גיוס ענק בתחום הבשר המתורבת: החברה הישראלית "פיוצ'ר מיט" הודיעה הבוקר על גיוס של 347 מיליון דולר בסבב גיוס B, הסכום הגבוה ביותר שהושקע אי פעם בתחום הבשר המתורבת בעולם. מקורות בענף הפודטק מעריכים שהחברה גייסה לפי שווי של 600 מיליון דולר לפני הכסף, כך ששווי החברה חוצה את טווח ה-900 מיליון דולר.
פיוצ'ר מיט, חברת הבשר המתורבת הישראלית שנוסדה בשנת 2018 על ידי פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית וממוקמת ברחובות, היא אחת מחברות הבשר המתקדמות ביותר בעולם. החברה נמצאת בהליכים רגולטוריים לאישור מוצריה במספר מדינות, וכעת הגיוס הגדול יסייע לה להאיץ את תוכניתה להקמת מפעל לייצור מסחרי של מוצריה בארה"ב. בהתאם להתקדמות ההליכים הרגולטוריים לאישור המוצרים, שואפת החברה להוציא מוצרים ראשונים לשוק כבר ב-2022.
● טבעונית וקרניבור טעמו קציצה שגדלה במעבדה. איך זה נגמר?
את סבב הגיוס הובילה קרן ההשקעות של חברת ADM, מובילה עולמית בתחום המזון. בסבב השתתפו גם קרן הפנסיה והביטוח הישראלית מנורה מבטחים, טייסון פודס - יצרנית הבשר השנייה בגודלה בעולם, S2G Ventures, Bits X Bites, ועוד.
הודיעה על הפחתת מחירים משמעותית
לצד הגיוס, החברה מודיעה על הפחתה משמעותית במחירי מוצריה, באופן שיאפשר מסחור נגיש שלהם לכל כיס בעתיד: פיוצ'ר מיט מורידה באופן משמעותי את רמת התמחור הנוכחית בענף - מחיר של קילו עוף ממוצריה עומד כעת על 17 דולר (1.7 דולר למנה), לאחר שביוני הצליחה להפחית את המחיר מ-96 דולר לקילו, ל-36.
המחירים שמציגה פיוצ'ר מיט נמוכים משמעותית ביחס לממוצע בענף. לשם השוואה, חברת EAT JUST האמריקאית שכבר מוכרת את מוצריה בסינגפור, מייצרת מנה בעלות של 17 דולר. מדובר בהתפתחות משמעותית שמתרחשת לאורך שנים בענף הבשר המתורבת מאז שבשנת 2013 הציג לראווה המדען ההולנדי מארק פוסט קציצת המבורגר דקיקה בעלות של 330 אלף דולר.
בדומה לחברות אחרות, המוצרים הראשונים אותם תוציא פיוצ'ר מיט לשוק, הם הדור הראשון של מוצרי הבשר המתורבת: מוצרים "היברידיים", הכוללים גם אחוזים משתנים של תמך מן הצומח, דוגמת סויה.
פיוצ'ר מיט פתחה את קו ייצור הבשר המתורבת הראשון בעולם בישראל מוקדם יותר השנה, וכעת בודקת מספר מקומות בארה"ב להקמת מתקן ייצור לקנה מידה מסחרי גדול. קו הייצור הנוכחי הממוקם ברחובות, מסוגל לייצר עד 5,000 קציצות ביום בהפעלה מלאה, ושלב המעבר ממתקן פיילוט למפעל בארה"ב, יאפשר לחברה להעלות את הכמות לאלפי טונות בשנה. באמצעות הקמה של מפעל בארה"ב, תוכל החברה להתקרב לשוק ענק שיהווה עבורה קרקע להשקת מותג בינלאומי בתחום החדש והצומח.
ללא שימוש בתאי גזע
הטכנולוגיה שהגה נחמיאס (47), מהנדס כימי וביולוג בהשכלתו, מתבססת על גידול של רקמות חיבור בביוראקטורים והפיכתן לרקמת שריר, באמצעות סביבה פיזיולוגית קבועה התומכת בהתרחבות מהירה וטבעית של תאי בעלי החיים. בניגוד למיזמים אחרים בתחום, הפיתוח של פיוצ'ר מיט לא מבצע שימוש בתאי גזע, ומהווה דרך חסכונית לגידול התאים בהשוואה להיצע הקיים בשום כיום.
"אנחנו נרגשים מאוד מהתמיכה המסיבית שקיבלנו מהמשקיעים האסטרטגיים והפיננסיים שלנו", אומר פרופ' נחמיאס. "הגיוס מגבש את מעמדה של פיוצ'ר מיט כשחקנית המובילה בתחום, שלוש שנים בלבד לאחר היווסדה. הטכנולוגיה הייחודית שלנו הפחיתה את עלויות הייצור מהר יותר ממה שאפשר היה לדמיין, וסללה את הדרך להרחבה מסיבית של הפעילות. פיוצ'ר מיט היא החברה הצומחת הכי מהר בעולם בתחום, בתעשייה שמובילה שינוי עולמי משמעותי".
