המכון לרפואה משפטית באבו כביר / צילום: איל יצהר
בפברואר 2020 נפטר במפתיע ארקדי נפתלייב ז"ל, בן 41 במותו. הוא נמצא ללא רוח חיים על ספסל באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב סמוך לתחנת אוטובוס לביתו בפתח תקווה. גופתו הועברה לנתיחה במכון לרפואה משפטית לבירור סיבת המוות. עד היום למעלה משנה המשפחה האבלה לא יודעת את סיבת המוות. מאחר שבמכון העריכו כי אין חשד לפלילים, המקרה מקבל תיעדוף נמוך, וטרם נקבעה סיבת המוות.
משפחת נפתלייב היא לא היחידה הסובלת מהעבודה האיטית של המכון לרפואה משפטית בראשו עומד ד"ר חן קוגל. גורמים המעורים בעבודת המכון אמרו לגלובס כי משך הזמן לכתיבת חוות-דעת בנוגע לסיבת המוות, בתיקים שאינם דחופים, יכול להגיע במקרים חריגים למעלה משנתיים. רק תיקים דחופים, במקרים של חשד לרצח, בהם ישנם חשודים עצורים מטופלים במהירות. אפילו בתיקים הנחקרים בחשד למוות כתוצאה מרשלנות, חוות-הדעת נערכת לאחר חודשים רבים ועד שנה. מצב זה מוביל לנזקים ראייתיים לתיק ולעוול גדול למשפחות המנוחים.
במקרה של משפחת נפתלייב, המסמך היחיד שקיבלה המשפחה הוא דו"ח מד"א ממנו עולה כי ארקדי התיישב על ספסל וכעבור 20 דקות נמצא מחוסר הכרה. בדוח גם ציין הפרמדיק כי עובד הסיירת העירונית אמר לו כי שבועיים קודם המנוח טופל ע"י מד"א ככל הנראה עקב צריכת סמים. המשפחה לא הכירה טיפול כזה והמשטרה ערכה חקירה אך פרטיה לא נמסרו למשפחה.
"בן אדם בריא יוצא מהבית ולא חוזר. לא היו לו בעיות רפואיות, עבד 13 שנה בעבודה מסודרת, לא השתמש בסמים. זה לא זמן סביר לחכות כדי לדעת מה קרה לאחי. המשטרה לא מוכנה למסור לנו פרטים. אנחנו יודעים שהוא משך כסף באותו הערב מהכספומט אבל לא אומרים לנו מה קרה לכסף ולפלאפון שהיה עליו. אנחנו לא מבינים מה קרה באותו ערב שנה אחרי" אמרה אחותו של נפתלייב לגלובס.
עו"ד יהל בן עובד המייצגת את משפחת המנוח אמרה לגלובס כי "מדובר בבעיה רחבה הרבה יותר מהמקרה הפרטי של הלקוחות שלי. לא ניתן לקבל מציאות שבה אנשים חווים אובדן פתאומי ולא צפוי ובמשך תקופה של למעלה משנה לא יכולים לקבל עמדה רשמית, רפואית לגבי הסיבה למות יקיריהם".
בן עובד מסבירה את ההשלכות בשיהוי בעריכת חוות-הדעת: "פרקי הזמן הבלתי סבירים מסכלים כל אפשרות להתייחס באופן ענייני לטענות עתידיות שעשויות לעלות במסגרת ערר שיוגש על ידי המשפחה בנוגע לסגירת התיק או ביחס לקביעה אודות סיבת המוות. עד לקבלת חוות-הדעת של המכון, תיק החקירה נותר בסטטוס של חקירה פעילה ולכן המשטרה לא מאפשרת למשפחה גישה לחומר החקירה. יהיה קשה להתחקות אחר ראיות ומחדלי חקירה לאחר שחלפה תקופה כל כך ארוכה של למעלה משנה".
תחום הרפואה המשפטית סובל ממיעוט רופאים משפטיים
השיהוי בעריכת חוות-הדעת בנוגע לסיבת המוות נובע מכוח אדם מצומצם במכון לרפואה משפטית. המכון שבראשו עומד ד"ר חן קוגל הוא ייחודי מסוגו, כפוף למשרד הבריאות ומהווה מונופול בתחום הרפואה המשפטית בישראל. מעבר לנתיחות לצורך חקירת סיבות מוות ממלא המכון שורת תפקידים ייחודים לו. כך למשל - זיהוי חללים ואלמונים, סיוע באיתור נעדרים, בדיקות קליניות להערכת נזקים לקורבנות אלימות מינית ופיזית וביצוע בדיקת אבהות לפי צו בימ"ש וזו רק רשימה חלקית.
במרץ 2018 הוציא משרד הבריאות דוח שבחן את מצב הרפואה המשפטית בישראל. בדוח צוין כי תחום הרפואה המשפטית סובל ממיעוט רופאים משפטיים כאשר באותה עת היו 7 מומחים במכון. בדוח צוין כי יחס הרופאים לנפש הוא 1 למיליון, בעוד שבאנגליה היחס הוא 1 ל- 30 אלף, ובארה"ב היחס הוא 1 ל- 420 אלף.
לפי הדוח, הביקוש להתמחות ברפואה משפטית נמוך, המקצוע לא נחשב אטרקטיבי ולכן קיים קושי לגייס רופאים משפטיים נוספים. אחת מהמלצות הדוח היתה כי להגדיל את התקינה באופן מיידי ב- 10 תקנים (כלומר ל- 17 תקנים - נ.ש.) ולהכפיל את הסד"כ הקיים. הבדיקה של גלובס מגלה כי המלצות הדוח לא יושמו - במכון יש 8 מומחים בלבד והציבור ממשיך לסבול מהמצב ולשלם את המחיר.
במענה לפניית גלובס השיב משרד הבריאות כי כיום יש במכון 14 רופאים, מתוכם 6 מתמחים ו- 8 מומחים וכי רק הרופאים המומחים מוסמכים לערוך חוות-דעת. עוד נמסר ממשרד הבריאות כי מסלול ההכשרה של רופא משפטי מומחה אורך כ-5 שנים ולכן לא ניתן למלא באופן מיידי את הצורך שנוצר בתחום.
המלצה נוספת שעלתה בדוח היא הקמת מכון לרפואה משפטית נוסף שיהווה מענה לכשלים בקיומו של מכון אחד המהווה מונופול. גם המלצה זו לא יושמה עד היום. במשרד הבריאות אומרים כי המשרד פועל לתכנון מכון חדש בשטח הצמוד למתחם בית חולים שמיר. זאת במסגרת תכנית בינוי ערים מאושרת וכי הפרויקט בשלבי תכנון.
"מתוך התחשבות במשפחה וברצונה לקבל תשובות נמשכה הבדיקה"
תגובת משרד הבריאות: "בשל עומס המקרים המוטל על כתפי 8 מומחים בלבד במכון לרפואה משפטית, שהוא המכון היחיד בישראל נכון לעת הזו, מופעל מנגנון תיעדוף של הגורם המפנה - היא משטרת ישראל - לצורך קביעת קדימות המענה. לדוגמה, מקרים בהם קיים עצור או חשד לפלילים יקבלו תיעדוף על פני מקרים אחרים.
"לעניין מקרה זה, יודגש כי סיבת המוות בו אינה ברורה. הבדיקות שנעשו לבקשת המשטרה נועדו לקבוע האם קיים עניין פלילי בתיק, והיות שעלה מהן כי לא קיים חשד כזה הרי שלכאורה ניתן היה להסתפק בכך. ואולם מתוך התחשבות במשפחה וברצונה לקבל תשובות נמשכה הבדיקה. נעדכן כי הושלם איסוף כלל תוצאות הבדיקות והעבודה על חוות-הדעת נעשית בימים אלה וצפויה להסתיים בתוך כ-4 שבועות".
עוד אומרים ממשרד הבריאות כי "חשוב להבין שסיום ההליך הכירורגי שנעשה לפני כשנה, אין משמעו סיום הליך הנתיחה שכן בתום הפעולה הכירורגית ולאחר שהגופה כבר הובאה לקבורה נערכות בדיקות שחלקן אינן מתבצעות במעבדות המכון, וכלל הממצאים נשקלים ונבחנים במסגרת כתיבת חוות-הדעת של המומחה ברפואה משפטית. חוות-הדעת המופקת אינה "דו"ח" טכני אותו ממלאים במהלך הנתיחה, אלא חו"ד מנומקת המצריכה טרם כתיבתה בדיקות משלימות, תכלול הממצאים, והפעלת שיקול הדעת והמומחיות המקצועית".