אבו מאזן ובני גנץ / צילום: AP- Nasser Nasser, מארק ישראל סאלם
"מאבקי הירושה הצפויים מערערים את היציבות הפוליטית ברשות הפלסטינית, אבל הכלכלה במצב שלנו זה רק הזרז העיקרי למצב הבטחוני המחריף", כך סיפר בכיר ברשות הפלסטינית לגלובס לאחר הפגישה בין שר הביטחון בני גנץ לאבו-מאזן מוקדם יותר השבוע. "אנחנו לא מחפשים נדבות, רק שיהיו פחות הגבלות על הסוחרים היצואנים והיבואנים שלנו. תאפשרו עוד עבודה. למה צריך להביא סינים, כשיש עשרות אלפי פועלים פלסטינים מקצועיים שצריכים עבודה? למה להביא מתכנתים מהודו כשיש עשרות אלפי בוגרי לימודי מחשב מובטלים אצלנו?".
לאחרונה ראש השב"כ רונן בר הציג תמונת מצב מדאיגה מאוד לקבינט הביטחוני. בר הזהיר שחמאס, וגם במידה מסוימת הג’יהאד האסלאמי, מתחזקים מאוד בגדה המערבית. הוא הדגיש בישיבת הקבינט כי המצב עשוי להגיע עד כדי קריסת שלטונה של הרשות, והדגיש את המשבר הכלכלי המתמשך ברשות כאחת מהסיבות העיקריות לכך.
שחיתות, ניהול כושל ותלות בעולם
מדיניות הסיוע הכלכלי לפלסטינים אינה חדשה. למעשה, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, כבר בכהונתו הראשונה בשנת 1996, הנחיל את המציאות הזו בהסרת הסגרים, והוביל לשובם של עשרות אלפי פועלים לעבודה בישראל. אולם, הקיפאון המדיני בעשור האחרון הוביל למגבלות על המדיניות הזו, ומכספי המיסים מופחת סכום המענקים שהרשות מעבירה למחבלים ולמשפחותיהם.
למשבר הכלכלי הפלסטיני אבות רבים ובראשם הרשות עצמה שמתנהלת בחוסר יעילות. עם היבטי שחיתות לא מעטים וניהול כלכלי כושל, התלוי יותר מדי בסיוע חוץ. קיצוץ בסיוע הבינלאומי הזה, הן של ארה"ב בעידן טראמפ, הן של מדינות אירופה שעייפו מאותה שחיתות ומחוסר התוחלת, והן ממדינות ערב שביקורתן על התנהלות הפלסטינים גוברת.
התפרצות מגפת הקורונה, בעולם ובפרט בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית, נתנה דחיפה חזקה לתהום במספר ענפים. אחד מהם הוא התיירות. בין השנים 2017-2019 התיירות הפלסטינית רשמה נתוני צמיחה המהירים בעולם, וכך ב-2019 ביקרו בה שלושה מיליון תיירים, רובם המכריע בבית לחם. השנה מסתכם מספרם בעשרות בודדות, והמכה האחרונה הייתה סגירת השמיים והכניסות לזרים בשל התפשטות נגיף האומיקרון.
"יציבות הרשות חשובה לישראל"
השר לשיתוף פעולה איזורי, עיסאוי פריג’, שנמצא בקשר הדוק עם ראשי הרשות, טוען שצריך לעשות מאמץ עילאי לשמור את המערכת השלטונית הפלסטינית יציבה גם לקראת מאבק הירושה הצפוי לאחר לכתו של אבו מאזן. "יציבותה של הרשות הפלסטינית חשובה במיוחד לישראל בלי קשר לזהותו של היורש, והדרך לעשות זאת היא בין השאר באמצעים כלכליים", אמר בשיחה עם גלובס. בתחילת 2022 תכונס ועדת התיאום הכלכלית של ישראל והרשות, בה לוקחים חלק השר פריג’ ושרת הכלכלה ברביבאי, יחד עם עמיתיהם הפלסטינים. בסמכות הועדה להכין שינויים בהסכמים הכלכליים של הסכמי פריז, שנלוו להסכמי אוסלו.
