סימון מוצרים / צילום: שאטרסטוק
בקרוב, יותר מוצרים ומצרכים על המדפים בסופרמרקט יסומנו בתווית אדומה. הרפורמה לסימון מוצרים עולה שלב והקריטריונים לסימון בתווית אדומה יוחמרו. האם הצרכן הישראלי באמת חושב פעמיים לפני שהוא שולח את היד למדף? האם חברות המזון פועלות להפחתת כמות הנתרן, השומן והסוכר? והאם סימון המוצרים אפקטיבי על מנת להילחם במגפת ההשמנה שמכה בעוצמה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט?
בישראל, סימון המוצרים החל לפני כשנה, אולם תוויות על מצרכי המזון מעטרות את אריזות המוצרים במשך עשרות שנים ברחבי העולם. עד היום ישנה מחלוקת ולא ברור לחלוטין, האם סימון המוצרים משפיע על בחירות הצרכן או על האופן שבו פועלת תעשיית המזון.
במטה אנליזה שפורסמה בשנה שעברה אספו חוקרים את הממצאים של למעלה מ-60 מחקרים שונים מ-11 מדינות שונות ברחבי העולם שכללו יותר מ-11 מיליון תצפיות על אנשים שמבצעים קניות ועל סוג המוצרים שרכשו.
על פי הממצאים שפורסמו בכתב העת האמריקני לרפואה מונעת, לסימון המזון הייתה השפעה מסוימת על בחירות הצרכנים: תוויות האזהרה הובילה להפחתה של צריכת הקלוריות ב-6.6% ואת צריכת השומנים ב-10.6%. בנוסף סימון התוויות גם הוביל להגדלת צריכת הירקות ב-13.5 אחוזים. עם זאת, לא נמצאו עדויות לכך שתוויות המזון השפיעו על צריכת הפחמימות, החלבונים, השומן הרווי או הנתרן, והן לא השפיעו על צריכת הפירות והדגנים המלאים.
כאשר בדקו החוקרים האם סימון תוויות האזהרה הניע את חברות מזון לבצע שינויים במוצריהם, נמצא כי הרפורמה הובילה להפחתה השומן הרווי במזון ב-64% וכמות הנתרן ב-8%. עם זאת, כמעט ולא הייתה השפעה לתוויות האזהרה על סך הקלוריות במזון.
שנה לרפורמה בישראל: עלייה בצריכת חטיפים ומעדנים
על פי הדיווח של חברת המזון בישראל, כשנה לאחר כניסת רפורמת סימון התוויות, דווקא נרשמה עליה במכירות של מוצרים עם תווית אדומה. בשנת 2020 נרשמה עלייה של 3.3% במכירת חטיפים מלוחים, עלייה של 15% במשקאות חלב, עלייה של 6% במעדנים ועלייה של כמעט 10% בגבינות צהובות.
אומנם ייתכן ולסגרים בעקבות מגפת הקורונה יש השפעה על העלייה המכירות, אך כך או אחרת, נראה כי תוויות מזון פועלות לשינוי התנהגות הצרכנים או התעשייה רק באופן חלקי ולא עבור כל הצרכנים.
בעיית ההשמנה בעולם הולכת וגדלה. לאחרונה פורסם מחקר של ועדת הבריאות הלאומית שמצא שיותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת בסין סובלת מעודף משקל. על פי הפרסומים מדובר ביותר מ-700 מיליון סינים - יותר מכל אוכלוסיית ארצות הברית. בישראל שיעורי ההשמנה הם מהגבוהים בעולם המערבי. על פי הנתונים של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות כ-62% מהגברים ו-55% מהגברים בגילאים 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת ייתר.
אין ספק - בעיקר לאחר מגפת הקורונה - יש צורך בתוכנית לאומית למלחמה בהשמנה. אך משרד הבריאות והממשלה אינם יכולים להסתפק רק סימון תוויות אדומות וירוקות בסופרמרקט. על מנת למגר את בעיית ההשמנה שהוכרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמחלה, יש צורך בתוכנית לאומית שתכלול בין היתר הגבלה של שעות פרסום בטלוויזיה ובאינטרנט של מוצרים עתירים בשומן, סוכר ונתרן, לאסור על מבצעים של חטיפים ולמנוע את העמדתם בכניסה למרכולים, יש צורך לסמן את גם את הערכים התזונתיים במסעדות ובבתי הקפה ואם צריך גם תוויות אזהרה על משקאות אלכוהוליים.
לצד הגבלות ואיסורים, יש להסביר לאזרחים גם מה מותר ורצוי. זה מתחיל בחינוך והסברה כבר מגיל צעיר בבתי הספר - בהם צריך לפעול על מנת להכפיל את מספר שיעורי החינוך הגופני, להעלות את המודעות של הילדים ובני הנוער לצריכה נבונה ונכונה של מזון בריא, להקטין את זמן המסך ולהגדיל את מספר הצעדים היומי.
וזה ממשיך גם בתוכניות סיוע מותאמות אישית לירידה במשקל - למתבגרים ולמבוגרים, המלוות באנשי מקצוע - כגון רופאים מומחים ודיאטנים קלינים- מתוך מטרה לעשות שינוי באורחות חיים ושימור התוצאות לאורך זמן. יש לעודד אמצעי סיוע דיגיטליים לירידה במשקל כמו פיתוח של אפליקציות וכלים מקוונים שיוכלו לסייע לאנשים בתהליך והסברה ותמריצים לרופאים בכדי להבטיח שהם מציעים למטופלים שלהם הסובלים מהשמנה או עודף משקל תוכניות תמיכה והצטרפות לקבוצות הרזיה.
על משרד הבריאות להימנע רק מהפחדה ולשים דגש על הסברה כבר גיל צעיר. סימון מוצרים בתווית אדומה הוא חשוב אך אינו מספיק. ישראל צריכה תוכנית לאומית מקצועית כדי להילחם בהשמנה.
הכותב הוא מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה