לא רק דרך האף: השיטה שעשויה לייעל את בדיקת האנטיגן הביתית

החל מסוף השבוע, אנשים עם תסמיני קורונה או כאלה שנחשפו לחולה, לא נדרשים לעשות בדיקת PCR לאיתור תחלואה, אלא אם הם בקבוצת סיכון. במקום זאת הם יופנו לבדיקת אנטיגן ביתית (אם מחוסנים) או מוסדית (אם אינם מחוסנים).

בדיקות האנטיגן המוסדיות מבוצעות על ידי דגימה של שני הנחיריים והלוע באמצעות שני מטושים. בבדיקות האנטיגן הביתיות ישנו רק מטוש אחד, וההוראה היא לדגום רק בנחיריים. בימים האחרונים הצטברו עדויות של נבדקים רבים כי בדיקה רק בנחיר הניבה תוצאה שלילית, ואילו בדיקה גם בנחיריים וגם בלוע עם אותו מטוש, הניבה תוצאה חיובית, שאחר כך אומתה בבדיקות מוסדיות. נראה כי הנבדקים מתקשים לאסוף כמות מספקת של דגימה מן הנחיר, ואילו הבדיקה מהלוע מאפשרת דיגום מדויק יותר. ייתכן שזה אחד ההסברים להצהרה של הממשלה כי הבדיקות המוסדיות אמינות מן הבדיקות הביתיות.

כך, שמי שמעוניין בבדיקה מדויקת, יכול לנסות כעת את השיטה הזו, ואם מתקבלת תוצאה חיובית, לאמת אותה בבדיקה מוסדית על פי ההנחיות. היום גם גורמים ממשרד הבריאות ציינו כי הם שוקלים להמליץ על בדיקה ביתית גם בלוע, למרות שהבדיקות לא תוכננו לשם כך. המידע הזה מדגים שוב את הבעייתיות של הבדיקות הביתיות, שעליהן מסתמך כרגע מערך איתור החולים והבידוד, גם במערכת החינוך.

עמותת מדעת מציעה מתווה חלופי

את הסיבות למתווה הבדיקות החדש חש על בשרו כל מי שהמתין לבדיקות ה-PCR בשבוע שעבר. התורים התארכו עד מצב בלתי נסבל וגם התוצאות של הבדיקות הגיעו מאוחר, כשבינתיים הנבדק חיכה להן בבידוד. המדינה החליטה לשמור את בדיקת ה-PCR לאיתור אנשים בסיכון, כדי שניתן יהיה לתת להם תרופות חדשות שנועדו למניעת התדרדרות המחלה. 

המדינה בעצם ויתרה על התפקיד של ה-PCR בקטיעת שרשראות הדבקה. יש היגיון בגישה הזו, אבל יש לה גם חסרונות משמעותיים. אי קטיעת שרשראות ההדבקה, משמעותה מגפה שתתפתח בקצב מהיר מאוד, תוך השפעה שלילית על היכולת של אנשים להגן על עצמם וכן על האפשרות לתת להם טיפול יעיל. גם היעדר מידע אמין על מאומתים בסביבה מקשה על הנמצאים בסיכון להתגונן .

בנוסף לכך, אי בדיקה של ילדים ב-PCR, משמעותה שהורים רבים לא ידעו מתי הילדים שלהם חלו בקורונה, ולכן לא יוכלו לעקוב אחר היווצרות של תסמיני PIMS מסוכנים, שעלולים להופיע כמה שבועות אחרי הקורונה גם בילדים שהמחלה שלהם הייתה קלה מאוד. כמו כן, אנשים לא ידעו בוודאות האם הם מחלימים מקורונה, ויפספסו את האפשרות לחזור לשגרת חייהם, לפחות כל עוד הווריאנט הדומיננטי הוא אומיקרון .

בנוסף, עם ויתור על ה-PCR, בעיקר לטובת בדיקות ביתיות, מאבדת המדינה מידע על כמות המאומתים, קצב צבירת המאומתים, מיקומם, מאפייניהם ועוד נתונים חשובים לניהול המגפה. בממשלה יאמרו בוודאי - אין ברירה. מערך ה-PCR קורס, והוא פשוט לא שימושי ברמות התחלואה האלה.

בסוף השבוע פרסמה עמותת מדעת (שמקדמת הסברה מדעית, בין היתר בתחום החיסונים) חלופה למתווה הבדיקות החדש, אשר נועד לשמר את היכולות של מערך ה-PCR לא רק עבור אנשים בסיכון. לא מדובר במתווה חדש, אלא בהצעה של שילוב בין בדיקות רוק לבין איגום בדיקות, הצעה ותיקה שהתקבלה בינתיים רק באופן חלקי מאוד.

המומחים של מדעת, ביניהם גם אפידמיולוגים וירולוגים ואומונולוגים, מזהים שני צווארי בקבוק של דיגום ה-PCR. אחד הוא קצב הדגימה, והשני הוא קצב עיבוד הדגימות במעבדה.

לשיפור הדגימה מוצע מעבר לבדיקת רוק. בשיטה זו כבר משתמשים במדינות שונות בעולם והיא נחשבת לשיטה טובה לאיסוף דגימה לצורך PCR. איסוף הרוק יכול להיות באמצעות יריקה למבחנה, או באמצעות מציצת מעין 'סוכריה על מקל' במרקם ספוגי, שאוספת את הרוק לתוכה. את אלה הנדבק עושה בעצמו, בתחנת הדיגום אך בלי צורך בדוגם. הבדיקה הזו כנראה תיחווה גם כיותר סימפטית עבור רוב הנדגמים. ישנם מי שלא יכולים לייצר מספיק רוק, אז רק עבורם אפשר לשמר עמדה לדגימה במטוש.

מאמרים המצוטטים בחוות הדעת מראים כי בדיקת הרוק אפילו יכולה לזהות את הקורונה מוקדם יותר ממטוש. השיטה מתאימה לביצוע בתוך בתי ספר. כיוון שהצוות לא בא במגע עם הנבדק, נדרש מיגון פחות קפדני. המעבדות הקיימות ל-PCR יצטרכו לעבור שינוי, אבל יחסית קל, כדי לטפל בדגימות הרוק.

אבל מה יהיה עם העומסים במעבדות? הפתרון המוצע הוא איגום מבחנות. הכוונה היא לבדוק בבת אחת נוזל ממספר גדול של דגימות. כלומר, לבדוק במבחנה אחת דגימות שנלקחו מכל הבדיקות הקיימות, במקום לבדוק כל בדיקה בנפרד. אם כולן שליליות, אין צרוך להמשיך לדגום. אם אחת מהן חיובית, רק אז דוגמים את כולן. איגום נחשב היום לכלי משמעותי בדיגום סקר של אוכלוסיות ברמת תחלואה נמוכה. אולם, הטענה של כותבי ההצעה היא שאיגוד יכול להיות יעיל גם ברמות תחלואה גבוהות. כך, למשל, במערכת החינוך, האחראית כרגע לעשרות אחוזים מן התחלואה וחלקה בחשיפות למאומתים אפילו גדול יותר, אפשר לאגם בדיקות מכיתה שלמה. רק במקרה שבו בכל כיתה באותו מוסד יש חולה בו זמנית, האיגום יהפוך חסר ערך.

גורמים מעולם הבדיקות מציינים כי כבר היום מבוצע איגום אך ככל שהתחלואה עולה, הוא נעשה חסר ערך. עם זאת הם מציינים כי הם יכולים להגדיל את קיבולת הבדיקות שלהם. אך מדובר בעלות כספית גבוה למדינה. בדיקות האנטיגן הביתיות הן על חשבון האזרח, בעוד בדיקות PCR ואנטיגן מוסדיות הן מסובסדות.

המתווה גם לא פותר את הבעיה לפיה מתחמי הבדיקה עצמם הפכו למתחמי התקהלות בהם עלולים להידבק.