גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגברים עושים קופה על חשבון הנשים, בחסות חברות הביטוח

מאות אלפי גברים לוקחים ממאות אלפי נשים סכומי כסף גדולים בחסות הסדרי ביטוח מפוקפקים, דוגמת ביטוחי מנהלים, שאינם לוקחים בחשבון נתונים קריטיים לטובת הנשים • הממשלה תומכת באפליה ובתי המשפט לא הצליחו לתקן את העוול, אך המחוקק עדיין יכול לעשות לא מעט בנידון

ביטוחי מנהלים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ביטוחי מנהלים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

עד שנת 2000 התבססו התחשיבים שעל פיהם נעשו ביטוחי מנהלים, על אפליה לרעת נשים, שזכתה, ועודנה זוכה, לתמיכת כל רשויות השלטון. אם שוק ביטוחי המנהלים איננו תחרותי, משמעות האפליה היא התעשרות בלתי מוצדקת של חברות הביטוח, וככל שהוא תחרותי, משמעות הדבר היא שמאות אלפי גברים ממשיכים, וימשיכו עד אחרית ימיהם, לקחת סכומי כסף גדולים מן הנשים שנכנסו בשנים ההן לביטוח מנהלים. מאמי, מאשתי ומאחיותיי נלקחו במרוצת השנים תשלומים עודפים, שיתחלקו ביני, בין גברים אחרים ובין חברות הביטוח. כיצד פועל המנגנון המאפשר זאת?

ביטוחי המנהלים כוללים, בין השאר, שני רכיבים: פנסיה וביטוח (שמכונה גם "ריסק", משום שהוא נועד לכסות סיכון). הפרשות לפנסיה הן תשלומים שנועדו להבטיח את הקצבאות המתקבלות על ידי עובד לאחר פרישתו מעבודה, ואילו רכיב הביטוח נועד להבטיח תשלום חד פעמי במקרה של אובדן כושר העבודה או פטירה לפני הפרישה.
תוחלת החיים של נשים היא גבוהה משל גברים, ולכך צריכה להיות השפעה על שני הרכיבים האלה. אשר לפנסיה, גובה הקצבאות של נשים לאחר פרישה נמוך משל גברים, משום שהקצבאות מחושבות כך שהחיסכון שהנשים צברו בתקופת התעסוקה יכסה את התשלומים שהן תקבלנה מחברת הביטוח לאחר פרישתן ביתרת תוחלת החיים שלהן, ולכן אותו סכום צריך לכסות קצבאות שישולמו לאורך תקופה ארוכה יותר.

לכאורה, הצד המשלים, הסימטרי, לקביעה הזו צריך היה להיות שהתשלומים שהנשים משלמות על ביטוח (ריסק) יהיו נמוכים יותר, או שהעודף של פרמיות ביטוח החיים שהן משלמות יועבר להגדלת תשלומי הביטוח או קצבאות הפנסיה הנמוכות שלהן. אם הסיכוי שהן ימותו לפני היציאה לפנסיה נמוך יותר, סביר לדרוש מהן פרמיה נמוכה יותר, או לחלופין להגדיל את סכומי הביטוח במקרה שיהיה צורך לממש אותו.

אף על פי כן, לגבי פוליסות שנפתחו עד שנת 2000 נקבע אחרת: הנשים חויבו באותה פרמיה בשל ביטוח, אך ההפרשות שלהן לפנסיה העניקו להן קצבה נמוכה יותר, בהתאמה לתוחלת חייהן הארוכה. במילים אחרות: הסדרי הביטוח שהתגבשו באותן שנים, מתחשבים בעובדה שלנשים יש תוחלת חיים ארוכה יותר, כאשר ההתחשבות בכך פועלת לרעת הנשים, אבל מתעלמים מן הנתון הזה, כאשר הוא פועל לטובתן של הנשים.

מי אחראי לעוול?

מי אחראי לעוול? לטעמי זהו המחוקק, בראש ובראשונה, אבל לא זה המקום לדון בשאלה המוסדית. כל אחת משלש זרועות השלטון הייתה מעורבת בנושא זה, והשאלה ממי מהן ניתן היה לצפות שתנהג אחרת מצריכה דיון מפורט יותר. הנושא נדון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, אבל חקיקה לא התערבה בו. הממשלה, ובמיוחד הרגולטור השבוי שלה לענייני ביטוח, תמכה בכל השנים בהסדר המפלה. בית הדין הארצי לעבודה דחה תובענה ייצוגית של נשים בנושא הזה, בית המשפט העליון פסק שהוא בוחר שלא להתערב בשיקול הדעת של בית הדין הארצי לעבודה, במיוחד לאור עמדת המפקח על הביטוח, ולאחרונה נדחתה סופית בקשה לדיון נוסף בעניין זה (דנג"ץ 4351/20).

חברות הביטוח ניסו בתחילה להצדיק את האפליה, בטענה כי התשלומים המיועדים לביטוח (ריסק) נמוכים מן הסכומים המיועדים להפרשות פנסיוניות, וכי לכן ניתן - משום מה - להקל ראש בלקיחת מאות מיליוני שקלים מנשים והעברתם לגברים ולחברות ביטוח. הטיעון הזה לווה בטענה נורמטיבית צינית משהו, שלפיה עצם יצירת תעריך ביטוח נפרד לנשים ולגברים היא בעייתית, וכי על כן ניתן לסבול אותה רק בסכומי הפנסיה הגבוהים יחסית (כשהיא פועלת לרעת נשים), אך לא באשר לסכומי ביטוח הריסק הנמוכים יותר (כשהיא פועלת לטובתן). לבסוף, חברות הביטוח העלו טענה, שהתקבלה בבית המשפט, כי אין די נתונים אמפיריים המצביעים על הפער בין סכנת פטירת גבר לפני גיל הפרישה וסכנת פטירתה של אישה עד לגיל זה. כדי לבדוק את הטענה, מוזמנות הקוראות לפתוח את לוחות התמותה שבאתר הלמ"ס, ולראות כי סיכויה של אישה ישראלית ללכת לבית עולמה עד גיל 62, למשל, הוא 5.068%, בעוד סיכוייו של גבר הם 8.894%, כלומר, סיכויה של חברת הביטוח לשלם לו ביטוח חיים בגיל זה גבוהים ב75% מסיכויה לשלם ביטוח חיים לאישה.

מכל בחינה מוסרית, איסור גזל הוא "לאו הניתק לעשה", כלומר, כזה שהפרתו יוצר חובה לתיקון המצב. מה שנלקח שלא בצדק, חובה להשיבו לבעליו. הממשלה תמכה באפליה, ובתי המשפט לא הצליחו לתקן את העוול, אך המחוקק עדיין יכול לעשות לא מעט. אני מקווה שבכנסת ה-24 יימצאו המחוקקות והמחוקקים שישכילו לרפא את הפגם הנמשך. 

הכותב הוא רקטור המרכז האקדמי פרס

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

חברות התעופה הזרות חוזרות לישראל ומציעות טיסות קונקשן בזול

סיום הלחימה מאותת על שינוי כיוון בענף התעופה: החברות הזרות צפויות להרחיב את היקף הטיסות לנתב"ג וממנו ולהחזיר את התחרות מול החברות המקומיות לענף ● מי כבר הודיעו על העלאת התדירות, ואילו חברות עדיין יושבות על הגדר?

דיור מסובסד / אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

שיא ב"דירה בהנחה": יותר מ-128 אלף משקי בית נרשמו להגרלה הקרובה

הביקוש לדירות מוזלות בשיא מאז החלה תוכנית ההגרלות ב־2017 ● 7,500 דירות בלבד מוצעות כעת, והסיכוי לזכייה נמוך מאי פעם ● במקביל: ההנחות גדלו, אך זמני האכלוס מתארכים לשנים ארוכות

אילוסטרציה: Shutterstock

לקראת מיסוי על קרנות ההשתלמות? איך יעבוד המהלך, ומי ייפגע

באוצר נחושים לקדם מחדש את המיסוי על קרנות ההשתלמות - הפעם באמצעות הנמכת תקרת ההפקדה ●  כיצד ישפיע המהלך על כספי החוסכים, והאם יש לו בכלל היתכנות לעבור? ● גלובס עושה סדר

רובע 3, תל אביב / צילום: גיא ליברמן

מכה לעיריות תל אביב וירושלים: לא ייהנו מהיטלי השבחה של מיליארדים

ערעוריהן של שתי העיריות נדחו פה אחד בהרכב של שלושה שופטים בעליון – אשר דחו גם את עמדתה של היועמ"שית לממשלה • השופט שטיין: "באין קשר סיבתי, חיוב בהיטל השבחה לא יכול לקום"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

מה הוביל להפתעה באינפלציה, והאזהרה של הכלכלנים: מוקדם מדי לחגוג

המחירים ירדו בספטמבר ב-0.6%, הרבה מעל הצפי, אך בנק ישראל מדגיש כי לא יקבל החלטה בנוגע לריבית עד סוף נובמבר ● מזרחי טפחות: רואים פוטנציאל משמעותי לעלייה במדד באוקטובר, לפני החלטת הריבית • לידר שוקי הון: סביר להניח שהריבית בינואר 2026 תעמוד על 4%, ואלה חדשות טובות עבור האפיקים הארוכים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון של ישראל נותר ללא שינוי בספטמבר

לאחר שתי ירידות רציפות בחודשיים החולפים, הגירעון התקציבי של ישראל נותר ללא שינוי החודש ● הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.7% תוצר, המשקף "מינוס" של 98.6 מיליארד שקל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט עברה לירידות; מדד הפחד בשיא של 4 חודשים

המתיחות בין בייג'ינג לוושינגטון גוברת לאחר שסין האשימה את ארה״ב ביצירת "פאניקה מיותרת" סביב מגבלות היצוא על מינרלים נדירים ● מניות הבנקים נופלות לאחר ששני בנקים אזוריים בארה"ב חשפו בעיות בהלוואות הקשורות לטענות על הונאה ● חברת השבבים TSMC היכתה את התחזיות ● הזהב שובר שיא חדש ● מחירי הנפט עולים לאחר שראש ממשלת הודו הבטיח לנשיא טראמפ להפסיק לייבא נפט רוסי

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

מי יפוצץ את הגשר של קרנות ההשתלמות

באוצר שוב משתעשעים ברעיון של צמצום המס על קרנות ההשתלמות ● ההנצחה לאירועי 7.10 עדיין לא שם ● ואי אפשר לצאת נגד טראמפ ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ בטוח: זה הצעד שיסיים את "המלחמה המגוחכת" ברוסיה

לאחר לחצים בלתי פוסקים והטלת מכסים על ניו דלהי, טראמפ סיפר הלילה כי מודי הבטיח לו שהודו תפסיק לקנות נפט מרוסיה ● תאריך עדיין אין, אבל הנשיא האמריקאי משוכנע שזה ישמש מנוף לחץ על פוטין לעצירת הלחימה ברוסיה ● היעד הבא: "צריך לגרום לסין לעשות אותו דבר"

סיום המלחמה הקפיץ את מניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שקפצו ב-30% בשבעה ימי מסחר, והאם עדיין כדאי להשקיע בהן?

תוכנית טראמפ הובילה לזינוק חסר תקדים במניות הנדל"ן המקומיות, בעיקר של יזמיות בנייה למגורים ● מה עומד מאחורי העלייה החדה, והאם הן עדיין אטרקטיביות? האנליסטים חלוקים ● וגם: מורה נבוכים למשקיע שמחפש להיחשף לנדל"ן דרך הבורסה

סם אלטמן, מייסד OpenAI, ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה, ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: רויטרס - Tom Williams

אבק הכוכבים של OpenAI: המניות שזינקו בזכות דיווח על עסקה עם חברה אחת

שורה של מניות רשמו בשבועות האחרונים ימי מסחר חריגים, ובין כולן יש מכנה משותף אחד - דיווח על עסקה עם OpenAI ● למה השם של מפתחת ChatGPT מלהיב את המשקיעים, ואיזה מסר טמון במגמה החדשה? "אין פה גישה של המנצח לוקח הכול, יהיו הרבה מרוויחים"

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

ציון מעולה לפנסיה שלכם: החמישית באיכותה בעולם

מערכת הפנסיה הישראלית מדורגת חמישית בעולם בדירוג מרסר לשנת 2025, וזוכה לציון A – לצד מדינות כמו הולנד ודנמרק ● ובכל זאת, מהדו"ח עדיין עולות כמה נקודות לשיפור

ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי

רשות התחרות נגד מעורבות קבוצת חורש-הראל בבחירת מנכ"ל כאל הבא

זמן קצר לאחר שדיסקונט הודיע כי ימכור את מניותיו בחברת האשראי כאל לקבוצת חורש-הראל, התפטר מנכ"ל החברה לוי הלוי - מה שאילץ את הבנק לפתוח בהליך איתור ● מכירת המניות מחכה לאישור רשות התחרות, שכעת מסרבת לאפשר לקבוצה להיות מעורבת בהליך המינוי

"אל תסתובבי בשכונה הזאת": המציאות המפחידה של יהודי ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: המדינות הערביות שרוצות לשלוח כוחות פיקוח לעזה, מערכת ההגנה שיכולה להקשות על ישראל לתקוף שוב באיראן, והיהודים בארה"ב מודאגים מהעלייה באנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם 

חברת נטפים / צילום: יח''צ-אבישי פינקלשטיין

נטפים בדרך לידיים ישראליות? הקרן שמועמדת לרכישתה תוך שבועות

חברת נטפים עומדת "על המדף", וקרן פורטיסימו היא המועמדת הבולטת לרכישת השליטה בה ● נטפים, שגם לחברי קיבוץ חצרים יש חלק מועט במניותיה, נשלטת כיום ע"י אורביה המקסיקנית ועדיין נחשבת לחברת מוצרי ההשקיה הגדולה בעולם ● צפי לסגירת העסקה: שבועות בודדים

צבי מרמור / צילום: דוברות רפאל

הבכיר מאחורי מערכות ההגנה הישראליות: "זה כבר מוכח מבצעית. הלייזר מיירט רקטות, מרגמות וכטב"מים"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חרף המחיר הכבד, המלחמה הארוכה הוכיחה את העליונות הישראלית גם בתחומי ההגנה ● צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל, הוביל במשך שני עשורים את פיתוח "מעיל רוח" להגנה על טנקים ואת "אור איתן" ליירוט בלייזר ● בראיון ראשון הוא חושף את האתגרים שמאחורי פריצות הדרך, ומספר איך ישראל הקדימה את העולם

מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek

בזכות המכסים: שני חשבונות הקריפטו שהרוויחו 160 מיליון דולר ברגע

שני חשבונות הימרו נגד השוק דקות ספורות לפני ההכרזה של טראמפ, שהובילה למחיקה של 19 מיליארד דולר בשוק הקריפטו ● ההימור בתזמון המדויק עורר ספקולציות ברשתות החברתיות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הבנקים נפל בכ-3.5%, מדד הביטוח ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1% וב-2.2% השבוע ● סיכום תקופת החגים: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, זינקו בשיעורים של כ-6% ושל כ-7% בהתאמה ● פרמיית הסיכון של ישראל ירדה לתקופת טרום המלחמה ● המניות שנצצו בימי "חרבות ברזל" ממשיכות לאבד גובה, עם ירידות של ארית תעשיות, אלביט ואל על

ויקטור וקרט / צילום: סטודיו דינו

מקשת ללאומי: ויקטור וקרט ישמש בתפקיד מנכ"ל לאומי פרטרנס

וקרט שכיהן בתפקידים בכירים בקבוצת קשת עובר לזרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי והוא מחליף את רון בן חיים שיסיים את תפקידו בחברה ● ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס הסתכמו בסוף השנה שעברה ב-5.6 מיליארד שקל

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים - תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל - עלה לכותרות פחות מחודש לאחר השקתו עקב צמצום שחל בהטבות שהוא מקנה ● האם סיום המלחמה מבשר על שינויים נוספים שיחולו בהמשך? גלובס עושה סדר ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד