גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל שסועה: הקיטוב הוא אידיאולוגי ולא רק שבטי

בניגוד לתזה שהציע מיכה גודמן בוועידת ישראל לעסקים, הוויכוח בישראל לא סובב סביב פוליטיקת זהויות, אלא קיים מאבק רעיוני ברור

האינטרס של הגופים הניאו-שמרנים, כמו גם של יו''ר הליכוד נתניהו, היה להקיא את הליברלים מתוך הליכוד ומתוך הימין ומתוך המחנה הלאומי / צילום: יוסי זמיר
האינטרס של הגופים הניאו-שמרנים, כמו גם של יו''ר הליכוד נתניהו, היה להקיא את הליברלים מתוך הליכוד ומתוך הימין ומתוך המחנה הלאומי / צילום: יוסי זמיר

בוועידת "ישראל בת 100" של גלובס הציע מיכה גודמן ניתוח פוליטי בן שלושה מרכיבים: יש קיטוב חריף בין ימין ושמאל בעולם הדמוקרטי; הימין מקצין ימינה והשמאל - שמאלה; בישראל, טען, מדובר בפוליטיקה של זהויות המאפשרת או התעלמות מבעיות במחלוקת או יציאה מתוך זהות פרטיקולרית לפתרונות יצירתיים.

בעוד ששני רבדי הניתוח הראשונים משרטטים תמונה של חברה מפולגת ומקוטבת על רקע אידיאולוגי, הניתוח הישראלי של גודמן טוען למעשה שאין ויכוח אידיאולוגי אלא רק זהותי בין שבטים, ולכן התיזה שלו כולה נופלת. הכשל הלוגי טמון באיפיון של הסוציולוג את המצב הפוליטי בישראל כיום: הקרב שמתאר גודמן כקרב בין שבטים - הוא מאפיין אימננטי של הפוליטיקה הישראלית עשרות שנים, ואין בו כל חידוש. החידוש בקרב האידיאולוגי בזירה הישראלית הוא דווקא המאבק על הזהות הקולקטיבית בממשק בין יהודית ודמוקרטית - שם גם טמון האתגר של הממשלה ההיברידית.

קיטוב אידיאולוגי, מסביר גודמן, מתמצה ברעיון ש"אני שונא אותך כי אתה ימני" ו"אני מתעבת אותך כי את שמאלנית". בניגוד לשנאה על רקע גזעי, מגדרי או זהותי, הקיטוב בדמוקרטיות כיום הוא על רקע פערים אידיאולוגיים. בהקשר האמריקאי נטען שהימין הרפובליקני תחת טראמפ הקצין לניאושמרנות-פופוליסטית - והשמאל הרדיקלי הקצין לפרוגרסיביות.

בישראל יש קיטוב אידיאולוגי חריף שהוא בכוונת מכוון: בעשור האחרון ישראל חוותה שש מערכות בחירות שכוונו למאבק גושי בין ימין ומרכז-שמאל. המאבק עוצב כמאבק בין המחנה הלאומי - של הליכוד ו"שותפיו הטבעיים" - הדתיים והחרדים, לבין המחנה הישראלי - שנולד במחאת 2011 ונתגלם לבסוף ב"ישראל לפני הכל" - סיסמת הבחירות של כחול לבן שגרפה 36 מנדטים. בספטמבר 2019 החריף השסע וניבט משלטי החוצות: מדינה יהודית, ומולה 'מדינה ליברלית', 'מדינה חילונית', 'לא למדינת הלכה'.

כלומר, המושגים של ימין ושמאל שהיו שמורים מאז מלחמת ששת הימים לשאלת כן או לא לשתי מדינות לשני עמים - לציר המדיני-בטחוני שבמרכזו הסכסוך הישראלי-פלשתינאי - הותמרו לוויכוח על דמותה של ישראל - כביכול בין יהודית לדמוקרטית. למעשה, השסע הזה מתורגם לשלושה צירים אידיאולוגיים הקשורים זה בזה: בין יהודי לישראלי, בין שמרני לליברלי, בין משילות כנאמנות למשילות כמקצוענות.

האבחנה בין מחנה יהודי ומחנה ישראלי נעוצה בשאלה מיהו העם. תשובת הימין: העם הוא העם היהודי. תשובת המרכז-שמאל: העם הוא הדמוס, כלל אזרחי המדינה (תוך הכרה כמובן בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כפי שהכיר אפילו מנסור עבאס בועידת גלובס). הקרב המכונן בין המחנות הניצים התחולל סביב חוק הלאום: קואליציית נתניהו העבירה חוק לאום ללא סעיף שיוויון אזרחי וללא איזכור 'ישראל יהודית ודמוקרטית'. התביעה של הימין הליברלי, המרכז והשמאל היה להוספת סעיף השיוויון האזרחי, כמו בכל החוקות הדמוקרטיות המזכירות לאומיות (רוב החוקות הדמוקרטיות כלל לא כוללות סעיף לאומי או מציינות זאת במבוא לחוקה ולא כחוק יסוד).

הימין הליברלי השורשי נדחק למרכז-שמאל

האבחנה בין מחנה שמרני ומחנה ליברלי נעוצה בייבוא של מונחים אמריקאים השמורים לויכוח בין שופטים אקטיביסטיים לשופטים פורמליסטים שבישראל, בכוונת מכוון של עמותות ימין ניאו-שמרני, הוצגו כויכוח בין שמרנות לליברליזם. המחנה השמרני מתנגד להפכה החוקתית ולביקורת שיפוטית. המחנה הליברלי מבקש לחשק את עריצות הרוב הממשלתי בביקורת שיפוטית ובכנסת נושכנית יותר.

המאבק נגד ביהמ"ש העליון בעל שורשים עמוקים אצל החרדים (על רקע פטור מגיוס) אצל המתנחלים (על רקע הגבלת התנחלויות) אצל מתנגדי המסתננים (על רקע דרישה לגירוש ללא הסכמה) ואצל הניאו-שמרנים (המתנגדים להתערבות בג"צ בחוקים הסותרים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו). ודוק: המפלגה הליברלית בישראל, מפלגת החירות, היא הליכוד של היום: גח"ל הוא גוש חירות-ליברלים. מי שהוביל את חוק כבוד האדם וחירותו היא ממשלת שמיר-פרס בקונצנזוס גדול עם שר משפטים של הליכוד. ואולם האינטרס של הגופים הניאו-שמרנים, כמו גם של יו"ר הליכוד נתניהו, היה להקיא את הליברלים מתוך הליכוד ומתוך הימין ומתוך המחנה הלאומי: לכן הקרב על 'הליכודניקים החדשים' המתפתח בכל עוזו נגד עיננו כיום. השמרנות הומצאה זה אך בישראל. הימין הליברלי השורשי נדחק למרכז-שמאל.

לבסוף, הקרב על המשילות. תחת ממשלת הימין-על-מלא 2015-9 נערך מאבק נגד 'שלטון הפקידים' שמרכזו הדרישה להפוך אל כל הדרג הבכיר של משרדי הממשלה, כולל יועצים משפטיים האמורים להגן על שלטון החוק, למינויים פוליטיים על סמך נאמנות לשר. זה עוגן בהסכמים הקואלציוניים. בנט ושקד היו ממובילי המאבק הזה. מינויי שופטים 'שמרנים', חוק היועמ"שים והמאבק נגד הפקידות המקצועית של משרד האוצר תחת ישראל כ"ץ שייכים כולם לזירת המשילות. כנגדה עומדת העמדה שבגלל המבנה הפרלמנטרי שבו הדרג של השרים הוא פוליטי, נטול רקע מקצועי בתחום המשרד - על הדרג המקצועי להיות דרג של מומחים בתחום המדיניות, הכפופים כמובן למדיניות השר, ולא אנשים פוליטיים.

שלושת המאבקים האלה - המחנה היהודי מול המחנה הישראלי, המחנה השמרני מול המחנה הליברלי, ומשילות כנאמנות מול משילות כמקצוענות - עומדים בלב הפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון ויוצרים קיטוב פוליטי חריף בין ימין לשמאל שמשתלב בתמונה הרחבה של קיטוב בדמוקרטיות מתקדמות בעולם.

ממשלת בנט-לפיד בחרה להגדיר עצמה על הציר השלישי: 'ממשלה שבאה לעבוד בשביל האזרחים'. היא מנסה לשקם את המקצוענות של אנשי משרדי הממשלה, המומחים ולהילחם נגד פייק-ניוז. הקרב בין שמרנים לליברלים מונח לפתחו של שר המשפטים סער: חוק יסוד החקיקה שהוא מגבש, וסעיף השיוויון בתוכו, יהיו קריטיים לזירה של כללי המשחק בדמוקרטיה הישראלית. בזירת היהודית-ישראלית הממשלה הנוכחית, שראשה הקים את 'הבית היהודי' על חורבות המפד"ל ומאז עברה 'ימינה', מפתחת בשקט בשקט פוליטיקה ישראלית המאפשרת הכלה גם של מיעוטים לא-יהודיים.

האתגרים האידיאולוגיים בתרגומם למדיניות הם עצומים, וספק אם יהיה אפשרי לטאטא אותם מתחת לשולחן. הקיטוב הפוליטי היה כלי בידי יוצרי 'המחנה הלאומי' להחזיק את הדבק בין המסורתיים, הדתיים והחרדיים כגוש אחד. אלא שהימין הישראלי, ששורשיו לאומיים-ליברלים, והמסורתיים, שבאופן מסורתי מתונים, לא בטוח שייוותרו על הליברליות, על הישראליות ועל המקצוענות. וטוב שכך.

הכותבת היא חוקרת מחאה חברתית ומשבר הדמוקרטיה, מחלקה למדע המדינה האוניברסיטה העברית

*** גילוי מלא: הכותבת היא בת זוגו של דני זקן אשר כותב בגלובס

עוד כתבות

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

אחרי קריירה בת עשורים בתעשיית השבבים מוריס צ'אנג יכול היה לפרוש ● אבל אז הוא בחר להקים את חברת TSMC – והפך לאדם שתרם יותר מכול לפיתוח הטכנולוגיה החיונית בעולם ● ההצלחה שזכה לה לא הייתה למרות גילו, אלא בזכות גילו ● האם הוא חריג? מחקר מגלה: הסיכוי שמייסדים בני 50 יצליחו גבוה פי שניים מזה של בני 30

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

נגישות או עיוות? מספר תווי הנכה זינק מ־405 אלף ל־628 אלף בתוך שנתיים

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון