נתי גינור בוועידה בתל אביב / צילום: בני דויטש
הנפקת הענק של חברת הפינטק נאייקס (Nayax) לפני כשבועיים, לפי שווי של מיליארד דולר לפני הכסף, הצליחה לבלוט למרות שיטפון ההנפקות הראשוניות שמציפות את הבורסה בתל אביב. נאייקס הוקמה כספקית פתרונות תשלום עבור מפעילי מכונות אוטומטיות, והרחיבה עם השנים את היצע המוצרים שלה. בהנפקה, שבוצעה בתחילתו של המבצע הצבאי בעזה, גייסה החברה יותר מ-200 מיליון דולר (כולל הצעת מכר של חלק ממניות הבעלים). מדובר בהנפקה השנייה בגודלה בתולדות הבורסה בתל אביב (לאחר קבוצת הנדל"ן עזריאלי).
מה שעוד ייחד את ההנפקה היה הובלתה בידי בנק ההשקעות הזר ג'פריס (Jefferies), על פי מודל הנפקה בינלאומי שמעודדת רשות ניירות ערך בישראל. בהתאם, שיעור רכישת המניות בהנפקה בידי משקיעים זרים שהביא ג'פריס (שנעזר באופנהיימר ובלידר שוקי הון) עמד על כ-70% מהגיוס.
בראיון בלעדי לגלובס מסביר נתי גינור, מנהל פעילות ג'פריס בישראל, כיצד הוא רואה את ההנפקה של נאייקס - השלישית שמוביל בנק ההשקעות בישראל בשנתיים שחלפו מאז החל לפעול כחבר בורסה מרחוק בת"א; כיצד מצטייר שוק המניות המקומי בעיני משקיעים זרים; איך משפיע המצב הביטחוני על אותם משקיעים; ומה הוא צופה לגבי המשך גל ההנפקות בבורסה בת"א.
"נאייקס עשתה כאן משהו חשוב מאוד. היא המחישה שאפשר להנפיק בישראל ולצמוח משם לגיוס בחו"ל, ולא לרוץ ישר לנאסד"ק. ההרגשה שלנו היא שהרבה חברות טכנולוגיה ישראליות יבינו שזו אפשרות מושכת מאוד, בין היתר כי היא גייסה הרבה משקיעים גלובליים, ואני מקווה שהיא תהיה הראשונה מבין רבים שיבחרו במסלול הזה", אומר גינור.
בין אותם משקיעים גלובליים היה, כך מתברר, גם משקיע מאיחוד האמירויות. גינור מודה כי אינו יכול להתייחס למשקיע ספציפי, אך הוא כן יכול להגיד שהיו בין המשקיעים נציגים מהמזרח התיכון, ולא רק מישראל. "אנחנו מקווים שגם במקרה זה, זהו הראשון מבין רבים", הוא אומר.
מדובר כאמור בהנפקה השלישית בת"א הנעשית במודל בינלאומי שהוביל ג'פריס, אחרי אלו של הבורסה לני"ע עצמה ב-2019 (שהניבה תשואה של יותר מ-200% למשקיעים) ורשת המוצרים המוזלים מקס סטוק ב-2020. עמלות החיתום והייעוץ בשלוש ההנפקות הללו הסתכמו לסכום נכבד של קרוב ל-100 מיליון שקל.
כיצד אתה רואה את ההבדלים בין שלוש ההנפקות?
"ישנם כמה הבדלים גדולים. מקס סטוק היא אחת הרשתות הבולטות מבחינת צמיחה, אבל בסופו של דבר עדיין מדובר ברשת של 50 חנויות בישראל. הבורסה לני"ע הייתה חייבת כמובן להיות מונפקת בת"א, אבל נאייקס יכלה להגיע גם לנאסד"ק, ולכן היא קצת שונה.
"נאייקס יכולה להגיע לנאסד"ק תמיד, מתי שהם יהיו מוכנים לכך, אבל הם יודעים שלציבור בישראל ולמשקיעים בישראל יש זכויות בהצלחה שלהם, והם הרגישו שהם רוצים שיהיו ישראלים בין מחזיקי המניות שלהם, ולא לשכוח מהיכן הם באו".
עם האוכל בא התיאבון? יש הנפקות נוספות בקנה?
"בישראל יש הרבה מאוד דברים מעניינים, אבל אנחנו לא רוצים לקפוץ מהר מדי, ולהיות רק אלו שיוצאים עם הכי הרבה הנפקות, כי צריך לבחון לאילו חברות יש הפוטנציאל המתאים להנפקה מוצלחת. אנחנו רוצים להציע מוצר איכותי למשקיעים, ואם נרוץ מהר מדי לא נשיג את מה שאנחנו רוצים. אנחנו חייבים להיות מאוד בררניים".
מעורב בהנפקות ישראליות בנאסד"ק
מלבד הפעילות של הבנק בישראל, ג'פריס היה מעורב במספר הנפקות ראשוניות (IPO) של חברות טכנולוגיה ישראליות בנאסד"ק, דוגמת מאנדיי, סימילר ווב ועוד. גינור מכיר את הטענה כי השוק בישראל קטן, ולכן מעניין להבין האם לדעת ג'פריס הנפקה של יוניקורן (חברה בשווי של מיליארד דולר לפחות) כמו זו של נאייקס בת"א היא אירוע חד-פעמי, או שיש מקום להנפקות גדולות נוספות בישראל.
"ייקח קצת זמן עד שחברות טכנולוגיה יבינו שלמרות שהן יכולות לעשות הנפקה בנאסד"ק זה לא אומר שהן צריכות ללכת לשם. במשך שנים רבות חברות טכנולוגיה חשבו שאם הן לא מגיעות לנאסד"ק, לא ייחשב שהן רשמו הצלחה. אבל עכשיו החברות האלה מבינות שגם להנפיק בישראל זו דרך מעניינת, ואבולוציה מצליחה של העסק שלהן.
"יש כמה חברות שנמצאות על הסף של יוניקורן, אבל אנחנו לא מתייחסים לזה כמשהו מחייב. יש לנו זמן ואנחנו כאן לטווח ארוך. אחרי שזה יקרה עוד שלוש, ארבע או חמש פעמים, זה יהיה נפוץ מאוד, ואז כולנו נוכל להתרווח ולהגיד שהשגנו משהו".
איזו השפעה יש לאירועים ביטחוניים כמו מבצע "שומר החומות" על המשקיעים הזרים, ואיך מרגיעים אותם?
"יש לנו קשרים הדוקים עם לידר שוקי הון (השותפה עם ג'פריס בהנפקותיה בישראל) אז כשאנחנו בונים את האסטרטגיה להנפקה, אנחנו מחפשים את הבסיס הרחב ביותר למחזיקי המניות - בארה"ב, באוסטרליה ובמקומות נוספים. אז אולי חלק מהמשקיעים הגלובליים פחדו להשקיע, אבל זה יצר הזדמנות למשקיעים אחרים, ובהם הישראלים, לקנות עוד מניות. מישהו רוצה לחשוב מה היה קורה למניה אם נייאקס הייתה בידי מספר קטן של משקיעים?
השבוע הודיע משרד הבריאות על ביטול המגבלות שהביאה הקורונה כמעט באופן סופי. האם לכך שישראל יוצאת מהמשבר לפני כולם יש השפעה על ההשקעות בארץ?
"משקיעים בעולם תמיד ראו בישראל מובילה בטכנולוגיה, ברפואה וכדומה. היכולת של ישראל להתמודד עם המשבר מהר יותר מאחרים, כולל אותנו כאן בניו יורק, הייתה יחסי ציבור גדולים למדינה. נכון, חלק מזה נובע מכך שישראל היא מדינה קטנה, אבל באותו זמן משקיעים גלובליים הבינו שאם אפשר לייצר כמות של יוניוקורנים במהירות כזו, כדאי להשקיע בישראל.
"אנחנו פוגשים הרבה מאוד משקיעים שאמרו שהם רוצים להגיע לישראל, להשקיע וללמוד, אז השילוב של חדשנות, התפתחות היוניקורנים, ההתמודדות עם הקורונה, ההנפקה בשוק המקומי - כל אלה מהווים התפתחות מעניינת מאוד עבור משקיעים. המשק הישראלי חוזר תמיד יותר חזק ממשברים".
