"הרפורמה" של הפיקוח על הביטוח בביטוחי בריאות - הרגולטורים איבדו את זה

בכל בוקר שאני רוכב על אופני ההרים שלי, אני מברך על כך שעדיין לא קמה בישראל "רשות אופניים ארצית". הפחד שלי הוא שיום בהיר אחד, מישהו ישכנע את המחוקקים שנדרשת רשות שכזאת, כדי לשמור על בטיחות הרכיבה ועל האינטרסים של רוכבי האופניים, שמספרם הולך וגדל.

בשנים הראשונות הרשות לאופניים תעסוק בכמה היבטי בטיחות, אלא שבחלוף הזמן, כאשר הרשות תמנה כבר כ-100 עובדים לערך, היא תחפש לעצמה נושאים נוספים להתערב בהם.

לא מן הנמנע כי בעקבות כתבה באחד העיתונים, על כך ששפע סוגי האופניים מקשה מאוד על הרוכבים להשוות מחירים (גלגלים בקוטר שונה, מספר הילוכים שונה, בלמים מסוגים שונים ועוד ועוד הבדלים) יקום בוקר אחד המפקח על רשות האופניים עם המצאה חדשה - מהיום נאפשר למכור בישראל רק סוג אופניים אחד - שאנו ברשות האופניים נגדירו, וכך הרוכבים יוכלו להשוות מחירים מבלי שיצרניי האופניים יבלבלו אותם.

ועוד ייקבע החוזר החדש את שיעור ההנחה המותר, משך תקופת ההנחה, וגם יוסיף איסור לרכישת שני זוגות אופניים מאותו סוג כי זה לטענתו מיותר ומייקר את ההוצאות של הרוכבים. הממונה על רשות האופניים יקבל מחמאות בתקשורת על פעילותו הנמרצת לעשיית סדר בשוק האופניים הפרוע. ומדוע אני חושש מכך? משום שלא כך אמור לפעול שוק אופניים תוסס, עם חופש בחירה, גיוון ותחרות. כמו כן אני בטוח שיצרני האופניים יידעו לנצל את השינוי לטובתם (למרות שיכריזו על מאבק משותף ב"גזירה") ורק אנו רוכבי האופניים נסבול מההמצאה החדשה.

הסטה מהמטרה

נשמע דמיוני? ובכן, זה בדיוק מה שקורה מזה זמן בשוק ביטוחי הבריאות ובעוד מאות תחומים מפוקחים בישראל. ההצדקה להקמת רשות פיקוח על הביטוח - היא אחת ויחידה - לוודא כי חברות הביטוח תהיינה יציבות לאורך זמן, כך שתוכלנה לעמוד בתשלום תגמולי הביטוח להם התחייבו, כנגד פרמיה שמשולמת להם לאורך שנים על ידי המבוטחים.

כל נושא הגנת הצרכן אמור להיות מכוסה, כפי שמטופלים מאות תחומים אחרים, במסגרת חוקי הגנת הצרכן (אי הטעייה של הצרכן וכו'). אלא שניסוח לא מספיק חד של תפקידי הרשות, שקמה במקרה זה בצדק, איפשר לה לסטות ממטרת הקמתה ולהפוך ל"שריף" של הענף, שיכול להכתיב הכול מכול בכול.

וכך בשנת 2016 קמה בוקר אחד המפקחת על הביטוח והחליטה בעקבות כמה כתבות בעיתונות לשנות את כל הכללים בענף הבריאות. לא בכדי להבטיח את יציבות חברות הביטוח, אלא כדי לשפר את מה שנראה היה לה כטובת המבוטחים.

אך ככל הנראה המבוטחים רק ניזוקו, ואשר על כן המפקח הנוכחי על הביטוח החליט, במקום להסיר ידיו מהגדרות המוצר הביטוחי לפרטי-פרטים, להגדיר כללי פעולה שונים לחלוטין, למען מה שהוא רואה כטובת הצרכן.

בין הקביעות החדשות: חברות הביטוח וסוכני הביטוח ימכרו לציבור פוליסת ביטוח בסיסית אחידה, אשר תכלול שלושה תחומים שיוגדרו על ידי הפיקוח ולא ניתן יהיה לרכוש רק חלק מהפוליסה האחידה (גם אם המבוטח אינו זקוק לשלושת התחומים), הגדרת השתתפות עצמית אחידה לכל החברות לביטוח ניתוחים (8,000 ששקל), איסור על כיסוי אמבולטורי כולל וחובת פיצולו לתתי סעיפים, סף מינימלי של עשר שנים ומעלה לכל הנחה ועוד כהנה וכהנה משחקים באבני הלגו של התחום.

ובכן קיבלנו את הפיקוח על הביטוח במתכונת "הפיקוח על האופניים" ואף גרוע מכך.

הבעיה היא שהרגולטורים השונים איבדו את הצפון ולא מבינים את גדר תפקידם וחשוב מכך - מה איננו תפקידם.

ביטול בהקדם

כדי לטפל בנגע זה של רגולטורים מבולבלים, אין צורך ברשות פיקוח על הרגולטורים שעלולה רק להחמיר המצב. לשם כך נדרש לקבוע בחוק הרגולציה החדש רק דבר אחד: "החל מ-1 בינואר 2022 - כל אסדרה בחקיקה, תקנות, צווים או חוזרים שאינה מקדמת את אחד היעדים הבאים - בטלה ומבוטלת: הגנה על בריאות הציבור, הגנה על הסביבה, הגנה על יציבות מוסדות פיננסיים שנטלו מהציבור פיקדונות או פרמיות, מניעת קרטלים... כמו כן כל אסדרה בנושאים אלו שאינה קיימת גם ברשויות פיקוח מקבילות בארה"ב או אירופה - בטלה ומבוטלת" - קצר, פשוט ויעיל.

הכותב הוא הממונה על התקציבים באוצר לשעבר