תג המחיר של המלחמה נחשף. וזוהי רק ההתחלה

בצה"ל כבר מכינים את הדרישה לתוספת תקציבית, כדי לממן את ימי הלחימה מול רצועת עזה: מטילי הטמי"ר של כיפת ברזל, דרך שעות הטיסה והפגזים והטילים שנורו לרצועת עזה, ועד ימי המילואים (המעטים יחסית) של אלה שגויסו.

כמה? תלוי את מי שואלים. לפי גורם ביטחוני, בצה"ל מעריכים יום לחימה ביותר מ-100 מיליון שקל. כלומר, עבור 12 ימי לחימה מדובר בכ-1.5 מיליארד שקל. לכך מוסיפים בצה"ל עוד יותר מחצי מיליארד שקרל של עלויות נלוות. כלומר הסכום שיידרש יהיה יותר מ-2 מיליארד שקל. עדיין לא ברור אם בנוסף לדרישה התקציבית הזאת, תעלה מחדש הדרישה מראשית השנה לתוספת של 3 מיליארד שקל, שנועדה לפצות על התקציב ההמשכי, שגורם לירידה ריאלית בתקציב הביטחון.

איך מגיעים ליותר מ-100 מיליון שקל ביום? התחשיבים של צה"ל כוללים מרכיבים כמו מחיר שעת טיסה, דלק וכו', אבל גם מרכיבים פחות ברורים, כמו עלויות של פיתוחים טכנולוגיים נדרשים, הכשרות חדשות, ועוד סעיפים שאנשי האוצר מתקשים להתמודד איתם.

חסור הבהירות קיימת אפילו במונחים קשיחים לכאורה, כמו עלות הטמי"ר, טיל היירוט של כיפת ברזל. העלות מוערכת ב-40-100 אלף דולר, תלוי את מי שואלים. יש מי שטוען שהיא מנופחת ומכילה רכיבים ועלויות שאינם אמורים להיות שם.

"זאת לא שאלה מקצועית אלא פוליטית"

לדברי פקיד כלכלי בכיר, התחשיב של צה"ל לימי הלחימה מנופח והכוונה שם היא להביא לתוספת קבועה לתקציב הביטחון, בהתאם לדרישות שהעלה צה"ל בראשית השנה. הבכיר הזכיר, כי אחרי מבצע צוק איתן ב-2014 בצה"ל העריכו את העלות ב-9 מיליארד שקל ואילו באוצר סיכמו אותה בקצת יותר מ-6 מיליארד.

"השאלה אם הצבא יקבל את הכסף אינה מקצועית-תקציבית, אלא פוליטית", אומר הבכיר, "אנחנו בסיטואציה פוליטית מורכבת, וכרגע נראה שלשרים המחליטים ולראש הממשלה יש אינטרס לסגור את העניין בלי ויכוחים מיותרים, משמע חלק ניכר מהדרישה הצה"לית יתקבל".

הפקיד הזכיר את סיפור מימון התוכנית החדשה לטיפול בנכי צה"ל. במקור מחצית מימונה היה אמור להגיע מתקציב הביטחון והיתר ממשרדים אחרים. משרד הביטחון הפנה את הנכים להפגין מול האוצר, והשר ישראל כ"ץ הסכים לדרישה לחלק את עלות התוכנית - 250 מיליון שקל בין כל המשרדים.

ועם זה בפני הדרישה הנוכחית יעמדו כמה מכשולים. האחד פוליטי/ממשלתי - התוספת לתקציב הביטחון תדרוש קיצוץ במשרדים האחרים שהשרים צפויים להתנגד להם. גם כך מדובר בתקציב המשכי מקוצץ, שמונע יישום תכניות חדשות.

עם זאת, אחד השרים אומר כי אם תהיה הסכמה בין רה"מ בנימין נתניהו לשר הביטחון בני גנץ, שום התנגדות לא תצליח לשנות זאת.

המכשול הגדול הוא הטכני לכאורה. בהיעדר תקציב מדינה מאושר, אי אפשר להוסיף תקציבים. בשנת הקורונה למשל נדרשה חקיקה מיוחדת למה שהוגדר "קופסאות" תקציביות ייעודיות.

בשלב הזה נראה שבחירות חמישיות הן אפשרות סבירה יותר מאשר הקמתה של ממשלה כלשהי ואיתה אישור תקציב מדינה. לכך נוספה השבוע גם פסיקת בג"ץ בנושא חקיקת כנסת בהקשר של חוקי יסוד. בג"ץ פסל את חקיקת "פשרת האוזר", ששינתה את חוק יסוד התקציב. עם זה השופטים התייחסו למה שהוגדר חקיקה זמנית ופרסונלית לצורך חלוקת כספים קואליציוניים ותמיכות, כלומר במקרה של תקציב הביטחון הם עשויים להימנע מהתערבות.

האם האמריקאים יתגייסו לעזור?

ארה"ב עשויה לעזור. הנשיא ג'ו ביידן כבר התחייב לסייע בחידוש מלאי טילי היירוט של כיפת ברזל, שכ-2,000 מהם נורו ב-12 ימי הלחימה. ברקע הדברים נמצא גם הסכם הגרעין עם איראן. ייתכן שכפיצוי על החזרה להסכם, האמריקאים יגדילו (שוב) את הסיוע הביטחוני לישראל, כפי שעשה הנשיא ברק אובמה לאחר חתימת ההסכם ב-2015.

תקציב הביטחון הסדור האחרון נקבע ב-2019. הוא הסתכם ב-72.9 מיליארד שקל ברוטו ו-55.3 מיליארד שקל נטו (11.5% מתקציב המדינה). היה זה התקציב של השנה הרביעית והאחרונה של תוכנית "גדעון", שקוצרה בשנה על ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי למען התחלת תוכנית "תנופה" בתחילת 2020. אלא שתוכנית תנופה מתנהלת ללא סיכום תקציבי רב-שנתי וללא אישור של הקבינט, בשל המשבר הפוליטי המתמשך.

לתקציב הביטחון 2020 ניתנה תוספת של 3 מיליארד שקל כדי להתאימו להיקף של שנת 2019. לתקציב 2021 נוסף סכום של 2.2 מיליארד שקל שאישר ראש הממשלה בנימין נתניהו מתוך בקשה של הרמטכ"ל אביב כוכבי והיועצת הכלכלית שלו, תא"ל אריאלה לזרוביץ', ל-4.2 מיליארד שקל, לאחר שהתברר כי אישור תקציב המדינה ל-2021 אינו על הפרק.

אנשי המקצוע באוצר הסתייגו מבקשת התוספת ודרשו מהצבא לנמק אותה. אז פנו נציגי צה"ל לראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא אישר את חלקה.

בינואר, שר הביטחון גנץ העלה דרישה לתוספת של 3 מיליארד שקלים לתקציב 2021 "לצרכים ביטחוניים שוטפים". זאת, כדי להביא את תקציב הביטחון לשנת 2021 לרמה בפועל של תקציב הביטחון בשנת 2020.