הציבור הישראלי רגיל לעקוב בעניין אחר השערוריות הנלוות לבית המלוכה האנגלי, אך מתברר כי בשנים האחרונות גם בית המלוכה היפני מנפק סקנדלים ודרמות קורעות לב לא פחות. את מרכז תשומת-הלב התקשורתית ביפן תופסת בימים אלה הנסיכה מאקו, אחייניתו של קיסר יפן, אשר אביה הוא הראשון לכתר אחריו.
על אף היותה הבת הבכורה, הנסיכה מאקו אינה צפויה לרשת את אביה, מאחר שעל-פי החוק היפני נשים עדיין אינן כשירות למלוכה, אך היא בהחלט יכלה להמשיך ליהנות ממנעמי השלטון והעושר הנלווים למעמדה כנסיכה, אלמלא נקלעה להסתבכות כלכלית שלא באשמתה.
לפני מספר שנים הנסיכה הכירה במסגרת לימודיה האקדמיים עלם חמודות מהפקולטה למשפטים בשם קומורו. הם התאהבו והחליטו להינשא. מאקו ידעה שנישואים לפשוט עם אינם אידאליים עבור נסיכה, אך כבר היו תקדימים לכך עוד לפניה, והאהבה חזקה מהכול.
החוק היפני קובע כי בן מלוכה הנישא לפשוט עם מאבד את תאריו המלכותיים, אך מקבל פיצוי בסך 4 מיליון ין יפני, שווה ערך לכ-1.3 מיליון דולר, לצורך התחלת החיים העצמאיים מחוץ לארמון. פיצוי זה משולם מכספי המדינה, קרי על חשבון משלם המסים.
התקשורת היפנית חפרה מעט בעברו של קומורו וגילתה "שערורייה" כלכלית צהובה: אמו של קומורו מימנה את לימודי המשפטים שלו מכספים השייכים לבן זוגה דאז, ממנו נפרדה בינתיים. לאחר הפרידה בן הזוג דרש את החזר הכספים בטענה כי זו הייתה הלוואה, ואילו האם טענה כי הכספים ניתנו לה במתנה, ולכן היא אינה צריכה להחזירם.
ההתייחסות למחלוקת כספית שכיחה זו מעט שונה ביפן על רקע קודי ההתנהגות המחמירים, ועל אף שקומורו הבטיח להחזיר את הכספים, הדבר הפך לכתם כה גדול על שמו הטוב, עד שהוא נאלץ לבטל את נישואיו המתוכננים לנסיכה ועבר ללמוד משפטים בניו יורק.
מאז חלפו ארבע שנים, הנסיכה שבורת הלב המתינה לו ביפן בנאמנות כל העת, והשבוע קומורו שב ליפן מהגלות הזמנית בארה"ב, עם תסרוקת זנב סוס חדשה (ושערורייתית) על ראשו, ושיר חדש בלב. הנישואים שוב חזרו לסדר היום, והם צפויים להתרחש בעוד כשבועיים, אחריהם יעברו בני הזוג לחיות בארה"ב, בדומה לזוג חצי-נסיכותי אחר מאנגליה. כדי להרגיע את דעת הקהל השלילית נגדם, הנסיכה החליטה לא רק לוותר על כתרה ותאריה, אלא גם על המענק הכספי הגבוה המגיע לה כפיצוי על עזיבתה.
ומה יכולים ללמוד מהסיפור העצוב הזה אנו, פשוטי העם, שמתחתנים עם נסיכים/ות שבלב אך ללא כתר אמיתי על הראש? שבכל הנוגע להתחייבויות כלכליות, בהחלט לא מומלץ להשאיר קצוות פתוחים, היכולים להוות בסיס למאבקים משפטיים מיותרים בעתיד. לכן, קבלת כספים מקרובי משפחה או מכרים קרובים צריכה להיות מלווה תמיד בהסכם, שיבהיר אם מדובר במתנה או הלוואה. זה לא חייב להיות הסכם ארוך או פורמלי, אפילו תכתובת במייל או בוואטסאפ יכולה לשמש כראיה לכוונת הצדדים.
בהיעדר הסכמות ברורות בעת העברת הכספים, ההכרעה בשאלה אם ביחסים בין בני זוג מקבל הכסף נדרש להשיבם, אינה פשוטה כלל. המשפט הישראלי מעמיד חזקות משפטיות שלפיהן, ברמת קרבה גבוהה בין הצדדים, ובמיוחד בפערי כוחות כלכליים גדולים לטובת הנותן, לגיטימי מצד מקבל הכסף לסבור כי הוא קיבל מנותן הכסף מתנה ולא הלוואה, ולהסתמך על כך.
את מהות היחסים ואת הפערים הכלכליים יהיה צורך להוכיח בהליך משפטי יקר, שגובה לא רק מחיר כלכלי אלא גם מחיר נפשי, ואת שניהם ניתן לחסוך בהתנהלות הסכמית נבונה מתוכננת מראש.
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ומנהלת תחום דיני משפחה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.