גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא פיצחנו איך הופכים שיתוף ציבור למשמעותי"

תהליכים של שיתוף ציבור הם בגדר חובה בפרויקטים של התחדשות עירונית בערים רבות • אבל מה באמת יוצא מהם לתושבים, ליזמים ולעיריות? ומה נחשב הצלחה בתהליך כזה?● גלובס עושה סדר

שיתוף ציבור / צילום: Shutterstock
שיתוף ציבור / צילום: Shutterstock

"מתי בעצם תאושר התוכנית?"; "התוכנית של היזם גוזלת את הנוף ואת דרכי הגישה לבתים"; "מה הולך לקרות ברחוב אסתר המלכה?"; "האם נעשתה בדיקה מעמיקה עם יועצים? לא מרגישים שנעשה מחקר". אלה רק חלק מהשאלות שעלו בכנס לשיתוף ציבור שנערך לפני שבועות אחדים בחיפה בנושא ההתחדשות העירונית בשכונות החוף. בכנס השתתפו ראשת העיר עינת קליש רותם ויותר מ-200 איש התחברו לזום ושלחו שאלות.
כנסים ותהליכים אחרים לשיתוף ציבור בענייני תכנון התחדשות עירונית הם בגדר חובה בערים רבות. אבל מה באמת יוצא מהם לתושבים, ליזמים ולעיריות? ומה נחשב הצלחה בתהליך כזה? גלובס ממפה את האתגרים ואת ההצלחות.

התהליך: אין מתודה, אין כללים להצלחה

כשמתחילים ללמוד את העניין מגלים שאין בכלל הגדרה למה זה שיתוף ציבור, מהם השלבים שצריכים להיכלל בתהליך שיתוף הציבור, ואין הגדרה לתוצרים שאמורים להתקבל ממנו. בעיריות גם יודעים לספר שגם כאשר נערכים כנסים, רבים מהדיירים אינם מגיעים.

"שיתוף ציבור הוא מושג אמורפי, ואנחנו יצקנו בו הרבה תכנים", אומרת אורנה מור, מנהלת המחלקה להתחדשות עירונית חיפה. "מבחינתנו, כנסים של שיתוף ציבור הם הקצפת והדובדבן שעל העוגה", היא אומרת.

אורנה מור, מנהלת המחלקה להתחדשות עירונית, חיפה / צילום: ראובן כהן

מור מספרת שבחיפה יש הליך מסודר: "אנחנו מיידעים את הדיירים עוד לפני שנבחר יזם בדבר קידום התוכנית. בנוסף, אנחנו מחייבים את היזם לקדם שלושה כנסים. הראשון אחרי שהיזם מקבל הנחיות להכרזה, השני לפני ההפקדה של התוכנית. בכנס השלישי אנחנו כבר משתתפים".

בעיריית תל אביב אי אפשר להביא תוכנית התחדשות עירונית לפני שעברת ועדה של נבחרי ציבור, בראשות יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שבה מציג היזם את הפרוצדורה של שיתוף ציבור שתקודם מול התושבים. אדריכלית גיליה ברגר, סמנכ"לית עזרה וביצרון: "המטרה היא למנוע מצב שבו התוכנית נדונה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ואז פתאום נותנים לתושבים חודשיים להתנגד. כחצי שנה לפני שהתוכנית נדונה, היזמים מגיעים לוועדה ומציגים את תוכנית הפעולה ודרכי שיתוף הציבור. זה תלוי כמובן באופי האוכלוסייה, בהיקף התוכנית ובהשפעה שלה".

אבל ברגר מודה שהדרך עדיין ארוכה: "אנחנו כחברה, עדיין לא פיצחנו את המנגנון דרכו שיתוף ציבור הופך להיות משמעותי. בסוף, גם כשאתה עושה שיתוף ציבור הכי מושקע שיש, מגיעות רק קבוצות מסוימות. לא באמת שומעים את כולם.

"אמרו לי פעם שכשעושים שיתוף ציבור לנשים בלבד שומעים דברים אחרים לגמרי. אנחנו לא יודעים עדיין לשמוע את כל הקולות. האנשים שבאים לשיתוף ציבור הם אלה שתמיד באים. שיותר מעורבים, שאין להם ילדים וצריכים להיות בבית בערב, אלה שמייצגים את האוכלוסייה שיש לה יותר כוחות, לאו דווקא כלכליים. לא מצליחים לשמוע את כולם. לא פיצחנו את המנגנונים עד הסוף".

גם יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים, מתאר הליך מוגבל בהיקפו: "שיתוף ציבור זה לעשות כנס, להסביר את מהות הפרויקט, לוודא שהדיירים מבינים את הזכויות שלהם, לוודא שהם מבינים מה הם מקבלים. בצורה כזאת התושבים מיודעים לתהליך ודעתם נשמעת".

גורי נדלר, מנהל אגף תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "יש להבחין בין תהליך לבין תוצר. בתוכניות שאנחנו מקדמים ומממנים לרשויות המקומיות, ויש עשרות תוכניות כאלה שרצות כרגע במקביל, אנחנו קובעים גם את התהליך. אנחנו קובעים לצוותי התכנון בדיוק מתי, ובאיזה אופן וכמה. מאחר שאנחנו שחקן מרכזי, זה משליך גם על האחרים.

"ברמת התוצר, אנחנו מקדמים היום יחד עם מינהל התכנון דוח חברתי שמבוסס על שיתוף הציבור. אנחנו מקדישים הרבה זמן למחשבה אילו שאלות שואלים את הציבור ואילו תובנות ניתן לקחת מהדבר הזה".

הרצון של הדיירים: "יש להם מה להגיד"

השאלה החשובה ביותר היא האם דעתם של הדיירים גם נשמעת - או שהם בגדר קהל פסיבי שמקבל מידע בלבד. "אנחנו עושים ישיבה של צוות התכנון ובודקים כיצד ניתן להטמיע את התובנות בתוכנית עצמה", אומרת מור, מחיפה. "זה נכנס גם בתוכניות שלנו וגם בתוכניות של יזם".

ברגר מעזרה וביצרון מבהירה שלא ניתן לצפות לשילוב תובנות מהליכי שיתוף ציבור בפרויקטים מתחמיים לא גדולים: "זה גם עניין של גודל. אם רוצים לשתף את הציבור בחזון, צריך לעשות את זה בשלב מסמך המדיניות, לכל השכונה. מתוך החזון ניתן לגזור תוכניות מקומיות, למתחמים".

"אנחנו מקדמים עכשיו בשביל העירייה תוכנית לכל מתחם הנחלים ביפו (מתחם שיכונים ענק בחלק בדרום מזרחי של שדרות ירושלים). בתהליך כזה עושים שיתוף ציבור שבו מנסים להבין מה התושבים רוצים. הם יכולים להגיד שהם רוצים בינוי מרקמי, קישוריות שהם רוצים לשמור עליה. יש להם מה להגיד".

עתליה הלוי, מנהלת תחום ההתחדשות העירונית בשיכון ובינוי, אומרת שהמטרה של ההליך היא לייצר שיח מול התושבים על מנת להבין מה הצרכים של דיירי המתחם והתושבים בסביבה. "המטרה היא לייצר תוכנית שהולמת את הצרכים האלה".
אבל ככל שמשוחחים עם יותר אנשים מתחום ההתחדשות העירונית, בין אם מדובר ביזמים, מתכננים, אנשי הרשויות המקומיות, או כאלה שמנחים הליכי שיתוף ציבור, מתגברת התחושה שלא מדובר בשיתוף - אלא ביידוע.

יועצת שיתוף ציבור מנוסה, שבחרה שלא להיחשף בשמה, אומרת שלדעתה, בפרויקטים של פינוי בינוי אין באמת שיתוף ציבור: "מה שיש כיום זה ליווי חברתי של התושבים. אין כמעט משמעות לדיון במונחים התייעצות / שיתוף / השתתפות, שיש להם מקום בתהליכי תכנון אחרים. המעט שיש עוסק בתרגום צרכים, מאפיינים והעדפות של בעלי הנכסים למונחי תכנון ועיצוב אדריכלי. כמעט הכול הוא דיון קנייני-עסקי".

היתרונות ליזמים: פירוק התנגדויות

מעבר לכך שהרשויות המקומיות והרשות להתחדשות עירונית מחייבות את היזמים לקדם הליך של שיתוף ציבור, יש להם גם אינטרס בהליך כזה.

חמי שאול, מנכ"ל קרסו התחדשות עירונית, מבהיר: "הדרך שקדמה לשיתוף הציבור הייתה ההתנגדות. היית צריך לקחת עו"ד, לשבת לכתוב התנגדות. הרבה פעמים קרה שאנשים לא הבינו את התוכנית, או שלא היה להם עם מי לדבר. שיתופי הציבור מקטינים את ההתנגדויות".

גד גרשון, סמנכ"ל בחברת שפיר מגורים, מסביר ששיתוף הציבור מבחינתו הוא תנאי הכרחי: "לא יכול להיות שאתה מקדם פרויקט בלי שהדיירים יודעים איפה הם הולכים לגור. אני מתחיל את הפרויקט בשיתוף ציבור. בכנס הראשון שבו אני מציג את החברה, אני בא עם האדריכל שמציג את החזון שלו - מגדלים, מרקמי, משהו שייתן מושג על איך הפרויקט ייראה. רק אז מתחילים את תהליך קידום התב"ע מול העירייה, וזה תהליך שלוקח שנים. אנחנו דואגים להציג לדיירים את התכנון ושומעים את דעתם".

לדברי גורי נדלר מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, "יש תובנה בתוך המערכות התכנוניות שהציבור הוא בעל הבית. ולכן שיתוף הציבור נועד לא רק להפחית התנגדויות, אלא לגיוס בעלי הנכסים, לגרום להם להבין לאיזה מהלך הם נכנסים. בסופו של דבר, האחריות למימוש התוכניות האלה היא עליהם, אז הם צריכים לרצות אותן ולהבין מה צריך לעשות כדי שזה יקרה".

אין שיתוף, יש יידוע | גיא נרדי, דעה

האם בכלל ניתן לשתף דיירים במידה כזו שהם יוכלו לחולל שינוי בתוכנית המקודמת? אני חושב שלא.

נקודה בסיסית שאין לה מענה היא מי נכלל ב"ציבור" שיש לשתף אותו. האם רק בעלי הדירות? האם גם הדיירים שאינם בעלים? ממילא, חלק גדול מהם בכלל לא יזכו להתגורר בפרויקט הגמור. האם יש להביא בחשבון את דעתם של משקיעים, שהדבר היחיד שמעניין אותם הוא התשואה העתידית? ומה עם השכנים בבניינים הסמוכים? ושאר תושבי העיר?

ואחרי שמסכימים על השאלה את מי צריך לשאול לדעתו, יש עוד בעיות עם שיתוף הציבור במתכונתו הנוכחית. בסופו של דבר, כפי שאומרת גיליה ברגר מעיריית ת"א, מי שבאמת מגיע לכנסים ומביע את דעתו זה מיעוט קטן. אפילו בזום, מעטים מצטרפים. לבעלי משפחות, שעובדים מבוקר ערב, אין פנאי להתעסק בעניינים כאלה. ומעבר לכך, הדינמיקה של האירועים נותנת קדימות לחזקים יותר. קולם של קשישים, של מוגבלים ובמצבים מסוימים אפילו של נשים, לא תמיד נשמע.

הסוגיה המהותית ביותר היא מה קורה עם התובנות התכנוניות של הציבור. כשיש פרויקט שבו 200, 400, או 700 בעלי דירות, אי אפשר לשמוע את כולם, והאמת צריכה להיאמר: אין שום אפשרות להפנים את הרצונות הרבים והשונים. האחד רוצה פארק בין הבניינים, והשני חושש מהרעש שהילדים יעשו בצהריים. יש מי שירצה מגדלים ואחר ירצה בנייה של עד שבע קומות. בסופו של דבר, מה שקובע זה מדיניות התכנון העירונית שמקובעת בתוכניות סטטוטוריות או במסמכי המדיניות, וצריך לקוות שרשויות התכנון יקדמו תכנון מיטבי.

הגיע הזמן להפסיק להעמיד פנים. בפרוייקטי התחדשות עירונית אפשר לעשות משא ומתן קנייני בין בעלי הנכסים והיזם וגורמי התכנון על תמורות, וגם זה די מוגבל. בעלי נכסים אינם יכולים להשפיע באמת על קבלת החלטות תכנוניות רחבות. כל מה שיש זה יידוע.

עוד כתבות

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל