מסדרון של בית חולים / צילום: עינת לברון
תפקוד מערכת הבריאות הישראלית במשבר הקורונה היה מוצלח יחסית, אך הוא חשף כשלים של חוסר תיאום, חוסר תכנון וחוסר תקצוב, שעלולים לטפוח על פנינו במצב החירום הבא.
כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה הוא הכנס הכלכלי המוביל בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה. השנה, יתמקד הכנס בניסוח חזון ארוך טווח לכלכלת ישראל וצעדי מדיניות להובלת המשק ממיתון לצמיחה בשיתוף בכירים מהמגזר הציבורי, העסקי והאזרחי . בין מושבי הכנס: סדרי עדיפויות וציפיות המגזר העסקי ונציגי העובדים מהממשלה הבאה; משילות ויציבות שלטונית כתנאי הכרחי לשגשוג וצמיחה; שוק העבודה בעידן שאחרי הקורונה, מערכת החינוך ומשבר האקלים. הכנס יתקיים ב-29-30 ביוני בירושלים.
הדוח נכתב על ידי מנכ"ל רמב"ם לשעבר, פרופ' רפי ביאר, כלכלנית הבריאות ד"ר איריס גינצבורג, ד"ר דורית ניצן המכהנת בתפקיד בכיר בארגון הבריאות העולמי, פרופ' אבי פורת שהיה בעבר המנהל הרפואי במכבי, ומשה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר.
חיזוק הקשר עם הרשויות המקומיות
"עשינו תהליך של 'בדיקה במאמץ' למערכת הבריאות מול אתגרים קיצוניים שעלולים להגיע", אומר בר סימן טוב. "בחרנו באתגרים כמו מגיפה (נוספת), אסון טבע, מלחמה או התקפת סייבר. מישהו הציע מתקפת חייזרים, אבל החלטנו לא ללכת על זה".
גינצבורג מוסיפה: " הבסיס של החשיבה שלנו, שגם הוכח כנכון בקורונה, היה שטיפול טוב באירועי החירום יכול לנבוע אך ורק מתפקוד נכון בשגרה. קופות ובתי חולים, מעבדות, מד"א, שלטון מקומי, חינוך ורווחה - כל אלה צריכים לדעת לעבוד יחד בשגרה, אחרת הם לא יהיו מתואמים בחירום".
לכן אחת ההמלצות המשמעותיות היא ליצור קשר קבוע בין השלטון המקומי למשרד הבריאות באמצעות מינוי "נאמן בריאות" בכל רשות מקומית. "כאשר נכתב בשנות ה-90 דוח נתניהו (השופטת שושנה נתניהו - ג"ו) לבדיקת יעילותה ותפקודה של מערכת הבריאות, נקבע שהבריאות צריכה להיות מנוהלת באופן מקומי", מזכיר בר סימן טוב. "אנחנו חושבים, וגם ראינו בקורונה, שדווקא הניהול הריכוזי-תחרותי של מערכת הבריאות בישראל היה מאוד יעיל. לא ריכוזי לגמרי כמו בבריטניה, אבל גם לא מבוזר לחלוטין כמו בארה"ב.
"לרשות המקומית אין יתרון לגודל, ויש לה מערך אינטרסים סבוך עם בעלי עסקים ועם גורמים מקומיים. לכן אנחנו חושבים שנכון שהבריאות לא תנוהל ברמה המקומית, אבל כן צריך להיות ממשק חזק יותר בין הרשות המקומית למערכת הבריאות המרכזית כדי ליצור הנגשה תרבותית, שילוב של בריאות עם חינוך ורווחה, וטיפול בקהילה".
להעלות את מספר המיטות לאשפוז
הדוח הדגיש גם את הצורך לתקצב את מערכת הבריאות כך שיהיה לה מספיק שומן לקחת ממנו בזמן חירום. הכוונה היא לא למחסני חירום, אלא לצוותי כוח אדם שמיומנים בעבודה משותפת גם בשגרה.
"בשנתיים שקדמו לקורונה, השפעת בישראל הייתה ברמה כמעט פנדמית. אבל עוד לפני שאנחנו מסתכלים על פנדמיות ואסונות, עומד להתרחש אסון דמוגרפי, עלייה במספר המבוגרים, שצריכת הבריאות שלהם היא פי 3-5 מאדם שאינו קשיש. אנחנו צריכים לטפל יותר בבית, אבל בכל זאת לתת למערכת האשפוז לפחות לשמור על הפרופורציה של מיטות לנפש. מספר המיטות לנפש נמצאת בירידה כבר שנים רבות".
גינצבורג מוסיפה: "המעבר לאשפוז בית אמור להפחית את מספר המיטות הנדרשות, אבל השינוי הדמוגרפי יוצר דרישה ליותר מיטות. המגמות כרגע עדיין לא מתקזזות, ואלה שמחייבות העלאת מספר המיטות הן חזקות יותר".
בר סימן טוב: "היום כולם אומרים, 'המערכת רעבה מאוד אבל היא מתפקדת מצוין'. אם הכול בסדר, למש צריך יותר תקציב? ועוד לשם יתירות? אבל קשה לתפקד כך לאורך זמן. אנחנו לא יודעים אילו מבחנים יגיעו בעתיד".
דרוש תקציב ארוך טווח למערכת הבריאות
היה מתח בין קופות החולים לבתי החולים כאשר דנתם באפשרות של תקצוב בתי החולים לעומת דגש על אשפוז בית?
בר סימן טוב: "המחלוקת בין הגופים בארץ מבוססת על מתח מובנה, ברובו בריא, שגורם לשני הצדדים להתייעל ולהצטיין. כששמים את נציגי שני הצדדים בחדר, כל אחד יסביר מדוע דווקא הוא צריך יותר, אבל אם תעשי להם רילוקיישן למערכת האחרת, הם ידבררו את הצד השני באותה מידה של להט. ראיתי את זה קורה. ברור שצריך לתת פתרון שמתאים לשני הצדדים".
מה המערכת צריכה ממשרד הבריאות בהנהלתו החדשה?
"תקציב ארוך טווח. זה נמצא בהסכמים הקואליציוניים. הכי דחוף זה תקצוב עלות סל הבריאות, בדגש על הזדקנות האוכלוסייה, ולתקן את מדד יוקר הבריאות כך שישקף את עלות תשומות הבריאות. אנחנו רוצים מערכת יעילה, אבל לא אנורקסית".
גם כשהיית באוצר חשבת ככה?
"בואו נפריך את האגדות. בתקופתי כמשנה לממונה על התקציבים ניתן הכי הרבה תקציב נוסף לבתי החולים".
ההמלצות המרכזיות בדוח
1. חיזוק הקשר בין מערכת הבריאות המרכזית לרשויות המקומיות באמצעות מינוי קציני ביטחון בריאותי בכל רשות
2. עדכון תקופתי של תקני הרופאים והאחיות בבתי החולים
3. ניוד כוח אדם בין מערכות האשפוז בבית חולים ובבית
4. הגדלת מספר מיטות האשפוז ב-17 אלף מיטות לפחות ב-25 השנים הבאות
5. מיגון נגד טילים ורעידות אדמה, ועדכון הנחיות אבטחת מידע והגנה מסייבר
6. הקמת צוות ממשלתי בין-משרדי לגיבוש חקיקה כללית למצבי חירום בריאותיים
7. הקמת מערך הסברה לאומי לבריאות הציבור