גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא פיצחנו איך הופכים שיתוף ציבור למשמעותי"

תהליכים של שיתוף ציבור הם בגדר חובה בפרויקטים של התחדשות עירונית בערים רבות • אבל מה באמת יוצא מהם לתושבים, ליזמים ולעיריות? ומה נחשב הצלחה בתהליך כזה?● גלובס עושה סדר

שיתוף ציבור / צילום: Shutterstock
שיתוף ציבור / צילום: Shutterstock

"מתי בעצם תאושר התוכנית?"; "התוכנית של היזם גוזלת את הנוף ואת דרכי הגישה לבתים"; "מה הולך לקרות ברחוב אסתר המלכה?"; "האם נעשתה בדיקה מעמיקה עם יועצים? לא מרגישים שנעשה מחקר". אלה רק חלק מהשאלות שעלו בכנס לשיתוף ציבור שנערך לפני שבועות אחדים בחיפה בנושא ההתחדשות העירונית בשכונות החוף. בכנס השתתפו ראשת העיר עינת קליש רותם ויותר מ-200 איש התחברו לזום ושלחו שאלות.
כנסים ותהליכים אחרים לשיתוף ציבור בענייני תכנון התחדשות עירונית הם בגדר חובה בערים רבות. אבל מה באמת יוצא מהם לתושבים, ליזמים ולעיריות? ומה נחשב הצלחה בתהליך כזה? גלובס ממפה את האתגרים ואת ההצלחות.

התהליך: אין מתודה, אין כללים להצלחה

כשמתחילים ללמוד את העניין מגלים שאין בכלל הגדרה למה זה שיתוף ציבור, מהם השלבים שצריכים להיכלל בתהליך שיתוף הציבור, ואין הגדרה לתוצרים שאמורים להתקבל ממנו. בעיריות גם יודעים לספר שגם כאשר נערכים כנסים, רבים מהדיירים אינם מגיעים.

"שיתוף ציבור הוא מושג אמורפי, ואנחנו יצקנו בו הרבה תכנים", אומרת אורנה מור, מנהלת המחלקה להתחדשות עירונית חיפה. "מבחינתנו, כנסים של שיתוף ציבור הם הקצפת והדובדבן שעל העוגה", היא אומרת.

אורנה מור, מנהלת המחלקה להתחדשות עירונית, חיפה / צילום: ראובן כהן

מור מספרת שבחיפה יש הליך מסודר: "אנחנו מיידעים את הדיירים עוד לפני שנבחר יזם בדבר קידום התוכנית. בנוסף, אנחנו מחייבים את היזם לקדם שלושה כנסים. הראשון אחרי שהיזם מקבל הנחיות להכרזה, השני לפני ההפקדה של התוכנית. בכנס השלישי אנחנו כבר משתתפים".

בעיריית תל אביב אי אפשר להביא תוכנית התחדשות עירונית לפני שעברת ועדה של נבחרי ציבור, בראשות יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שבה מציג היזם את הפרוצדורה של שיתוף ציבור שתקודם מול התושבים. אדריכלית גיליה ברגר, סמנכ"לית עזרה וביצרון: "המטרה היא למנוע מצב שבו התוכנית נדונה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ואז פתאום נותנים לתושבים חודשיים להתנגד. כחצי שנה לפני שהתוכנית נדונה, היזמים מגיעים לוועדה ומציגים את תוכנית הפעולה ודרכי שיתוף הציבור. זה תלוי כמובן באופי האוכלוסייה, בהיקף התוכנית ובהשפעה שלה".

אבל ברגר מודה שהדרך עדיין ארוכה: "אנחנו כחברה, עדיין לא פיצחנו את המנגנון דרכו שיתוף ציבור הופך להיות משמעותי. בסוף, גם כשאתה עושה שיתוף ציבור הכי מושקע שיש, מגיעות רק קבוצות מסוימות. לא באמת שומעים את כולם.

"אמרו לי פעם שכשעושים שיתוף ציבור לנשים בלבד שומעים דברים אחרים לגמרי. אנחנו לא יודעים עדיין לשמוע את כל הקולות. האנשים שבאים לשיתוף ציבור הם אלה שתמיד באים. שיותר מעורבים, שאין להם ילדים וצריכים להיות בבית בערב, אלה שמייצגים את האוכלוסייה שיש לה יותר כוחות, לאו דווקא כלכליים. לא מצליחים לשמוע את כולם. לא פיצחנו את המנגנונים עד הסוף".

גם יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים, מתאר הליך מוגבל בהיקפו: "שיתוף ציבור זה לעשות כנס, להסביר את מהות הפרויקט, לוודא שהדיירים מבינים את הזכויות שלהם, לוודא שהם מבינים מה הם מקבלים. בצורה כזאת התושבים מיודעים לתהליך ודעתם נשמעת".

גורי נדלר, מנהל אגף תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "יש להבחין בין תהליך לבין תוצר. בתוכניות שאנחנו מקדמים ומממנים לרשויות המקומיות, ויש עשרות תוכניות כאלה שרצות כרגע במקביל, אנחנו קובעים גם את התהליך. אנחנו קובעים לצוותי התכנון בדיוק מתי, ובאיזה אופן וכמה. מאחר שאנחנו שחקן מרכזי, זה משליך גם על האחרים.

"ברמת התוצר, אנחנו מקדמים היום יחד עם מינהל התכנון דוח חברתי שמבוסס על שיתוף הציבור. אנחנו מקדישים הרבה זמן למחשבה אילו שאלות שואלים את הציבור ואילו תובנות ניתן לקחת מהדבר הזה".

הרצון של הדיירים: "יש להם מה להגיד"

השאלה החשובה ביותר היא האם דעתם של הדיירים גם נשמעת - או שהם בגדר קהל פסיבי שמקבל מידע בלבד. "אנחנו עושים ישיבה של צוות התכנון ובודקים כיצד ניתן להטמיע את התובנות בתוכנית עצמה", אומרת מור, מחיפה. "זה נכנס גם בתוכניות שלנו וגם בתוכניות של יזם".

ברגר מעזרה וביצרון מבהירה שלא ניתן לצפות לשילוב תובנות מהליכי שיתוף ציבור בפרויקטים מתחמיים לא גדולים: "זה גם עניין של גודל. אם רוצים לשתף את הציבור בחזון, צריך לעשות את זה בשלב מסמך המדיניות, לכל השכונה. מתוך החזון ניתן לגזור תוכניות מקומיות, למתחמים".

"אנחנו מקדמים עכשיו בשביל העירייה תוכנית לכל מתחם הנחלים ביפו (מתחם שיכונים ענק בחלק בדרום מזרחי של שדרות ירושלים). בתהליך כזה עושים שיתוף ציבור שבו מנסים להבין מה התושבים רוצים. הם יכולים להגיד שהם רוצים בינוי מרקמי, קישוריות שהם רוצים לשמור עליה. יש להם מה להגיד".

עתליה הלוי, מנהלת תחום ההתחדשות העירונית בשיכון ובינוי, אומרת שהמטרה של ההליך היא לייצר שיח מול התושבים על מנת להבין מה הצרכים של דיירי המתחם והתושבים בסביבה. "המטרה היא לייצר תוכנית שהולמת את הצרכים האלה".
אבל ככל שמשוחחים עם יותר אנשים מתחום ההתחדשות העירונית, בין אם מדובר ביזמים, מתכננים, אנשי הרשויות המקומיות, או כאלה שמנחים הליכי שיתוף ציבור, מתגברת התחושה שלא מדובר בשיתוף - אלא ביידוע.

יועצת שיתוף ציבור מנוסה, שבחרה שלא להיחשף בשמה, אומרת שלדעתה, בפרויקטים של פינוי בינוי אין באמת שיתוף ציבור: "מה שיש כיום זה ליווי חברתי של התושבים. אין כמעט משמעות לדיון במונחים התייעצות / שיתוף / השתתפות, שיש להם מקום בתהליכי תכנון אחרים. המעט שיש עוסק בתרגום צרכים, מאפיינים והעדפות של בעלי הנכסים למונחי תכנון ועיצוב אדריכלי. כמעט הכול הוא דיון קנייני-עסקי".

היתרונות ליזמים: פירוק התנגדויות

מעבר לכך שהרשויות המקומיות והרשות להתחדשות עירונית מחייבות את היזמים לקדם הליך של שיתוף ציבור, יש להם גם אינטרס בהליך כזה.

חמי שאול, מנכ"ל קרסו התחדשות עירונית, מבהיר: "הדרך שקדמה לשיתוף הציבור הייתה ההתנגדות. היית צריך לקחת עו"ד, לשבת לכתוב התנגדות. הרבה פעמים קרה שאנשים לא הבינו את התוכנית, או שלא היה להם עם מי לדבר. שיתופי הציבור מקטינים את ההתנגדויות".

גד גרשון, סמנכ"ל בחברת שפיר מגורים, מסביר ששיתוף הציבור מבחינתו הוא תנאי הכרחי: "לא יכול להיות שאתה מקדם פרויקט בלי שהדיירים יודעים איפה הם הולכים לגור. אני מתחיל את הפרויקט בשיתוף ציבור. בכנס הראשון שבו אני מציג את החברה, אני בא עם האדריכל שמציג את החזון שלו - מגדלים, מרקמי, משהו שייתן מושג על איך הפרויקט ייראה. רק אז מתחילים את תהליך קידום התב"ע מול העירייה, וזה תהליך שלוקח שנים. אנחנו דואגים להציג לדיירים את התכנון ושומעים את דעתם".

לדברי גורי נדלר מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, "יש תובנה בתוך המערכות התכנוניות שהציבור הוא בעל הבית. ולכן שיתוף הציבור נועד לא רק להפחית התנגדויות, אלא לגיוס בעלי הנכסים, לגרום להם להבין לאיזה מהלך הם נכנסים. בסופו של דבר, האחריות למימוש התוכניות האלה היא עליהם, אז הם צריכים לרצות אותן ולהבין מה צריך לעשות כדי שזה יקרה".

אין שיתוף, יש יידוע | גיא נרדי, דעה

האם בכלל ניתן לשתף דיירים במידה כזו שהם יוכלו לחולל שינוי בתוכנית המקודמת? אני חושב שלא.

נקודה בסיסית שאין לה מענה היא מי נכלל ב"ציבור" שיש לשתף אותו. האם רק בעלי הדירות? האם גם הדיירים שאינם בעלים? ממילא, חלק גדול מהם בכלל לא יזכו להתגורר בפרויקט הגמור. האם יש להביא בחשבון את דעתם של משקיעים, שהדבר היחיד שמעניין אותם הוא התשואה העתידית? ומה עם השכנים בבניינים הסמוכים? ושאר תושבי העיר?

ואחרי שמסכימים על השאלה את מי צריך לשאול לדעתו, יש עוד בעיות עם שיתוף הציבור במתכונתו הנוכחית. בסופו של דבר, כפי שאומרת גיליה ברגר מעיריית ת"א, מי שבאמת מגיע לכנסים ומביע את דעתו זה מיעוט קטן. אפילו בזום, מעטים מצטרפים. לבעלי משפחות, שעובדים מבוקר ערב, אין פנאי להתעסק בעניינים כאלה. ומעבר לכך, הדינמיקה של האירועים נותנת קדימות לחזקים יותר. קולם של קשישים, של מוגבלים ובמצבים מסוימים אפילו של נשים, לא תמיד נשמע.

הסוגיה המהותית ביותר היא מה קורה עם התובנות התכנוניות של הציבור. כשיש פרויקט שבו 200, 400, או 700 בעלי דירות, אי אפשר לשמוע את כולם, והאמת צריכה להיאמר: אין שום אפשרות להפנים את הרצונות הרבים והשונים. האחד רוצה פארק בין הבניינים, והשני חושש מהרעש שהילדים יעשו בצהריים. יש מי שירצה מגדלים ואחר ירצה בנייה של עד שבע קומות. בסופו של דבר, מה שקובע זה מדיניות התכנון העירונית שמקובעת בתוכניות סטטוטוריות או במסמכי המדיניות, וצריך לקוות שרשויות התכנון יקדמו תכנון מיטבי.

הגיע הזמן להפסיק להעמיד פנים. בפרוייקטי התחדשות עירונית אפשר לעשות משא ומתן קנייני בין בעלי הנכסים והיזם וגורמי התכנון על תמורות, וגם זה די מוגבל. בעלי נכסים אינם יכולים להשפיע באמת על קבלת החלטות תכנוניות רחבות. כל מה שיש זה יידוע.

עוד כתבות

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

אחרי קריירה בת עשורים בתעשיית השבבים מוריס צ'אנג יכול היה לפרוש ● אבל אז הוא בחר להקים את חברת TSMC – והפך לאדם שתרם יותר מכול לפיתוח הטכנולוגיה החיונית בעולם ● ההצלחה שזכה לה לא הייתה למרות גילו, אלא בזכות גילו ● האם הוא חריג? מחקר מגלה: הסיכוי שמייסדים בני 50 יצליחו גבוה פי שניים מזה של בני 30

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?