גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילוי מרצון לכל החיים: פרטים חדשים על התוכנית של רשות המסים

בממשלה, באוצר וברשות המסים מנסים למצוא מקורות הכנסה כדי לכסות את הבור התקציבי שנוצר במשבר הקורונה • אחד מהם הוא חידוש נוהל גילוי מרצון והוספת תנאים שיעודדו נישומים להגיש בקשות • הליכים קודמים הזרימו מיליארדי שקלים למדינה

ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר
ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

השבוע חשף רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, כי ברשות שוקלים לחדש את נוהל הגילוי מרצון או לגבש הסדר חדש, שיאפשר למי שרוצה לדווח על הון לא מדווח להכניס אותו למעגל הכספים החשופים בפני הרשויות ולשלם את המס הנדרש.

לגלובס נודע כי בחודשים האחרונים היו גישושים בין הממשלה, האוצר ורשות המסים על פרטי אותו נוהל, ובין היתר עלו רעיונות שיאפשרו להכניס מזומנים שלא נמצאים בבנקים או במערכת פיננסית מדווחת אל תוך המערכת. הנושא עלה בין היתר בישיבות בוועדה שעסקה ביישום חוק המזומן. חוקי איסור הלבנת ההון אינם מאפשרים כיום הכנסת מזומן ללא מקור מוכח לבנקים ועלתה ההצעה כי ייושם נוהל גילוי מרצון חדשני שיתממשק עם חוק המזומן ויאפשר הכנסת מזומנים למערכת הבנקאית.

הצורך של המדינה בכסף מהותי ובעיקר דחוף. על הרקע הזה עלו גם מחשבות לחדש את נוהל הגילוי מרצון שהוחל ב־2017-2019, שבשבילו אין צורך בהליכי חקיקה מורכבים.
מה הסיכוי שזה יקרה? תלוי במנהל רשות המסים, ערן יעקב, שמכהן גם כמ"מ מנכ"ל משרד האוצר. לדברי גורם ברשות, "הנושא לא נמצא על השולחן לטיפול מיידי, אבל לא נשללת האפשרות לחדש את נוהל הגילוי מרצון על רקע משבר הקורונה".

מה זה גילוי מרצון: האנונימיות הזניקה את ההיענות

"נוהל גילוי מרצון" מעניק "תקופת חסד" לישראלים שבמהלכה הם יכולים ל"הלבין" הון שחור שהסתירו מהמדינה, מבלי להיות חשופים להליך פלילי נגדם. בעבר הכניסו מהלכי הגילוי מרצון מיליארדי שקלים לקופת המדינה.

צונאמי חילופי המידע הבינלאומי בין רשויות המס של מדינות יצר תנאים אידיאליים לפרסום נוהלי גילוי מרצון בארץ. הנוהל האחרון פורסם בדצמבר 2017 ועמד בתוקף למשך שנתיים, עד סוף 2019. זאת, למעט "המסלול האנונימי" שחל למשך שנה בלבד, ותוקפו פג ב-31 בדצמבר 2018.

במשך שנים איפשרה רשות המסים לנישומים לדווח על הונם השחור, תוך הימנעות מהליך פלילי; אולם רק "הנוהל האנונימי" שהונהג בשנים האחרונות הביא לזינוק משמעותי במספר הבקשות לגילויים של הון.

במסלול האנונימי, והמבוקש ביותר מבין מסלולי הנוהל, הנישום אינו חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה. מסלול זה היה הסיבה המרכזית לפופולריות של הנוהל.

לפי הוראות הנוהל, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן (עד 50%, תלוי במו"מ שניהל מול הרשות), מע"מ (17%), ביטוח לאומי (12%) וריביות. בנוסף עליו לעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן ומלא ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו או חקירת משטרה בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום.

החידושים בנוהל הוותיק: אילו תנאים חדשים שוקלים להוסיף לנוהל?

כדי לעודד את ההיענות ברשות שוקלים להוסיף לנוהל תנאים חדשים. התנאי הראשון הוא תשלום קנס על ההסתרה של הכספים, שיחושב כאחוז מסוים מהסכום שהוסתר. כמו כן נשקל לקבוע מדרגות מס לפי מועד החשיפה של הכסף המוסתר - ככל שמועד הדיווח יהיה מוקדם כך שיעור המס יהיה נמוך יותר, כדי לייצר תמריץ לדיווח מהיר. אם נישום יידע שהוא יכול ליהנות ממס מופחת של 10% על ההון שהסתיר אם ידווח עליו במהלך השנה הראשונה להסדר, הוא יעדיף לדווח בשנה זו על פני המתנה לשנה החמישית ותשלום 50% מהסכום.

נשקלה גם האפשרות לתת לאדם להגיש בקשה לגילוי מרצון יותר מפעם אחת בחיים, בתנאים מסוימים.

למה דווקא עכשיו: אם הכסף ידווח, יזרמו מסים במיליארדי שקלים

גם היום ההערכות הן כי עדיין קיימים מיליונים רבים של דולרים ואירו של ישראלים, עשרות מיליוני אפילו, לא מדווחים ברחבי העולם. אם הכסף הזה ייכנס למערכת, המשמעות תהיה מיליארדי שקלים מס.

לדברי עו"ד אינגה אייזנברג, ממשרד אייזנברג, שנער ושות', המתמחה במיסוי ומנהל הליכי גילוי מרצון רבים, "אין זה סוד שעקב הגירעון התקציבי שנוצר במהלך משבר הקורונה, האוצר ורשות המסים ישאפו להכניס לקופת המדינה סכומים רבים ככל הניתן ולא בקלות יוותרו על כספים, גם אם בעבר עשו זאת משיקולי מדיניות הרתעה. מדובר במצב של WIN-WIN שהוא נכון מבחינה פיננסית ותקציבית, שכן לשני הצדדים תמריצים 'בריאים' להגיע להסכמות".

עו"ד אינגה אייזנברג / צילום: ניר קידר

לדברי עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, "נתקלתי בפניות של יורשים שהתבשרו על הורשת נכסים, כאשר לא המוריש עצמו דיווח על הנכסים או לקוחות אחרים ש'פספסו את הרכבת' של מבצעים קודמים. מבצעי גילוי מרצון בשנים קודמות הניבו מסים של מיליארדי שקלים. אומנם 'הביצה' של שוויץ זה מכבר יובשה במהלך המבצע של הגילוי מרצון שהסתיים בסוף 2016, והמבצע החדש שפקע בסוף 2019 התמקד בגילוי נכסים שרובם היה מחוץ לשוויץ, אולם המנטליות של שורדי השואה וההפתעה הפוקדת לא אחת את יורשיהם מביאה לכך שקיימים עדיין נכסים בלתי מדווחים בחו"ל. כמו כן, קיימים מצבים של נישומים שלא דיווחו למדינה מסוימת בעולם ושניתן לגבש לגביהם פוזיציה שהם תושבי ישראל ובכך המבצע ישרת 'יישור קו' מבחינתם וגבייה מבחינת רשות המסים".

עו"ד ורו"ח יועד פרנקל / צילום: אייל טואג

הביקורת על הנוהל: מדוע צריך לתת פרס למעלימי המס

הרעיונות הללו, שלא הספיקו לקרום עור וגידים, נתקלו בהתנגדויות שונות, בין היתר מכיוון משרד המשפטים, שגורמים בו סברו כי אין צורך לתת שוב "פרס" למעלימי הון אשר לא ניצלו את נהלי הגילוי מרצון הקודמים. עמדתם משקפת את הגישה כי נוהל גילוי מרצון קבוע מספק מוטיבציה שלילית להמשיך לצבור הון שחור ולחשוף אותו כאשר יש תחושה שהחבל מתהדק סביב הצוואר ואתה עלול להיחשף.

בעיה נוספת שמתעוררת עם נוהל גילוי מרצון שיתייחס בעיקר למזומן היא כי אין כרגע שום אפשרות להפקיד אותו בחשבונות בבנקים. בהוראת בנק ישראל הבנקים חסומים לכספים בחו"ל שלא היה להם מקור ברור ולמזומנים. נוהל גילוי מרצון חדש יהיה חייב להתגבש בשיתוף בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון על מנת לפתור את הבעיה הזאת.

השינויים המוצעים בגילוי מרצון

● קנס על הסתרת כספים
● הפחתת התשלום למקדימים לדווח
● היתר להגיש בקשה יותר מפעם בחיים

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם