"בקרב הצעירים בחברה הערבית יש רצון גדול להצליח ולהגשים חלום - אנחנו מספקים להם את ההזדמנות והכלים לכך"

הכתבה בשיתוף עמותת שותפויות אדמונד דה רוטשילד

על פי מחקר של ד"ר נסרין חאג יחיא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה , 30.4% מכלל הצעירים בחברה הערבית בגילאי 18-19 נכנסים לקטגוריה של 'חסרי מעש' עם סיום בית הספר התיכון. כלומר הם אינם נוטלים חלק במעגל העבודה ולא ממשיכים ללימודים על-תיכוניים. בעוד שלצעיר היהודי הממוצע יש מסלול ידוע מראש, שכולל לרוב שירות צבאי, טיול אחרי צבא, לימודים ועבודה, רבים מהצעירים הערבים מוצאים עצמם בגיל 18 בצומת דרכים, ללא מסגרת וללא הכוונה לצעד הבא בחיים. "בעקבות זאת חלקם מדרדר לעולם הפשע והאלימות ואילו אצל רבים אחרים המוביליות החברתית נעצרת", אומרת רואן ח'מאיסי", מנהלת תוכנית "מסאר", תכנית מנהיגות וקדם אקדמיה לצעירים וצעירות מהחברה הערבית, שנוסדה ומנוהלת על ידי עמותת שותפויות אדמונד דה רוטשילד, מיסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד.

לדברי ח'מאיסי, צעירים רבים שמבקשים לקדם עצמם, ללמוד באקדמיה ולהשתלב בחברה הכללית - נמצאים במצב בו ישנו פער שפתי משמעותי והבדל תרבותי, בינם לבין שאר האוכלוסייה. הדבר עשוי להקשות על התקדמותם. לראייה היא מביאה את האחוז הגבוה של צעירי החברה מקרב קורבנות האלימות או מקרב ארגוני הפשיעה הפועלים בו. האלימות, כאמור, היא תוצר של העדר אלטרנטיבות, אי-ודאות לגבי העתיד וחוסר יכולות להתקדם הלאה במעלה הדרך.

 רואן ח'מאיסי, מנהלת תוכנית ''מסאר'' / צילום: יוסי גמזו

האקדמיה היא הכרטיס למוביליות החברתית בחברה הערבית

החברה הערבית ובכלל זה הדור הצעיר בה, מתמודדים עם חסמים רבים שמעכבים ואף מונעים את השתלבותם באקדמיה ובהמשך בשוק התעסוקה. הפערים הכלכליים והחברתיים בין החברה הערבית ליהודית, מערכת חינוך לקויה, הגזענות המובנית - בחלק מהמקרים - והיחס החשדני לו הם זוכים, כמו גם העדר השליטה בשפה וההבדלים התרבותיים, הם רק חלק מהסיבות שמותירות מאחור מאות אלפי צעירים.

אחמד מואסי, מנהל תחום חברה ערבית בקרן אדמונד דה רוטשילד מספר כי "מחקרים שונים מצביעים על כך ששילובם של צעירים ערבים בשוק התעסוקה מהווה את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק והכלכלה הישראלית בכלל והחברה הערבית בפרט. עם זאת ועל אף שהחברה הערבית מהווה כ- 21% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל, תרומתה של החברה הערבית לתמ"ג היא רק 8%. אחת הסיבות המרכזיות היא העדר שילוב מיטבי בשוק התעסוקה. לכן, שילוב של הצעירים במודל של תעסוקה הולמת וצמצום הפערים החברתיים, יהיו בעלי תרומה משמעותית גם לשיפור הסטטוס הכלכלי-חברתי לחברה הערבית וגם לתרומתה למשק ולכלכה של מדינת ישראל בכלל".

תוכנית "מסאר" (ובעברית - מסע), פועלת מאז שנת 2018 ושמה לעצמה מטרה לקדם מנהיגות צעירה בחברה הערבית, לפרק את החסמים שעומדים בפני צעירים וצעירות בחברה ולהעניק להם כלים להשתלבות מיטבית באקדמיה ובהמשך גם בתפקידים מובילים במשק ובכלכלה. זאת מתוך מחשבה שלימודים אקדמיים מובילים למוביליות חברתית וכרטיס כניסה לחברה הישראלית. המודל שפותח בה מלווה את הצעיר הערבי במשך שלוש שנים ומסייע לו בקבלה למוסד אקדמי ללימודים במקצועות מגוונים ומייצר עבורו מסלול של ודאות.

התוכנית, שהחלה את המחזור הראשון בכפר קרע, פועלת כיום בשני מכונים בישובים ערערה ועראבה ונמשכת כשלוש שנים, כאשר השנה הראשונה היא שנת הכנה לאקדמיה והשנתיים הנוספות נועדו לליווי. במסגרת השנה הראשונה לומדים החניכים והחניכות חמישה ימים בשבוע, במהלכם הם עוברים קורסים והכשרות ובהם הכנה לאקדמיה, עברית, פסיכומטרי ומנהיגות ויזמות. מדי שבוע מסיירים החניכים באזורים שונים בארץ, פוגשים אוכלוסיות שונות בחברה ומבקרים בחברות ובארגונים גדולים במשק, במטרה לתת להם הצצה אל עולמות תוכן שונים ולהפגיש אותם עם הרב גוניות שקיימת בחברה הישראלית.

ערך מרכזי נוסף שעומד בליבת התוכנית הוא המעורבות והמנהיגות החברתית של חניכיה. מדי שבוע מקדישים החניכים יום לעשיה קהילתית בארגונים חברתיים ולקידום יוזמות מקומיות, בהתאם לצרכים שהם מזהים בשטח. אחד הנושאים שזוכה לטיפול מצידם של הצעירים והצעירות הוא האלימות והפשיעה, שהובילה אותם ליזום פעילויות, קמפיינים מקומיים ומיצגים להעלאת המודעות לנושא בקהילה שבה הם חיים.

 משתתפי תוכנית ''מסאר'', מכון ואדי עארה / צילום: יוסי גמזו

"אל תוכנית מסאר מגיעים צעירים וצעירות מכל החברה הערבית, כאשר הקריטריונים היחידים לקבלה הם מוטיבציה, אחריות חברתית, פוטנציאל מנהיגות ורצון להשתלב באקדמיה", אומרת ח'מאיסי. "יש לנו חניכים שבאים ממשפחות קשות יום לצד חניכים שמגיעים מבתים יותר מבוססים; המטרה של כולם היא לפרוץ חסמים ולקבל כלים והכוונה שיאפשרו להם לקחת אחריות על החיים שלהם ולנווט אותם בדרך שטובה ומתאימה עבורם".

פורצים את תקרת הזכוכית

תכנית מסאר החלה לפעול לפני כשלוש שנים ולוקחים בה חלק כ-220 חניכות וחניכים בארבעה מחזורים. מרבית הבוגרים השתלבו באקדמיה ואחרים נמצאים בתהליכים להשלמת התנאים לקבלתם. אחוז הנשירה מקרב הסטודנטים שהשתתפו בתוכנית מסאר עומד על 0%, זאת לעומת 30% במעבר בין שנה ראשונה לשנה שנייה בקרב סטודנטים מכלל החברה הערבית. נתון מעניין נוסף הוא האחוז הגבוה של הלומדים באוניברסיטאות, מקרב בוגרי מסאר, העומד על 75%. זאת ביחס הפוך לכלל הסטודנטים הערבים בישראל, ש-85% מהם לומדים במכללות ורק 15% באוניברסיטאות.

הדרך אל האקדמיה עוברת גם דרך המשפחות עצמן. רבות מהן חוששות מהמסלול החדש והלא מוכר שאליו צועד ילדם, שכרוך ביציאה מבית ההורים, מעבר למגורים מרוחקים ובפערי שפה . לדברי ח'מאיסי, "חלק משמעותי מהעבודה של הצוות שלנו היא להכין גם את המשפחות עצמן, שהופכות להיות שותפות בתהליך".

אחת מבוגרות התוכנית היא רימא אוסמה דראושה, בת 20 מעראבה שלומדת בשנה א' בחוג לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון ומתכננת להמשיך ללימודי רפואה. "הגעתי לתוכנית כשאני וכל החברים שלי מבולבלים ולא יודעים מה אנחנו רוצים ללמוד ואיך נסתדר בלימודים רחוק מהבית ומבלי לשלוט בעברית. התוכנית נתנה לי כלים להכיר את כל האפשרויות שעומדות בפני וגם סיפקה לי פתח להכיר את התרבויות והאוכלוסיות השונות שחיות כאן לצידנו, כמו החברה החרדית", היא מספרת.

 רימא אוסמה, בוגרת תוכנית ''מסאר'' / צילום: רמי חאג

לצד לימודיה עובדת רימה כמדריכת פסיכומטרי וכמורה לאנגלית, ומשמשת גם כראש ועד הסטודנטים במחלקה לרוקחות. "במסגרת התפקיד אני מייצגת את הסטודנטים במחלקה שמרביתם יהודים ודוברי עברית שפת אם, מול המחלקה וסגל ההוראה. אם לפני התוכנית היו אומרים לי שזה יקרה, לא הייתי מאמינה".

הצלחתה של תוכנית מסאר העלתה את הביקוש אליה, דבר שניכר בעלייה של מספר החניכים בכל מחזור ובבקשות של רשויות שונות לפתוח גם אצלן מכון מנהיגות. בימים אלו עובד צוות התוכנית על פיתוח תתי מודלים של מסאר, המרכזי שבהם הוא "מסאר להייטק", עבור מי שחולמים לעסוק בתחום.

לדברי ח'מאיסי מודל זה שהצלחתו מוכחת, נותן מענה נכון לעכשיו למספר מצומצם ביחס לפוטנציאל הצעירים שיכולים לקחת בו חלק. "הציפייה שלי היא להעניק לכל צעיר וצעירה מהחברה הערבית את ההזדמנות להשתתף בתכנית 'מסאר' על מנת שנוכל לצמצם פערים ולייצר אימפקט משמעותי שיוביל לשינוי. בקרב הצעירים בחברה הערבית יש רצון גדול להצליח ולהגשים חלום - אנחנו מספקים להם את ההזדמנות והכלים לכך", היא מסכמת.