"מקום שהמושגים אינם נכונים, הדיבורים אינם הולמים, וכשהדיבורים אינם הולמים, המעשים לא נעשים" (קונפוציוס).
לקראת הישיבה האסטרטגית של מועצת העיתונות, ובהמשך לבקשת נשיאת המועצה, כבוד השופטת בדימוס דליה דורנר, להעביר הערות טרם מועד הישיבה, אני מבקשת להביא את עמדת עיתון גלובס לגבי התפיסה האסטרטגית של מועצת העיתונות והשינוי הנדרש באופן ניהולה.
אנחנו נמצאים בעת קריטית לקיומה של העיתונות בישראל. מגזרים רחבים, שבאופן מצטבר מהווים את רוב המדינה, לא מאמינים לנו. לא לעיתונות, ולא לעיתונאים. אנחנו ממשיכים להתעלם מעומק האירוע ולהתבשם מאדי האמון המתפוגגים של עשורים קודמים, ומאשימים את כולם: את הפוליטיקאים, את הרשתות החברתיות, את הכלכלה ואת הקוראים, ולא עוצרים לרגע לבדוק את עצמנו ולשאול "אולי", רק "אולי", העיתונות והעיתונאים הם לפחות אחד הגורמים לחוסר האמון הזה?
אחרי שלוש שנים כמו"ל גלובס, העיתון הכלכלי הראשון בישראל, המפרנס עשרות עיתונאים, ואחרי שנה במועצת העיתונות - לנו אין ספק שמרכז הכובד של הבעיה נמצא פה אצלנו, בעיתונות, בעיתונאים ובמועצת העיתונות.
אני מצטערת לומר שהתרשמותנו היא שמועצת העיתונות לא רק שלא תורמת, אלא אף פוגעת בעיתונות בישראל. זאת שכן עצם קיומה של מועצת העיתונות במתכונתה הנוכחית מטעה את הציבור לחשוב שיש מבוגר אחראי מאחורי העיתונות. שיש מישהו שמפקח. שיש מישהו שמגדיר מיהו עיתונאי, מהי עיתונות, מהו מו"ל. שיש דרישות סף מקצועיות כלשהן לכל האמור. שיש מישהו שמגדיר ומפקח שהמזון שמוגש לתודעה הציבורית אינו רעיל ואפילו מזין, בדיוק כפי שנדרש מהמזון שמוגש לקיבה. אבל האמת היא שאין אף אחד בבית.
השאלה "מיהו עיתונאי" היא שאלה קריטית, שמועצת העיתונות לא רק שלא עוסקת בה, אלא אף הולכת ומקצינה את היעדר ההגדרה עד שפעילים חברתיים הופכים ל"עיתונאים" רק מעצם היותם. כלומר, לפי מועצת העיתונות, עיתונאי הוא מי שמכריז על עצמו כעיתונאי או נתפס כעיתונאי. הא ותו לא.
השאלה מיהו מו"ל היא גם שאלה קריטית, שמועצת העיתונות לא רק שלא עוסקת בה, אלא מכניסה לתוך שורותיה כל דיכפין, שמעסיק עיתונאי וחצי, אם בכלל. כלומר, לפי מועצת העיתונות, מו"ל הוא מי שמכריז על עצמו כמו"ל. הא ותו לא.
כך גם השאלות "מהי עיתונות", מהי "עצמאות עיתונאית", מהי "אתיקה עיתונאית" וכך הלאה.
א. מהן ציפיותינו ממועצת העיתונות?
להוות גוף מקצועי, הפועל למען המשך קיום עיתונות מקצועית בישראל. לשם כך המועצה נדרשת:
להקשיב לציבור שאומר את דברו, ולשאול את השאלות הבוערות לגבי היעדר גיוון, היעדר אחריות, תוכן שיווקי ותיפקוד העיתונאים בכלל, וברשתות החברתיות בפרט.
להביא לידיעת הציבור את הצורך בעיתונות, ואת הציפיות מהעוסקים במקצוע. להתוות תווי תקן מוסכמים לשאלה "מהי עיתונות", "מיהו עיתונאי" ו"מיהו מו"ל". להתוות ולגבש את הערכים, האתיקה, הקודים, הכללים והשקיפות הנדרשת לתיפקוד מיטבי של שוק העיתונות בישראל.
לקחת בחשבון לא רק את "עצמאות" העיתונאים אלא גם את "עצמאות" העיתונות ואת יכולתה להתקיים כלכלית ולפרנס עיתונאים בכבוד, מבלי לוותר על ערכיה. להגיש באופן עצמאי תלונות נגד עיתונאים, עיתונים וגופי תקשורת אחרים שמתרשלים בתפקודם, מבלי להמתין לציבור שיתלונן על כך (כפי שהמועצה עושה כיום).
ב. מהי עיתונות?
