קיוסק סגור, הסגר השני / צילום: כדיה לוי, גלובס
מהארנונה, דרך אגרת השמירה, אגרת השילוט, אגרת מכבי אש, אגרת נגישות, אגרת פינוי קרטונים וכלה בהיטל הצבת כסאות על המדרכה - כל אלה והיטלים נוספים מוטלים על עסקים בישראל, ונגבים בעיקר על ידי הרשויות המקומיות. הקלה בהם יכולה לסייע לעסקים להחזיק את הראש מעל המים בתקופת משבר הקורונה. מראשית המשבר מבקשים בעלי העסקים, העצמאים והארגונים המייצגים אותם כי המדינה, והרשויות המקומיות בתוכה, יתנו הקלות - הנחה או פטור - באגרות הללו, כדי לאפשר לעסקים לנשום בתקופת המשבר הכלכלי. מרבית הקריאות הללו לא נענו.
משמעותה של כל אגרה היא בין כמה שקלים לכמה מאות שקלים לחודש, ולעיתים גם אלפי שקלים. אחת האגרות היותר שנויות במחלוקת, גם בימי שגרה, היא אגרת השמירה. אגרה זו מוטלת בגין שירותי אבטחה ושמירה על הסדר הציבורי שהעירייה לכאורה מעניקה לעסקים. לפני מספר חודשים, מתחת לרדאר כמעט, הוארך תוקף הוראת השעה שמאפשרת לרשויות המקומיות לגבות אגרת שמירה. מדובר בהיטל המתווסף לחשבון הארנונה של העסקים, ושיעורו עומד על 2-4 שקלים למטר בנוי. לכאורה, שקלים בודדים עד עשרות שקלים בחשבון הארנונה של העסק, אך אלה מצטברים למאות מיליוני שקלים בשנה שנכנסים לקופת הרשות.
בעלי העסקים לא ממש מבינים מדוע הם צריכים לשלם לעירייה כדי שתבצע את תפקידה לשמור על הסדר הציבורי, כאשר אותה שאלה עולה לגבי אגרת פינוי הקרטונים. היטלים משמעותיים נוספים המוטלים על העסקים הם אגרות שילוט, אגרות היתרי לילה, אגרות להיתרי הצבת דוכנים, אגרות שימוש חורג והיתר כיסאות ושולחנות.
בחודשים האחרונים, בהם עסקים רבים היו סגורים לפרקי זמן ארוכים, וחלקם עדיין סגורים, לא ברור מה ההצדקה להמשך גבייתם של היטלים ואגרות אלה - אך רובם ממשיכים להיגבות כבימי שגרה.
קורסים מהמגפה וממשיכים לשלם
בין העסקים שעל גבם הוטל מספר גבוה של היטלים, ושמשבר הקורונה פגע בהם במיוחד, נמנים אולמות אירועים, בתי מלון ומסעדות המשלמים אגרת שילוט שנתית; אגרת כשרות שנתית לרבנות המקומית, לפי כמות העובדים; אגרת דיגום שפכים; אגרת מכבי אש - כולל הדרכות ותשלום לחברות אבחון לפני בדיקת כיבוי אש; אגרת נגישות; אגרת זכויות יוצרים - שכוללת תשלום לכמה ארגונים: עילם, אקו"ם, הפי"ל; אגרת שמירה; וכמובן, ארנונה ברף הגבוה ביותר.
בענף המסעדנות, על כל היתר שנדרש יש גם היטל משמעותי. בין היתר מדובר בהיטל העסקת עובדים זרים, שעומד על 20% מהברוטו; היתר לילה (מהשעה 23:00) שמשמעותו אלפי שקלים בשנה; היתר הצבת כיסאות ושולחנות (מחוץ למסעדה); היתר הצבת פרגוד, שעולה בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה; היתר ואגרת שילוט; פינוי קרטונים (תשלום לחברה פרטית); והיטל שמירה.
לכך יש להוסיף את הקנסות שמטילות חלק מהעיריות על עסקים גם בתקופת הקורונה - והרי לכם מציאות בלתי אפשרית, שבה העסקים הקורסים נושאים בנטלים כלכליים שגם בימי שגרה מכבידים עליהם, ובימי משבר עלולים לסמן את סגירתם הסופית.
יש גם נקודות אור. כך למשל בנושא הארנונה, אשר לאחר מאבק של העצמאים לקבלת פטור (שהחל כבר בסגר הראשון במרץ השנה), ניתנו לעסקים הקלות בתחום. כמה שבועות אחרי תחילתו של הסגר הכלכלי שכפה משבר הקורונה התבשרו בעלי העסקים על ההחלטה לפטור אותם מארנונה בגין החודשים מרץ-מאי (3 חודשי פטור מתשלום), ולאחר הסגר השני, באוקטובר השנה, נפתחה תוכנית "פטור" חדשה עבור החודשים יוני עד אוגוסט, במסגרתה יוכלו עסקים שיציגו פגיעה דרמטית במחזורם (עסקים שנפגעו במעל 60% ו-80% במחזור בתקופה בה לא היה סגר במשק) לקבל פטור של כ-90% מתשלום הארנונה. בעבור תקופת הסגר השנייה תיפתח בהמשך האפשרות להגיש בקשות להנחת הארנונה לעסקים שנפגעו ב-25% במחזורם.
מלבד הארנונה, מרבית החיובים הכבדים המוטלים על העסקים נגבים על ידי הרשויות המקומיות - עובדה המובילה לשאלות: האם הרשויות עושות מספיק עבור העסקים? האם הן יכולות לבטל או להפחית חלק מהחיובים? האם יש דרכים נוספות שבהן הרשויות המקומיות יכולות לסייע לעסקים הקורסים?
על כל השאלות הללו נענה היום בשעה 11:00, בשידור חי בפייסבוק ובאתר גלובס. בשידור ישתתפו תמיר ברלקו, מייסד קבוצת "לא יהיה בסגר", חכימיאן אמיר, מנהל האגף לקידום עסקים בעיריית ירושלים וליאור שפירא, יו"ר מועצת עריית ת"א ומי שאחראי על קידום עסקים בעיר.
*** מוזמנים לשלוח שאלות ***
יש תמורה בעד האגרה? רשימת ההיטלים והאגרות המוטלים על בתי עסק בישראל
אגרת שמירה
האגרה הנמוכה ביותר, שנעה בין עשרות שקלים בודדים למאות שקלים בחודש. התשלום, שנולד לפני כ-20 שנה על רקע האינתיפאדה השנייה וגבייתו מוארכת מעת לעת, נועד עבור שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.
היטל עובדים זרים
נקבע על פי כמות העובדים הזרים המועסקים בעסק. גובה ההיטל נע בין 15% ל-20% מסך ההכנסה המשולמת על ידי המעסיק לעובד הזר. על המעסיק לשלם את ההיטל לרשות המסים יחד עם מס ההכנסה שניכה מעובדיו בכל חודש.
לאן הולך הכסף: לרשות המסים.
אגרת שילוט
אגרה שנתית, שנעה בין עשרות שקלים בודדים לשלט פשוט מחוץ לעסק ועד לאלפי שקלים לשלט ברחבי העיר או שלט דיגיטלי.
לא הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.
אגרת היתר לילה
כל עסק - חנות, קיוסק, עינוג ציבורי, בית מלאכה, או בית חרושת (מלבד במסגרת שירותי הארחה ובתי מלון) חייב באישור היתר לילה כדי לפעול לאחר השעות המותרות על פי חוק העזר העירוני בכל עיר, לרוב אחרי 23:00 או חצות. עלות האגרה יכולה להגיע לאלפי שקלים בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.
אגרת היתר הצבת כיסאות ושולחנות
חוקי העזר לשמירה על הסדר והניקיון בעיריות השונות כוללים מתן היתר להציב שולחנות
וכיסאות על המדרכה, לשימושם של מסעדות ועסקים בתחום המזון. סכום האגרה נקבע על פי שטח השימוש מחוץ למסעדה, ועלותו מגיעה לאלפי ועשרות אלפי שקלים בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.
היתר הצבת פרגוד (סגירת חורף)
לרשויות המקומיות סמכות לתת לעסק היתר להצבת פרגוד חורף לתקופה שבין אוקטובר לאפריל. סכום האגרה נקבע על פי גודל הפרגוד, ועלותו מגיעה לאלפי עד עשרות אלפי שקלים בשנה. זאת ללא קשר לעלות הפירוק, אחסנה וההרכבה של הפרגוד, שמגיעה ל-20 אלף שקל בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.
אגרת פינוי קרטונים
אגרה שנתית שמגיעה לאלפי שקלים. האגרה אינה כוללת קנסות של העירייה, שמוטלים כאשר החברות החיצוניות לא מפנות למסעדות את הקרטונים, ללא אשם תורם מצד המסעדה.
לאן הולך הכסף: לחברות פרטיות בעבור שירות פינוי הקרטונים.
אגרת כשרות
עסקים בתחום הגשת מזון, כמו מסעדות, בתי מלון, מזנון או בר אקטיבי, נדרשים לשלם אגרה שנתית שנעה בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה כדי לקבל תעודת כשרות. הסכום אינו כולל את שכר המשגיח.
לאן הולך הכסף: לרבנות הראשית.
היטל דיגום שפכים
תעריף החיוב נקבע לפי עקרון "המזהם משלם" - מי שמזרים שפכים המצריכים טיפול מיוחד לצורך טיהורם ישלם עבור עלות הטיפול. בנוסף, הקנסות שמוטלים על עסקים מגיעים לאלפי ועשרות אלפי שקלים.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות. קנסות מוטלים על ידי העירייה או על ידי המשרד לאיכות הסביבה.
אגרת מכבי אש
אגרה שנתית שנעה בין מאות לאלפי שקלים בשנה בעבור חוות דעת וביקורת של שירותי הכבאות בעסק. נכון לינואר 2020 התעריפים הם כ-80 שקלים לחוות דעת, ו-7,000 לביקורת באירוע חד פעמי בהשתתפות 10,000 איש.
לאן הולך הכסף: לשירותי הכבאות וההצלה.
אגרת זכויות יוצרים
תשלום של אלפי שקלים בשנה שנקבע על פי כמות הכיסאות בעסק, ללא קשר למספר הימים או השעות שבהם הוא פועל במהלך השבוע.
לאן הולך הכסף: עילם, אקו"ם, הפי"ל.