שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי / צילום: יח"צ
ביום שני הקרוב תדון וועדת השרים לענייני חקיקה בחידוש חוק הותמ"ל (וועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור). יש להזכיר כי תוקף החוק לא חודש מאז חודש מאי 2020 כך שהוועדה, שתכלית הקמתה הייתה לקדם במהירות בנייה למגורים, דנה אך ורק בתוכניות ישנות. המתנגדים הרבים לחידוש חוק הותמ"ל טוענים כי הצעת החוק, שתובא לפני הממשלה ביום שני, ממוקדת לכאורה בהתחדשות עירונית וסיוע למגזרים הערבי והחרדי, ואולם, יש בה גם פוטנציאל לפגיעה בשטחים פתוחים.
המטרה המוצהרת של חוק הותמ"ל הייתה "קידום יעיל ומהיר של תוכניות בנייה לדיור ביחס למתחמי קרקע, שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור, זאת במסגרת הליך תכנוני מיוחד הנותן עדיפות ברורה לפיתוח באדמות מדינה". לשם כך ניתנו לוועדה מרבית הסמכויות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וכן סמכות לאשר תוכניות שהוראותיהן גוברות על הוראות הקבועות בתוכניות מתאר ארציות אחרות, עם סייגים אחדים.
אם בתחילת דרכה הוועדה קידמה תוכניות של שכונות ענק על חשבון שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים, הרי שבשנתיים האחרונות, והדבר בא לידי ביטוי גם בגרסא האחרונה של הצעת החוק, אמורה הוועדה להתמקד בקידום התחדשות עירונית מתחמית, ציפוף לאורך מערכות הסעת המונים, תכנון ייעודי למגזר החרדי והמשך התכנון במגזר הערבי.
הוועדה לא זנחה לחלוטין הקמה של שכונות חדשות, המוגדרות בהצעת החוק כ"מתחמים משמעותיים לדיור". מדובר במתחמים שבהם ניתן יהיה לבנות לפחות 1,050 יח"ד. מנסחי הצעת החוק מודעים היטב לביקורת על הפגיעה בשטחים פתוחים ואיכותיים ולכן הם מחייבים לקבל, בטרם הכנת תוכנית ע"י הותמ"ל, המלצה של מנהל התיכנון ואת אישור הממשלה. כמו כן, הם מגבילים את מספר המתחמים מסוג זה שניתן יהיה לקדם ל-15 בשנה הראשונה ו-25 בשנה השנייה.
"עומדים בפתחו של מאבק בלתי מתפשר"
שי חג׳ג׳, יו״ר מרכז השלטון האזורי מסר: ״אנחנו, נציגי ראשי המועצות ותנועת המושבים, מקיימים מרתון פגישות עם חברי כנסת ושרים, ומציגים את המצב כמו שהוא, מתוך דאגה לעתיד מדינת ישראל. אף אחד לא מתווכח עם הנתונים. שרת הפנים אמרה לנו באופן ברור ששטחים חקלאיים יופקעו רק במצבי קיצון, וכי ברור שהמשבר הוא לא תכנוני. יש מלאי תכנוני לעשור הקרוב, וכעת יש לקדם את התשתיות, ליישם את התוכניות המאושרות ולחזק את מרכזי הערים".
מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח: ״אנו מאמינים שניתן יהיה להגיע להסכמות רחבות באמצעות המשך דיאלוג עם שרת הפנים, איילת שקד, כפי שכבר התחלנו. הדרישות להסכמתנו להארכת חוק הותמ״ל מבוססות על הרצון לצד הגדלת ההיצע לשמור על היישובים החקלאיים והשטחים הפתוחים ולרכז מאמץ במקומות שבהם אכן נדרש לייצר תכנון מהיר. לאחר שהותמ״ל במתכונת הקודמת יצר מלאי מספיק של דירות מתוכננות ובהמשך לעמדה שהוצגה בזמנו הן של ראש מינהל התכנון והן של המשנה ליועמ״ש שעיקרה שהותמ"ל סיים את תפקידו בשטחים הפתוחים.
"אנו עומדים בפתחו של מאבק בלתי מתפשר של ההתיישבות כנגד הארכת חוק הותמ"ל על השטחים הפתוחים והקרקע החקלאית ומציגים חזית אחידה שתפעל באופן רציף ומשותף מול כל שרי ממשלת ישראל על מנת להסיט את פעילות הותמ״ל להתחדשות העירונית , מגזר ערבי וחרדי שם היא דרושה ומוצדקת ולהשיב את התכנון בשטחים החקלאיים לדרך המלך. לטובת בטחון המזון של אזרחי ישראל ולטובת הדורות הבאים״.
ראשת מועצה אזורית גזר, רותם ידלין אמרה: "המאבק נגד הארכת הותמ"ל הוא לא רק של המרחב הכפרי אלא של הציבור כולו. הפעלתו בשנים האחרונות הוכיחה כי התכנון אינו צופה פני עתיד ומחסל את השטחים הירוקים והפתוחים בשל תכנונים לקויים רק לשם מציאת פתרונות מהירים. צריך וחשוב להגדיל את היקפי הקרקעות לבנייה, אבל לא על חשבון השטחים הירוקים שמשרתים את הציבור, החקלאות והצביון של מדינת ישראל".
"ההצעה צריכה להיכנס עמוק למגירה ולהישאר שם"
תגובת אדריכל רם מרש, יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל: "בצד יתרונה של הותמ"ל , אל לנו לשכוח כי חסרונה של הותמ"ל בעצם עיסוקה באופן כמותי ביצירת היצע לכמות גדולה של יחידות דיור בהתעלם משיקולים רחבים יותר ובצרכי הערים, לרבות הצורך בעיבוי מרכזי הערים ובהתחדשות עירונית, טרם מתפשטים לאיזורים פריפריילים תוך העדפת הכמות על האיכות.
"כמו הסכמי בגג, גם בכך יש מלכודת דבש לראשי הערים שיש בידיהם מנגנון קיצור תהליכים משמעותי אך הוא מביא להחמרת המצב התכנוני בו העיר מתפשטת על חשבון הליבה. הלוואי ופעם אחת, לא תחת לחץ שנוצר עקב אי עשייה לאורך זמן, יעדיפו מנגנוני התכנון וקיצורי התהליכים לחפש את פוטנציאל הבניה למגורים במקומות שהעיר צריכה ולא כפי שהורגלנו, תוך שימוש נרחב בעירוב שימושים הן ברמה המבנית והן ברמה המרקמית- נושאים שלא ניתנים לפתרון דרך הותמ"ל.
"צר לי , שכמו מנגנונים אחרים, הזמני הופך להיות קבוע וועדה שקמה כדי לתת האצה זמנית לענף הבניה למגורים, כצורך השעה הופכת להיות הדבר הקבוע ובמקום לייעל את עבודת הוועדות המקומיות והמחוזיות, מחפשים מנגנוני מעקף, תוך הכרזת אי אמון בהם, שכן אם לא - לא היה צורך בה".
דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע: "פעילות הוותמ"ל, גורמת לנזקים סביבתיים, חברתיים, תחבורתיים, תכנוניים ועירוניים. הצעת החוק להארכת הוותמ"ל, לא רק שלא אמורה להעלות לדיון ואישור, אלא היא צריכה להיכנס עמוק למגירה ולהישאר שם. מאז הקמתה ועד סוף 2019, אישרה הוותמ"ל 135 אלף יחידות דיור, באזורי הביקוש, אבל רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, שיווקו רק 20,000 יחידות דיור מתוך זה והחלה בנייתן של 13,000 יחידות דיור, לכל היותר. כלומר - יושבים על המדף, עשרות אלפי יחידות דיור, באזורי הביקוש. הגיעה העת לממש ולהוציא לפועל, את התוכניות שכבר אושרו, על מאות אלפי יחידות הדיור שבהן, ולא להאריך את פעילות הוותמ"ל, על כל חסרונותיה הרבות".