משבר הקורונה הביא לעלייה בהלבנת הון באמצעות מטבעות דיגיטליים / צילום: Shutterstock
גם העבריינים עברו "לעבוד מהבית" - זו הכותרת של הדוח השנתי לשנת 2020 של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, המתפרסם היום (ה') בצל החשש מפני סגר חדש ומגבלות נוספות על המשק לאור העלייה בתחלואה.
הדוח חושף את תמונת המצב של הפשיעה הכלכלית בתקופת הקורונה, מתייחס לאתגרי המגפה בהיבטי הלבנת הון ומימון טרור, תוך פירוט הסיכונים והדפוסים העברייניים שצמחו עקב פרוץ המגפה והמשבר הנלווה לה ומראה כיצד העבריינים ניצלו את המאפיינים הייחודיים של שנה זו כדי להגביר את פעילותם העבריינית.
בין היתר עולה מהדוח כי בעקבות המגפה נצפה גידול ניכר בהיקף עבירות הונאה אשר מתבצעות בעיקר באמצעות המרחב המקוון - עלייה של 7% לעומת 2019; וכי גורמים עבריינים ניצלו את משבר הקורונה לביצוע פעולות הלבנת הון שקשה לבצע בימים רגילים, תוך נימוקן בפעילות חריגה שנובעת מהתפרצות הקורונה (משיכת או הפקדת מזומנים בהיקף משמעותי למשל).
עוד נרשם גידול משמעותי בפעילות עבריינית בנכסים וירטואליים, הונאות הנדסה חברתית, הונאות ציוד רפואי, שימוש בבלדרי כספים באופן מקוון ושימוש באמצעי תשלום מתקדמים.
תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2020 היה הונאה, מרמה וזיוף, והוא מהווה כמעט שליש מהיקף העבירות שזוהו על ידי הרשות לאיסור הלבנת - 31.5% מהעבירות.
בתחום ההונאה נרשמה עלייה של 7% בפעילות העבריינית לעומת 2019 ועלייה זהה נרשמה בתחום עבירות המסים, שמהווה תחום פעילות משמעותי (כ-18.5%). לצד אלה, גם עבירות השוחד והשחיתות ציבורית המשיכו לבלוט (14.1%) וזאת למרות שנרשמה ירידה של 11% בהיקפן ביחס ל-2019. תחום פעולות טרור ומימון טרור היווה כ-9% מהפעילות העבריינית הנקשרת להלבנות הון אשתקד.
"הלבנת הון" - מקצוע בפני עצמו
מהדוח עולה כי ארגוני הטרור והעבריינים לא רק שלא מפחיתים פעילות בזמן המשברים אלא אף מנצלים אותם על מנת להגביר פעילותם, תוך ניצול הסטת תשומת לב של השחקנים השונים לנושאים אחרים והתערערות הביטחון האישי של הציבור.
במהלך השנים פיתחו עבריינים שיטות שונות ומשונות להלבנת הכסף השחור, וככל שהמאבק בהון השחור התרחב והעמיק - כך גם השיטות שנוקטים העבריינים להלבנת ההון הולכות ומשתכללות.
היום "להלבין הון" זה כבר מקצוע בפני עצמו. בארץ ובעולם צצו גורמים "מומחים לדבר", כאלה שנותנים שירותי הלבנת הון לעבריינים, כאילו היו אלה שירותי סליקה או חשבונאות לגיטימיים. אלה מכונים על-ידי הרשויות לאיסור הלבנת הון ברחבי העולם "מלביני ההון המקצועיים".
במהלך 2020 גדל השימוש של העבריינים ב"מלביני הון מקצועיים" פי שניים ביחס לשנה שקדמה לה - 4.6% בשנת 2020, לעומת 1.7% בשנת 2019 - והשימוש בזירת הקרפיטו לביצוע עבריינות והלבנות הון הוכפל מ-1.3% בשנת 2019 ל-3.3% ב-2020.
מנגד נרשמה ירידה בשימוש במזומן לצרכי הלבנת הון (ירידה מ-13% בשנת 2019 ל-8.8% בשנת 2020).
דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2020 היו פעילות בינלאומית (כ-15.7%), פעילות באמצעות נותני שירותים פיננסיים (כ-10.7%), פעילות במזומן (כ-8.8%), פעילות בנדל"ן (כ-8.3%), פעילות בחשבון (כ-6.8%), ופעילויות הלוואה ושימוש באשראי (כ-6.6%).
הגם שהפעילות העבריינית הבינלאומית בזירת הלבנות ההון הייתה דפוס הפעולה המוביל אשתקד, בפועל נרשמה ירידה בפעילות זו מ-19.2% ב-2019 ל-15.7%. הירידה יכולה להיות מיוחסת בין היתר לסגירת הגבולות ולירידה בפעילות הכלכלית הבינלאומית בכלל, אשר השפיעה גם על העבריינות וכלכלת הצללים.
הרשות מיקדה את פעילותה בשנת 2020 סביב הונאות מקוונות, צמיחת השוק האפור לאור המצב הכלכלי הקשה, פעילות של סחיטת דמי חסות בדגש על החברה הערבית, מאבק בארגוני פשיעה, חשבונית פיקטיביות, בלדרים, וסיפקה בהצלחה רבה מודיעין איכותי לכלל החקירות של המשטרה, רשות המסים, וכן לגופי הביטחון בניתוח פרשיות מימון טרור.
עלייה של 860% בדיווחים על "צ'יינג'ים"
על-פי הדוח, חל גידול ניכר במספר ה"דיווחים על פעילות בלתי רגילה" (פעילות שאינה אופיינית לדפוסי הפעילות הרגילים של הלקוח ועלולה להיות קשורה לפעילות הלבנת הון או מימון טרור) של הגופים המדווחים לרשות (בנקים, נותני שירותי מטבע ועוד).
ב-2020 התקבלו למעלה מ-112 אלף דיווחים על פעילות בלתי רגילה, גידול של כ-10% יחסית לשנת 2019. כ-86% מהדיווחים הבלתי רגילים הגיעו מהמערכת הבנקאית ומנותני שירות פיננסי (47% ו-39% בהתאמה), וכ-14% מסקטורים מדווחים אחרים.
עלייה משמעותית במיוחד נרשמה בדיווחים על פעילות בלתי רגילה של סקטור נותני השירותים הפיננסיים ("צ'יינג'ים"). הדיווחים של נותני שירותים פיננסיים ("צ'יינג'ים") עלו ב-860% ב-5 השנים האחרונות - מ-400 בשנת 2013 לכ-44 אלף ב-2020. ב-2020 בלבד נרשמה עלייה של כ-13% ביחס לשנת 2019 במספר הדיווחים.
מהדוח עולה כי גם שיתופי-הפעולה של הרשות לאיסור הלבנת הון עם רשויות מקבילות בעולם התחזק אשתקד, בעיקר עם מדינות באירופה. מהדוח עולה כי כ-84% מבקשות המידע שנשלחו לרשות המסים ב-2020 מחו"ל, הגיעו מיחידות מקבילות באירופה, כ-5% ממדינות אסיה ואירו-אסיה וכ-4% מצפון אמריקה. גם הרשות מצידה פנתה בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר למדינות אירופה (כ-63% מהבקשות).
דוח כולל גם תיאור של חלק מהפרשיות הבינלאומיות והמקומיות שהרשות השתתפה בהן, תוך פירוט של שיטות הלבנת ההון ומחקר המודיעין הפיננסי שבוצע ברשות ואפשר את תפיסת העבריינים.
תסריטים של מותחנים הוליוודיים
הפרשיות המוצגות בדוח מגוונות ועוברות דרך עבירות הונאות, סחר בבני אדם, שימוש בשיטת "החוואלה" להעברות כספים בין מדינות ואף מפרטות על שיטותיהם של מלביני הון מקצועיים. כל אחת מהפרשות יכולה כנראה להחזיק תסריט של מותחן הוליוודי כלכלי.
כך למשל מתוארת בדוח פרשה שבה פעלו הרשויות נגד עבריין מתוחכם שביצע עבירות מרמה חמורות בתחום הנדל"ן בסכומי עתק. החשוד המרכזי השתמש בחברות פיקטיביות שבבעלות קרוב משפחתו מקרבה ראשונה שעסקו בשיווק קרקעות חקלאיות, תוך הצגת מצג שווא שהקרקעות מיועדות לעבור שינוי ייעוד לבניית מגורים בטווח הקצר.
