אמיר אוחנה ואריה דרעי / צילום: רפי קוץ
הזעם על האסון במירון הוליד עד מהרה קריאות לשרים לקבל אחריות אישית. בעין הסערה עמדו במיוחד שניים, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ושר הפנים אריה דרעי, ששעות ספורות לפני ש-45 חוגגים נמחצו למוות עוד התנגדו בגלוי להגבלות על הכניסה לאירוע. אוחנה התמודד עם הדרישה בפוסט ארוך בפייסבוק שהשורה התחתונה בו עמומה: "אני מוכן לעמוד בפני כל בדיקה, ולהשיב על כל שאלה. אני רוצה לעשות זאת. אני אחראי - אך אחריות אין פירושה אשמה". דרעי, שערב ההילולה התפאר ב"אחריותו" להישג, לא הגיב למיטב ידיעתנו.
מה מלמדת ההיסטוריה על הסיכוי שבכירים ישראלים יפרשו מרצונם בשל אסון שאירע במשמרת שלהם? הסיכויים לא גבוהים. אשר לדרג הפוליטי - המקרה אחרון שבו התפטרו שרים בנסיבות כאלה אירע לפני 47 שנים, בעקבות מלחמת יום כיפור. וגם אז זה לקח חצי שנה. רה"מ גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין, שהתמודדו שוב בבחירות זמן קצר אחרי המלחמה, התפטרו באפריל 1974, שבוע אחרי פרסום מסקנות הביניים של ועדת אגרנט. איתם התפטר הרמטכ"ל דוד אלעזר.
גם בדרג המקצועי, מנהלים ומפקדים בכירים ממעטים להתפטר. בדקנו אילו מסקנות אישיות הוסקו בכמה אסונות בולטים בעשורים האחרונים.
פסטיבל ערד (1995) - 3 נערים נהרגו בשל הדוחק שנוצר ממכירת יתר של כרטיסים. מפקד המחוז הדרומי במשטרה שמעון לוי קיבל עליו אחריות והתפטר. רק ב-2001 נגזרו עונשי מאסר על חמישה מעורבים: מנהל הפסטיבל, המפיק ומנהל משרד הכרטיסים, וכן שני קציני משטרה - המפקד במקום ומפקד מרחב נגב.
אסון המסוקים (1997) - התנגשות בין שני מסוקי יסעור שהעבירו לוחמים לדרום לבנון גרמה למותם של 73 חיילים. איש לא התפטר מיוזמתו. שר הביטחון איציק מרדכי הקים ועדת חקירה בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר דוד עברי, שהגישה מסקנות תוך ימים ספורים. בעקבות מסקנות הביניים הודחו או ננזפו כמה קצינים בדרג נמוך. כמה מהורי ההרוגים עתרו לבג"ץ בדרישה לוועדת חקירה עצמאית, אך עתירתם נדחתה.
תוצאות החקירה מזכירות מאוד את "אסון הנ"ד", שאירע 20 שנה קודם, ובו נהרגו 54 חיילים בהתרסקות יסעור בתרגיל בבקעת הירדן. גם אז איש לא התפטר. ועדת חקירה הטילה כעבור 10 ימים את מרב האחריות על הטייס, שנהרג באסון, ועל מפקד הטייסת. הוא נשפט אבל יצא בנזיפה בלבד.
גשר המכבייה (1997) - 4 ממשתתפי טקס הפתיחה נהרגו בקריסת גשר שהוביל את הספורטאים מעל הירקון, ומהזיהום שבמים. יו"ר הוועדה המארגנת ויו"ר טקס הפתיחה התפטרו לפני סיום העבודה של ועדת החקירה, אבל רק כעבור חמישה חודשים. דוח הוועדה הטיל עליהם אחריות ישירה וקבע שהיו צריכים להתפטר קודם. יו"ר ונשיא מכבי העולמי לא התפטרו אלא אחרי שלוש שנים, כשכמה מהמעורבים (לא הם עצמם) הורשעו בדין.
השריפה בכרמל (2010) - עשרות צוערי משטרה שנשלחו לסייע בפינוי כלא דמון נספו בשריפת אוטובוס. מספר הקורבנות, לרבות מצילים שנספו בניסיונות ההצלה, הגיע ל-44. לא היו התפטרויות מיידיות. מבקר המדינה הטיל ב-2012 "אחריות כוללת" על הממשלה, ו"אחריות מיוחדת" על שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ שתרמו להזנחת מערך הכבאות. איש מהם לא התפטר.
נחל צפית (2018) - 10 חניכי מכינה קדם צבאית נספו בשיטפון שפקד את הנחל, אחרי שמארגני הטיול התעלמו מהתראות על טיול במזג אוויר סוער. מנהל המכינה התפטר בתוך שבוע, אחרי שחקירת משטרה הצביעה על אחריותו. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום.
נחל חילזון (2019) - לוחם בצנחנים טבע למוות בתרגיל ניווט שבו נדרשו החיילים לחצות את הנחל חרף אזהרות. איש לא התפטר מיד. ממצאי התחקיר הובילו את הרמטכ"ל אביב כוכבי להדיח כעבור חודשיים חמישה מפקדים שהיוו את שרשרת הפיקוד, ממפקד הצוות עד המג"ד. כמה מהם הורשעו אחרי שנה בהסדר טיעון. מח"ט הצנחנים עצמו יצא בנזיפה.
תחקיר: צוות המשרוקית של גלובס