גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כדי להגיע לעוד הישגים, צריך לפתח תרבות ספורט

הספורט הישראלי מקבל מהמדינה כמיליארד שקל בשנה - 0.2% בלבד מסך התקציב, פחות מכל מדינה באיחוד האירופי ● אין פלא שהוא נכנס לקיפאון הישגי כל כך ארוך (אולי למעט בג’ודו), שגם ביום העצמאות ה־73 נראה רחוק מאוד מסיום

מכבי תל אביב אלופת אירופה, 1977 / צילום: סער יעקב-לע"מ
מכבי תל אביב אלופת אירופה, 1977 / צילום: סער יעקב-לע"מ

אם שואלים ישראלי מהם רגעי הספורט הגדולים ביותר בתולדות המדינה, אפשר כנראה לזקק את התשובה לכמה אירועים בודדים - ההופעה של נבחרת ישראל במונדיאל מקסיקו ב-1970, הזכייה של נבחרת ישראל בכדורסל במקום השני באליפות אירופה בטורינו ב-1979, הזכייה של מכבי תל אביב בגביע אירופה בבלגרד ב-1977, המדלייה האולימפית הראשונה של יעל ארד בברצלונה 1992, והזהב של גל פרידמן באולימפיאדת אתונה 2004.

כולם אירועים שהולכים וצוברים אבק. הדור שכבר משתחרר היום מהצבא לא חווה אף אחד מהם בחייו. מה קרה שהספורט הישראלי נכנס לקיפאון הישגי כל כך ארוך (אם מתעלמים לרגע ממדליות בג'ודו, עם כל הכבוד לג'ודו), שגם ביום העצמאות ה-73 נראה רחוק מאוד מסיום?

נבחרת ישראל במונדיאל מקסיקו, 1970 / צילום: Associated Press, RAOUL FORNEZZA,

לא משקיעים בתשתיות

לספורט במדינת ישראל אין מקום. קודם כל אין לו מקום תקציבי - תקציב הממשלה למשרד הספורט עומד על כמיליארד שקל בשנה. במלים אחרות, מדינת ישראל משקיעה מתוך התקציב הכולל שלה 0.2% בלבד בספורט - פחות מכל מדינה באיחוד האירופי. לשם השוואה, ההוצאה הממשלתית הממוצעת באיחוד האירופי על ספורט ונופש עמדה ב-2018 על 0.8% מסך התקציב.

במדינות מסוימות ספורט משמעותי הרבה יותר. בהונגריה, למשל, ההוצאה הממשלתית על ספורט עומדת על 2.1% מסך ההוצאה הממשלתית. מחוץ למדינות האיחוד ישנן מדינות שמשקיעות עוד יותר - איסלנד משקיעה 3.7% מההוצאה הממשלתית שלה על ספורט ונופש. מצד שני, בריטניה שנחשבת למדינת ספורט נפלאה, מקדישה לעניין רק 0.4% מההוצאה שלה.

בכל מקרה, הכסף הזה לא מצליח לייצר לא תשתיות ולא ספורטאים - רק 112 אלף ספורטאים תחרותיים יש היום בישראל, שיעור נמוך מאוד ביחס למדינות ה-OECD. בתוך התמונה הסטטיסטית קיימים עיוותים נוספים: מתוך סך העוסקים בספורט תחרותי בישראל, כמחצית עושים זאת בשני ענפים, כדורסל וכדורגל. בנוסף, היחס בין ספורטאים לספורטאיות בישראל עומד על 1:5, ולמרות לא מעט תוכניות לשינוי הפערים הללו, הם נשמרים כבר כמעט עשור.

הבעיה השנייה בישראל היא תשתיות ספורט. אמנם יש בעשור האחרון שיפור משמעותי בעקבות הכספים שמוקצים מקרן המתקנים, אבל החוסר הוא עצום, והרשויות אינן מצליחות לסגור את הפער בין התקן הנדרש למתקני ספורט.

המלצות מינהל התכנון ומשרד הפנים מדברות על תקן מתקני ספורט, על מנת לאפשר שירות מינימלי לתושבים. בפועל, הפערים בין התקן לבין המציאות הם עצומים - בריכות שחייה חסרות בכמויות אדירות, כך גם מגרשי טניס, אולמות ספורט, מגרשי כדורגל ולמעשה הכול. אם כבר יש אולם ספורט, הוא משמש לעתים מספר ענפים במקביל באותה יחידת אימון.

הרשויות המקומיות מקבלות מקרן המתקנים זכאות למימון שלעתים מגיעה ל-75% משווי הבנייה של המתקן, אולם גם אז הן לא ממהרות לממש אותה. מבדיקת גלובס עולה שבקרן המתקנים קיימת רשימה של 258 מגרשי כדורגל שהרשויות זכאיות למימון חלקי עבורם, אבל שיעור המימוש עומד על קצת פחות מחצי (כ-120 מגרשים). בגזרת אולמות הספורט ישנם 680 אולמות שעבורם זכאיות הרשויות למימון חלקי, אבל הזכאות ליותר מ-200 אולמות לא מומשה.

כל עוד לא יישרו קו בישראל, או לפחות יתקרבו ליישור קו בנושא מתקני הספורט - אי אפשר לדבר על הרחבת העיסוק בספורט בישראל. עם הגידול הטבעי של האוכלוסייה (בין 2010 ל-2017 אוכלוסיית ישראל גדלה ב-12% - יותר מפי 3 ממוצע ה-OECD), המגבלה של שטחים ציבוריים ברשויות, והעובדה שמתקן ספורט באופן טבעי יושב על שטח יחסית גדול - אנחנו עוד עלולים להתגעגע למצב של 2021 מבחינת תשתיות ספורט.

יעל ארד זוכה במדליה אולימפית, 1992 / צילום: Reuters, Phil O'Brien

הכול מתחיל בחינוך

בואו נעזוב לרגע כסף ותשתיות, ונדבר על תרבות ספורט. עוד לפני כסף, מדינת ישראל לא חושבת שספורט חשוב, והיא מבהירה את זה היטב בסדרי העדיפויות שלה. אם ניגש לבתי הספר, ישראל היא אחת המדינות שמקצה הכי הרבה שעות לימוד של מקצועות חובה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים מכל מדינות ה-OECD.

בשנת 2019 עמד ממוצע שעות הלימוד בחטיבת הביניים במקצועות החובה הנבחרים בישראל על 984 שעות בשנה, לעומת 919 שעות בממוצע במדינות ה-OECD. כמה שעות ספורט מתוך זה? במדינות ה-OECD מספר שעות החינוך הגופני השנתיות עמד על 71, לעומת 55 שעות בישראל.

 

ביסודי המצב לא יותר טוב - גם כאן ממוצע ה-OECD לחינוך גופני עומד על 75 שעות שנתיות, לעומת 57 שעות שנתיות בישראל. וגם כאן זה קורה למרות שכמות השעות שתלמיד בישראל מבלה בבית הספר במסגרת לימודי חובה, גבוהה בהרבה. לשם השוואה, בסלובניה תלמיד ביסודי לומד 98 שעות חינוך גופני בשנה, שיעור שמתקרב לסך שעות המתמטיקה שלו. עניין של סדרי עדיפויות.

כשהבסיס התרבותי רעוע, קשה לתקן גם בהמשך. מדוח שפורסם ב-2018 ובחן את פעילות הספורט העממית במדינות ה-OECD, עולה שלישראלים יש דברים אחרים לעשות מאשר פעילות ספורטיבית. בעוד ש-62.9% מהנשים במדינות ה-OECD עמדו בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע פעילות גופנית יומיומית, בישראל עמד שיעור הנשים על 37.8% - המקום האחרון מבין כל המדינות.

גם בקרב גברים מדובר בשיעורים הנמוכים ביותר ביחס למדינות ה-OECD. רק 39.2% מהגברים בישראל עמדו בפעילות הגופנית המומלצת, לעומת ממוצע של 70.5% במדינות ה-OECD.

גל פרידמן ומדליית הזהב באתונה, 2004 / צילום: Reuters

מה הפתרון, ואיך לא נמשיך לבכות על מצב הספורט גם ביום העצמאות ה-100? בסופו של דבר, יש פה יותר מדי גורמים שתלויים אחד בשני. ברור שללא מתקנים אין היכן לעשות ספורט גם אם רוצים, ובאין מספיק שטחים ברשויות המקומיות, אין איפה לבנות מתקנים. אבל אם צריך משהו אחד קטן שיתחיל להניע את המהפכה, זה יהיה שינוי תרבות הספורט בישראל.

כרגע צריך פשוט להסתכל החוצה, מעבר לים, ולנסות להבין מהי תרבות ספורט ואיך בונים אותה. זה לא יקרה בגלל מדליה בג'ודו או שער של ערן זהבי בליגה ההולנדית.

עוד כתבות

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"