא נופך קצת אחר מזה שהאוניברסיטה הורגלה אליו לאורך השנים. "יש משהו מיוחד בדנ"א של המקום היום, שמאוד שונה ממה שהיה לפני 25 שנים. משהו ישראלי מאוד. לפני שנים רבות היה צביון דתי לאוניברסיטה. היום יש לנו 65% סטודנטים חילונים. יש ערבים, יש בדואים, יש אתיופים, יש סטודנטים ממרכז הארץ וממקומות מרוחקים. נכון, יש גם חרדים, אבל סך הכול הייתי מגדיר את תמהיל הסטודנטים כישראלי.
"המדדים מעידים שבמובנים רבים בר אילן הוא קמפוס פלורליסטי, שמצליח לייצר הידברות מתאימה בין הקבוצות השונות, ויש כאן היום את כל גוני הקשת, כל הצבעים, כל המינים. בניגוד לתדמית המסוימת שלנו, זה קמפוס מאוד ישראלי".
לא סתם פרופ' צבן (59) כל-כך מקדש את הישראליות ודוגל בתמהיל חברתי מגוון ובהידברות. בעברו היה טייס קרב, וכמי שגדל בחיל האוויר בימים שהיה נדיר מאוד שחובשי כיפה יגיעו לקורס טיס, הוא יודע מהי תחושת השונות. "מי שלא חווה את חוויית המיעוט, לא יכול להבין את זה. יש לי חוויות כדוס בחיל האוויר שהיום לא היו קורות. הכול בסדר, לא יצאתי חבול, היה לי נהדר והחברים הכי טובים שלי מחיל האוויר, אבל חוויה כזו הופכת אותך לרגיש יותר".
את המסלול שלו בבר אילן החל כסטודנט לכימיה, וגם את הדוקטורט שלו בתחום האלקטרוכימיה סיים שם. לאחר פוסט-דוקטורט במעבדה הלאומית לאנרגיה חלופית בדנוור, קולורדו, חזר לבר אילן כמרצה בכיר והקים בה את המכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים, שאותו ניהל במשך שבע שנים. על בסיס פיתוחים שלו הוקמו כמה וכמה סטארט-אפים (ראו מסגרת). מאחוריו יותר מ-200 פרסומים מדעיים, ויותר מ-22 אלף ציטוטים. קודם למינויו לנשיא שימש כסגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח.
פרופ' צבן אולי מנסה להתרחק מהבדלנות שאפיינה את האוניברסיטה שלו עד לא מזמן, אבל מהעננה שרובצת מעליה כבר 25 שנה הוא קצת מתקשה להתנתק: יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, היה סטודנט בבר אילן. "עמיר למד פה לפני שנים. זה עצוב, זה רע, ואנו סוחבים את העניין הזה ומתייחסים אליו בכובד ראש, כדי לוודא שדברים כאלה לא יקרו שוב. אבל הגיע הזמן להסתכל נכוחה על האוניברסיטה, והייתי שמח אם היו מתייחסים אלינו לפי העובדות".
לפני כשנה, פרופ' מוטי קידר, מזרחן מבר אילן, חזר בהפגנה של הימין על תיאוריית הקונספירציה שלפיה לא יגאל עמיר הוא שרצח את רבין. הנהלת האוניברסיטה מיהרה להתנער מהדברים, ונפתח נגד פרופ' קידר הליך משמעתי, אך בסופו הוחלט שלא לנקוט צעדים. פרופ' צבן אמר אז כי מדובר ב"דברי הבל הזויים שפוגעים במדינה", אולם בצד זה הוא חושב שאם אמירה כזו הייתה נאמרת בכל אוניברסיטה אחרת, היא לא הייתה זוכה להתייחסות באותה העוצמה. "מסתכלים עלינו בעין בוחנת. אמירות שלא היו מטרידות בשום מקום אחר - כשהן נאמרות אצלנו, פתאום הן מקבלות בולטות".
כנס הפוליאמוריה שעורר מחאה
בר אילן מדורגת היום במקום 400 בין האוניברסיטאות בעולם - אחרי העברית ותל אביב ולפני בן גוריון וחיפה - אם כי בתחומים כמו מדעי הרוח (159) ומדע החומרים (150) היא מדורגת בין הגבוהות. "הדירוגים לא עושים איתנו חסד, אבל אנו עושים מאמץ. הייתי רוצה לראות אותנו מככבים באזורי המדע והעשייה, להציג הישגים בתחומים של השפעה, מחקרים שתורמים לאנושות, לעולם. בצד זה אנו לא מחביאים את הקשר שלנו למסורת - יהדות העולם חשובה לנו מאוד".
זה לא הפריע לו לקיים בשנה שעברה כנס מקצועי מתוכנן בנושא פוליאמוריה של בית הספר לעבודה סוציאלית. זאת אף שעשרות מפגינים מימין הביעו מחאה על כך מחוץ לאוניברסיטה וליד בתיהם של בכיריה בטענה כי כנס כזה מעודד בגידה בחיי הנישואים. מודעות נגד בר אילן נתלו בבתי כנסת ועל גשרים בגוש דן בטענה כי האוניברסיטה מעודדת ניאוף, ומרכז ליבה לחיזוק הזהות היהודית פרסם את כתובת המייל של פרופ' צבן עבור מי שירצה להביע את מחאתו באופן אישי.
הכנס, שהיה אמור להכיל 30 משתתפים, התמודד עם ביקוש יתר של יותר מ-300 איש. "הכנס הזה", הוא אומר היום, "היה מאוד חשוב. הוא עשה שימוש בכלים ובטכניקות האקדמיים. אבל את המוחים זה לא עניין. עמדנו על דעתנו ועל האמת שלנו. באותה מידה לא אחשוש לקיים דברים שאינם אקדמיים. זה נבחן באמות המידה האלה ולא אחרות. זה מורכב אצלנו, אבל אנו גאים על הפוזיציה הזאת".
