עו"ד דן יקיר / צילום: איל יצהר
"כשאני משקיף לאחור על גיל 12, התקופה בה הגעתי להכרה שאני הומו, ואפילו כעורך דין בן 30 שהתחיל לעסוק בזכויות הלהט"ב - המצב השתנה באופן מהפכני. עדיין האפליה קיימת. קיומם של חוקים שמבטיחים שוויון לא אומר שיש גם שוויון בשטח. המאבק רחוק מלהסתיים, אבל הייתה התקדמות עצומה בזמן קצר יחסית" - כך אומר עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח קרוב ל-30 שנה, בראיון לגלובס.
את פעילותו המשפטית למען זכויות הקהילה החל כבר בשנת 1989 כאשר עבד כמתמחה באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות בארה"ב בפרויקט זכויות להט"ב. הוא חזר לארץ והפך במהרה לאחד הפעילים המרכזיים במאבק הקהילה. יקיר היה זה שניסח, לבקשת אגודת הלהט"ב, את התיקון לחוק הראשון שהבטיח שיוויון הזדמנויות. הצעת החוק אושרה בצעד היסטורי והיוותה את הבסיס לבג"ץ נגד אל על שהגיש הדייל יונתן דנילוביץ שביקש לקבל זכויות שוות לבן זוגו וקבע תקדים להכרה בזכויות בני זוג מאותו המין.
במסגרת פעילותו באגודה, יקיר הגיש בין היתר את בג"ץ "קלפים פתוחים" מ-1997 שביטל החלטה של שר החינוך שלא לשדר תוכנית העוסקת בנוער להט"בי, את בג"ץ בנות הזוג ברנר-קדיש משנת 2000 בו הותר לבנות זוג לרשום אימוץ מחו"ל ופסק הדין פורץ הדרך בעניין נישואי טורונטו משנת 2006 שקבע כי יש לרשום בישראל בני זוג מאותו המין שנישאו בקנדה.
הדרך לשוויון ארוכה
באיזה תחומים עדיין קיימת אפליה?
"יש אפליה קשה בכל מה שנוגע להקמת משפחה והורות. בג"ץ קבע שחוק הפונדקאות לא חוקתי בכך שהוא מאפשר רק לזוגות שהם גבר ואישה להביא לעולם ילד בפונדקאות ונתן הזדמנות לכנסת לתקן את החוק - אבל היא עדיין לא פעלה. סוגיה נוספת היא אי ההכרה במשפחה של יותר משני הורים, בתי המשפט מסרבים להכיר בהורה שלישי. הגיע הזמן שתהיה התקדמות והמשפט ידביק את הפער עם ההתפתחויות החברתיות העדכניות".
מה הסיכוי להגיע לשיוויון מלא לקהילה?
"זו דרך ארוכה. אנחנו בדרך לשם אבל נשארה עבודה לא מעטה".
יקיר עובד באגודה לזכויות האזרח 31 שנים, מתוכן הוא משמש כיועץ המשפטי ב-27 השנים האחרונות.
עד כמה התקדמו זכויות האדם בישראל?
"יש פער גדול בין השיח לזכויות בפועל. יש הבנה ומודעות לחשיבות הזכויות החברתיות והכלכליות אבל הפערים החברתיים לא הצטמצמו", אומר יקיר.
באיזה תחום לא הצלחתם להוביל לשינוי?
"הכיבוש. כל עוד הוא מתמשך, אי אפשר לדבר על ישראל כמדינה שמכבדת זכויות אדם".
השבוע צפויה הכנסת להצביע על הארכת חוק איחוד משפחות, ששולל מתן אזרחות ישראלית או תושבות בישראל לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון או עזה שנישאו לאזרחים ישראלים. "העתירות המרכזיות נגד חוק איחוד משפחות הייתה של האגודה לזכויות האזרח ושל עדאלה. שתי עתירות נדחו על חודו של קול. זה כתם שחור במורשת של בית המשפט העליון שחוק פוגעני וגזעני אושר כחוקתי. אני מקווה שהכנסת תשים לו קץ".
זכויות האדם בקורונה
יקיר מספר על גל של פניות לאגודה בנושא הקורונה. "הנושאים הרגילים פחות הטרידו את הציבור, הייתה מצוקה חברתית וסוציו-אקונומית שנבעה ממשבר הקורונה וההגבלות". עם סיומה של שנת הקורונה, כשהתפרצות נוספת בפתח, יקיר משרטט את השינוי שעבר בית המשפט העליון בשנת הקורונה העמוסה בעתירות לשמירת זכויות האזרח.
מדחיית העתירות שהוגשו בתחילת המגפה, ועד ההצלחה החלקית בעתירה נגד השימוש באיכוני השב"כ וקבלת העתירות נגד הגבלת ההפגנות וסגירת נתב"ג בפני אזרחי המדינה.
"רק בשלהי עידן הקורונה בג"ץ החל לעבור מהפך באופן שבו הסתכל על העתירות בנושא זכויות אדם. זה נבע משילוב של דעיכת המחלה ומבצע החיסונים המוצלח. אבל בשלב זה גם חדרה ההכרה שהממשלה מנצלת לרעה את הכוח שניתן לה והיא מרחיקה לכת. בג"ץ הרגיש חובה לשרטט לה קווים האדומים".
עם התפשטות המגפה במרץ 2020 נאלצה הממשלה להתמודד לראשונה עם משבר בריאותי עולמי שדרש מציאת פתרונות והטלת מגבלות תקדימיות על הציבור. "בעשורים האחרונים לא השתמשו בתקנות שעת חירום ופתאום הייתה עדנה בתקופת הקורונה, הממשלה התקינה תקנות יותר מאשר בכל שנות קיומה, כולל במלחמת יום הכיפורים. השתוללו עם המכשיר הזה", טוען יקיר.
המאבק באיכונים
בתחילת תקופת הקורונה דחה בג"ץ את העתירות שהוגשו על הפגיעה בפרט. אחת מדרכי ההתמודדות של הממשלה הייתה שימוש באיכוני השב"כ. במרץ 2020 הגישה האגודה עתירה נגד שימוש השב"כ באיכונים, מה שהוביל לכך שבג"ץ דרש מהממשלה להעביר את המהלך גם לאישור הכנסת ולדאוג שיחסה תחת פיקוח פרלמנטרי.
"בהתחלה התבססו על תקנות שעת חירום. בג"ץ הבין שיש שימוש חריג ללא שום פיקוח פרלמנטרי, ובצעד חסר תקדים הוציא צו ביניים מותנה לפיו אם התקנות לא יאושרו על-ידי הכנסת, ייאסר השימוש בהן", אומר יקיר.
המאבק בשימוש באיכונים נמשך שנה שלמה שבמהלכה הוגשו ארבע עתירות על-ידי האגודה. במרץ השנה עצר בג"ץ את השימוש הגורף באיכונים וקבע כי ניתן לעשות בהם שימוש רק עם חולה שלא משתף פעולה או חולה שמדווח על אפס מגעים. לבסוף פג תוקפה, וההוראה לא חודשה.
עתירה נוספת הייתה של ארבעה תושבי בני ברק נגד העוצר שהוטל בתקופת הפסח על העיר. בית המשפט העליון דחה את העתירה באפריל 2020, תוך שקבע כי האמצעי קשה אך מוצדק נוכח מצב החירום.
עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו עתירה בדרישה לבטל את "חוק הקורונה" שאפשר לממשלה להטיל מגבלות על הציבור מבלי להמתין לאישור הכנסת. בג"ץ החליט לא להתערב בחוק, אבל כן בתקנות מסוימות, כמו הגבלת ההפגנות וסגירת נתב"ג.
"אני לא זוכר שנה כל כך עמוסה בתיקים רגישים ועקרוניים שבג"ץ נאלץ לדון בהם. בנוסף למשבר הקורונה היה גם המשבר הפוליטי המתמשך". עתירה נוספת שנדונה בפברואר 2021 הייתה נגד החוק המאפשר העברת מידע על לא מחוסנים ממשרד הבריאות למשרדי החינוך והרווחה ולרשויות המקומיות. יקיר מתאר: "מעולם לא היה דיון כה חריף בעתירה חוקתית, השופטים לא הבינו איך העברת המידע תקדם את מטרת החוק. נציגי הממשלה נותרו ללא תשובות בדיון. הם הבינו שהחוק לא ניתן להגנה. לבסוף הם משכו זמן במשך שלושה חודשים עד שהחוק פקע".
הפרישות בעליון
כמי שמופיע מזה שלושה עשורים בפני שופטי בית המשפט העליון, יקיר אומר כי החלוקה בנוגע לגישות השופטים אינה דיכוטומית כפי שהיא נתפסת בציבור. "השופט נעם סולברג הוא לא מינוי של איילת שקד, אבל הוא שייך לשמרנים ונמצא בדעת המיעוט בתיקים החוקתיים החשובים. השופט דוד מינץ היה לא פעם בדעת מיעוט יחידה לפסול מועמדים בבחירות. לעומת זאת לשופט יוסף אלרון יש פסיקה מורכבת. הוא התמנה על תקן של שמרן אבל ישנם נושאים שבהם הוא לא נוהג כך", אומר יקיר.
כדוגמה להחלטות של אלרון הוא מפנה לפסקי הדין שלו בסוגיית החיפוש בטלפונים הסלולריים של עוזרי ראש הממשלה - עופר גולן ויונתן אוריך. "בשני הסבבים, אלרון צידד בהגנה על הזכות לפרטיות תוך ביקורת חריפה על המשטרה. בסיבוב השני הוא נשאר בדעת מיעוט לפסול את צווי החיפוש. זו עמדה המגינה על הזכות לפרטיות ועל העדפת זכויות חשודים, לעומת שופט שמרן התומך במשטרה".
מצד שני, על השופט יצחק עמית, שמתויג בצד הליברלי, יקיר אומר כי הוא דווקא מהשמרנים בתחום הפלילי ולאחרונה, בפסק הדין שניתן בערעור בפרשת רצח נועה אייל ז"ל הוא מתח ביקורת על "שיח הזכויות" בהליך הפלילי שמסיט את ההליך מהתכלית של בירור האמת. בשורה התחתונה - "זה לא שחור ולבן", הוא אומר.
בשנים הקרובות צפוי גל פרישות של שופטי העליון. "התיקון של גדעון סער המחייב רוב של שבעה בוועדה לבחירת שופטים משמש הפוך ממה שסער התכוון", אומר יקיר. "הוא רצה לשלול את הכוח מהשופטים שיחברו לנציגי הלשכה נגד הפוליטיקאים. היום התיקון שלו מגן דווקא על הצד הליברלי שוחר זכויות האדם כי בלי קולות השופטים לא ניתן למנות וחייבים להגיע להסכמות. אני מקווה שהמטוטלת לא תיטה באופן חד לטובת הצד השמרני, שפחות מגן על זכויות אדם ונוטה פחות להתערב במעשי הממשלה".
עו"ד דן יקיר
אישי: בן 62, מתגורר בתל אביב
מקצועי: היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח מזה 27 שנים, בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בהתמחות בזכויות אדם בתוכנית של הקרן החדשה לישראל בוושינגטון. מתמחה בחופש הביטוי וההפגנה, זכויות להט"ב וזכויות אדם בשטחי יהודה ושומרון
עוד משהו: לפני עשור הוא הפיק שני קונצרטים - האחד לציון 100 שנים למותו של המלחין גוסטב מאהלר והשני לציון 150 שנים להולדתו