במהלך החקירה התגלה כי עקץ ורימה עשרות קורבנות תמימים שהאמינו כי הם ביצעו עסקת נדל"ן חוקית. הרשות העבירה מידע פיננסי רב שחשף את שיטות הרמייה והלבנת הכספים שביצעו החשוד המרכזי וקרוב משפחתו באמצעות חשבונות רבים - פרטיים ועסקיים - שנקשרו אליהם. המידע שהועבר חשף גם קשרים לגורמים נוספים שלא היו מוכרים למשטרה, כולל עורכי דין שסייעו לו לפעול מול גופי הממשל, בין היתר, באמצעות חשבונות נאמנות רבים.
במקרה אחר המתואר בדוח - פרשה בינלאומית של הלבנת כספי הונאה בזירת הקריפטו - התקבלה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בקשת מידע מיחידת מודיעין פיננסי של מדינה במזרח אירופה בעניין חקירה פיננסית של חשד להונאה והלבנת הון.
הגורמים הפיננסיים במדינה המזרח אירופאית הבחינו בדפוס שבו כספים עוברים מישות ניטרלית לחשבונות דיגיטליים של חברה לשירותי המרת מטבעות קריפוטגרפיים, משם לחשבון של חברה בבעלות החשוד הישראלי, ומשם לחשבון בבנק ישראלי של חברה שלישית.
מחקר מודיעיני שביצעה הרשות העלה,כי החשוד עורר בעבר חשד בקרב יחידות מודיעין פיננסי ברחבי העולם בגין קשריו לפרשות הונאה, וכי הוא מרבה לבצע העברות כספים בינלאומיות, משתמש במזומנים, מבצע עסקאות אשראי רבות הקשורות להימורים, ועסק בהשקעה ומסחר באופציות בינאריות.
הרשות העבירה את המידע ליחידת המודיעין הפיננסי הזרה וסייעה לחקירה בעניין החשוד.
לדברי ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, "שנת 2020 תיזכר כשנה היסטורית, לטוב ולרע. נגיף הקורונה פרץ בסערה לחיינו והביא למשבר גלובלי תוך שהוא משפיע על כל תחום בחיינו - גם על היבטי פשיעה ובתחומי הלבנת ההון ומימון הטרור. מיד בראשית המשבר התרענו כי ארגוני טרור ועבריינים לא רק שלא מאטים פעילותם, אלא הם אף מנצלים זאת על מנת להגביר פעילותם תוך ניצול הסטת תשומת הלב של השחקנים השונים לנושאים אחרים.
"לפיכך ישנו חשש ממשי שהעדר ניטור מתמיד יוביל לניצול לרעה משמעותי של המערכות הפיננסיות לפעילות מימון טרור והלבנת הון נרחבת. לכן, לכל אורך משבר הקורונה המשכנו לפעול לצד גופי הביטחון והאכיפה על מנת לזהות את הפעילויות המצריכות תגובה ולסייע בחקירות מתנהלות".
ווגמן-רטנר מוסיפה כי "מהניסיון בארץ ובעולם אנו רואים כי גם העבריינים עברו 'לעבוד מהבית' ובמובן זה נגיף הקורונה מייצר 'הזדמנויות עסקיות' לגורמי הפשיעה. אנו חווים גידול ניכר בהיקפן של עבירות הונאה, בעיקר בשימוש בתווך האינטרנטי. ישנו ניצול לרעה של התחזות מרחוק, הונאות מקוונות, עוקצי מענקים".
עוד לדבריה, "אחת התופעות המרתקות הנובעת מההתמודדות עם נגיף הקורונה היא האצת המעבר מבנקאות מסורתית לבנקאות "טכנולוגית"/מתקדמת - אמצעי תשלום אלקטרונים, גישה מרחוק, בנקאות מקוונת ודיגיטלית, הלוואות מקוונות, נכסים וירטואליים ועוד.
"במהלך השנה החולפת קידמה הרשות, בשיתוף-פעולה עם רשות שוק ההון, משרד המשפטים וועדת חוקה את התקנתו של צו איסור הלבנת הון חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור שיחיל את משטר הלבנת ההון גם על נותני שירותים במטבעות וירטואליים ויעזור בהתמודדות עם הלבנת הון, באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את פרטים לקוחותיהם, ולדווח על העברות הכספיות שלהם. במקביל, פרסמנו מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הווירטואליים המסביר כיצד ניתן להתמודד עם איומי הלבנת הון ומימון טרור בתחום זה".