"השינוי בשיטת ההנפקה קרה כשנכנסנו"
לאחרונה פרסמה הבורסה בת"א נתונים על השינוי שחל בשיטת ההנפקות בשנה האחרונה, עם מעבר משיטת המכרז, ששלטה כאן בעבר, לשיטה של הצעה לא אחידה, שההנפקות באמצעותה מהוות כיום מעל 80% מההנפקות בשנה וחצי האחרונה . בשיטת הצעה לא אחידה, "Book Building", החברה והחתם בונים את ספר ההזמנות, ומחליטים על זהות המזמינים, היקף ההקצאה והמחיר בהנפקה.
גינור: "אני לא רוצה להיות זה שמייחס את השינוי לג'פריס, אבל השינוי התרחש בערך באותו זמן שנכנסנו לעבוד עם הבורסה בת"א. אנחנו יודעים שמשקיעים גלובליים לא משתתפים בשיטת המכרז, כי הם רוצים להיות ייחודיים כדי שיבחרו בהם.
"לחברות המנפיקות צריכה להיות בחירה לגבי מחזיקי המניות שלהם, בחירה המבוססת על פרמטרים דוגמת איזה סוג משקיעים הם, כמה זמן הם רוצים להחזיק במניות והאם הם מחזיקים מניות של המתחרים, ולא רק על בסיס כמה הם מוכנים להשקיע. זו התפתחות מדהימה שמייצרת יותר שיתוף פעולה, ואני לא חושב שהבורסה בת"א תחזור לשיטה שהייתה רווחת בה בעבר".
כיצד יכולות מניות של חברה ישראלית לתרום לתיק מניות גלובלי?
"ישנן הרבה קרנות בארה"ב ובאנגליה שעל התיק שלהן חלות מגבלות שלפיהן 50% או 60% ממנו צריכים להיות מושקעים בחו"ל. המסר שלנו למשקיעים גלובליים הוא שבישראל יש חברות מדהימות, והמדינה נהנית מכמה יתרונות בולטים - כמו שלטון חוק חזק, העובדה שכמעט כולם מדברים אנגלית והיא קרובה מאוד גיאוגרפית לאירופה - כך שאם הם מחפשים להשקיע גלובלית, יהיה להם קשה למצוא מדינות עם כזה מגוון של חברות טובות להשקיע.
"ישראל היא שוק מדהים להשקיע בו והיא טובה כמו כל מקום אחר בעולם - שבדיה, ברזיל או גרמניה. לא רק בתחום הטכנולוגיה, גם חברות כמו הפניקס או מקס סטוק לדוגמה. אז חשיפה להזדמנויות בישראל היא הזדמנות מעולה".
נולד בישראל וגדל כאמריקאי
מעבר לפן העסקי, עבור גינור מדובר גם בקשר רגשי לישראל. הוא נולד כאן ואביו וסבו עבדו בתעשייה האווירית, האב היה מהנדס והסב הגיע לדרגת סמנכ"ל, וילדיו לומדים בבית ספר עברי.
"עברנו לארה"ב בשנת 1976. שני אחי הבוגרים התנדבו לצבא ואני גדלתי יותר כאמריקאי. ביקרנו הרבה בישראל והיו לי הרבה חברים בתחום הפיננסי שאמרו לי שאין להם גישה להשקעות גלובליות. אז התחלנו לדבר עם המשקיעים האלו, ולבחון כיצד לאפשר להם להשקיע בישראל, ומשם עברנו להתמקד בשוק הישראלי כמקום להשקעות".
"בחרתי להצטרף לג'פריס ב-2011 כי זה המקום היחיד שהתמקד בשווקים קטנים בינלאומיים. בגלל האהבה שלי לישראל, אני לא יכול להיות יותר שמח ממה שאני עושה בפירמה, שעוזרת למשקיעים ישראלים ולחברות ישראליות, כך שאם אני יכול לעשות את זה גם כחלק מהמקצוע, זה נהדר. עכשיו הזמן הכי מעניין להיות חלק מהאקוסיסטם הישראלי, ואני מקווה שאנשים יוכלו לראות מעבר למה שקרה בישראל בשלושה השבועות האחרונים, ושאין זמן טוב יותר להשקיע בישראל.
נותן להפניקס מחיר של 30% מעל השוק
בשבוע שעבר הגישו בג'פריס סקירה ראשונה על חברת ביטוח ישראלית, הפניקס, והעניקו לה שווי מניה גבוה ב-30% ממחירה כיום, תוך טענה שמניית החברה נסחרת בחסר, בעיקר נוכח הצמיחה בעסקיה - כאשר שווי החברה חצה בימים האחרונים את רף ה-8 מיליארד שקל, שהפך אותה לגדולה בישראל במונחי שווי שוק (מקדימה את הראל הנסחרת בשווי של כ-7.5 מיליארד שקל).
"אנחנו מנסים לשנות משהו בישראל. מצד אחד דיברנו הרבה על השוק הישראלי כמוקד משיכה, אבל מצד שני, למרות שיש פה עסקים באיכות גבוהה עם הנהלות מצוינות, מבחינה היסטורית החברות האלה לא נחשפו כלפי חוץ, בשפה האנגלית, ולא השתתפו ברואוד שואו.
"אנחנו הקדשנו הרבה זמן ומשאבים להציג את החברות האלה, ברואוד שואו וגם באמצעים אחרים, ויש לנו תשע חברות שאנחנו בוחנים נכון להיום, כמו הבורסה, הפניקס, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, אלביט, בזק ומקס סטוק. זה טוב גם לחברות וגם למשקיעים שמחפשים חברות חדשות להשקיע בהן, ואני מקווה שעם הזמן נכסה עוד ועוד חברות.
"הסקירה הזו מאפשרת לנו להשוות את החברות הישראליות עם חברות דומות, למשל באירופה, וכך קורה גם עם הבנקים. שוק הביטוח בישראל הוא דוגמה מצוינת לתעשייה חזקה שיש בה 4-5 חברות אטרקטיביות, והוא עוד ימשוך תשומת לב".
רשות ני"ע מבקשת להסיר חסמים
לפני כשנה החליטה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, על הרחבת פעילות המחלקה הבינלאומית, בהובלת עו"ד אופיר איל והוסיפה פעילות של פיתוח עסקי, כדי להרחיב את שוק ההון הישראלי, על ידי פתיחתו בפני שחקנים בינלאומיים.
הרשות הבינה שכדאי לעודד את החברות ובייחוד חברות טכנולוגיה לגייס הון בישראל, היא צריכה להביא את המשקיעים הבינלאומיים לכאן, ולייצר מודל הנפקה בינלאומי בישראל, כך שהחברות ייהנו מהתועלת של משקיעים בינלאומיים ויישארו בישראל. ברשות לא מנסים להתחרות בנאסד"ק, אך פועלים להרחבה של השוק הישראלי עם נוכחותם של שחקנים זרים, שיתרמו לשכלול השוק.
המחלקה עובדת בממשק הדוק עם שחקנים בינלאומיים בעולם במטרה ללמוד את שוקי ההון המובילים, ולהתאים את שוק ההון הישראלי לנהוג בחו"ל, בין היתר על ידי הסרת חסמים והטמעת הסטנדרטים הנהוגים בעולם. המחלקה מלווה ומסייעת בהיבטים רגולטוריים לשחקנים בינלאומיים מעוניינות לפעול בישראל (חברות, חתמים, עושי שוק, משקיעים).
במהלך השנה האחרונה התקיים "רודשואו רגולטורי" עם גופים פיננסיים מובילים בעולם, כדי להנגיש את הרגולציה הישראלית ולפתוח באופן יזום את הדלת לגופים בינלאומיים.
נתי גינור
מנהל פעילות ג'פריס בישראל, הצטרף לקבוצה בשנת 2011 • בן 46, נשוי ואב לשלושה • בהשכלתו בוגר לימודי משפטים מישיבה יוניברסיטי ניו יורק • בין תפקידיו בעבר: במשך 5 שנים עסק בניהול עסקאות ישראל-ארה"ב בבנק אוף אמריקה-מריל לינץ'
ג'פריס גרופ
חברה בת בבעלות מלאה של Jefferis Financial Group העוסקת בבנקאות השקעות, בחיתום, בתמחור ובניהול נכסים והון • מנהלת נכסים בהיקף כולל של מעל ל-51 מיליארד דולר, ונסחרת בבורסת NYSE בשווי של כ-8 מיליארד דולר • מטה החברה בניו-יורק; היא בעלת פעילות במעל ל-50 מדינות, ומעסיקה 4,000 עובדים ב-30 ערים ברחבי העולם