עקרונות העיתונות המעמיקים והרלוונטיים ביותר המוכרים לנו נוסחו בעבודה מרשימה בהיקפה של ה-Committee for Concerned (CCJ) Journalists, שהוקמה בארה"ב, על-ידי עיתונאים בכירים, לצורך בחינת מצב העיתונות. העקרונות שנוסחו מדגישים את האחריות לתיווך המציאות, החתירה לאמת והטלת הספק, וכן מזהירים מהיעדר גיוון אנושי במערכות העיתונאיות ומקיבעונות מחשבתיים, הנובעים מנאמנות שבטית של עיתונאים.
ג. מיהו עיתונאי?
גלובס אימץ את כללי ה-CCJ הלכה למעשה, כאשר העיתונאים שאנו שואפים להעסיק הם אלה שמפגינים ידע ומקצועיות לצד עצמאות מחשבתית, המתבטאת בהטלת ספק גם בעמדותיהם מבית.
עיתונאי שהאמת שלו מוחלטת - אלה ה"טובים" ואלה ה"רעים", זו ה"אמת" וזה ה"שקר", זה ה"חזק" וזה ה"חלש", זה ה"צודק" וזה ה"טועה" - אינו עיתונאי מקצועי, לא לפי ה-CCJ ולא לפי גלובס. אלה הם "פעילים פוליטיים" במסווה של עיתונאיים, "לוביסטים" במסווה של עיתונאים, "פעילים חברתיים" במסווה של עיתונאים, "דוברים" במסווה של עיתונאים או "רכילאים" במסווה של עיתונאים. עיתונאים מקצועיים - הם לא.
מה ההבדל בין דובר של תזה חברתית ספציפית כלשהי, לבין דובר של חברה עסקית? מדוע האחד מקבל הגדרת עיתונאי, והשני לא? אין הבדל. שניהם אינם עיתונאים מקצועיים.
אנו מצפים ממועצת העיתונות לקיים דיון בהקדם לגבי הגדרות העיתונות והעיתונאים על בסיס ה-CCJ.
ד. מיהו מו"ל?
בדרך כלל מו"ל עומד בראש ארגון שפועל מצד אחד כתאגיד עסקי למטרות רווח, ומצד שני מחויב לעשות זאת תוך אחריות חברתית ואתית לתפקידו העיתונאי-ציבורי. המו"לים הם בדרך כלל ארגונים בינוניים-גדולים המעסיקים עשרות עיתונאים ומפרנסים מאות משפחות.
על דרך השלילה, לא כל התארגנות זעירה המפרסמת מידע כלשהו היא מו"ל, ובוודאי לא אמורה לקבל משקל זהה למו"ל שמעסיק עשרות עיתונאים.
אנו מצפים ממועצת העיתונות לקיים דיון בהקדם לגבי מיהו מו"ל .
ה. הרכב החברים במועצת העיתונות אינו רלוונטי ואף מונע כל אפשרות לשינוי.
מבנה המועצה הוא:
40% (!) ארגונים חברתיים.
30% מו"לים - שחלקם הם למעשה ארגונים חברתיים זעירים, שמקבלים ייצוג זהה (!) למו"לים הגדולים.
30% עיתונאים.
התוצאה האריתמטית המתקבלת הופכת את מועצת העיתונות ללא רלוונטית בהגדרה, כאשר ממילא אין בה כמעט ייצוג למי שמפרנס את אותה עיתונות ואת אותם עיתונאים שהיא כביכול מייצגת.
אנו מצפים ממועצת העיתונות לקיים דיון בהקדם לגבי תמהיל, הגדרות ואופן בחירת החברים במועצה.
רכשנו את עיתון גלובס מידי כונסי הנכסים של אליעזר פישמן, כדי (1) למנוע השפעות זרות ומטרידות, כתוצאה מניסיון רכישתו על-ידי איש עסקים רוסי עלום שנציגו היה ניר חפץ, ו-(2) לשקם ולבנות, על יסודותיו, עיתון כלכלי ישר, מקצועי, אחראי ומהימן, מבוסס מודל עסקי בר קיימא. עיתון שמכבד את התודעה של קוראיו ואת פרנסתם של עובדיו.
כיום, לאחר שלוש שנים, אנו מאמינים במשנה תוקף שאת אמון הציבור בעיתונות ניתן להשיב, וכי יש לכך פוטנציאל להשפעה מהותית על מדינת ישראל. למועצת העיתונות יכול להיות תפקיד מכריע בכך, אולם ללא שינוי אסטרטגי עמוק כאמור לעיל, וללא שינוי ניהולי-מקצועי כפי שביקשנו במכתבים הקודמים, אנו נעדיף להמשיך למקד את מאמצנו בגלובס, חלף חוסר התוחלת שבהשתתפותנו במועצה.