ד"ר רננה אופן ורבקה רודנסקי / צילום: רפי קוץ
בית החולים שערי צדק בירושלים היה אחד מבתי החולים שספגו ראשונים ובאופן החזק ביותר את מגפת הקורונה. כבר בתחילתה הפכה ירושלים לעיר אדומה, וכמעט לא היו בה הפוגות משמעותיות לאורך השנה. בית החולים פעל בשיא הקיבולת ואף מעבר לה.
הקורונה תפסה את בית החולים בתקופה של צמיחה מואצת. בעשור האחרון הוא הכפיל את גודלו, מכ-500 מיטות לכ-1,000 מיטות. היום הוא דומה בגודלו לבית החולים הדסה, ומתברג בין בתי החולים הגדולים בארץ. עם הצמיחה הוקמו מחלקות בתחומים שבהם בית החולים לא פעל בעבר, כמו לב ומוח. ב-2012 מיזג שערי צדק לתוכו את בית החולים ביקור חולים, ב-2017 קלט קבוצת רופאים אונקולוגים בכירים שפרשה מבית החולים הדסה בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה. וב-2015 הוקמה לראשונה חברת מסחור הטכנולוגיות וקשרי התעשייה של בית החולים, "מדעית".
כך, תקופת הקורונה תפסה את בית החולים בעיצומה של התפתחות טכנולוגית, בהובלתן של מנהלת אגף מערכות מידע, רבקה רודנסקי, ומנכ"לית רשות המו"פ של בית החולים וחברת המסחור מדעית, רננה אופן. מיד בתחילת המגפה הן נדרשו לבצע בתוך זמן קצר שדרוג טכנולוגי נוסף כדי לטפל במחלה שדרשה גישות טכנולוגיות חדשות לגמרי. היום, שנה אחרי, הן לוקחות נשימה לראשונה ומסתכלות אחורה, כדי לסכם את השנה ולהבין מה מתוך המוצרים, השירותים ושיטות העבודה שהוטמעו במהירות ילך עם בית החולים גם הלאה.
"האתגר של מחלקה טכנולוגית בבית חולים בקורונה היה אדיר", אומרת רודנסקי. "תוך זמן קצר היינו צריכים לבנות מחלקות מבודדות, כולל מערכות החישה והתקשורת מרחוק, מערכות איסוף המידע. במשך שבועיים סיכמנו את המידע בגוגל דוקס, ותוך כדי כך בנינו דשבורדים חדשים לגמרי שמהם היה צריך לנהל הכול: אם לפתוח עוד מחלקה, האם לזמן עוד כוח אדם. אני כל הזמן אומרת לעובדים שלי, 'תארו לכם שהקורונה הייתה קורית כשהייתה לנו נוקיה 3100 וחבילה של 50 סמסים בשקל?".
רודנסקי מספרת ששערי צדק היה אחד מבתי החולים הראשונים שפתחו מחלקת קורונה. "אני זוכרת שמרוב פחד, כיסו את המחלקה במדבקות של פורים, לא רק כדי להקליל את האווירה אלא גם קצת כדי להסתיר אותה. החולים הרגישו מצורעים. חולים אחרים לא רצו לבוא ל'בית חולים עם הקורונה', עד שפתאום בכל בתי החולים הייתה קורונה".
כוס מים מרובוט
במקביל לפעילות בתוך בית החולים, החלו גם להגיע הפניות מבחוץ. "התחילו לדפוק על הדלתות שלנו סטארט-אפים ויחידות צבאיות ומכונים אקדמיים", מספרת רודנסקי. "כולם רוצים לעזור, גם מתוך התגייסות אמיתית, גם כדי ליהנות מהתהילה, וצריך בצורה מאוד נעימה ומנומסת לסרב לחלק מהכוונות הטובות, כדי לקבל את מה שבאמת יכול להועיל לנו".
אחד המוצרים שכן אומצו הוא רובוט שפותח ברפאל ויכול לעזור לחולים המבודדים. "הוא יכול להביא כוס מים למטופל, לעזור לו לעשות זום עם המשפחה, להשמיע מוזיקה שהוא בוחר. אנחנו עדיין לא מאפשרים לו לתת תרופות, אבל זו החלטה שלנו. בעיקרון הוא יכול", אומרת רודנסקי. עכשיו נסו לדמיין הטמעה של רובוט כזה בתוך יחידה שכולה, לראשונה בהיסטוריה של בית החולים, מבודדת לגמרי וכל התקשורת בה מרחוק, והיחידה הזאת וכל מערכות המידע בה הוקמו בבהילות מהיום להיום, תחת תנאי מיגון וזהירות.
תחום נוסף שבית החולים החליט שכדאי להקצות לו משאבים אפילו בתקופה זו הוא הקמת בנק דגימות של חולי קורונה. "מכל חולה שנכנס אספנו, בהסכמה כמובן, פאנל של בדיקות שקטלגנו יחד עם הדגימות. זה היה מאוד שימושי גם למחקר פנימי וגם לשיתופי פעולה עם התעשייה. למשל עם חברת מימד, שפיתחה איתנו מוצר לניבוי הידרדרות של חולי קורונה. אנחנו כבר לא עובדים רק עם סטארט-אפים אלא עם חברות בגודל בינוני ואפילו עם חברות כמו גוגל הלת'. במקביל, אנחנו עובדים עם מכונים אקדמיים, גם הם חשובים לנו" .
"הטמעת טכנולוגיה זה תמיד כואב"
כדי לתת פתרון מידי ואיכותי, הטכנולוגיות הוטמעו בשלבים. כך, למשל, הרפואה מרחוק החלה מיד, ולדברי רודנסקי ואופן הייתה הכלי החשוב ביותר בניהול המגפה. אבל בהתחלה זה קרה בזום. צוות האגף הדיגיטלי פרש רשתות WiFi במהירות והרופאים החלו לתת שירות עם הלפטופים שלהם. אחרי שבועיים נכנסה לשימוש מערכת מסחרית, אבל משום שהיא לא נוצרה במקור לשירותי רפואה, היא לא הייתה אמינה מספיק וסבלה מניתוקים וקיפאונות בתמונות. "אולי המוצר הזה יהיה מדהים עוד שנה, אבל אי אפשר לעשות QA על הלקוחות שלך", אומרת אופן. לכן פותחה מערכת נוספת.
השדרוג הבא, אומרת רודנסקי, יהיה חיבור בין מערכת הטלה-רפואה לחיישנים שנמצאים על המטופל או למידע מהטלפון הסלולרי שלו.
השתמשתם בבית החולים במערכות ביג דאטה עם חיזוי קדימה ? דיברו על זה הרבה ככלי לניהול המגפה.
אופן: "במקרה אחד או שניים, למשל כשגיבשנו את ההחלטה האם להנשים חולה. אבל בעיקרון המערכות מהסוג הזה, אפשר לומר שהן עדיין בשלב המחקרי. מורכב לאשר אותן ברמה הרגולטורית, כי אם מדובר למשל במערכת שחוזה את התפתחות המחלה כדי לומר לנו איזה טיפול לתת, היא נחשבת למערכת תומכת החלטה ויש בזה סיכון".
רודנסקי: "להטמיע טכנולוגיה חדשה כל כך, זה תמיד כואב. כך גם מערכת תומכת החלטה לרופאים. אני לא חושבת שעולם הרפואה טועה בהתלהבות מהכיוון הזה. זה כן הדבר הבא, בעיקר מערכות שלומדות על מצב של מטופל אחד מסיפור הטיפול בחולים אחרים. אבל זה תהליך".
אילו עוד טכנולוגיות הן הדבר הבא לדעתכן?
אופן: "יכולת ניטור אמיתית מהבית והנגשה של אבחון מהבית".
אשפוז הבית וניטור החולים מהבית יהיה באחריות בתי החולים או קופות החולים?
רודנסקי: "זו שאלה פוליטית וכלכלית, בין בתי החולים לקופות. כשאנחנו טיפלנו בחולים בבית, לפעמים קופות החולים לא רצו לתת לנו את ההתחייבות. אבל זה אירוע שמטופל. ברור לכולם שאשפוז בית יקרה, כמו שהיה ברור לכולם שקניות באינטרנט זה משהו שיקרה, הרבה לפני שזה הפך למיינסטרים".
האם הייתה התנגשות בין העובדה שבית החולים פועל לפי ההלכה לבין הצורך להטמיע טכנולוגיה במהירות או הטכנולוגיות עצמן?
רודנסקי: "בית החולים אולי הוקם כדתי, אבל היום אנחנו מטפלים בכולם ומעסיקים את כולם, כמובן. הסוגיה שהזכרת נפתרת בקלות משום שהעבודה שלנו מוגדרת כפיקוח נפש. זו הפעם הראשונה בחיי שבה הטלפון שלי פתוח בשבת. בתפקידים בכירים בהייטק לא היה מה לדבר על זה. אנחנו כן מפתחים תוכנות מיוחדות לציבור הדתי שלנו, למשל תוכנה שאומרת אם יש מת בבניין או אין".
הסוד להצלחה: לא מתחרים על משאבים
רודנסקי, אם לשישה, הפכה בגיל 41 לחברת ההנהלה הצעירה ביותר בשערי צדק. היא הגיעה לבית החולים אחרי 15 שנים במשרות ניהול בחברות הייטק. "החלטתי שאם מישהו אחר מרוויח מהעבודה שלי, לפחות שזה יהיה לטובת הכלל", היא אומרת. אופן, מדענית בתחום הביולוגיה, הגיעה לבית החולים לפני כ-15 שנה מתפקיד אחראית על הרגולציה בחברת אומריקס, תחילה היא הייתה אחראית על רשות המו"פ ואז הקימה תחתיה גם את מדעית. רשות המו"פ אחראית על 400 מחקרים בשיתוף פעולה חיצוני בשנה, ועל כ-100 ניסויים קליניים בשנה.
לא בכל בתי החולים אגף מערכות המידע וחברת המסחור עובדות היטב יחד, הן אומרות. למעשה ישנם בתי חולים שבהם הגופים האלה נתפסים כמתחרים על משאבים. חברות המסחור מעוניינות להשתמש באנשי הדיגיטל של בית החולים כדי להטמיע טכנולוגיות חדשות בקצב שמתאים לשותפים מהתעשייה. אגף הדיגיטל מחויב לטפל קודם כול בשוטף של בית החולים, ולוודא שלא יהיו תקלות.
אופן: "בשערי צדק אני מעסיקה מהתקציב שלי אנשים שיושבים באגף הדיגיטל, מנוהלים על ידי רבקה אבל היא יודעת שאני מקבלת עדיפות אצלם, והיא לא יכולה 'לבנות' עליהם, לכן אנחנו לא מתחרות על משאבים, ואני מסוגלת להתחייב ללקוח בלוחות זמנים, ולא להגיד לו 'יש עומס על מחלקת מערכות מידע אז תקבל תשובה לשאלה ששאלת בעוד שלושה שבועות'".
רודנסקי נלהבת להכניס טכנולוגיות חדשות לבית החולים. "בעולם ההייטק בארץ יש מוחות מבריקים שהכניסה שלהם לעולם הרפואה תשנה את החיים שלי בבית החולים. אני רוצה את המוחות האלה, זה מכפיל כוח מטורף עבורנו".
המרכז הרפואי שערי צדק
בית חולים פרטי-ציבורי שנוסד ב-1902 בירושלים ופעילותו השוטפת ממומנת מהכנסותיו ומתרומות ● מנכ"ל: פרופ' עופר מרין ● בבית החולים 1,000 מיטות ו-5,000 עובדים ● ב-2012 רכש את בית החולים ביקור חולים וב-2015 הקים את חברת המסחור הרפואי שלו, מדעית