"מינוי אלקין היה טלטלה"
ביולי האחרון ניטש מאבק בין שר ההשכלה הגבוהה זאב אלקין לבין ראשי האוניברסיטאות על בסיס התערבותו הפוליטית לכאורה, שבסופו גם התפטר יו"ר הוועד פרופ' רון רובין במכתב חריף שחתם במילים "טורקיה זה כאן". פרופ' צבן מצדו דווקא מבין את שני הצדדים ומנסה לפשר. "צריך לזכור שהיה שינוי משמעותי - לפני כן ההשכלה הגבוהה הייתה בידי שר החינוך ועכשיו יש שר שזה תפקידו. זה גורם לטלטלה".
היו אמירות קשות מצדו של אלקין, הוא הדיח את מנכ"לית המל"ג, הוא נתן עדיפות לאוניברסיטת אריאל על פני האחרות.
"היו אמירות, והמערכת מצאה את האיזון בתוך המצב. הייתה תקופה לא נעימה, אבל הדברים מתייצבים. כולנו בסוף רוצים בהצלחת ההשכלה הגבוהה, זה מנוע הצמיחה הכי משמעותי, ועלות המחקר הרבה יותר גבוהה מלפני 20-10 שנה".
לא בטוח שכולם בממשלה חושבים כך. עובדה שההקצאה לאוניברסיטאות מצומצמת.
"המדינה מקצה 11 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה, זה בערך הממוצע ב-OECD. יש שני נתונים חשובים: עלות המחקר גדלה כל הזמן, כך שאם אתה שומר על התקציב, אתה מקפיא את המחקר; ועולם התרומות שנפגע. פה יש תמימות דעים בין כל השחקנים בעניין סדרי עדיפויות. עכשיו, כשיש מיליוני מובטלים, נראה שהטיפול באבטלה הוא בעדיפות ראשונה. אנחנו מעדיפים לטפל בהווה ולהסתכל קדימה".
הטיסה שכמעט הסתיימה באסון - וסללה את הדרך למעבדה
הדרך של פרופ' אריה צבן לתחום האנרגיה עברה בכלל בתא הטייס. "הייתי בטיסה מורכבת מאוד", הוא מספר, "שבסופה נותרתי עם מעט מאוד דלק באיזו נקודה בצפון לבנון. אני טס לי לאיטי לכיוון הארץ, ובכל אותו הזמן חושב שחייב להיות פתרון למצב כזה - והיה לי סט של רעיונות. במטוס סילון אין פרופלורים, אלא יוצא המון אוויר מאחורה שדוחף אותך. עלתה לי מחשבה על שבשבת שתפעל מתנועת המטוס באוויר ותייצר חשמל. לאחר מכן הבנתי שזה לא מעשי, כי כמות האנרגיה שהפעולה הזאת תספק פחותה מכמות האנרגיה שהשבשבת צורכת".
רעיון נוסף שלו היה להרכיב פאנלים סולאריים על גבי המטוס. אבל גם הוא התברר כלא מעשי לבסוף בגלל שטח המטוס המוגבל.
ההצעות של פרופ' צבן אולי לא פתרו את בעיית הדלק במטוס, אבל אחרי אותה הגיחה גמלה בו ההחלטה לעסוק בתחום האנרגיה. מאז כבר נולדו שלושה סטארט־אפים על בסיס פיתוחים במעבדה שלו. הבולט בהם הוא פינרג'י, שייסד אביב צידון, אשר פיתחה סוללה מבוססת אלומיניום לרכבים חשמליים. "בתחום הסוללות", אומר פרופ' צבן, "תפסנו פוזיציה חזקה מאוד, ואנו היום מובילים את המחקר הזה עם יכולות משמעותיות בעולם".
פרופ' צבן הוא גם האיש מאחורי 3G Solar, המפתחת פאנלים סולאריים בטכנולוגיה של הדפס תאי צבע, והסטארט־אפ MaterialsZone, שפיתח פלטפורמה לשיתוף מידע בין מעבדות ומדענים בעולם העוסקים בחומרים. לפני כשנתיים הוא גייס מיליון דולר בסבב ראשוני.
חלק גדול מהפיתוחים יצאו ממרכז היזמות של בר אילן, שנועד לחבר בין האקדמיה לתעשייה. "זה מכניס לכאן את אווירת היזמות והחדשנות. אנחנו מפתחים את הרעיונות, את הטכנולוגיות, ואם יש לזה שוק, לוקחים את זה משם. כך החוקרים נותנים ביטוי למחקרים שלהם גם בעולם החיצון".
גם את הקמפוס עצמו הוא הפך למעבדה חיה: בחלק מהבניינים הוקמו גגות סולאריים, בניין אחר הוא עתיר צמחייה כדי להפחית טמפרטורה, והאוניברסיטה כולה פועלת כעיר חכמה, למשל יש בה שאטל אוטונומי. "יש לנו ייחודיות גדולה, גם באימפקט שאנו מנסים לקדם דרך המחקרים וגם בבינתחומיות. זה באמת עובד ואנו גאים להוביל את הנושא הזה".
פרופ' אריה צבן (59)
תפקיד: נשיא אוניברסיטת בר אילן
מצב משפחתי: נשוי, אב לארבעה וסב לארבעה
תפקידים קודמים: טייס קרב בחיל האוויר, מייסד המכון לננו-טכנולוגיה בבר אילן, סגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח סטארט-אפים המבוססים על פיתוחים שלו: פינרג'י, 3G Solar, MaterialsZone