מדוע הצעות עבודה מגיעות יחד ובגלים, שבניהם תקופות יובש ארוכות?

אחת התופעות שחוזרות על עצמן בקרב מחפשי עבודה היא תקופות ארוכות של יובש, בהן לא מתרחש שום תהליך מיון, כשבעקבותיהן מגיע לפתע גל של כמה הזדמנויות או הצעות עבודה במקביל.

מראה של תהליך החיפוש

חוויתי את התופעה הזאת באופן אישי לא אחת במהלך שנות עבודתי כשכירה, ואני עדה לה לעיתים קרובות גם ב-20 השנה האחרונות בקרב מחפשי עבודה מכל המקצועות, מגזרי התעסוקה והדרגים הארגוניים. עונתיות אף היא לא מסבירה את התופעה, שמתרחשת גם בתקופת האטה בשוק העבודה (למשל באוגוסט), ואפילו ערך המותג של עובדים ומנהלים לא מסביר אותה. כלומר, בעלי ערך מותג גבוה ובעלי ערך מותג נמוך חווים את הגלים הללו פחות או יותר באותה המידה, כשההבדל היחיד ביניהם הוא איכות התפקידים והחברות. יוצאי הדופן היחידים הם בעלי מקצועות שבהם יש מחסור גדול בכוח אדם, שנהנים משטף הצעות עבודה קבוע, כצפוי בשוק של עובדים.

אז מה בכל זאת הקו המקשר בין האנשים השונים, שמסביר מדוע הצעות עבודה מגיעות בגלים אחרי תקופות יובש? ההסבר היחיד שמצאתי ל"תעלומה" שסקרנה אותי שנים רבות הוא די פשוט, וכנראה קשור ברובו לאופי תהליך החיפוש. הצעות העבודה שמגיעות בגלים הן למעשה תמונת מראה של מאמצי החיפוש שהאנשים משקיעים, שהם דומים אצל רוב מחפשי העבודה, כאשר המרחק בין הגלים מייצג את משך הזמן שלוקח לתהליכי חיפוש להניב תוצאות.

כדי להבין את התופעה, נסתכל לרגע על האופן שבו אנשים מחפשים עבודה, ונראה שברוב המקרים התהליך גם הוא נעשה בגלים, בין אם המחפשים הם מובטלים ובין אם הם עובדים שמעוניינים באלטרנטיבה טובה יותר. מרגע שמתרחש הטריגר לחיפוש - פיטורין, התפטרות או אירוע בעבודה - מתחיל להתעורר גל מאמצי חיפוש, ובראשו עדכון מסמך קורות החיים וניעור של רשת הקשרים. אצל רבים הגל הזה הוא יותר אינטנסיבי מהגלים הבאים אחריו, לרבות אלה שהתחלת החיפוש אצלם יותר מהוססת, ולו משום שהפעלת הנטוורק מתרחשת בעוצמה הגדולה ביותר בגל החיפוש הראשון.

מורידים רגל מהגז

ואז אחרי פרק זמן כלשהו המאמצים מתחילים להניב גל תגובות של מעסיקים, ראיונות עבודה ראשוניים ותהליכים בשלים יותר, וזה בדיוק הזמן שרוב מחפשי העבודה מורידים רגל מהגז. הם מפנים את כל אנרגיית החיפוש לעבר התהליכים שכבר החלו, ולא דואגים למלא את הפייפ ליין באלטרנטיבות נוספות. בחלק מהמקרים העבודה הבאה מגיעה בעקבות גל החיפוש הראשון, אבל מי שהתהליכים שהחלו בגל הזה לא מבשילים לכדי משרה מוצא עצמו בתחילתה של תקופת יובש ארוכה, תוצאה של הזנחת פייפ ליין המשרות הפוטנציאליות.

כעת כבר יותר קשה להתחיל להניע מחדש את הגלגל, גם מבחינה פרקטית (רשת הקשרים מניבה פחות תוצאות), אבל בעיקר מבחינה ריגשית, והתוצאה היא עיכוב נוסף בהנעת גל החיפוש החדש, מה שמאריך משמעותית את תקופת היובש.

כמה זמן נמשך כל גל? תלוי במקצוע, ברמת הבכירות, באיכות הנטוורקינג וכמובן באינטנסיביות המאמצים שכל מחפש עבודה משקיע ובמידה שמשרות המטרה רלוונטיות לרקורד המקצוע. במקצועות בהם היצע המשרת בשוק נמוך יחסית, מספר ההצעות בכל גל נמוך אף הוא, תקופות היובש מתארכות וכן משך תהליך החיפוש כולו, כנ"ל ככל שעולים ברמת הבכירות. מאידך, חיפוש אינטנסיבי שמכוון לתפקידים ריאליים עשוי לקצר את משך החיפוש משמעותית, לרבות משך הזמן שלוקח לפעילות הנטוורקינג להניב תהליכים.

ציפור על העץ

אני מאמינה שיש הסברים נוספים לתופעת גלי ההזדמנויות, אבל הדרך הכי טובה לקצר את תקופות היובש ואת תהליך מציאת העבודה כולו היא פשוטה: לא להוריד רגל מהגז עד חתימת חוזה העסקה חדש.

ההבנה שגם התהליך הבשל ביותר הוא עדין ציפור על העץ חשובה במיוחד כשמדובר במובטלים, שממילא יש להם את כל הזמן שבעולם גם להתקדם בתהליכי מיון שכבר הבשילו וגם להניע תהליכי חיפוש חדשים באינטנסיביות גבוהה. אחרת הם עלולים להתפשר על תפקידים נחותים ובשכר נמוך, רק משום שאינם יכולים להרשות לעצמם להמשיך לממן תהליך חיפוש שהתארך.

זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה