גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילוי מרצון לכל החיים: פרטים חדשים על התוכנית של רשות המסים

בממשלה, באוצר וברשות המסים מנסים למצוא מקורות הכנסה כדי לכסות את הבור התקציבי שנוצר במשבר הקורונה • אחד מהם הוא חידוש נוהל גילוי מרצון והוספת תנאים שיעודדו נישומים להגיש בקשות • הליכים קודמים הזרימו מיליארדי שקלים למדינה

ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר
ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

השבוע חשף רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, כי ברשות שוקלים לחדש את נוהל הגילוי מרצון או לגבש הסדר חדש, שיאפשר למי שרוצה לדווח על הון לא מדווח להכניס אותו למעגל הכספים החשופים בפני הרשויות ולשלם את המס הנדרש.

לגלובס נודע כי בחודשים האחרונים היו גישושים בין הממשלה, האוצר ורשות המסים על פרטי אותו נוהל, ובין היתר עלו רעיונות שיאפשרו להכניס מזומנים שלא נמצאים בבנקים או במערכת פיננסית מדווחת אל תוך המערכת. הנושא עלה בין היתר בישיבות בוועדה שעסקה ביישום חוק המזומן. חוקי איסור הלבנת ההון אינם מאפשרים כיום הכנסת מזומן ללא מקור מוכח לבנקים ועלתה ההצעה כי ייושם נוהל גילוי מרצון חדשני שיתממשק עם חוק המזומן ויאפשר הכנסת מזומנים למערכת הבנקאית.

הצורך של המדינה בכסף מהותי ובעיקר דחוף. על הרקע הזה עלו גם מחשבות לחדש את נוהל הגילוי מרצון שהוחל ב־2017-2019, שבשבילו אין צורך בהליכי חקיקה מורכבים.
מה הסיכוי שזה יקרה? תלוי במנהל רשות המסים, ערן יעקב, שמכהן גם כמ"מ מנכ"ל משרד האוצר. לדברי גורם ברשות, "הנושא לא נמצא על השולחן לטיפול מיידי, אבל לא נשללת האפשרות לחדש את נוהל הגילוי מרצון על רקע משבר הקורונה".

מה זה גילוי מרצון: האנונימיות הזניקה את ההיענות

"נוהל גילוי מרצון" מעניק "תקופת חסד" לישראלים שבמהלכה הם יכולים ל"הלבין" הון שחור שהסתירו מהמדינה, מבלי להיות חשופים להליך פלילי נגדם. בעבר הכניסו מהלכי הגילוי מרצון מיליארדי שקלים לקופת המדינה.

צונאמי חילופי המידע הבינלאומי בין רשויות המס של מדינות יצר תנאים אידיאליים לפרסום נוהלי גילוי מרצון בארץ. הנוהל האחרון פורסם בדצמבר 2017 ועמד בתוקף למשך שנתיים, עד סוף 2019. זאת, למעט "המסלול האנונימי" שחל למשך שנה בלבד, ותוקפו פג ב-31 בדצמבר 2018.

במשך שנים איפשרה רשות המסים לנישומים לדווח על הונם השחור, תוך הימנעות מהליך פלילי; אולם רק "הנוהל האנונימי" שהונהג בשנים האחרונות הביא לזינוק משמעותי במספר הבקשות לגילויים של הון.

במסלול האנונימי, והמבוקש ביותר מבין מסלולי הנוהל, הנישום אינו חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה. מסלול זה היה הסיבה המרכזית לפופולריות של הנוהל.

לפי הוראות הנוהל, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן (עד 50%, תלוי במו"מ שניהל מול הרשות), מע"מ (17%), ביטוח לאומי (12%) וריביות. בנוסף עליו לעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן ומלא ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו או חקירת משטרה בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום.

החידושים בנוהל הוותיק: אילו תנאים חדשים שוקלים להוסיף לנוהל?

כדי לעודד את ההיענות ברשות שוקלים להוסיף לנוהל תנאים חדשים. התנאי הראשון הוא תשלום קנס על ההסתרה של הכספים, שיחושב כאחוז מסוים מהסכום שהוסתר. כמו כן נשקל לקבוע מדרגות מס לפי מועד החשיפה של הכסף המוסתר - ככל שמועד הדיווח יהיה מוקדם כך שיעור המס יהיה נמוך יותר, כדי לייצר תמריץ לדיווח מהיר. אם נישום יידע שהוא יכול ליהנות ממס מופחת של 10% על ההון שהסתיר אם ידווח עליו במהלך השנה הראשונה להסדר, הוא יעדיף לדווח בשנה זו על פני המתנה לשנה החמישית ותשלום 50% מהסכום.

נשקלה גם האפשרות לתת לאדם להגיש בקשה לגילוי מרצון יותר מפעם אחת בחיים, בתנאים מסוימים.

למה דווקא עכשיו: אם הכסף ידווח, יזרמו מסים במיליארדי שקלים

גם היום ההערכות הן כי עדיין קיימים מיליונים רבים של דולרים ואירו של ישראלים, עשרות מיליוני אפילו, לא מדווחים ברחבי העולם. אם הכסף הזה ייכנס למערכת, המשמעות תהיה מיליארדי שקלים מס.

לדברי עו"ד אינגה אייזנברג, ממשרד אייזנברג, שנער ושות', המתמחה במיסוי ומנהל הליכי גילוי מרצון רבים, "אין זה סוד שעקב הגירעון התקציבי שנוצר במהלך משבר הקורונה, האוצר ורשות המסים ישאפו להכניס לקופת המדינה סכומים רבים ככל הניתן ולא בקלות יוותרו על כספים, גם אם בעבר עשו זאת משיקולי מדיניות הרתעה. מדובר במצב של WIN-WIN שהוא נכון מבחינה פיננסית ותקציבית, שכן לשני הצדדים תמריצים 'בריאים' להגיע להסכמות".

עו"ד אינגה אייזנברג / צילום: ניר קידר

לדברי עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, "נתקלתי בפניות של יורשים שהתבשרו על הורשת נכסים, כאשר לא המוריש עצמו דיווח על הנכסים או לקוחות אחרים ש'פספסו את הרכבת' של מבצעים קודמים. מבצעי גילוי מרצון בשנים קודמות הניבו מסים של מיליארדי שקלים. אומנם 'הביצה' של שוויץ זה מכבר יובשה במהלך המבצע של הגילוי מרצון שהסתיים בסוף 2016, והמבצע החדש שפקע בסוף 2019 התמקד בגילוי נכסים שרובם היה מחוץ לשוויץ, אולם המנטליות של שורדי השואה וההפתעה הפוקדת לא אחת את יורשיהם מביאה לכך שקיימים עדיין נכסים בלתי מדווחים בחו"ל. כמו כן, קיימים מצבים של נישומים שלא דיווחו למדינה מסוימת בעולם ושניתן לגבש לגביהם פוזיציה שהם תושבי ישראל ובכך המבצע ישרת 'יישור קו' מבחינתם וגבייה מבחינת רשות המסים".

עו"ד ורו"ח יועד פרנקל / צילום: אייל טואג

הביקורת על הנוהל: מדוע צריך לתת פרס למעלימי המס

הרעיונות הללו, שלא הספיקו לקרום עור וגידים, נתקלו בהתנגדויות שונות, בין היתר מכיוון משרד המשפטים, שגורמים בו סברו כי אין צורך לתת שוב "פרס" למעלימי הון אשר לא ניצלו את נהלי הגילוי מרצון הקודמים. עמדתם משקפת את הגישה כי נוהל גילוי מרצון קבוע מספק מוטיבציה שלילית להמשיך לצבור הון שחור ולחשוף אותו כאשר יש תחושה שהחבל מתהדק סביב הצוואר ואתה עלול להיחשף.

בעיה נוספת שמתעוררת עם נוהל גילוי מרצון שיתייחס בעיקר למזומן היא כי אין כרגע שום אפשרות להפקיד אותו בחשבונות בבנקים. בהוראת בנק ישראל הבנקים חסומים לכספים בחו"ל שלא היה להם מקור ברור ולמזומנים. נוהל גילוי מרצון חדש יהיה חייב להתגבש בשיתוף בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון על מנת לפתור את הבעיה הזאת.

השינויים המוצעים בגילוי מרצון

● קנס על הסתרת כספים
● הפחתת התשלום למקדימים לדווח
● היתר להגיש בקשה יותר מפעם בחיים

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית