האצטדיון האולימפי בטוקיו / צילום: Shutterstock, StreetVJ
"אשתי לא נוסעת", אמר תומס באך יו"ר הוועדה האולימפית וסימן בכך שהאולימפיאדה הקרבה שתתחיל בעוד פחות משבועיים תהיה שונה מאוד מקודמותיה. ישתתפו בה כמעט רק ספורטאים, ללא מלווים, פוליטיקאים וכל המעגלים הרבים שמלווים מגה אירועי ספורט.
ויותר מזה - היפנים חילקו את טוקיו לבועות, ספורטאי המגיע לטוקיו ייכנס מיד לבועה על פי ענף הספורט אליו הוא משתייך. הוא ינוע בתוך הבועה, ממקום הלינה, אל מתקן האימונים ואל אתר התחרות.
היפנים כבר הודיעו שבטקס הפתיחה החגיגי של המשחקים האולימפיים באצטדיון המרהיב בטוקיו ישתתפו רק ספורטאים והמתקן הענק יכיל כמות מוגבלת של צופים, כולם יפנים כמובן. לקהל (עוטה המסכות) אסור יהיה לקרוא קריאות עידוד, אלא רק למחוא כפיים בנימוס קונצרטי מחשש שהנגיף או מוטציה שלו תתעופף ביציעים. אסור יהיה לקבל חתימות מהספורטאים, וגם לא לנופף במגבות. אסור אפילו לתקוע כיפים (היי פייב) מיד ליד.
חדרי האוכל בכפר האולימפי יהיו מדוללים, בין סועד לסועד יהיה כיסא פלסטיק מבודד. על הספורטאים ייאסר לצאת לעיר, לבלות, לעשות קניות וגם לא להשתמש בתחבורה ציבורית. הם יחויבו בבדיקות קורונה בכל יממה וספורטאים שסיימו את התחרות יחויבו לעזוב את יפן תוך 48 שעות. כל המשתתפים ללא יוצא מן הכלל יחויבו בעטיית מסכה בכל מקום ובכל זמן, אלכוהול לא יימכר בתחרויות.
תיירים זרים יהיו אסורים בכניסה ליפן ובוודאי שלא יוכלו לחזות באירועי הספורט שפתוחים לפי שעה רק ליפנים וגם כאן בהגבלות רבות. משחקים אולימפיים סטריליים כאלה עוד לא היו לנו.
'בוא נשלב ידיים ונחצה יחד את הנהר' - אומר הפתגם היפני המוכר. היפנים ידועים בזאת שהם עושים דברים יחד, לרוב בהסכמה, בתמימות דעים, בהרמוניה. האופי היפני הוא להצניע מחלוקות, לחפש ראשית דבר את המאחד. עיתונאי אמריקאי ששהה שש שנים ביפן העיד כי במשך כל שנות שליחותו שמע רק שלוש פעמים שמישהו שהשתמש במפורש מילה 'לא'. זו אומה של קונצנזוס, של הרמוניה המעוגנת עמוק בפילוסופיה, בדת ובתרבות של יפן.
ולמה אני מזכיר זאת? כי ההרמוניה והקונצנזוס המפורסמים שבירים וסדוקים עתה.
סקרים שנעשו ממש לאחרונה מראים שיותר משמונים אחוזים של היפנים מעדיפים גם היום לבטל כליל או לדחות את המשחקים האולימפיים- דבר שהוועד האולימפי הבינלאומי כבר הודיע כי לא יעשה.
היפנים חוששים כי המשחקים יביאו איתם גל נוסף של תחלואה, ווריאנטים חדשים של הקורונה ליפן.
הסיבות לדאגה היפנית היא התפרצות מחודשת של הקורונה באזור אוסקה בחודש שעבר, שם התגלו יותר מ-1,200 מקרים חדשים ביום. 17,000 יפנים שנמצאו חיובים לנגיף, שוהים בביתם ולא מקבלים טיפול בבתי חולים מחוסר מקום.
גם רמת החיסון של האוכלוסייה ביפן עדיין מפגרת מאוד אחרי שיעורי החיסון במערב והיא רחוקה מרחק רב מחיסון רוב אוכלוסייתה. החשש היפני שהתפרצות מחודשת של הקורונה בעקבות בואם של יותר מ-11 אלף ספורטאים מ-200 מדינות תהיה הרת אסון.
אז מה צפוי לנו? איזו חגיגה אולימפית זו תהיה? מסתבר שהיפנים בעצמם מבינים שיתכן והיה זה מקח טעות להמשיך ולהתעקש על קיום המשחקים.
איזו אולימפיאדה תהיה זו כשהיציעים יהיו ריקים? האם יישברו בה פחות שיאים? האם הקהל הוא הדוחף המשמעותי לשיאים?, או שהקורונה השפיעה גם כאן וניתן להצליח בספורט הישגי גם ללא השותף התמידי לשיאים - הקהל. ישנם ענפים בהם תרומת הקהל נחשבת מכרעת - למשל אתלטיקה, שחייה, התעמלות ומשחקי כדור.
רשת הטלוויזיה הגדולה של יפן NHK - סיפר לי שגריר יפן בישראל מיזושימה - פרסמה מחקר בו נקבע כי פחות שיאים מושגים בתחרויות כאשר הן מתקיימות בלי קהל, ושספורטאים שהקהל קורא בשמם ומעודד אותם ישיגו תוצאות טובות יותר.
המשחקים הסטריליים יהיו ניסיון קורונה מעניין. הרי המגפה לימדה אותנו שאפשר להמשיך ולעבוד ביעילות רבה גם כשהתנאים שונים לגמרי. גילי לוסטיג מנכ"ל הוועד האולימפי שחווה כבר כמה משחקים אולימפיים אומר שההנחה הזו תתבדה ושלדעתו לא יהיו פחות שיאים. זה יהיה מעניין. כי הספורטאים לא הצליחו להתאמן כרגיל, גם מחנות האימונים השגרתיים נפגעו בשל מגבלות הקורונה.
ולגבינו הישראלים - הוועד האולימפי עשה מאמצים רבים כדי להוציא את המשלחת הישראלית הגדולה בתולדות המשחקים האולימפיים, 90 ספורטאים ומשלחת של כמאתיים איש, מאמנים ואנשי צוות. השנה לא יתקיים כמקובל הטקס לזכרם של י"א הספורטאים שנרצחו במינכן.
ועדיין השאלה עומדת באוויר האם לא מוטב היה לבטל את המשחקים ולא להסתכן בהגדלת המגפה ביפן מיד כשהחגיגות יגמרו. האם ההתעקשות הסמוראית היא במקומה? ימים יגידו.
יתכן שאולימפיאדת הקורונה תציף גם מחדש את הדיון במשחקים האולימפיים עצמם שהתנפחו לממדים כמעט בלתי נשלטים, עם הוספת ענפי ספורט חדשים והפכה את המבצע הזה לכמעט בלתי אפשרי לניהול ורגיש כל כך לכל משבר. האם לא צריך להתחיל בדיאטה של המשחקים האולימפיים, לקיים אולימפיאדה רזה, ממוקדת? האם הקורונה שכבר השפיעה על חלקים רבים של חיינו תפעל גם כאן ותשנה אורחות חיים.
המצדדים בקיום המשחקים יגידו כי לאחר 18 חודשים של קרבות בלתי פוסקים נגד אויב משותף, אנו זקוקים למשחקים יותר מתמיד, בעיקר לטובת הספורטאים שהתאמנו במשך שנים, לעתים קרובות בתנאים בלתי אפשריים. ביטול האולימפיאדה יהיה סמל כואב לתבוסה מול הנגיף הקטלני.
אבל למרות, משהוחלט לקיים את המשחקים, הבה ונאחל למשחקים האולימפיים שיהיו מוצלחים.
הם יהיו במידה רבה משחקים סטריליים, עם ריחוק חברתי ושמירת מרחק כפי שלמדנו היטב לבצע.
הכותב הוא שגריר של רצון טוב למשחקים האולימפיים טוקיו 2021 ונשיא כבוד של לשכת המסחר ישראל יפן. ספרו על יפן, "טעם נרכש", ראה אור בימים אלה