גם בלי כינוס הוועדה נערכו כבר שינויים ביחסים הכלכליים בין המדינות, למשל בתחום תשלומי המע"מ של המגזר העסקי הפלסטיני. עד היום, סוחר פלסטיני שרכש מוצרים בישראל היה צריך לשלם מע"מ, ולהעביר את החשבונית לרשות כדי שתקבל את המס שנגבה על-ידי ישראל. אלא שברשות אומרים כי סוחרים רבים לא מעבירים את החשבוניות וכך מפסידה הרשות סכום המוערך בכ-60 מליון שקל בחודש. הסכום הזה נשמע אולי גבוהה מדי אבל לפי ההסדר שעליו עמלו פריג’ עם הפלסטינים, בקרוב מאוד תוכנס לפעולה מערכת של חשבוניות דיגיטליות, שתדווח אונליין ישירות על כל עסקה המחויבת במע"מ.
אם אין פרנסה אז יש טרור עממי
ד"ר סאמי מיעארי המומחה לכלכלה הפלסטינית, אמר לגלובס כי בעיה מהותית נוספת היא האבטלה הגבוהה בקרב אקדמאים פלסטינים. הרשות, לדברי מיעארי, ניסתה לטפל בבעיית מקומות העבודה החסרים לבוגרי האוניברסיטאות והמכללות, ולקלוט אותם לעבודה במגזר הציבורי. אלא שגם למגזר הציבורי המנופח של הרשות אין יכולת ספיגה אינסופית והתוצאה היא עשרות אלפי אקדמאים מובטלים. חלקם נאלצים לעבוד בעבודות מזדמנות, והתסכול של השכבה הזו הוא דלק להתמרמרות הכלל.
לטענת גורמי ביטחון ישראלים, האקדמאים משמשים כמובילי דעה ברשתות החברתיות, שכן הם בעלי יכולת ביטוי גבוהה ודעתנות. במילים אחרות, כשהם כועסים, הרשתות גועשות. אחד מהפתרונות, לפחות למגזר ההייטק, הוא בישראל, שמשוועת לעובדים טובים לפחות בחלק מהמקצועות. לכן אושרה לאחרונה תכנית קליטה מדורגת של 5,000 בוגרי לימודים טכנולוגיים פלסטינים בתעשייה הישראלית, ויש כבר חיבורים שנוצרו עם חברות ישראליות.
בעיה אחרת ברשות נוגעת ליציבותה של המערכת הבנקאית הפלסטינית. לפי מיעארי, לא פחות משני שלישים של התמ"ג הפלסטיני נמצא במזומן במרתפי הבנקים המסחריים בשטחים. מיעארי טוען שקריסה של אחד מהבנקים האלה עלולה להביא לתגובת שרשרת ולקריסה של כלל המערכת הבנקאית ברשות. לדבריו, ישראל מקשה על הבעיה בכך שהיא מסרבת לקבל את הר המזומן הפלסטיני למערכות שלה.
מיעארי קורא לפתור את בעיות היסוד הללו, ולהקל על המגזר הפרטי במעבר במחסומים, היתרי ייבוא וייצוא, וסיוע לגיוון הכלכלה הפלסטינית השבירה.
בחזרה לפגישה בין אבו מאזן לגנץ. השר הפלסטיני חוסיין א-שייח’, הממונה על הקשר עם ישראל, דיבר שם בדיוק על העניינים הללו: אבטלת האקדמאים, קשיי הסוחרים וגם הקיצוץ בשכר העובדים במגזר הציבורי שגורם להתמרמרות רבה. מסיבות אלו, גנץ הודיע בפגישה על פתרון זמני בהקדמת והגדלת ה"הלוואה" שישראל נותנת לרשות על חשבון גביית המיסים עבורה.
גורם בטחוני בכיר שהיה מעורה בפגישה אומר לגלובס כי האינטרס הישראלי בשמירת יציבותה של הרשות גדול מבעבר, בעיקר לנוכח איום התחזקות החמאס בגדה. הוא הזכיר כי ישראל חשפה רק לאחרונה התארגנות טרור רחבת היקף של חמאס בגדה, התארגנות שכוונה על־ידי בסיס הארגון בטורקיה.
"רוב הציבור הפלסטיני לא רוצה בהסלמה, אבל ההקצנה מתחזקת במצב כלכלי מחמיר, וקל יותר להשיג תמיכה במחאה עממית וטרור בקרב מי שאין לו פרנסה", אומר אותו גורם.