מנכ"ל ומייסד פרופימקס, אלחנן רוזנהיים, התראיין הבוקר (ב') לוועידת האמון בעסקים של גלובס. רוזנהיים, המכהן גם כיו"ר ועדת האתיקה של ארגון AFIRE, ארגון משקיעי הנדל"ן הגלובליים בארה"ב, עסק בקבלת החלטות ורגולציה עצמית כשהחובה המוסרית עולה על החובה המשפטית .
לדברי רוזנהיים בראיון עם שי שלו, עורך שוק ההון של גלובס,, בעסקים חייבים לתת אמון: "ראשית חייבים לתת אמון. כשאני נותן במישהו אמון אני אומנם לוקח סיכון אבל אין לנו באמת דרך אחרת. נכון, לתת אמון זה לקחת סיכון. אני מסתכן שמי שנתתי בו אמון לא יעשה את מה שהוא אומר או לחלופין את מה שאני חושב שהוא צריך לעשות, אבל אין ברירה. אני לא יודע כיצד ניתן לעבור את החיים מבלי לתת אמון באנשים. בכל חיי פחות מעשר פעמים נכשלתי בגלל שנתתי אמון באנשים".
לשאלת שי שליו האם אמון לא סותר את הערך של "להרוויח" ענה רוזנהיים : "כפי שאנחנו נושמים כדי לחיות, אך לא חיים בשביל לנשום כך גם בעסקים. אנחנו חייבים להרוויח כדי להתקיים, אנחנו זקוקים להכנסה לעסק שלנו כדי שנוכל לנהל אותו, להוריש אותו ולהעביר את המסר שאנחנו רוצים ללקוחות שלנו וזה לא הכסף אלא הנאמנות ההדדית שלנו ללקוחות ושל הלקוחות אלינו".
איך האמון בא לידי ביטוי בעסק שלך?
"האמון בנוי על כך שאנחנו מדווחים אמת. פרופ' רנדי פאוש אומר בספרו: אם אני יכול לתת לכם עצה אחת בשתי מילים - דברו אמת. ואם תרשו לי את זה בעוד שתי מילים - כל הזמן. אמון זה לא רק שהצד השני יעשה דברים שהוא שמע ממך אלא שתעשה דברים שלא אמרת אבל יגנו על האינטרסים שלו".
בעבר אמרת שהשלטונות מעודדים חוסר אמון, למה בדיוק התכוונת?
"חוסר האמון בעיניים שלי הוא קודם כל למערכת המשפט. אם נשיא בית דין לעבודה מזייף את תוארו וקורא לעצמו ד"ר והוא לא דוקטור, מה השופטים מתחתיו חושבים? אז מערכת המשפט לא נותנת דוגמה שצריך לתת בה אמון, לצערי הרב. כשגנבו לנו את הדאטה בייס, עבודה של שנים, הפיצוי שבית המשפט קבע הוא 50,000 שקל. אז כשזה קרה שוב, לא תבענו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.