יעקב נחמיאס, מנכ''ל ומייסד פיוצ'ר מיט
פיוצ'ר מיט מעסיקה כ-65 עובדים בישראל. בשל התרחבותה של החברה לשווקים העולמית, היא אף מודיעה על שינויים בצוות הניהול של החברה. סמנכ"ל תפעול חדש בעל ניסיון בזירה הגלובלית ייכנס לתפקידו בתקופה הקרובה - גוסטבו בורגר, שכיהן כבכיר בחברת היינס העולמית. המנכ"ל שליווה את החברה בשנים האחרונות עם גדילתה, רום קשוק, עזב את תפקידו.
מרכז המחקר והפיתוח של החברה יישאר בישראל, וכך היא תצמח גם בזירה המקומית. "העובדה שאנחנו חברה ישראלית, מדגישה את היכולות של ישראל כמעצמת ביוטק", אומר לגלובס פרופ' יעקב נחמיאס, מייסד החברה. "התעשייה הזו תשנה לא רק את הצורה שבה אנחנו מגדלים אוכל בכדור הארץ, אלא גם את הצורה שבה אנחנו עובדים. אנחנו מחפשים את הביולגים והכימאים שלא רק יפתחו את המוצרים, אלא גם ייצרו אותם. מדובר בתעשייה עם פוטנציאל צמיחה משמעותי בשנים הקרובות. החברה היא חברה ישראלית, ואנחנו לא שוכחים לשנייה מי אנחנו, איפה אנחנו יושבים ומה המטרה שלנו: לשנות את העולם, ולייצר עתיד בר קיימא עבור הדורות הבאים".
בשנים האחרונות, הופכת ישראל לחלוצה בתחום הבשר המתורבת. במשרד הבריאות נמצאים בהליכי בנייה של רגולציה מתקדמת לאישור המוצרים החדשים - להם אין כיום מקבילה בשוק, אך אלו לא צפויים להינתן לפני אישור ראשון של הרגולטור האמריקאי (FDA). בזירה המקומית פועלות היום 10 חברות, והיא צמחה מאוד בשנה האחרונה. פיוצ'ר מיט ואלף פארמס נחשבות לשתי חברות 'בוגרות' הניצבות בחוד החנית של התחום בזירה הגלובלית.
לפי GFI, הגיוס של פיוצ'ר מיט, המצטרף לגיוס הגדול של אלף פארמס השנה (105 מיליון דולר), יחד עם מספר גיוסים נמוכים יותר של חברות צעירות, מעמידים את סך הגיוסים בישראל ב-2021 בתחום הבשר המתורבת על כ-460 מיליון דולר עד כה, כ-40% מסך הגיוסים בעולם בתחום השנה.
"היום כבר ברור שאנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה, בה תעשיית הבשר תפרד מבעלי החיים. זה הרבה יותר יעיל כלכלית, והאמת היא שגם אין לנו דרך אחרת לעמוד ביעדי האקלים", אומר ניר גולדשטיין, מנכ"ל ארגון GFI. "הגיוס המדהים של פיוצ'ר מיט, ושל אלף פארמס לפניו, מבטאים את האמון של השוק הגלובאלי בתחום. עכשיו נותרת השאלה מה יהיה תפקידה של ישראל בתחום בטווח הארוך, האם נשכיל להשקיע את המשאבים כדי להשאר מעצמת מו"פ, והאם נדע להפוך את היתרון היזמי לתעשייה עתירת ידע".
בשר המגודל מחוץ לבעל החיים בתנאי מעבדה, עשוי להיות בשורה סביבתית חסרת תקדים. משק החי, מעבר לגורם משמעותי לצער בעלי חיים, מסב נזק סביבתי רב. הוא מקור ל-14% מפליטות גזי החממה בעולם, וכך למשל 20 חברות לייצור מזון מבעלי חיים - בשר וחלב - אחראיות ליותר פליטת גזי חממה מאשר גרמניה, בריטניה או צרפת.
ברחבי העולם, שלושה רבעים מכל השטחים החקלאיים משמשים לגידול בעלי חיים או גידולים שמטרתם להאכיל את בעלי החיים המיועדים לשחיטה עבור מאכל אדם. המשמעות היא נזק עצום לקרקעות, בירוא יערות, שימוש חסר תקדים במים מתוקים המיועדים לשתייה, זיהום שטחי טבע נרחבים, ההולכים וגדלים ככל שהאנושות הולכת וגדלה. לעומת זאת, הבשר המתורבת שמפחת פיוצ'ר מיט פולט 80% פחות גזי חממה מאשר בשר בתעשייה המסורתית, משתמש ב־99% פחות שטחי אדמה ו־96% פחות מים מתוקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
