גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ג'נסל לקראת פריצת דרך? "בסוף 2022 נציע מוצר של תא דלק ללא מתכות יקרות"

רמי רשף, מנכ"ל חברת הקלינטק ג'נסל, יוצא נגד "הפרנויה שיש בישראל מאמוניה", חומר המשמש את מוצרי ג'נסל, וסבור כי מדובר ב"שוק שצפוי לגדול פי 5 בעשור הקרוב" ● בשיחה עם גלובס הוא מסביר על הטכנולוגיה ועל הפטנט, מה היתרון שלהם על טסלה, ומתי תגיע הצמיחה

רמי רשף, מנכ''ל ג'נסל / צילום: איל יצהר
רמי רשף, מנכ''ל ג'נסל / צילום: איל יצהר

לא מעט חברות סטארט-אפ מתחום הקלינטק הצטרפו לבורסה בתל אביב בגל ההנפקות של השנתיים האחרונות, בהן כאלו שמציגות טכנולוגיה פורצת דרך שאמורה לשנות מציאות, אבל הן עדיין נמצאות בשלב ההוכחה, כלומר בלי מכירות כמעט ועם הפסדים גדולים בהווה. אחת מהן היא ג'נסל, שאותה מוביל המנכ"ל רמי רשף.

ג'נסל , הנמצאת בשליטת יזם ההייטק המיתולוגי ואיש העסקים בני לנדא (בעלי 31% מהמניות), מפתחת ומייצרת תאי דלק, שהם מקור אנרגיה לייצור חשמל, הפועלים על מימן שמופק מאמוניה, בתהליך ייצור חסכוני וזול באופן יחסי, ובעיקר - לא מזהם. לחברה מוצרים המשמשים גיבוי למערכות החשמל המסורתיות, ומיועדים בעיקר לחברות גדולות (בתי חולים, קווי ייצור ועוד), וכמערכות גיבוי לשוק תשתיות האנרגיה והתקשורת (בעיקר חברת חשמל וטלקום).

בנובמבר 2020 גייסה ג'נסל בבורסה 205 מיליון שקל בהנפקת מניות ראשונית לציבור ששיקפה לה שווי של כ-800 מיליון שקל (לאחר הכסף). באפריל השנה גייסה כ-47 מיליון שקל נוספים בהקצאת מניות למשקיעים מוסדיים בינלאומיים, בהם BNP Paribas, תאגיד הענק היפני TDK (שותף אסטרטגי של ג'נסל) ועוד.

ג'נסל, הפועלת מפתח תקווה, מעסיקה כיום כ-120 עובדים. היא הוקמה ב-2011 על-ידי גנדי פינקלשטיין, גיל שביט והמנכ"ל רשף (שמחזיק ב-4.4% במניותיה). כיום נסחרת ג'נסל בבורסה בשווי של כ-970 מיליון שקל המשקף למשקיעים במניית החברה תשואה דו-ספרתית מאז ההנפקה.

"פיתחנו זרז להוצאת המימן מהאמוניה, שאנחנו מייצרים פה בישראל. אצל המתחרים שלנו הזרז מתבסס על מתכות מאוד יקרות, מתכות יציבות כמו פלטינה ופלדיום. קילוגרם של מתכת פלטינה עולה כ-24 אלף ושל פלדיום כ-70 אלף דולר", אומר המנכ"ל רשף בשיחה עם גלובס. "לכן, אחד הדברים שעשינו זה להוציא את המתכות האצילות האלו מתוך המערכת שלנו. היום אנחנו למעשה החברה היחידה בעולם בתחום הזה שעובדת ללא פלטינה בכלל בקטליסט. ובסוף השנה הבאה נגיע למוצר שיפעל גם בלי פלדיום".

לדבריו, "זה מוזיל את המוצר, תא הדלק, במידה משמעותית. המשמעות - ככל שאתה תעלה בהיקף הייצור, היכולת שלך לפגוש מחיר לקילוואט חשמל זול בהרבה מול האלטרנטיבות היא גבוהה יותר".

ומתי המוצר אמור להגיע לשוק?

"היום יש לנו עדיין קצת פלדיום בתא הדלק. בסוף 2022 אנחנו כבר נפגוש את העולם הזה של תא דלק ללא מתכות יקרות, מה שיוזיל את המוצר בצורה ניכרת".

בכמה?

"סדר גודל של 50% ומעלה. כשאתה עובד בכמויות קטנות, ואנחנו מייצרים עכשיו כמויות של 150-200 יחידות בשנה (תאי דלק בהספק של 5 קילוואט), ההבדל במחיר לא משמעותי, אבל כשנעלה בכמויות לרמה של אלפי יחידות של תאי דלק בתוך כמה שנים, ההבדל יהיה הרבה יותר גדול. כמובן שרשמנו על המוצר סדרה של פטנטים".

את שנת 2020 סיימה ג'נסל עם הכנסות מזעריות של 324 אלף דולר והפסד נקי של כ-19 מיליון דולר. בחצי הראשון של 2021 ההכנסות זינקו לכ-2.8 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-9 מיליון דולר.

רשף: "השנה נרשום הכנסות של כמה מיליוני דולרים ולאחר מכן צפויה צמיחה משמעותית בכל שנה. כיום אנחנו מבצעים השקעות אדירות שצפויות להניב את הפירות בשנים הקרובות. כבר בשנה הבאה אנחנו נהיה בהיקף של פי 2 לעומת השנה, וזה בעיקרון קצב הצמיחה שאנחנו רואים בשנים הקרובות - פי 2 או יותר בכל שנה לעומת זאת שקדמה לה".

ומתי אתם צפויים לעבור לאיזון תפעולי?

"לקראת סוף 2023. זה משהו שאנחנו כבר רואים".

יש לכם בקופה מספיק כסף עד שתגיעו לשם?

"כן. יש לנו כסף לשנתיים הקרובות. זה כמובן לא אומר שלא נגייס עוד כסף בתנאים מסוימים".

רשף עובד בצמוד לבעל השליטה בני לנדא יותר מ-30 שנה. בראיון לגלובס מוקדם יותר השנה הוא ציין כי "לפני כ-32 שנה התמזל מזלי לפגוש אותו, ועד היום הוא הגורו שלי ואני גאה שצמחתי לאורו. כל מה שאני יודע זה בזכותו - התעוזה, הדרך שבה הוא מוביל אנשים".

ג'נסל / צילום: איל יצהר

פי 2 יותר אנרגיה על אותה יחידת נפח

לדברי רשף, תא הדלק של ג'נסל מבוסס על פחם וניקל, מה שאמור להוזיל אותו כאמור במידה ניכרת. "ניקל עולה 22 דולר לקילוגרם. זו פריצת דרך אמיתית, גדולה ומרכזית ביכולת שלנו להוזיל את עלות המוצר. במקביל, אנחנו פועלים גם לשפר את הצפיפות האנרגטית. כלומר, על אותה יחידת שטח ונפח הלקוח יקבל פי 2 יותר אנרגיה. השוק הוא כזה מורכב וגדול כך שיש בו מקום לכולם. אגב, אנחנו לא מכוונים כיום לשוק הסוללות של הרכבים החשמליים כי שם אתה צריך מערכת יותר קטנה וקלה".

כמה זמן המערכות האלו אמורות לעבוד?

"במקרה של גיבוי 15 שנים. המערכת נמצאת במצב שינה, ואם צריך אותה היא מתעוררת בתוך 3 אלפיות שנייה".

רשף נמנע מלנקוב במספרים ולציין את העלות, ורק אומר כי "השאלה תמיד היא מה העלות האלטרנטיבית. אם אתה יודע לחסוך זמן השבתה, זיהום וקנסות אז אתה יכול להביא פתרון תחרותי. גם אם אתה יותר יקר בהתחלה, כי כל טכנולוגיה חדשה היא יותר יקרה מטכנולוגיה ישנה, לפחות בתחילת הדרך".

על תהליך הייצור מספר רשף כי "אנחנו מחלצים את המימן ממיכל אמוניה ומזרימים אותו ישירות לתוך הגנרטור. אני טוען שכמעט בכל מדינה בכדור הארץ, עלות התפעול שלנו עם אמוניה, זולה מעלות התפעול של דיזל".

"כל האנשים שהיו איתנו בתחילת הדרך, עדיין כאן"

ג'נסל הוקמה לפני כעשר שנים, לאחר שהחברה רכשה שתי חברות, אירופאית ואמריקאית, שפעלו בתחום של פיתוח תאי דלק מבוססי מימן. בתחילת דרכה היו בחברה 20 עובדים. לדברי רשף, "כל האנשים שהיו בחברה בתחילת דרכה עדיין כאן. רוב העובדים נמצאים בארץ. יש לנו מדען שתכנן את מערכת את האנרגיה של ה'מיר', תחנת החלל הרוסית. יש לנו את המדען הראשי של מערך האנרגיה של הצוללות הרוסיות. יש מדענים שעבדו בנאס"א".

מה היתרון שלכם בתחום האגירה על זה של טסלה למשל?

"הפתרון תופס הרבה פחות מקום. במקום קונטיינר, אנחנו עושים אגירה בקוב אחד. מטר על מטר על מטר. זה גיים צ'יינג'ר. באגירה של טסלה למשל צריך לקרר את המתקן כל השנה. המתקן שלנו יכול לפעול בתנאי קיצון, בלי קירור או חימום. האגירה מתבצעת בתוך נוזל אמוניה. בישראל יש לנו פרנויה מהאמוניה אבל בכל העולם זה הדלק שמסתכלים עליו, זה שוק שצפוי לגדול פי 5 בעשור הקרוב".

אבל אמוניה זה לא חומר מאוד מסוכן?

"ממש לא. אמוניה זה כימיקל, שהוא שלושה אטומים של מימן ואטום של חנקן. זה הכימיקל השני בשכיחותו בכדור הארץ. נוזל שאפשר לשנע אותו. אגב, זה חומר מאוד חשוב בחקלאות, בלי זה חצי מאוכלוסיית העולם הייתה רעבה. זה שוק של כ-70 מיליארד דולר. 230 מיליון טון".

חוץ מאמוניה יש עוד דלק פוטנציאלי?

"זה הדלק המרכזי כי הוא דלק שלא מזהם. יש גם מתנול. אתה יכול להשתמש במתנול אבל הוא מבוסס פחמן ולכן הוא מזהם, אז בעולם מעדיפים שלא להשתמש בו".

"השקענו 1,250 שנות אדם במחקר ופיתוח"

לדברי רשף, שמכפיל את שעות העבודה במספר העובדים, "עד היום השקענו במחקר ופיתוח כ-1,250 שנות אדם. היום אנחנו כבר נמצאים ב-22 מדינות, חלקן בפיילוט ובאחרות כבר בהתקנות מסחריות. יש לנו שיתופי פעולה עם TDK היפנית ועם חברת החשמל הגדולה ביותר במקסיקו, ועם חברות נוספות בעולם".

אחד הפיתוחים המעניינים של ג'נסל, שלדברי רשף צפוי להגיע לשלב המסחרי בעוד כשנתיים, הוא בתחום אגירת האנרגיה. תא הדלק של החברה לא מתאים לשימוש בכלי רכב חשמליים, מפאת גודלו, אבל הוא יכול להתאים לשוק העולמי המתפתח במהירות של שדות סולאריים עם אגירת חשמל.

לדבריו, "אנחנו יודעים לקחת את העודפים שנוצרים בשעות היום מאנרגיית השמש ולעשות אגירת חשמל באמצעות נוזל אגירה בנפח הרבה יותר קטן לעומת הסוללות שמשתמשים בהן כיום. אנחנו מפתחים את זה עם TDK היפנית. אנחנו צריכים שמש, מים ואוויר, זהו, ויודעים להביא את הפתרון.

ותצליחו בוודאות לפתח ולהגיע לשלב המסחרי?

רשף: "אנחנו פונים למעשה לשוק שצפוי להגיע למאות מיליארדי דולרים בשנה. יש בו כמובן הרבה תחרות מחברות ענק בעולם, אבל אנחנו מאמינים שגם לנו יש שם מקום".

לדבריו, "כל מי שמכיר את הזירה שלנו יודע שאנחנו מספר אחת, מובילים בכמה שנים טובות על המתחרים. השנה נרשום הכנסות של כמה מיליוני דולרים ולאחר מכן צפויה צמיחה משמעותית בכל שנה. ההשקעות האדירות שאנו מבצעים כיום צפויות להניב את הפירות בשנים הקרובות".

שת"פ עם דויטשה טלקום ועם יצרנית רכב חשמלי

בחודש יולי השנה דיווחה ג'נסל כי חתמה על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית התקשורת דויטשה טלקום, שמתקניה פרוסים במעל 50 מדינות בעולם. במסגרת ההסכם תיבחן האפשרות לשילוב מערכות תאי הדלק של ג'נסל ברשת התקשורת של דויטשה טלקום כחלופה לגנרטורים מבוססי דיזל, במטרה לצמצם את הזיהום הסביבתי.

בחודש שעבר עדכנה החברה כי תקים ביחד עם יבואנית הרכב החשמלי EV MOTORS מערכות טעינה היברידיות לרכב חשמלי המיועדות לאזורים ללא חיבור לרשת החשמל.

הצלחת הניסוי אמורה להוביל להטמעת הפתרון המשותף של שתי החברות בשוק הישראלי ולקידומו על-ידי EV MOTORS בסין ובעולם. לחברה יש עוד מספר שיתופי פעולה חשובים עם חברות גדולות בעולם, בהן כאמור TDK היפנית.

לדברי רשף, "לא חסרים מקומות שבהם יש ביקוש למוצרים כמו שלנו. במיוחד עכשיו עם הפריסה העולמית של רשתות הדור החמישי בסלולר. יש הרבה מקומות, גם באירופה ובצפון אמריקה, שהתשתיות שם לא הכי מפותחות וקשה להגיע לשם".

אז השוק המרכזי שאתם מכוונים אליו כיום זה הטלקום?

"כן. מעבר לזה יש גם את השוק של חברות החשמל בעולם. יש לנו פרויקט די גדול במקסיקו לדוגמה, ואנחנו עושים פרויקטים כאלה בארה"ב, בעיקר בתחנות השנאה"

גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים?

"כן. בדיוק שם אנחנו יכולים לפעול היטב".

ת.ז ג'נסל

תחום פעילות: פיתוח וייצור תאי דלק הפועלים על מימן המופק מאמוניה

היסטוריה: הוקמה בשנת2011 על-ידי גנדי פינקלשטיין, גיל שביט והמנכ"ל רמי רשף

נתונים: מעסיקה (במפעל בפתח תקווה) 120 עובדים. בעל השליטה בני לנדא מחזיק כ-31% מההון. נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-970 מיליון שקל

ת.ז רמי רשף

אישי: בן 58, נשוי ואב לארבעה, גר ברמת השרון

מקצועי: מנכ"ל וממייסדי ג'נסל

עוד משהו: יזם טכנולוגיה סידרתי, חובב ספורט אקסטרים

עוד כתבות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו