ההישג והכוכבית: הנתונים גילו - ישראל מדינה עשירה. אבל גם מאוד יקרה

נתניהו התגאה אתמול על התקדמותה של ישראל למקום ה-19 בעולם בתוצר לנפש • ואכן מדובר בהישג לא מבוטל המעיד על חוסנה של ישראל • אלא שהדירוג שעליו מסתמך נתניהו לא לוקח בחשבון את כוח הקנייה של הישראלים ושם הדברים כבר מתחילים להסתבך

בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן-הארץ
בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן-הארץ

"הישג אדיר למדיניות הכלכלית שלנו למען כל אזרחי ישראל", כך בחר אתמול (ב') ראש הממשלה בנימין נתניהו להציג נתונים על התקדמותה של ישראל למקום ה-19 בעולם בתוצר לנפש (שפורסמו על ידי פורבס). האם יש בסיס להתפארות של נתניהו?

מה שמעיב על המיקום הגבוה של ישראל בדירוג התוצר לנפש הוא המיקום הגבוה עוד יותר שלה בדירוג יוקר המחיה - ישראל מדורגת במקום ה-8 בעולם ברמת המחירים שלה, לפי אתר Numbeo המתמחה בהשוואות מחירים בינ"ל.

 
  

מעבר לכך, גם אם כל התקדמות של ישראל בדירוג היא חדשות טובות, אסור לשכוח שמאחורי הנתון הממוצע, מסתתרים שני סיפורים שונים לגמרי של הכלכלה הישראלית: מול ענף הייטק משגשג שמתקשה לגדול מעבר ל-10% מכוח העבודה עומדים מגזר ציבורי נפוח, ופריפריה חברתית שאינה מצליחה להשתלב בנס הכלכלי של ההייטק. המגמות הדמוגרפיות מראות שישראל תתקשה יותר ויותר לשמור על המיקום שלה בדירוג, אם לא יתחולל מפנה של ממש.

תוצר לנפש הוא אכן נתון מרכזי שממנו אפשר ללמוד לא רק על רמת הפריון אלא בעיקר על עושרה של מדינה. ככל שהתוצר לנפש גבוה יותר, כך יכולה אותה מדינה להרשות לאזרחיה רמת ביטחון גבוהה יותר, מערכות חינוך ובריאות טובות ומתקדמות יותר.

המדינה המובילה בעולם בדירוג התוצר לנפש היא לוקסמבורג הזעירה עם תוצר לנפש של כ-117 אלף דולר לשנה, ואחריה סינגפור עם כ-101 אלף דולר ואירלנד עם כ-90 אלף דולר לנפש, לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD) לשנת 2019.

משום כך אין ספק שכל התקדמות של ישראל בדירוג התוצר לנפש היא חדשות טובות. מצד אחד היא אינה מפתיעה לאור העובדה שישראל נפגעה פגיעה קלה יחסית במשבר הקורונה והתוצר של המשק נפגע פחות מאשר התוצר של מרבית מדינות המערב.

מצד שני קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא הגבוה ביותר במערב (מהגבוהים בעולם) מה שמקשה על המשק הישראלי לצמצם את הפער בתוצר לנפש מול המדינות המפותחות.

הדירוג שעליו מסתמך נתניהו הוא במונחים נומינליים. השוואה נכונה יותר של התוצר לנפש צריכה להביא בחשבון את כוח הקנייה הנמוך של הישראלים. המחירים בישראל גבוהים הרבה יותר מאשר במדינות אחרות: לפי אתר Numbeo המרכז נתונים על מחירים מכל העולם יוקר המחיה כאן גבוה ביותר מ-20% מבארה"ב, מה שאומר שדולר בישראל יכול לקנות פחות מאשר דולר בארה"ב.

אם מנטרלים את כוח הקנייה אנחנו במקום ה-23

כאשר עורכים השוואה שמנטרלת את ההבדלים בכוח קנייה, ישראל מגיעה רק למקום ה-23 בתוצר לנפש. הנתונים המעודכנים ביותר שבידי הלמ"ס הם לשנת 2019 - כשרק בסביבות אוגוסט יתקבלו נתונים מעודכנים ל-2020.

התוצר לנפש בישראל נע בסביבות 42 אלף דולר לנפש - נתון שמעמיד את ישראל במקום בינוני באמצע בין יפן לקפריסין. ישראל נמצאת עדיין בפער של כ-10% ביחס לממוצע המדינות המפותחות (העומד על כ-46 אלף דולר לנפש).

המאמץ העיקרי של המדיניות הכלכלית בשנים הקרובות צריך להיות מופנה לצמצום הפער הזה. הגידול הצפוי באוכלוסייה החרדית, שלא הצליחה עד היום להשתלב במקצועות בעלי שכר ופריון גבוהים - יהפוך את האתגר הלאומי של ישראל לקשה הרבה יותר. על הרקע הזה ההתפארות של נתניהו הייתה לא רק מוגזמת, אלא גם מאוד מאוד מוקדמת.