בעל עסק מחכה ללקוחות שלא מגיעים / צילום: כדיה לוי, גלובס
ההכנסות ממסים, ההוצאה בכרטיסי אשראי, המשכנתאות וכלי הרכב - תמונת הכלכלה הישראלית נכון לסוף הסגר השני יכולה להפתיע. האינדיקטורים מצביעים על כך שהפעילות הכלכלית במשק נותרה קרובה מאוד לתרחיש האופטימי של שליטה במחלה. במלים אחרות, הסגר השני כמעט שלא גרם לפגיעה נוספת בפעילות הכלכלית.
היא עדיין רחוקה אמנם מהרמות של לפני משבר הקורונה, אך בחלק מהתחומים הפגיעה חמורה הרבה פחות מזו של הסגר הראשון, ובחלק מהמקרים כמעט אפשר לדבר על חזרה לשגרה. העובדה שכמעט מיליון איש נותרו במהלך הסגר ללא עבודה כמעט ונעלמת בין הנתונים, ומעידה עד כמה המשבר הנוכחי ממוקד בעובדים החלשים ובעסקים הקטנים.
באוצר אומרים שהפגיעה בהכנסות מצומצמת בגלל שעובדים בשכר נמוך כמעט ולא משלמים מס הכנסה. ייתכן שזה גם ההסבר לגידול בלקיחת משכנתאות יקרות יותר, לעלייה ברכישת רכבים ולעובדה שההוצאה בכרטיסי אשראי לא ירדה בצורה חדה. אבל למסקנה של כלכלני האוצר שהמצב בסך הכל אינו כה נורא - אנחנו מבקשים לצרף שתי מלים - תלוי למי.
הכנסות ממסים: בדרך לתרחיש האופטימי
הנתונים שפרסם האוצר בסוף השבוע היו מעט מבלבלים. הכנסות המדינה מתחילת השנה, דיווח האוצר, היו נמוכות ב-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. משבר הקורונה עלה למדינה באובדן הכנסות של כמעט 50 מיליארד שקל. אבל - וזה אבל גדול - הירידה בהכנסות ממסים אחראית רק למחצית מהפער. למחצית השנייה אחראי הביטוח הלאומי, שהיה אמור לרכוש מהמדינה השנה אגרות חוב ביותר מ-20 מיליארד שקל. הכסף הזה הלך לדמי אבטלה לשכירים שאיבדו את עבודתם ולמענקים לכל אזרח ששולמו באפריל ובאוגוסט.
כשמבודדים מתוך הנתונים את המסים מתגלה מורכבות התמונה. ההכנסות ממסים עקיפים, כמו המע"מ, ירדו מתחילת השנה ב-5.2%. מצד שני, ההכנסות ממסים ישירים, כמו מס חברות או מס הכנסה - שם הגביה חזרה למעשה לרמה של 2019, והירידה היא של בסה"כ 0.7%.
"המסים הישירים נפגעו הרבה פחות מאשר במשברים קודמים, למשל אלו של 2009 ו-2002", אומרים באוצר. "במשברים קודמים הבורסות ירדו, והפעם תקופת הירידה הייתה יחסית קצרה ומאז הייתה התאוששות. חוץ מזה, אנחנו רואים התפתחויות חיוביות כמו עלייה בהכנסות ממס חברות, גידול בהכנסות של עצמאים, רואים שיפור לכל רוחב היריעה. אל"ף, ראינו שתרחיש ההחמרה לא התרחש; ובי"ת, ראינו שהסגר האחרון היה חמור מבחינת ההגבלות ופחות חמור מבחינת ההכנסות ממסים, כך שבסך הכל התמונה היא לא נוראה".
באוצר לא הציגו עדיין תחזית הכנסות מעודכנת, אבל לפי הנתונים שפרסמו לחודש אוקטובר, אפשר להעריך במידה של זהירות שההכנסות ממסים השנה יהיו קרובות לתחזית הפחות-פסימית שהאוצר פרסם באוגוסט. המשמעות: בניגוד לציפיות של רבים, הסגר השני לא דרדר את המשק לתרחיש הפסימי, כלומר השפעתו הייתה קטנה משמעותית מכפי שצפו תחילה.
חייבים לציין הסתייגות חשובה: לפחות בתחום אחד נתוני המקרו גובלים בהטעייה. השכר הממוצע במשק עולה מתחילת הסגר בקצב מסחרר של 7.5%, לפי נתוני הלמ"ס. אבל העלייה הזו היא אשליה, ונובעת מכך שעובדים רבים בשכר נמוך הפסיקו לקבל משכורת. וזו בעצם המסקנה העצובה - מאות אלפי העובדים שאיבדו את מקור פרנסתם ואלפי העסקים הקטנים שנקלעו למצוקה הפכו במידה רבה שקופים בתמונת המקרו של המשק.
"מי שנפגע הם בעיקר עסקים קטנים ובינוניים ועובדים בשכר נמוך", אומרים באוצר. "הענפים שמושבתים - ענפי המסעדות, האירוח המלונאות ועסקים של קבלת קהל - אלה ענפים שהעובדים בהם מקבלים שכר מאוד נמוך, והם לא חלק מתמונת המס".
תשלומים באשראי: האונליין מחפה על ירידה
ההוצאה לצריכה פרטית היא מנוע הפעילות הכלכלי העיקרי של המשק. הסגר הראשון, של החודשים מרץ ואפריל הביא להתרסקות בנתוני הצריכה הפרטית ברבעון השני של השנה: ירידה של 43% בחישוב שנתי (או של 13.3% בחישוב רבעוני).
נתוני הצמיחה השל הלמ"ס לרבעון הנוכחי עדיין לא פורסמו, אבל האינדיקציות הראשוניות מראות שהפעם המכה הייתה פחות נוראה בהשוואה לסגר הראשון. לפי שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), מפעילת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, הוציאו הישראלים בכרטיסי אשראי במהלך חודש אוקטובר האחרון סכום כולל של כ-25.8 מיליארד שקל, לעומת כ-27.8 מיליארד שקל שהוציאו באוקטובר 2019.
מדובר בירידה של כ-6.9% - וזאת על-רקע סגר והשבתת פעילות בענפים רבים. בפילוח לפי ענפים ניכרת הפגיעה במלונאות, בפנאי ובבידור ובתחבורה - אך באף אחד מהם הפעילות לא הושבתה לגמרי. לעומת זאת, בענפים כמו ריהוט ומוצרי חשמל ומסעדות ומזון מהיר הירידה בהוצאות הרבה פחות דרמטית מכפי שהייתה במהלך הסגר הראשון.
מה שריכך במידה ניכרת את המכה באוקטובר היו הרכישות באונליין. על-פי שב"א, הרכישות המקוונות בכרטיסי אשראי בחודש זה הגיעו ל-15.8 מיליארד שקל, כלומר גידול של שני מיליארד שקל (כ-14%) לעומת אוקטובר 2019. במלים אחרות: האונליין ריכך בכ-50% את הירידה הכללית בהוצאות בכרטיסי אשראי.
משכנתאות: בדרך לשיא כל הזמנים
אם נדמה היה שפעילות הנדל"ן תואט מאוד במהלך המגפה, הנתונים לשנה הנוכחית מורים בצורה ברורה שהמוטיבציה לרכישת דירות לא דעכה. בשנה שעברה נקבע שיא שנתי בלקיחת משכנתאות, שעה שלפי נתוני בנק ישראל סך כל ביצועי הבנקים למשכנתאות הגיעו ל-67.7 מיליארד שקל; השנה ייחצה רף ה-70 מיליארד, תוך קביעת שיא בלתי נתפש כמעט של ביצועים.
בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 כמות המשכנתאות שנלקחה גדלה ב-11% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019; גם אם נשווה את חודשי הקורונה - מרץ עד ספטמבר, נוכל לראות פער דומה של 10% (כ-4 מיליארד שקל) לטובת 2020.
מצד שני, כשבוחנים את דיווחי הכלכלנית הראשית באוצר על מספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו ב-2020 לעומת 2019, רואים כי בשמונת החודשים הראשונים של השנה פחת מספרן בכ-11%; בחודשי הקורונה מרץ עד אוגוסט השנה הפיחות היה גבוה אף יותר והגיע לכ-16%.
צירוף נתונים אלה של גידול במשכנתאות לעומת הקטנה במספר העסקאות מראה כי המשכנתה הממוצעת הנלקחת בתקופת הקורונה גבוהה משמעותית מאשר זו שנלקחה לפני כן (ונתון זה תקף גם בניכוי של ממחזרי המשכנתאות).
הדבר בא לידי ביטוי חריף בנתוני המשכנתאות של לווי מחיר למשתכן, שדווקא בתקופת הקורונה הקפיצו את המשכנתה שלהם מכחצי מיליון שקל בממוצע בשנה שעברה, לכ-700 אלף שקל בממוצע השנה.
רכבים: קונים יותר מ-2019
סממן נוסף שכך שהצריכה חזרה לממדים רגילים ואף יותר מכך היא זו שעולה מנתוני מכירת הרכבים לחודש אוקטובר. למרות שאולמות התצוגה היו סגורים במהלך הסגר השני, הציבור לא ויתר על רכישת רכבים חדשים - ובסך הכל המהלך אוקטובר עלו על הכביש כ-14.5 אלף רכבים חדשים. מדובר בעלייה של 4.1% בהשוואה לאוקטובר 2019.
העלייה מוסברת בין היתר בלקחים שיישמו חברות הרכב מהסגר הראשון, משיפור מערך המכירה המקוונת ועד ניהול הליך השיווק הפיזי מחוץ לאולמות המכירה הסגורים (בחניונים תת-קרקעיים ובבתי הלקוח).