נמרוד שפר / צילום: איל יצהר
בשבוע הבא יעלו נמרוד שפר ואשתו חיה על טיסה בכיוון אחד ליוון. הילדים כבר גדולים - הצעירה מבין הארבעה בת 18 - ומי שסיים לפני כשבועיים את תפקידו כמנכ"ל התעשייה האווירית יכול להרשות לעצמו לצאת כעת לחופשה מבלי להתחייב על מועד החזרה.
כשם שהוא לא מתכנן את מועד חזרתו, כך גם אין כרגע לו תכנון לגבי העתיד. קצת אירוני כשמדובר במי שבמסגרת תפקידו האחרון בצה"ל שימש ראש אגף תכנון במטה הכללי. גם הודעתו על התפטרותו מתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית ביולי האחרון, שנתיים בלבד לאחר שמונה לתפקיד, הייתה לא צפויה. "אם היה רוצה", אומר גורם הבקיא בתעשייה האווירית, "זה היה יכול להיות תפקיד לכל החיים עבורו". אבל כששפר הבין שהעניינים לא הולכים בכיוון שהוא רוצה הוא החליט להניח את המפתחות.
ההערכות, שלא קיבלו תוקף רשמי, היו ששפר החליט לעזוב מפני שהרגיש שהיו"ר הדומיננטי, הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, מצר את צעדיו. גורמים בחברה ידעו לספר שלוקר נהג להפעיל את הסמנכ"לים מאחורי גבו של שפר, התערב שוב ושוב בהחלטות ניהוליות שקיבל ובאופן כללי הקפיד לדחוק את רגליו.
כעת, בראיון ראשון מאז עזב את התפקיד, שפר אמנם לא מתייחס מפורשות לדברים הללו, אבל ממש לא צריך להתאמץ כדי לקרוא בין השורות, ולא רק ביניהן, שהוא מאוד לא אהב את המעורבות האינטנסיבית שהפגין דירקטוריון החברה.
"גדלתי במקום שבו קדנציות הן שנתיים ושלוש", הוא פותח. "נקודת הבחינה שלי לא הייתה מתי באתי ומתי עזבתי, אלא מה קרה לחברה בשנתיים שניהלתי אותה. ואם בודקים לפי התוצאות, אז הן היו מאוד מוצלחות. החלטתי לעזוב כשהחברה בשיאה, וכשהגעתי למסקנה שזה הדבר הנכון עבורי. בתפקיד כזה אתה צריך שלמות מלאה, הזדמנות מלאה, וברגע שזה התחיל להיסדק לא ראיתי טעם להישאר".
איפה זה התחיל להיסדק?
"זה התחיל להיסדק במקומות שבהם היו פערים שלא היו סמנטיים, אלא מהותיים, בין הדירקטוריון לביני וביני לבין הדירקטוריון, לגבי איך נכון לנהל את החברה. מאחר שהתוצאות של החברה הוכיחו שהניהול הוא בסדר לכל הפחות, הרגשתי שהפערים האלה מפריעים לי למצות את הפוטנציאל".
תפרט קצת. באילו פערים מדובר?
"ארבעה חודשים לפני שמוניתי למנכ"ל, הצטרפתי לחברה בתפקיד סמנכ"ל, וראיתי שיש הבדל עצום בין הפוטנציאל העסקי של החברה לבין הביצועים, וחשבתי שמעניין לפצח את זה. בשנתיים האלה החברה פיצחה חלק מה’סודות’ שעצרו אותה מלהתקדם, אבל עדיין היא רחוקה מאוד ממימוש הפוטנציאל שלה ולכן חשבתי שאני צריך הרבה חופש פעולה והרבה עצמאות. וכשזה התחיל להיסדק, חשבתי שצריך להעביר את המקל. זה היה עניין של תפיסות עולם".
כשתפיסת העולם שלך אומרת מה?
"תפיסת העולם שלי הייתה שאם החברה מתקדמת לאן שהיא צריכה להתקדם, אז לא צריך להקשות ולהפריע. צריך לבקר, לראות שלא סוטים מהתוכנית, אבל לא להפריע".
למה אתה בדיוק מתכוון?
"חופש הפעולה שלי הלך והצטמצם ולא רציתי לחיות עם זה, זה לא היה נכון בעיניי. מבחינתי, יש מנכ"ל פעיל. ברגע שמתחיל להיות יו"ר פעיל הגבולות של מי עושה מה מתחילים להיטשטש. למנכ"ל צריך להיות חופש פעולה מלא, למעט דברים שהם בסמכות מוחלטת של הדירקטוריון. אם החברה נכשלת או מזייפת, הגיוני שדירקטוריון קורא למנכ"ל ואומר לו: 'תתאפס', ואם זה לא קורה - הוא מוחלף. אבל זה היה רחוק מזה. המציאות העסקית הייתה הפוכה: עם כל הקורונה, החברה בנסיקה".
"כיסים של אי יעילות"
התוצאות שמציגה התעשייה האווירית אכן מלמדות על נסיקה, לאחר שהרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2020 עלה ב־37% לכ־112 מיליון דולר. זהו הרווח הנקי הגבוה בתולדות החברה (עבור תקופה של 9 חודשים), ותוצאה שכבר מותירה מאחור את נתון הרווח השנתי של 2019 כולה. לעומת זאת, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת המשיך להיות שלילי בהיקף לא מבוטל של 188 מיליון דולר (גם אם מדובר בשיפור לעומת התקופה המקבילה אשתקד).
"היום קשה הרבה יותר לגבות כסף", מתייחס שפר לתזרים השלילי. "היה קשה להיפגש עם לקוחות. כולם עשו מה שנכון היה לעשות: לשמור על הכיסים. זה גורם מרכזי, ויש עוד גורמים. אין ספק שאנו צריכים להיות יותר טובים בזה, יותר חזקים. העובדה שלא יכולנו להוציא עובדים לחל"ת, השפיעה על הצד של ההוצאות ויהיה צורך לטפל גם בזה, אבל אני לא רואה בזה בעייה של החברה אלא משהו נקודתי של 2020".
העמידות של החברה בתקופת הקורונה שבה קרס ענף התעופה האזרחית נובעת מכך שהפעילות הזאת מהווה רק 25% מפעילותה. עיקר הפעילות היא בתחום הצבאי וזו לא נפגעה. "בצד הצבאי אמנם לא ראינו פגיעה, אך כדאי לקחת בחשבון שמדינות ישקיעו פחות בביטחון ואז אולי ישתנו סדרי עדיפויות", הוא אומר.
בשיא המשבר דובר על כך שאתם עומדים לפטר 900 עובדים. זה לא קרה בסוף.
"לא היתה החלטה על פיטורי 900 איש. מההנהלה בראשותי לא יצא מספר כזה. עם זאת, מה שכן היה ברור, זה שאם המשבר בתעופה האזרחית בעקבות הקורונה יהיה ארוך מאוד יהיה צורך לצמצם. אמרנו שנקבל החלטה כשיתבררו ממדי המשבר".
אי אפשר להכחיש שיש הרבה שומנים בתעשייה האווירית. זאת לא הייתה הזדמנות לקצץ בחלקם?
"אני מסכים שיש כיסים של אי יעילות ואחת הסיבות לכך היא שהסכם העבודה שעל בסיסו מתנהלים הוא בן 40 שנה. צריך לאפשר לחברה לתגמל נכון את העובדים - כיום התגמול היחידי הוא למי שעבד יותר - ולהיפרד מאחרים. ועדיין, עזבו את החברה מאות אנשים בשנים האחרונות".
באחרונה החליטה ועדת השרים להפרטה על הנפקת 25% ממניות התעשייה האווירית בבורסה בתל אביב, לפי שווי כולל של 12 מיליארד שקל. "זה הכרח המציאות", אומר שפר, "ולדעתי כל השחקנים הרלוונטיים מבינים זאת. זה יאפשר לחברה להיות הרבה יותר דינמית, יותר מותאמת לשוק הגלובלי ואני מקווה שזה לא ייקח שנים. החברה, העובדים המשקיעים - כולם צריכים את זה. המנהלים צריכים להרגיש שמסתכלים עליהם בעיניים של שוק ההון ולא בעיניים של ממשלה. כשאתה יודע שאנליסטים מסתכלים עליך ומנתחים את המניה בפינצטה זה עוזר לך לחשוב בעיניים ביקורתיות. אני גם לא רואה סיבה שהחברה לא תיסחר בנאסד"ק".
"הפוליטיקה? זה איום ונורא"
גם אחרי ששפר כבר הודיע על פרישתו, ורגע לפני שעזב בפועל, המתיחות בחברה לא התפוגגה. התעשייה האווירית נקלעה לסערה נוספת לאחר שחגי טופולנסקי, אלוף במיל’, מנהל חטיבת המל"טים באלביט וחברו של שפר, פרש מההתמודדות על תפקיד המנכ"ל בטענה כי ועדת האיתור, בראשות היו"ר לוקר, אינה אובייקטיבית. בחברה טענו מנגד כי הלחצים שהיו נועדו דווקא כדי להביא למינויו של טופולנסקי, תוך שהם רומזים לכיוון מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר אשל.
בשוק טוענים שמי שהציע לטופולנסקי להתמודד על התפקיד הוא שפר, עניין קצת מוזר בהתחשב בעזיבתו של שפר על רקע הקושי - שאליו הוא מתייחס גם בראיון הזה - לעבוד תחת הדירקטוריון הדומיננטי.
שפר מסרב להתייחס ישירות לשאלה האם אכן המליץ לטופולנסקי להתמודד ("מה שבשיחות שלי ושלו יישאר בינינו"), אך מסביר ש"אנשים הם שונים וגם זמניים. יש לי מנהלי משנה שלא בטוח שהם היו מבסוטים ממני. החברה היא לא זמנית, היא חברה נפלאה.
בכל אופן", הוא חזור לעניין המנכ"ל שיחליף אותו, "לא הייתי שותף בתהליך הבחירה למעט כשביקשו ממני חוות דעת על המועמדים מתוך החברה. אני יכול רק להגיד שוועדת האיתור עשתה עבודה רצינית".
בשורה התחתונה, הוא מוסיף, "החברה בחרה מנכ"ל שללא ספק יהיה טוב לה (מדובר בבועז לוי, מנהל חטיבת הטילים בחברה, ה’ מ’). הוא מכיר אותה לפני ולפנים, עם הצלחות מוכחות ועם עשרות שנות ניסיון בחברה. את הדברים האלה אני יכול לומר גם על שני המועמדים הנוספים שהיו מתוך החברה. עם זאת", הוא מוסיף, "יש יתרון בלהביא מישהו מבחוץ, זה מאוד מעשיר חברה".
לפי פרסום בגלובס, לוקר מבקש לצמצם את המשרה שלו בתעשייה האווירית מ־75% ל־50%, כדי לשמש במקביל גם כיו"ר פז. אתה חושב שאדם אחד יכול לשמש כיו"ר בשתי החברות הללו במקביל?
"אם הוא עוסק בניהול, אז לא. אבל כמו שאת מבינה את דעתי יו"ר לא צריך לעסוק בניהול, ואז - ודאי שכן. הרי אם החברה מתנהלת טוב, מה הוא צריך לעשות?! לקבוע מדיניות? לא קובעים כל יום. לפטר ולמנות מנכ"ל - גם את זה לא עושים כל יומיים".
שפר נולד וגדל בקיבוץ אלונים שבעמק יזרעאל. כיום הוא מתגורר עם משפחתו ביישוב נטף שבהרי ירושלים, שם התמקמו אחרי ששבו משהות בארה"ב שבמהלכה למד שפר מינהל ציבורי בתוכנית מיוחדת לבכירים באוניברסיטת הרווארד, במימון קרן וקסנר.
זה השלב המתבקש לשאול אם יש לו מחשבות על הצטרפות לפוליטיקה, והוא לא נשמע נחרץ ("בשלב הזה לא"), אך מודה כי "התקופה האחרונה מחדדת את המסקנה לגבי התכונות החשובות כדי להצליח בפוליטיקה. כדי להצליח שם אתה צריך להיות מסוגל לסגל לעצמך התנהגויות שאני חושב שהן לא טובות".
אתה רומז לבני גנץ?
"לא, אני רומז אלי. הפוליטיקה היא בשיא איום ונורא. עם כל הרצון להשפיע, אני באמת לא בטוח שאני יכול להצליח שם. יכול להיות שאם הייתי מתחיל בגיל 30 זה היה קורה. אני ממש לא יודע".
מה דעתך על איך שהממשלה מתפקדת בקורונה?
"יש מקומות שמתנהגים טוב מאיתנו ויש שגרוע יותר, אבל אני לא רוצה להשוות. מה שאני רואה, זה סגר ועוד סגר ועוד סגר. אני רואה ממשלה ענקית, וגופים גדולים הם מאוד לא יעילים. מנקודת מבטי כראש אג"ת לשעבר, מדינה שמתנהלת ללא תקציב זה דבר רע מאוד, זה מסוכן".
אתה לוקח חלק בהפגנות המחאה?
"עד היום לא, אבל זה יקרה, זה יגיע".
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "יו"ר החברה והדירקטוריון מודים לנמרוד שפר על העבודה המשותפת והפורייה. תפקידו וחובתו של דירקטוריון הוא לעצב חזון ומדיניות לחברה, תוך פיקוח ובקרה הולמים על ההנהלה. הדירקטוריון והיו"ר פעלו בדיוק במסגרת סמכויותיהם, בתאום מלא עם שפר. תוצאות החברה בתקופת עבודה משותפת זו, שהן התוצאות הטובות בהיסטוריה של התעשייה האווירית, מדברות בעד עצמן".
נמרוד שפר
אישי: בן 59, נשוי פלוס 4 ילדים, מתגורר בנטף
מקצועי: שירת כטייס קרב, פיקד על טייסות ושימש ראש מטה חיל האוויר. השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף לאחר תפקיד כראש אג"ת. שימש סמנכ"ל אסטרטגיה ומחקר בתעשיה האווירית, וכעבור חצי שנה מונה למנכ"ל החברה. ביולי האחרון הודיע על התפטרותו
השכלה: תואר ראשון בגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד