גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מתכננת מיקרוסופט לכבוש את שוק המיחשוב הקוונטי

בזמן ש-IBM וגוגל עומלות על בנייתם של מחשבים קוונטיים, מיקרוסופט כבר מתכננת את המערכות שיתקשרו איתם ● ד"ר קריסטה סוור, מנהלת תחום הקוונטים במיקרוסופט העולמית, מספרת בראיון לגלובס כיצד החברה מתכננת להפוך למובילה בשוק הקוונטים ולהציל חלקים מהפלנטה שלנו

ד”ר קריסטה סוור / צילום: מיקרוסופט
ד”ר קריסטה סוור / צילום: מיקרוסופט

כשחברה בת של טויוטה, Toyota Tsusho, חברה לסטארט-אפ הקוונטים היפני Jij, הם פיתחו מודל המייעל את התיאום בין רמזורים ומצמצם את זמן ההמתנה בהם ב-20%. התוצאה הזאת טובה לא רק לעצבים של הנהגים, היא חוסכת באנרגיה, בזמן, בכסף ובפליטות של חומרים מזהמים. למהפכת המיחשוב הקוונטי, שמבטיחה יכולות חישוב שלא נראו כמוהן עד היום, יש פוטנציאל אמיתי "לעשות טוב לעולם". השמים הם הגבול, מפיתוח תרופות יעילות וזולות יותר למחלת האלצהיימר ועד פענוח מידע מוצפן שנחשב היום בלתי ניתן לפיצוח (או לחלופין יצירת הצפנה טובה כל כך, שתשרוד לנצח).

עד כמה מדובר בהזדמנויות בלתי נתפסות? בראיון לגלובס, לקראת אירוע הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2020, אמר מנכ"ל קוואנטום מאשינס, ד"ר איתמר סיוון, שהוא ויתר על כל ניסיון לספק תחזית לאופן שבו ייראה עתיד קוונטי. זה כמו שהאדם הקדמון לא יכול לדמיין סמארטפון, אמר אז, וחזה כי בתסריט האופטימי ביותר נראה אפליקציות קוונטיות ראשונות ב-2023.

פריצות דרך בענן הקוונטי

מי שמובילות היום את המהפכה הן חברות ענק כמו IBM וגוגל, לצד מדינות וחברות נישה מוכרות פחות. קבוצות מחקר ברחבי העולם מנסות לבנות מחשב קוונטי. בקצרה ועד כמה שניתן בפשטות, מחשב כזה מעבד נתונים תוך שימוש בתכונות של מכניקת הקוונטים. להבדיל ממחשב רגיל, המשתמש בביט כיחידת מידע בסיסית, מחשב קוונטי משתמש בקיוביט (ביט קוונטי), שיכול להיות לא רק 0 או 1 אלא שניהם במקביל - דבר הפותח אינספור אפשרויות חישוב חדשות. חברות הענק למעשה שואפות להגיע ל"עליונות קוונטית", כלומר, לרגע שבו מהירות החישוב של המחשב תעלה באופן משמעותי על זו של מחשב רגיל.

לצד המאמצים לבניית המחשב הקוונטי הראשון, מתנהל מרוץ עולמי להתחמשות במערכות שיתקשרו איתו, ובתחום הזה מיקרוסופט רוצה להיות המובילה. מדובר בטקטיקה מוכרת של החברה: היא עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות בשוקי התוכנה וממתינה לשעת כושר כדי להפעיל את כל כובד משקלה. כך פעלה, לדוגמה, בתחום הסייבר: זמן קצר לאחר שביצעה כמה השקעות בתחום, כולל רכישת חברות ישראליות, היא השתלטה על שוק הגנת הסייבר לתחנות קצה והפכה לשחקנית מובילה. בדרך היא הדיחה ממעמדם מותגים ותיקים ומוכרים.

"אנו מנסים לממש את ההבטחה שגלומה במיחשוב קוונטי, כדי שנוכל להציל חלקים מהפלנטה שלנו, לפצח ולגלות טכניקות חדשות עבור החברה האנושית, ולהילחם באתגרים המשמעותיים ביותר", אומרת בראיון בלעדי לגלובס ד"ר קריסטה סוור, מנהלת תחום המיחשוב הקוונטי של מיקרוסופט העולמית.

סוור עצמה נחשפה לעולם הקוונטי כשהשתתפה כסטודנטית בסמינר שהעביר המתמטיקאי הנודע אנדרו ויילס, שבשנת 1995 הוכיח לראשונה את אחת הבעיות המפורסמות במתמטיקה, "המשפט האחרון של פרמה". "עד היום אני זוכרת את עצמי יושבת בקורס מרותקת, שומעת לראשונה שקיים בעולם מודל אחר של מיחשוב, שמזריק עקרונות פיזיקליים של מכניקת קוונטים למודלים של מיחשוב, באופן המאפשר לבצע משימות שאי-אפשר אפילו לדמיין שניתן לבצע בעזרת מחשבים רגילים", היא מספרת.

מיקרוסופט פועלת בתחום הקוונטים מאז 1987. לדברי סוור, "רוב הזמן הפעילות הייתה בתחום התיאורטי והחברה עסקה בשאלות כמו מהו קיוביט", אבל בתחילת פברואר 2021 מאמצי החברה עלו מדרגה, עם השקת "הענן הקוונטי הציבורי הראשון", כפי שהיא מכנה אותו, ובשמו הרשמי יותר: Azure Quantum.

הענן נועד לאפשר לחוקרים ברחבי העולם נגישות לכלים שאפשרו את פריצות הדרך הקוונטיות עד כה. לצד מחשבים קוונטיים שמספקות שתי השותפות של מיקרוסופט - חברת Honeywell Quantum Solutions וחברת IonQ - מספק הענן הקוונטי של החברה כלים שנותנים לחוקרים טעימה מיכולות החישוב הקוונטי, אף שהחישוב עצמו מבוצע עדיין במחשב רגיל. IonQ היא גם ספקית הענן של ענקית אחרת - אמזון. לפני כשלושה שבועות דווח כי החברה עומדת לצאת להנפקת SPAC לפי שווי של 2 מיליארד דולר.

סוור מספרת שדיאלוג בין מתכנתים ומתמטיקאים בענן הקוונטי כבר הוליד נוסחה ליצירת מולקולה שתסייע להפחית ב-10% את כמות הגז הטבעי הנדרשת בתהליך ייצור של אמוניה, רכיב מרכזי בדשנים לחקלאות. "הצלחנו לצמצם את זמן הריצה של אלגוריתם שקשור באחד היישומים הכי חשובים של מיחשוב קוונטי, מכמה מיליארדי שנים לטווח של שעות", היא אומרת. פרויקט אחר הצליח לקצר את זמן בדיקת ה-MRI. "בעזרת אלגוריתמים קוונטיים הצלחנו לקצר את משך הבדיקה לשליש ולדייק אותה כך שנוכל לאבחן טוב יותר מחלות ואפילו לחסוך לילדים את הצורך בטשטוש לפני הבדיקה".

גם בישראל מתרחשת כעת פעילות ענפה בתחום הקוונטי, וסוור מבקשת למשוך אליה מפתחים כבר בשלביה המוקדמים. ב-2020 החלה מיקרוסופט לשתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, במטרה לעודד סטודנטים ללמוד קורסים במדעי המחשב, המבוססים על סילבוס של החברה ולמידה באמצעות הסימולטור הקוונטי שלה ושפת הפיתוח הקוונטית שפיתחה - Q#.

המעורבות של ענקיות הטכנולוגיה באקדמיה הישראלית אינה תופעה חדשה, אבל בתחום הקוונטי היא עשויה להיות קריטית. מאחר שהתחום נמצא בחיתוליו, כל חברה שתצליח למשוך אליה כוח אדם איכותי ולהרגיל אותו להשתמש בכליה עשויה לחזק כך את אחיזתה העתידית בשוק.

בישראל, מוביל את המיזם הקוונטי של מיקרוסופט ד"ר תומר סיימון, שבשלוש השנים האחרונות היה איש הקשר של החברה למערכת הביטחון וחבר בצוות ראש הממשלה ליציאה מסגר הקורונה הראשון. לאחרונה הוא מונה לתפקיד המדען הראשי של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט, והוא יהיה אמון על הקשר עם האקדמיה. "לתוכנית הקוונטית שלנו יש היסטוריה של עבודה עם כמה קולגות מדהימים בישראל. יש בישראל כמה פרופסורים מאוד משפיעים בתחום", אומרת סוור.

הסיבה למיקוד באקדמיה נעוצה בשלב המוקדם שבו נמצא המיחשוב הקוונטי. עוד לפני שמשקיעים בסטארט-אפים, חייבים להכשיר את דור המפתחים שיוביל את המהפכה.

השבב שיתקשר עם מיליוני קיוביטים

כדי להבין עד כמה המהפכה הקוונטית נמצאת בראשיתה, נאמר שכיום המחשבים שפותחו כוללים לכל היותר עשרות קיוביטים בלבד. בעתיד, השאיפה היא להגיע למיליונים. סוור מדגימה כיצד מיקרוסופט מתכוננת לעתיד הזה: "הצוות שלנו בסידני, אוסטרליה, הצליח לפתח שבב שיאפשר בעתיד גישה למקרר ובו מחשב עם מיליוני קיוביטים בעזרת שלושה כבלים בלבד". כיום נדרשים מאות כבלים כדי לגשת למחשב עם מאה קיוביטים בלבד, היא מבהירה.

"אנחנו מגדירים מחדש מה זה מיחשוב, אילו שאלות אפשר יהיה לפתור ואיך ניתן לעשות זאת", אומרת סוור. לשם כך, לא מספיק לפתח מחשב קוונטי; יש להגדיר ולבנות את כל מעטפת החומרה והתוכנה סביבו, מה שמכונה "פול סטאק", כלומר, מכלול השכבות שמרכיבות את התוכנה - מהשכבה התחתונה שמדברת עם ה"ברזלים" (המחשב הקוונטי עצמו) ועד השפות המורכבות ביותר שיאפשרו למפתחים לבנות אפליקציות למחשבים האלה. כדי להשיג את המטרה הזאת, אומרת סוור, "אנו זקוקים לקהילה גלובלית שתסייע לחדש בכל שכבה של הסטאק".

אסטרטגיה דומה אימצה גם המתחרה הישירה, חברת IBM, שכבר בנתה כמה מחשבים קוונטיים ובספטמבר 2019 אף הודיעה כי מכרה לגרמניה את "Q System One", המחשב הקוונטי המסחרי הראשון בעולם. בתחילת פברואר 2021 חשפה החברה גם את מפת הדרכים להתקדמות בפיתוח תוכנה קוונטית שתאפשר שליטה ובקרה על המערכות הקוונטיות.

"לא חייבים להבין בפיזיקה קוונטית"

בניגוד למה שאולי נדמה, לא מוכרחים להיות דוקטור לפיזיקה קוונטית כדי להשתלב במהפכה המתרחשת בתחום הזה. למעשה, טוענת סוור, "בשביל תכנות קוונטי לא חייבים להבין בפיזיקה קוונטית. בשום שלב גם לא צריך לעבור דרך מעבדת פיזיקה. להיפך, אם מישהו רוצה ללמוד מכניקת קוונטים, הדרך היא דווקא לנסות לכתוב כמה שורות קוד בתוכנות שלנו ולראות כיצד הן מתנהגות".

באמצעות אותן תוכנות, היא אומרת, מתכנת יכול לשזור כמה קיוביטים וללמוד על שזירה קוונטית - תופעה שבה שינוי בחלקיק אחד יוביל לאותו שינוי בחלקיק אחר גם אם הוא נמצא בחלק אחר של היקום, ובתנאי שהם נפגשו בעבר. ואז הוא יכול להמשיך ליצירת סופר-פוזיציה קטנה - מצב שבו חלקיק יכול להימצא בשני מצבים שונים במקביל, ולהתנסות בטלפורטציה - שיגור מידע המגיח במקום אחר, בלי לשלוח את החלקיק ממש.

"כשבתי הייתה בת שנתיים וחצי, קניתי לה ספר פיזיקה קוונטית", מספרת סוור. "יש סדרת ספרים נהדרת על מדע וקוונטים לתינוקות. אני מאמינה שאף פעם לא מוקדם מדי ללמוד את זה, להכיר את הקונספטים האלה, עוד לפני שמפתחים אינטואיציה קלאסית".

הזירה הישראלית: הממשלה הציבה יעד לאומי, התעשייה מתעוררת

המהפכה הקוונטית הממשמשת ובאה לא פוסחת על ישראל. כבר ב-2018 החלה קבוצת פרופסורים מהטכניון, בהובלת פרופ' אורי סיוון, להוביל מהלך להגברת המודעות והגדלת התקצוב הממשלתי בתחום. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו הכריז באותה שנה על הנושא כיעד לאומי, ובדצמבר 2019, החליטה הממשלה להשקיע בו 1.25 מיליארד שקל בחמש שנים.

הגוף שינהל את התקציב הזה הוא התוכנית הלאומית לקידום טכנולוגיות קוונטיות, שבינואר 2020 מונה לעמוד בראשה ד"ר טל דויד, מנהל פיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון (מפא"ת). מטרת התוכנית היא לתמוך בקבוצות מחקר מצטיינות באוניברסיטאות בישראל, אשר יעסקו במחקר ובפיתוח בתחום המדע וטכנולוגית הקוונטיים.

ד"ר דויד עצמו פועל במסגרת נוספת לקידום התחום שקמה בספטמבר 2019 על ידי רשות החדשנות, ובמימון מפא"ת - "מאגד" תקשורת וחישה קוונטית, ששותפות בו שחקניות מהתעשייה ומהאקדמיה בישראל כמו מלאנוקס, אלישרא, האוניברסיטה העברית והטכניון.

גם בצד התעשייה יש התעוררות. השחקנים הפעילים נעים מהתעשיות הביטחוניות, כמו רפאל ואלתא המתמחות בפיתוח מוצרים מבוססי חיישנים קוונטיים, ועד סטארט-אפים כמו קוואנטום מאשינס, שכבר גייסה 23 מיליון דולר ונכללה ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2020. סטארט-אפים נוספים בתחום הזה הם קלאסיק, שהקים ד"ר יהודה נוה, מי שהוביל את צוות המחקר בתחום המיחשוב הקוונטי ב-IBM בחיפה, Qedma ו-LightSolver.

ד"ר קריסטה סוור

מנהלת תחום המיחשוב הקוונטי של מיקרוסופט העולמית, מתגוררת בסיאטל, ארה"ב ● דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה. חברה בדירקטוריונים של ארגונים לחינוך וקידום נשים ● מדברת בהרצאותיה על החשיבות של קידום הערכה עצמית של נשים והפוטנציאל שלהן לפתח את הטכנולוגיות שיפרצו דרך לעתיד

המרוץ למחשב קוונטי: 5 השחקניות הגדולות

גוגל

מרכז הפעילות הקוונטית של החברה במעבדה בסנטה ברברה. השאיפה שלה היא להגיע ל"עליונות קוונטית", כלומר, למחשב המסוגל לבצע חישובים שמחשב רגיל לא יוכל לבצע גם במשך מיליארדי שנים. פיתחה את השבב Sycamore , שכבר הפגין עליונות מסוימת

IBM

מפתחת מחשבים קוונטיים במרכז המחקר וואטסון. ב-2019 השיקה את המחשב הקוונטי המסחרי הראשון והתוכנית שלה היא עד 2023 לפתח מחשב של 1,000 קיוביטים. בניגוד לגוגל, החברה מודדת את נפח המחשב, המביא בחשבון את מספר הקיוביטים ואיכותם

מיקרוסופט

מחזיקה 8 מעבדות מחקר ברחבי העולם, שמפתחות את המעטפת למחשבים הקוונטיים, כגון שפת תכנות ( #Q ) וחומרה. בחודש שעבר השיקה את הענן הקוונטי הציבורי הראשון, שמטרתו לאפשר לחוקרים ומפתחים מכל העולם לעבוד עם כלים בעלי תכונות קוונטיות

ממשלת ארה"ב

סוכנות פדרלית לתיאום המחקר הקוונטי החלה לפעול כבר ב-2014, וב-2018 עבר בקונגרס חוק דו-מפלגתי המקצה לפיתוח של כלי עיבוד מידע קוונטיים 1.2 מיליארד דולר לתקופה של עשור.

ממשלת סין

ב-2017 הכריז ראש ממשלת סין על הקמת מעבדה לאומית למדעי הקוונטים בהשקעה של 10 מיליארד דולר. בדצמבר 2020, קבוצת המחקר המובילה במדינה הודיעה שיצרה את אב טיפוס של מחשב קוונטי. במקביל לממשלה החלו להשקיע בתחום גם ענקיות הטכנולוגיה הסיניות עליבאבא ובאידו

עוד כתבות

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית